חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק גילו קוטל חרקים מהיר פעולה בעל היסטוריה מטרידה. החומר הכימי, די-אף-די-טי, נמצא יעיל נגד יתושים נושאי מחלות, וגורם פחות נזק לסביבה בהשוואה לדי-די-טי, הדומה לו מבחינה כימית.
מדענים אמריקאים כבר בחנו את קוטל החרקים בשנות ה-40, אבל הוא אבד בתוהו ובוהו ששרר אחרי מלחה"ע ה-2, קרוב לוודאי שבשל קשריו למשטר הנאצי.
"התחלנו לחקור את גידול הגבישים בקוטל חרקים לא מוכר, וגילינו את ההיסטוריה המפתיעה שלו, לרבות השפעתה של מלחה"ע ה-2 על העדפת הדי-די-טי – על פני הדי-אף-די-טי – כקוטל החרקים העיקרי של המאה ה-20", אמר בארט קאהר, פרופסור לכימיה באוניברסיטת ניו יורק.
ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת של החברה האמריקאית לכימיה.
חוקרי הכימיה חקרו את הדי-די-טי, הידוע בהשפעות ההרסניות שלו על הסביבה. הם ערכו כמה שינויים במבנה הגבישי של קוטל החרקים, באמצעות החלפת אטומי כלור באטומי פלואור, ובדקו את החומר הכימי החדש, הידוע בשם די-אף-די-טי, על זבובי פירות ועל יתושים.
הם גילו כי די-אף-די-טי קוטל יתושים – לרבות מינים הנושאים מלריה, קדחת צהובה, קדחת דנגי וזיקה – במהירות גדולה פי 2 עד 4 מדי-די-טי. "המהירות מונעת את התפתחותה של עמידות", אמר אחד מכותבי המאמר, מייקל וורד.
"גבישים של חומרים קוטלי חרקים הורגים יתושים לאחר שהם נספגים דרך כריות הרגליים שלהם. תרכובות יעילות קוטלות את החרקים במהירות, ככל הנראה לפני שהם מספיקים להתרבות".
החוקרים ביקשו לבדוק אם היצירה הכימית שלהם, די-אף-די-טי, כבר הייתה בשימוש בעבר – וחשפו את ההיסטוריה האפלה של קוטל החרקים.
כשעיינו במסמכים היסטוריים, הם מצאו שמדענים גרמנים ייצרו די-אף-די-טי לשימוש כקוטל חרקים במלחמת העולם השנייה, ושכוחות הצבא הנאצי השתמשו בו לבקרת חרקים בברית המועצות ובצפון אפריקה. בינתיים, צבא ארצות הברית השתמש בדי-די-טי לאותה מטרה באירופה ובזירה הפסיפית.
החוקרים גילו כי די-אף-די-טי קוטל יתושים – לרבות מינים הנושאים מלריה, קדחת צהובה, קדחת דנגי וזיקה – במהירות גדולה פי שניים עד ארבעה מאשר די-די-טי. לדבריהם, המהירות מונעת את התפתחותה של עמידות
מלריה ומחלות טרופיות אחרות פגעו בכוחות האמריקאים בזירה הפסיפית ובמקומות אחרים בתקופת המלחמה. לאחר המלחמה השימוש בדי-אף-די-טי הופסק, לאחר שחיילי בעלות הברית שראיינו מדענים נאצים התעלמו מטענותיהם כי החומר קוטל את החרקים מהר יותר וכי הוא פחות רעיל לבעלי חיים מאשר הדי-די-טי שייצרה ארצות הברית.
על פי דוח צבאי שציטטו החוקרים, ואשר התייחס לדי-אף-די-טי כ"גיקס" או "פלואורג'סרול", או לפי המבנה הכימי שלו, "הבדיקות המעטות והלקויות שביצעו הגרמנים על זבובי בית אינן תומכות בבירור בטענותיהם בדבר עליונות הדי-אף-די-טי שלהם על הדי-די-טי. יתר על כן, הגרמנים שביצעו את הבדיקות חלוקים ביניהם לחלוטין לגבי המסקנות".
הכימאי השוודי פאול מילר, שגילה את שימושו של הדי-די-טי כקוטל חרקים ב-1939 וזכה על כך בפרס נובל ב-1948, אמר בנאום קבלת הפרס שלו כי הדי-אף-די-טי הוא קוטל מהיר יותר, וכי עליו להחליף את הדי-די-טי בעתיד.
הכימאי השוודי פאול מילר, שגילה את שימושו של הדי-די-טי כקוטל חרקים ב-1939 וזכה על כך בפרס נובל ב-1948, אמר בנאום קבלת הפרס שלו כי הדי-אף-די-טי הוא קוטל מהיר יותר, וכי עליו להחליף את הדי-די-טי בעתיד
אף על פי כן, אותו חומר כימי נשכח. חוקר החרקים שהחוקרים מאוניברסיטת ניו יורק התייעצו איתו לא שמע עליו מעולם.
"הופתענו לגלות שלדי-די-טי בתחילת דרכו היה מתחרה, שהפסיד במירוץ בשל נסיבות גיאופוליטיות וכלכליות, שלא להזכיר את הקשר שלו לצבא הגרמני, ולא בהכרח בשל שיקולים מדעיים. קוטל חרקים מהיר יותר ופחות עמיד (כמזהם סביבתי) , כמו די-אף-די-טי, יכול היה לשנות את המאה ה-20", אומר קאהר.
החומר האבוד הוא יותר מאנקדוטה היסטורית – על פי ארגון הבריאות העולמי, בכל שתי דקות מת ילד ממלריה. מחלות חדשות המועברות על ידי יתושים יכולות להופיע, כמו וירוס הזיקה, שהטיל אימה על אמריקה הדרומית והתיכונה במגפה של 2016-2015, ועם ההתחממות הגלובלית, היתושים הולכים ומתפשטים.
לדברי החוקרים מניו יורק, היתושים גם מפתחים יותר ויותר עמידות לאמצעי בקרה. "למרות שדרוש מחקר נוסף כדי להבין טוב יותר את רמת הבטיחות ואת ההשפעה הסביבתית של הדי-אף-די-טי, אנחנו, יחד עם ארגון הבריאות העולמי, מזהים את הצורך הדחוף בקוטלי חרקים חדשים ומהירים.
"לא רק שקוטלי חרקים מהירי פעולה הם מכריעים במאבק בפיתוח העמידות של היתושים, אלא שניתן גם להשתמש בכמות מעטה יותר שלהם, דבר שיש בו כדי להפחית את הנזק לסביבה", אומר וורד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו