זה היה מסוג האירועים שכל אחד יכול לראות בהם אשרור לתפיסת העולם שלו: דיון בהול המתקיים בבית המשפט העליון של מדינה, בעת שהיא מנהלת מלחמה נגד ארגון טרור בשטח עוין, שעניינו היקף הסיוע ההומניטרי שהמדינה מכניסה לטובת האוכלוסייה האזרחית באזור המלחמה.

יש מי שרואה בכך סממן לגישתה הנאורה והמתקדמת של המדינה, שרשויות המשפט שלה מקפידות על עמידתה בחובותיה בהתאם למשפט הבינלאומי; יש מי שרואה בכך עדות לאימפריאליזם של העולם המשפטי, שמתעקש לנהל גם את פעולותיהם של ממשלת ישראל וצה"ל תוך כדי מלחמה;

ויש מי שרואה בכך בקושי המינימום שבמינימום, שמדינת ישראל מואילה לעשות אל מול קטסטרופה הומניטרית שמשמעותה לא רק סבל לעם אחר, אלא כישלון בינלאומי מתגלגל בתחום המשפטי, ההסברתי והמדיני.

ויש מי שרואה בכך בקושי המינימום שבמינימום, שמדינת ישראל מואילה לעשות אל מול קטסטרופה הומניטרית שמשמעותה לא רק סבל לעם אחר, אלא כישלון בינלאומי מתגלגל בתחום המשפטי, ההסברתי והמדיני

איתרע המזל, והדיון בעתירת חמישה ארגוני זכויות אדם בעניין היקף ואופן הכנסת סיוע הומניטרי לתושבי עזה, התקיים בשבוע שבו נהרגו מאש צה"ל שבעה אזרחים זרים, עובדי ארגון הסיוע ההומניטרי World Central Kitchen (WCK) באופן המעמיד בסיכון ממשי את המשך ההתגייסות הבינלאומית לטובת הכנסת מזון לתושבי הרצועה העומדים בפני סכנת רעב.

אחד מעובדי המטבח המרכזי העולמי שנהרג בהתקפת צה"ל בדיר אל-בלח ברצועת עזה ב-2 באפריל 2024 (צילום: SAID KHATIB / AFP)

התקלה החמורה אינה עומדת כמובן במוקד העתירה, אך איש מבין המשתתפים בדיון לא יכול היה להתעלם ממנה ומהשלכותיה.

"מדובר באירוע קשה וטראגי", אמר נציג המדינה עו"ד יונתן ברמן, בכיר במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה ששקל כל מילה שיצאה מפיו, "מעבר לאובדן חיים של אנשים חפים מפשע, הם עסקו במלאכה חשובה.

"מדובר באירוע קשה וטראגי", אמר נציג המדינה עו"ד יונתן ברמן, בכיר במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה ששקל כל מילה שיצאה מפיו, "מעבר לאובדן חיים של אנשים חפים מפשע, הם עסקו במלאכה חשובה"

"שלומם וביטחונם של עובדי הסיוע קריטי למאמץ של הסיוע ההומניטרי. גורמי מפקדת תיאום פעולות צה"ל (מתפ"ש) עומדים בקשר יומיומי עם הארגונים השונים, במטרה להבטיח את שלומם וביטחונם של עובדי הארגונים. זהו אינטרס ישראלי ראשון במעלה".

שלושת השופטים היושבים בעתירה הן שופטי ההרכב הבכיר המכהן כעת בעליון – ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג. "התקרית היא מאוד מצערת וכולנו מצרים על כך וגם על התוצאה", אמר השופט עמית, "חזקה על צה"ל שיבדוק אותה ויסיק את המסקנות".

לשופט סולברג היה חשוב לתת פרספקטיבה: "לדאבוננו הרב, גם חיילים שלנו נהרגים מאש כוחותינו. זה פועל יוצא כמעט בלתי נמנע, זה המצב המלחמתי".

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נציגת העותרים, עו"ד אסנת ליפשיץ-כהן, נזעקה. "אנחנו יודעים על 190 עובדי סיוע שכבר נהרגו מתחילת המלחמה", היא אמרה. "זה איום ונורא", השיב סולברג, "ונעשות אלפי שיחות תיאום כדי לנסות למזער את הדברים האלה".

מה שעוד הפריע לסולברג הייתה העובדה שלעתירה לא צורף תצהיר, כמקובל בעתירות לבג"ץ, שתכליתו לאמת את העובדות המפורטות בה. כששמע מנציגת העותרים כי מדובר בתקלה טכנית ומנכ"לית ארגון "גישה" חתמה על תצהיר שלפיו העובדות בעתירה נכונות לפי מיטב ידיעתה, הוא הסיק כי כל שתצהיר זה עושה, הוא להסתמך על פרסומים עיתונאיים ועל דיווחים ממקורות שאמינותם מוטלת בספק.

שאלת התשתית העובדתית העסיקה את כלל השופטים, וזאת מאחר שהעתירה עניינה בסופו של דבר בהיבט היישומי. בפן הנורמטיבי, ישראל הצהירה בעבר – וחזרה על הצהרתה גם בדיון אתמול בבג"ץ – כי אין מחלוקת על כך שהיא מחויבת לכללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי הקבועים במסגרת דיני הלחימה (העימות המזוין). ולכן הדיון מתמקד בסופו של דבר בהיקף הסיוע ובחסמים המבצעיים, הלוגיסטיים והפרוצדורליים להעברתו לאוכלוסייה הפלסטינית בעזה.

