קרוב לארבע שנים חלפו מאז שאיתן אורנשטיין פרש במפתיע מכהונתו כשופט ומתפקידו כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. אורנשטיין לא התפטר, הוא קיבל אישור לפרישה מוקדמת, בגיל 64 – שש שנים לפני גיל היציאה לגמלאות של שופטים.

הסיבה הרשמית הייתה שחיקה בעבודה. אך הסיבה האמיתית ידועה לכולם: זמן קצר קודם לכן התברר שאורנשטיין הוא "השופט הבכיר" שעמו התכתב ראש לשכת עורכי הדין דאז אפי נוה, סדרת התכתבויות שההגדרה "בלתי ראויה" קטנה עליה בכמה מידות.

השבוע חשף העיתונאי חיים לוינסון ב"הארץ" תמונה רחבה בהרבה של אותן שיחות והתכתבויות בין נוה לאורנשטיין. ההקלטות שומטות לסת. כעת כבר לא מדובר בסתם אי-נעימות. על הפרק ניצבים חשדות חמורים נגד השניים, ובצדק היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בוחנת אפשרות להורות על חקירה פלילית.

ההקלטות שומטות לסת. כעת כבר לא מדובר בסתם אי-נעימות. על הפרק ניצבים חשדות חמורים נגד השניים, ובצדק בוחנת היועמ"שית אפשרות להורות על חקירה פלילית

ההתלבטות הזו לא צריכה לארוך זמן רב; את הפלסטר הזה צריך להסיר בבת אחת, לטובת זכויות החשודים ולטובת האינטרס הציבורי. אך לצד חקירה פלילית מתחייבת, עולה הכרח לבצע שתי פעולות נוספות.

השופט איתן אורנשטיין ב-2013 (צילום: Eric Sultan/POOL)

הצחנה המצטברת שהותירה כהונתו של נוה בראשות לשכת עורכי הדין וכחבר הוועדה לבחירת שופטים, מטילה כתם כבד על כלל עבודת הוועדה לבחירת שופטים בתקופה שבה נוה ישב בלב מוקדי הכוח – פרשת מינויה של אתי כרייף לשופטת; המהלך למינוי אורנשטיין לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב; וכלל המעללים שרקחו נוה ושרת המשפטים דאז איילת שקד. כל אלה מחייבים ניקוי אורוות, לטובת השבת אמון הציבור בניקיונה של מערכת המשפט.

הצעד הראשון הוא העמדתו של השופט בדימוס אורנשטיין לדין משמעתי. השאלה האם ניתן להעמיד שופט בדימוס לדין בבית הדין המשמעתי לשופטים, היא שאלה פתוחה, שככל הנראה לא ניתנה עליה עד היום תשובה מוסמכת. גם חוק בתי המשפט אינו מספק תשובה ברורה, אך ניתן למצוא בו אינדיקציות שמובילות לשני הכיוונים.

השאלה האם ניתן להעמיד שופט בדימוס לדין בבית הדין המשמעתי לשופטים, היא שאלה פתוחה, שככל הנראה לא ניתנה עליה עד היום תשובה מוסמכת. גם חוק בתי המשפט אינו מספק תשובה ברורה

כך, למשל, העובדה שבית הדין המרשיע שופט בעבירת משמעת מוסמך לשלול את קצבתו, מוליכה למסקנה אפשרית שגם שופטים בדימוס נתונים לדין משמעתי.

על יסוד הממצאים שנחשפו בתחקירו של לוינסון, שר המשפטים יריב לוין צריך להגיש קובלנה משמעתית נגד אורנשטיין, לא רק על הפרת הסעיף הכללי שלפיו "השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדתו של שופט בישראל", אלא גם על הפרת הסעיף שלפיו יש להעמיד לדין משמעתי שופט שהשיג את מינויו שלא כדין.

אפי נוה מובא לדיון בבית המשפט בתל אביב להארכת מעצרו בפרשת "מין תמורת מינוי", 16 בינואר 2019 (צילום: Koko/POOL)

בטרם הגשת קובלנה משמעתית לפי סעיף זה, צריכה לדון בכך הוועדה לבחירת שופטים ולקבוע כי אכן, על יסוד הממצאים שהונחו לפניה, אורנשטיין השיג את מינויו שלא כדין. על פני הדברים, ועל יסוד השיחות וההתכתבויות שנחשפו, זו משימה קלה יחסית.

אורנשטיין הבטיח לנוה להזיז את השופטת דליה גנות מהמחלקה הנזיקית במחוזי בתל אביב, נוכח לחציו של נוה, שמערכת היחסים שלו עם גנות הייתה עכורה. אפילו בהתעלם משלל העלילות הנוספות שנחשפו בהקלטות, המסקנה המתבקשת היא שאורנשטיין השיג את מינויו שלא כדין.

העמדתו של אורנשטיין לדין משמעתי עשויה להביא להרשעתו ולשלילת קצבתו כשופט בדימוס. בנוסף, אורנשטיין נהנה כיום ממעמד של בורר ששופטים בערכאות בתי המשפט מפנים אליו תיקים לניהול בוררויות. עליהם לחדול מכך באופן מיידי, בלי להמתין להכרעות בהליכים משמעתיים או פליליים.

אורנשטיין נהנה כיום ממעמד של בורר ששופטים בערכאות בתי המשפט מפנים אליו תיקים לניהול בוררויות. עליהם לחדול מכך באופן מיידי, בלי להמתין להכרעות בהליכים משמעתיים או פליליים

אך בכך כמובן לא יכול להסתיים מהלך ניקוי האורוות. אין מנוס מהמסקנה הקשה שלפיה כלל עבודת הוועדה לבחירת שופטים בתקופת שקד ונוה נגועה בחשד של הליכים לא תקינים והחלטות הנגועות בשיקולים זרים.

ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים מיום 22 בפברואר 2017. בראש השולחן השרים משה כחלון ואיילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הדבר צריך להיחקר ביסודיות, עם כל הקושי והצער שבדבר, שכן בדיקה כזו צריכה להיעשות בזהירות רבה, להימנע ממראית עין של הפעלת מנופי לחץ על שופטים מכהנים שאמורים להיות עצמאיים מכל שיקול חיצוני.

על פני הדברים, אין הצדקה בדין לקיומה של חקירה פלילית נרחבת ביחס לכלל נושאי עבודתה של הוועדה לבחירת שופטים בשנים הרלוונטיות. לפיכך, הכלי המתאים לניהול חקירה כזו נראה באמצעות ועדת בדיקה ממשלתית, שעל הקמתה תחליט הממשלה בהמלצת שר המשפטים לוין וממלא-מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן גם יחד.

תכלית עבודתה של הוועדה לא צריכה להתמקד במציאת ראיות לאשמתם הפלילית של המעורבים, אלא בבירור השאלה האם היו מינויים נוספים שנעשו במערכת המשפט – לשופטים, לרשמים, לנשיאים ולסגני נשיאים – שהם תוצאה של יחסי תן-וקח שאינם כדין.

תכלית עבודתה של הוועדה לא צריכה להתמקד במציאת ראיות לאשמתם הפלילית של המעורבים, אלא בבירור השאלה האם היו מינויים נוספים שנעשו במערכת המשפט שהם תוצאה של יחסי תן-וקח שאינם כדין

אם יתברר שכן, תצטרך היועצת המשפטית לממשלה לשקול בהמשך פתיחת חקירה פלילית והבאת החשודים לדין. אם לא – יהיה בכך ערך ציבורי ראשון במעלה, בכך שוועדת הבדיקה תסיר את העננה המרחפת מעל המינויים השיפוטיים שנעשו באותן שנים.