ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 24 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

בג"ץ מזכיר לנתניהו שהוא מנוע מלעסוק במינויי שופטים, נוכח היותו נאשם בפלילים

המאמצים לדחות שוב את כינוס הוועדה לבחירת שופטים עלו בתוהו, כשבג"ץ דחה עתירה של ארגון "לביא" הטוענת כי שופטי העליון החברים בוועדה מצויים בניגוד עניינים ● בפועל, בית המשפט גם אישרר את האיסור שחל על נתניהו להתקרב בכל דרך לשאלות של קידום שופטים ולעבודת הוועדה ● פרשנות

שר המשפטים יריב לוין מתאמץ מזה זמן לעכב את כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים לשם בחירת שופטים לבתי משפט השלום והמחוזיים.

הוועדה אמורה להתכנס היום (שלישי) ושוב בעוד שבועיים, למורת רוחו של לוין, שהורה על קיום הישיבות כמי שכפאו שד, ורק נוכח התחייבותו לבג"ץ, במסגרת העתירות שדרשו ממנו לכנס את הוועדה ולמלא את עשרות תקני השיפוט הפנויים בכל הערכאות.

כמו ביקש לסייע לשר המשפטים להרוויח עוד דחייה, ארגון הימין "לביא" עתר לבג"ץ בטענה ששופטי העליון החברים בוועדה מצויים בניגוד עניינים.

אלא שהמאמצים הללו לא נשאו פרי: השופט דוד מינץ – דווקא הוא מכל שופטי העליון – סירב להוציא צו-ביניים שימנע את כינוס הוועדה עד להכרעה בעתירה. בנוסף, בית המשפט ניפק כבר אמש פסק דין סופי שדחה את העתירה, ואף חייב את ארגון "לביא" בהוצאות בסך 5,000 שקל, לאחר שנקבע כי אין כל בסיס לטענה ששופטי העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים מצויים בניגוד עניינים.

בית המשפט ניפק כבר אמש פסק דין סופי שדחה את העתירה, ואף חייב את ארגון "לביא" בהוצאות בסך 5,000 שקל, לאחר שנקבע כי אין כל בסיס לטענה ששופטי העליון החברים בוועדה מצויים בניגוד עניינים

העתירה התמקדה בארבעה מבין המועמדים לקידום שיפוטי, שעניינם אמור לעלות לדיון בשבועיים הקרובים. שתיים מהן הן שתי הרשמות של בית המשפט העליון, קרן אזולאי וליאור משאלי שלומאי.

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

השניים האחרים הם עוזריהם המשפטיים של השופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז, עו"ד רועי גרוסברגר ועו"ד יהודית דורי דסטון. עמית וברק-ארז מכהנים, לצד ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, כחברים בוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הנוכחי.

ארגון "לביא" טען כי העובדה שעמית וברק-ארז עתידים להצביע על מינוי מועמדים שהם מכירים אישית ונמצאים איתם בקשר יומיומי שנים רבות, מקים יותר מחשש סביר לניגוד עניינים. זאת, נוכח העובדה שכל הרשמים והעוזרים המשפטיים בעליון שהגישו מועמדות לשיפוט בשנים האחרונות – אכן מונו, בעוד שמועמדים רבים אחרים לא זכו להתמנות לכס השיפוט.

הקלף המנצח, לשיטתו של ארגון "לביא", שהיה אמור לגרום לעתירה להתקבל ללא מאמץ, הוא חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שהוגשה לפני שנה לראש הממשלה בנימין נתניהו, זמן קצר לאחר פרוץ יוזמת החקיקה של חוקי ההפיכה המשטרית.

