ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לא הייתה כל ברירה אלא להודיע לממשלה כי אין בכוונתה להגן בבג"ץ על המתווה המסתמן לחקיקת חוק לעיגון הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות.

טרם פורסמה הודעה רשמית ממשרד המשפטים בדבר עמדת היועצת המשפטית להצעת ההחלטה שראש הממשלה בנימין נתניהו הניח לקראת הדיון בישיבת הממשלה מחר (שלישי), ואולם בהתאם לפרסומים אמש, היועצת מתנגדת למתווה המוצג בהצעת ההחלטה, ומנמקת את החלטתה שלא להגן עליו בכך שהוא נגוע ב"קשיים משפטיים משמעותיים ומהותיים".

זוהי העמדה המקצועית היחידה האפשרית ביחס להצעה שגיבש נתניהו. הצעת ההחלטה אינה עומדת בשום קריטריון משפטי – לא בהיבט המהותי של ההסדר החקיקתי שאמור להיחקק על מנת להסדיר את שאלת גיוס תלמידי הישיבות; לא בהיבט הפרוצדורלי של המהלכים לקראת גיבוש הסדר חקיקתי שכזה, בתקופת ביניים הנעדרת הסמכה משפטית, שהולכת ומתארכת; ואפילו לא בהיבט הטכני, של האופן שבו מתקבלות החלטות ממשלה בנושאים כאלה.

באופן רגיל אמורה הצעה בנושא זה להיות באחריות שר הביטחון, אלא שגלנט הודיע כי הוא מתנגד להצעת הסדרה שלא תהיה מקובלת על כלל חברי הקואליציה

נתחיל בהיבט הטכני, מן הקל אל הכבד. הנייר שהופץ אתמול בקרב השרים לקראת ישיבת הממשלה לא נראה כמו "הצעת מחליטים" נורמלית. אין פלא לפיכך שבניגוד לנוהל המקובל, ההצעה טרם הועלתה לאתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה לעיון הציבור.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בכנסת, 13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ההצעה לא כוללת חוות דעת משפטית של המשרד הממשלתי שבראשו השר המניח את ההצעה – כאמור, נוכח התנגדות היועצת לנוסח הנוכחי, טרם גובשה חוות דעת בכתב – שבוודאי הייתה מביכה מאוד את הממשלה.

למעשה, לא נקבע אפילו מיהו השר המניח את ההצעה. באופן רגיל אמורה הצעה בנושא זה להיות באחריות שר הביטחון, אלא שהשר יואב גלנט, הנמצא כעת בארה"ב, הודיע כי הוא מתנגד להצעת הסדרה שלא תהיה מקובלת על כלל חברי הקואליציה, וגם השר בני גנץ כידוע הודיע על התנגדותו הגורפת להצעה, שזכתה כבר לכינוי הקולע "חוק ההשתמטות".

כל הצעת החלטה אמורה לכלול את עמדת השרים האחראים וגם נתונים כלכליים הנוגעים להשפעה על התקציב. תחת הסעיף שעניינו עמדת השרים נכתב "יושלם"; ותחת הסעיף בעניין ההשפעה הכלכלית: "לא רלוונטי"

באופן חריג, נוקבת ההצעה בלשון שלפיה הממשלה כביכול מנחה את "ראש הממשלה ואת שר הביטחון" לקדם את הצעת החוק, כך שברור מיהו הפטרון הפוליטי למתווה.

כל הצעת החלטה המונחת על שולחן הממשלה אמורה לכלול גם את עמדת השרים האחרים שההחלטה נוגעת למשרדיהם, וגם נתונים כלכליים הנוגעים להשפעת ההחלטה על התקציב ומשק המדינה. תחת הסעיף שעניינו עמדת השרים נכתב "יושלם", מסיבות ברורות; ותחת הסעיף בעניין ההשפעה הכלכלית נכתב "לא רלוונטי".

צעיר חרדי מפגין נגד הגיוס לצה"ל ליד לשכת הגיוס בירושלים, 18 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המילים האלה מסתירות מאחוריהן ככל הנראה דרמה גדולה, שהדָה נחשף במכתב של הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס, ששוגר אתמול לנתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ושאותו חשף אדריאן פילוט ב"כלכליסט".

גרדוס כתב כי המתווה המוצע יגרום לנזקים כלכליים עצומים בטווח הארוך, שאותם אמד ביותר מ־100 מיליארד שקלים בעשור הקרוב, והמליץ לבטל כליל את המונח "גיל הפטור" מגיוס לתלמידי ישיבות; וכן לקבוע מכסות מספריות מוגדרות של פטורים לתלמידי ישיבות, ואת כל היתר לגייס לשירות "בעל תועלת ביטחונית".

גרדוס מציין כי גיוס החרדים היה מאפשר את קיצור שירות החובה בשבעה חודשים – במקום את הארכתו; וכן לצמצם את היקף ימי המילואים בלא פחות מ־86% – עניין בעל משמעות כלכלית עצומה

מכתבו של גרדוס קושר בין שלל הנושאים העקרוניים שסוגיית גיוס החרדים נוגעת בהם. מצד אחד – השאלה הכלכלית. מצד שני – השאלה המשפטית של שוויון בנטל.

בעניין זה יודעים הן שופטי בג"ץ הדנים בעתירות המצויות על שולחנם, והן היועצת המשפטית לממשלה ופרקליטי מחלקת הבג"צים כי הסד מאוד ברור: לא ניתן לאשר כל מתווה או הסדר חקיקתי הנגוע בפגיעה לא מידתית בשוויון, בוודאי לא הסדר גרוע מזה שנחקק בפעם הקודמת, ב־2015, ושנפסל בבג"ץ ב־2017.