התשתית העובדתית העסיקה את כלל השופטים, וזאת מאחר שהעתירה עניינה בסופו של דבר בהיבט היישומי. לכן הדיון מתמקד בסופו של דבר בהיקף הסיוע ובחסמים המבצעיים והלוגיסטיים

"אנחנו בערפל לגבי תשתית עובדתית", אמר פוגלמן והוסיף -"משני הצדדים. האם יש בסיס נתונים שיוכל ללמד גם על מצב הרעב או היעדר התזונה ברצועה, וגם על היקף אספקת הסיוע שמתבצע בפועל, ושנדרש לבצע".

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

סולברג הוסיף: "זה לא העניין הפורמלי. קשה לחלוק [על כך שיש] משבר הומניטרי קשה ביותר, הנוגע לליבו של כל בן אנוש. אבל השאלה מה מדינת ישראל עושה ולא עושה, צריכה להיות מבוסס על תשתית עובדתית מדויקת. הדרך לפתרון המשבר צריכה להיות מבוססת על נתוני אמת".

נציגת העותרים הסכימה שיש קושי לבסס תשתית עובדתית לגבי היקף הרעב השורר בצפון רצועת עזה, בעיר עזה ובסביבותיה, אך הסבירה שהקושי הזה נובע מהעובדה שעיתונאים אינם מורשים להיכנס לאזור זה של הרצועה, ולכן הקושי הראייתי הוא באחריות ישראל.

ואולם לדבריה, "גם העדויות שמגיעות מתוך הרצועה, ללא פילטר של חמאס, מלמדות באופן חד-משמעי שלאנשים אין מה לאכול. כשמוצנח סיוע מהאוויר הם רצים אחוזי אמוק לתפוס אותו, מסכנים את חייהם, טובעים בים, נמחצים תחת המשלוחים. את זה לא עושים אנשים שבעים, אלא אנשים רעבים".

"כשמוצנח סיוע מהאוויר הם רצים אחוזי אמוק לתפוס אותו, מסכנים את חייהם, טובעים בים, נמחצים תחת המשלוחים. את זה לא עושים אנשים שבעים, אלא אנשים רעבים"

עם זאת, הוסכם על הצדדים כי הבעיה המרכזית בתחום ההומניטרי היא סכנת הרעב בקרב האוכלוסייה בצפון הרצועה, ולא בהכרח במחנות המרכז, ובוודאי לא בדרום הרצועה שבה צה"ל מקיים פעולות לחימה יותר אקטיביות. המדינה מעריכה שבצפון הרצועה נמצאים כעת בין 200 ל-300 אלף פלסטינים.

ילדים פלסטינים ממתינים לקבל מזון ברפיח, 16 במרץ 2024 (צילום: SAID KHATIB / AFP)

התעקשותם של השופטים על קבלת נתונים מהימנים ובדוקים במידת האפשר, עשויה ללמד על שני כיווני פעולה אפשריים:

אפשרות אחת היא שהשופטים נוטים לדחות את העתירה, נוכח היעדר תשתית עובדתית ראויה במידה המאפשרת התערבות שיפוטית. ההתערבות השיפוטית הנדרשת במקרה הזה אינה טריוויאלית – אלא שהיא מהווה מתן צווים לממשלה ולצה"ל בנושאים שלפחות משיקים לאופן ניהול מלחמה בזמן אמת, עניין מאוד לא מובן מאליו מבחינת בית המשפט.

האפשרות השנייה, שלפחות לפי הדיון אתמול מסתמנת כזו שבה השופטים בוחרים לפסוע, היא שהשופטים דווקא מכינים את הקרקע השיפוטית להתערבות מצידם. וכדי לעשות זאת, הם דואגים לקבל, הן מהעותרים והן מהמדינה, תשתית נתונים בדוקה, כדי שיוכלו לקבוע על בסיסה כי המדינה אינה עושה די כדי להכניס ולאפשר הכנסה של סיוע הומניטרי, בהתאם לחובותיה לפי המשפט הבינלאומי.

האפשרות השנייה, שלפחות לפי הדיון אתמול מסתמנת כזו שבה השופטים בוחרים לפסוע, היא שהשופטים דווקא מכינים את הקרקע השיפוטית להתערבות מצידם

בעקבות הדיון הורו השופטים לפרקליטות להגיש בתוך שישה ימים נתונים בדבר האפשרות להכניס סחורות מנמל אשדוד; הרחבת שעות הפעילות של המעברים לרצועה שבהם נערך בידוק למשאיות האספקה; הרחבת מתן אישורים לשינוע סחורות בתוך הרצועה; העברת סיוע הומניטרי ממדינות האזור; והבטחת שלומם של עובדי ארגוני הסיוע.

משאיות סיוע בצד הפלסטיני של מעבר כרם שלום. 17 בינואר 2024 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

פוגלמן ציין כי בית המשפט מודע לצורך לפעול במהירות, אך יש לשקול זאת אל מול רצונו של בית המשפט לגרום למנגנוני המדינה לקבל החלטות בעצמם.

נציגת העותרים דחקה בשופטים לפעול במהירות האפשרית. "אין לנו זמן", היא אמרה ביחס להתפשטות הרעב בצפון הרצועה, "בכל רגע אנחנו יכולים להגיע למצב שאין ממנו חזרה".

"הדחיפות ברורה", הנהן פוגלמן בהסכמה.