הקלף המנצח, לשיטתו של ארגון "לביא", שהיה אמור לגרום לעתירה להתקבל ללא מאמץ, הוא חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שהוגשה לפני שנה לראש הממשלה בנימין נתניהו

באותה חוות דעת נאסר על נתניהו להיות מעורב בהליכי החקיקה של חוקי "הרפורמה המשפטית" בשל הכללים החלים על אנשי הרשות המבצעת ביחס לאיסור להימצא בניגוד עניינים. "דווקא בנוגע לוועדה לבחירת שופטים", נטען בעתירה, "מיושם רף אחר מזה הקבוע בפסיקה".

עוד בטרם הוגשה העתירה, השיבה הלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט לפניית העותרים, וציינה כי בלא קשר לפנייה, ממילא התכוונו השופטים עמית וברק-ארז לגזור על עצמם שלא לדון בעניינם של עוזריהם המשפטיים, כאשר עניינם יעלה לדיון בוועדה. זאת, בהתאם לנוהל למניעת ניגוד עניינים בוועדה לבחירת שופטים, שגובש עוד בשנת 2011.

ישיבת הוועדה לבחירת שופטים. 16 בנובמבר 2023 (צילום: מיכאל דימנשטיין, לע
ישיבת הוועדה לבחירת שופטים. 16 בנובמבר 2023 (צילום: מיכאל דימנשטיין, לע"מ)

הנוהל הזה מגדיר "עניין אישי" שמייצר מניעות החלה על חבר הוועדה מלדון בעניינו של מועמד, וההגדרה של "עניין אישי" לא מובילה למסקנה שבעניין עוזרים משפטיים או רשמים של בית המשפט העליון אכן חלה מניעות כזו.

היועצת המשפטית בהרב-מיארה השיבה לעתירה באמצעות הפרקליטות בשם הוועדה לבחירת שופטים, ובשם שר המשפטים לוין, המשמש כיו"ר הוועדה. לוין, שעדיין לא ויתר על תוכניותיו לממש את חקיקת ההפיכה המשטרית, ביקש להודיע באמצעות הפרקליטות כי "הרכב הוועדה לבחירת שופטים בעייתי ומביא לתוצאות לא מאוזנות, והליכי המינויים לוקים בכשלים".

לוין, שעדיין לא ויתר על תוכניותיו לממש את חקיקת ההפיכה המשטרית, ביקש להודיע באמצעות הפרקליטות כי "הרכב הוועדה לבחירת שופטים בעייתי ומביא לתוצאות לא מאוזנות, והליכי המינויים לוקים בכשלים"

לדבריו, "ראוי לפתור את כלל הנושא בשינוי יסודי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים ושל כלל דרכי עבודתה". הצעת חוק מבית היוצר של ח"כ שמחה רוטמן, תאומו של לוין לקידום ההפיכה המשטרית, ממתינה כידוע זה קרוב לשנה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

הפרקליטות ציינה כי הנוהל למניעת ניגוד עניינים החל בוועדה, אינו חורג מהרף המקובל ביחס לניגודי עניינים על רקע מקצועי, ולמעשה אף קובע רף מחמיר יותר מהדין המתחייב.

אם ייאסר על השופטים החברים בוועדה לדון בכלל המינויים לבתי המשפט, בשעה שמי מעובדי בית המשפט העליון מתמודד על תפקיד שיפוטי כלשהו, הדבר יוביל לשיבוש בעבודת הוועדה לבחירת שופטים ולהפרה של האיזון בין הסקטורים השונים המכהנים בוועדה, שנקבעו בחוק יסוד השפיטה.

הרכב של כל שופטי בית המשפט העליון דן בעתירות נגד חוק הסבירות. מימין: רות רונן, חאלד כבוב, אלכס שטיין, יעל וילנר, דוד מינץ, דפנה ברק-ארז, יצחק עמית, אסתר חיות, עוזי פוגלמן, נעם סולברג, ענת ברון, יוסף אלרון, עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר, 12 בספטמבר 2023 (צילום: DEBBIE HILL / POOL / AFP)
הרכב של כל שופטי בית המשפט העליון דן בעתירות נגד חוק הסבירות. מימין: רות רונן, חאלד כבוב, אלכס שטיין, יעל וילנר, דוד מינץ, דפנה ברק-ארז, יצחק עמית, אסתר חיות, עוזי פוגלמן, נעם סולברג, ענת ברון, יוסף אלרון, עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר, 12 בספטמבר 2023 (צילום: DEBBIE HILL / POOL / AFP)