ילדים חרדים צועדים עם עמודי תלייה במחאה נגד הגיוס לצה"ל, 20 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ומצד שלישי – השאלה הביטחונית, המתחדדת במידה ניכרת נוכח המלחמה שעודנה מתחוללת ברצועת עזה. במקביל לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות, מקדמת כידוע הקואליציה שני חוקים נוספים – החוק להארכת שירות החובה והחוק להגדלת היקף שירות המילואים לאוכלוסייה הנושאת כעת בנטל השירות הצבאי. כמובן שלא ניתן להפריד בין הדברים.

גרדוס מציין כי גיוס החרדים היה מאפשר את קיצור שירות החובה בשבעה חודשים – במקום את הארכתו; וכן לצמצם את היקף ימי המילואים בלא פחות מ־86% – עניין בעל משמעות כלכלית עצומה למשק.

עוד השבוע בג"ץ אמור להכריע בשאלת צו הביניים לעניין התקצוב, לאחר שבשבוע שעבר הגישה המדינה נתונים על היקף התמיכות שהמדינה מעניקה למוסדות תורניים

בהיבט הפרוצדורלי – הצעת ההחלטה של הממשלה מגיעה כהרגלה ברגע האחרון, לקראת המועד בו פוקעת החלטת הממשלה מ־25 ביוני 2023, שנעשתה ללא סמכות חוקית, בדבר "תקופת ביניים" של תשעה חודשים שבה תינקט מדיניות של "אי גיוס" תלמידי ישיבות, אף שפרק הפטור לחרדים בחוק שירות ביטחון פקע ב־1 ביולי 2023.

בבג"ץ תלויות ועומדות חמש עתירות בנושא – שלוש מהן קוראות לבטל את ההחלטה בעניין תקופת הביניים, ושתיים נוספות קוראות לבטל את תקצוב תלמידי הישיבות, המתבסס על אותה הארכה בלתי חוקית של הפטור דה פקטו מגיוס.

הפגנת חרדים בכניסה לירושלים נגד חוק הגיוס, 18 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בג"ץ כידוע הוציא צו על תנאי בכל העתירות, וכתבי התשובה מטעם המדינה אמורים להיות מוגשים השבוע, לקראת הדיון המסכם שיתקיים בעניין זה בבג"ץ. עוד השבוע בג"ץ אמור להכריע בשאלת צו הביניים לעניין התקצוב, לאחר שבשבוע שעבר הגישה המדינה נתונים על היקף התמיכות שהמדינה מעניקה למוסדות תורניים.

הפרקליטות הודיעה כי ככל שיינתן צו ביניים שמטרתו הפסקת העברת קצבה לתלמידי ישיבות שדחיית גיוסם אינה מעוגנת בדין, יש להקפיד שלא לפגוע בתמיכה הניתנת למוסדות תורניים שבהם לומדים מי שאינם מיועדים לשירות ביטחון – כאלה ששירתו בשירות סדיר, או מי שקיבלו פטור מטעמים רפואיים, או מי שאינם בגיל גיוס, או תלמידי חו"ל.

הצעת ההחלטה אינה קובעת מכסות גיוס או מכסות פטור, אינה קובעת סנקציות כלכליות בגין אי עמידה ביעדי הגיוס, וחמור מכל – קובעת כי הגיל שבו דחיית השירות תומר בפטור משירות יעלה מ־26 ל־35

החלטתם הצפויה של שופטי בג"ץ בעניין צו הביניים הנוגע לתקצוב תלמידי הישיבות שאינם מגויסים מכוח החלטת הממשלה, צפויה להשפיע באופן דרמטי על הדינמיקה במערכת הפוליטית, אך במקביל היא גם תתבסס על ההחלטה הצפויה בממשלה בנוגע למתווה האי גיוס שגיבש נתניהו.

תכליתה של הצעת ההחלטה היא כמובן קניית זמן נוסף לשם קידום הליך חקיקה בעניין. היועצת המשפטית כבר הודיעה כי אפילו בהינתן העיכובים שגרמה המלחמה, בהיעדר חוק מסמיך לא ניתן יהיה להמשיך במדיניות האי גיוס ובתשלום התמיכות.

חרדים ליד לשכת הגיוס בירושלים, 4 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בהיבט המהותי – הצעת ההחלטה אינה קובעת מכסות גיוס או מכסות פטור, אינה קובעת סנקציות כלכליות בגין אי עמידה ביעדי הגיוס, וחמור מכל – קובעת כי הגיל שבו דחיית השירות תומר בפטור משירות יעלה מ־26 ל־35, ופירוש הדבר הרחבת התמריץ לתלמידי הישיבות להימנע מלהיכנס לשוק העבודה, כדי לחמוק מחובת הגיוס לשירות צבאי או אזרחי.

קשה להעלות על הדעת מסמך גרוע יותר, הלוכד בכישרון רב את הרע מכל העולמות. זו הסיבה שההצעה כבר מקימה עליה, ועוד תקים, ביקורת קטלנית בכל הגזרות – במערכת הפוליטית, מצד הייעוץ המשפטי ובהמשך מצד בית המשפט, בשכבה הפקידותית־מקצועית הממשלתית, ובקרב רוב רובו של הציבור.

לשופטי בג"ץ יש כעת את כל הלגיטימציה האפשרית לקבל את ההחלטות המובנות מאליהן.