העתירה הובילה את השופט מינץ לכתוב פסק דין, שבשורתו התחתונה מיישר קו עם האינטרס המוסדי של בית המשפט העליון – שלא להגביל את חופש ההשתתפות של שופטיו בוועדה לבחירת שופטים, ולא למנוע מהם להפעיל שיקול דעת, בשאלה באילו מינויים מותר להם לדון ולהשתתף בהצבעה, ובאילו לא.

אך יכול להיות שזהו ניצחון רק בטווח הקצר. בטווח הארוך יותר, יכול להיות שהעותרים קיוו לפסק דין שיפחית את המשקל שבית המשפט מייחס בפסיקותיו למניעת ניגוד עניינים. אולי הם קיוו שהדבר יסייע לחופש הפעולה של ראש הממשלה נתניהו, אם וכאשר יחליט להתגייס מחדש לקידום חוקי ההפיכה המשטרית, ביום שאחרי המלחמה או בימים מוקדמים יותר.

יכול להיות שהעותרים קיוו לפסק דין שיפחית את המשקל שבית המשפט מייחס למניעת ניגוד עניינים. אולי הם קיוו שהדבר יסייע לחופש הפעולה של נתניהו, אם וכאשר יחליט להתגייס מחדש לקידום ההפיכה המשטרית

ובגרסה צנועה יותר של המהלך: אולי הפסיקה אמורה לאפשר לנתניהו להיות מעורב יותר בגיבוש עמדת הקואליציה ביחס למועמדים שעניינם נדון בוועדה לבחירת שופטים, או אפילו רק בקביעת מועמדי הקואליציה – שרים וחברי כנסת – בוועדה.

אלא שגם בתחום הזה, העותרים לא נחלו הצלחה. פסק דינו של מינץ הוא טכנוקרטי ומתמקד בשאלת ניגוד עניינים ביחס לוועדות מינויים נוכח היכרות מקצועית קודמת.

"הנחת היסוד היא שהיכרות על רקע מקצועי, לרבות קשרי עבודה, אינה מקימה כשלעצמה חשש סביר לניגוד עניינים", כתב מינץ בפסק הדין, שעליו חתמו גם השופטים אלכס שטיין ורות רונן. "אין כל מקום לטענה כי השתתפות השופטים חברי הוועדה בדיונים על אודות מועמדים מקרב עובדי בית המשפט אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה".

שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

העובדה שהעתירה נדחתה, אין פירושה שחברי הוועדה לבחירת שופטים רשאים לפעול או אפילו להימצא בניגוד עניינים. מינץ הבהיר כי "החובה שלא לפעול בניגוד עניינים מוטלת על כל אחד ואחד מחברי הוועדה, ואין מקורה בנוהל כי אין בדין".

ובמילים אחרות: לא רק לשופטים אסור להימצא בניגוד עניינים, אלא גם לחברי הכנסת, לשרים ולעורכי הדין.

וכך, לא זו בלבד שלוין לא זכה לדחייה, ולו קצרה, במועד כינוסה של הוועדה, אלא שעל הדרך גם אושרר מחדש האיסור החל על נתניהו להתקרב בכל דרך לשאלות של קידום שופטים, נוכח הסטטוס שלו כנאשם בפלילים.

וכך, לא זו בלבד שלוין לא זכה לדחייה, ולו קצרה, במועד כינוסה של הוועדה, אלא שעל הדרך גם אושרר מחדש האיסור החל על נתניהו להתקרב בכל דרך לשאלות של קידום שופטים, נוכח הסטטוס שלו כנאשם בפלילים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,011 מילים ו-1 תגובות
סגירה