הדלפת קטעים מפסק דינו של בג"ץ בעניין עילת הסבירות לעיתונאי עמית סגל, ימים אחדים לפני פרסומו הרשמי של פסק הדין, הייתה אחד הרגעים המביכים של מערכת המשפט.

זו לא הייתה רק מבוכה, אלא שנעשה נזק של ממש: הן ליוקרתו של בית המשפט העליון ולתפיסה כי בתוככי מבצר שלטון החוק לא שוררות נורמות הקיימות ברשויות שלטון אחרות; והן לאופן שבו נקלט פסק הדין בציבור במשך ימים ארוכים, לאחר שהתברר כי האופן שבו הוצג פסק הדין על ידי סגל – כאילו ניתן על חודו של קול – חוטא למהותה האמיתית של הפסיקה.

שבועות אחדים לאחר מתן פסק הדין, הורה ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן על הקמת צוות לבדיקת ההיבטים המערכתיים של ההדלפה.

הצוות לא הוסמך לחפש או למצוא את האשמים בהדלפה, אלא להמליץ על דרכים למנוע הדלפות מתוככי העליון בעתיד, ולשם כך לראיין שופטים, מתמחים ועובדים במערכת בתי המשפט. בראש הצוות עמד מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט בדימוס מיכאל שפיצר.

הצוות לא הוסמך לחפש או למצוא את האשמים בהדלפה, אלא להמליץ על דרכים למנוע הדלפות מתוככי העליון בעתיד, ולשם כך לראיין שופטים, מתמחים ועובדים במערכת

בשבוע שעבר הודיע שפיצר, במהלך דיון שקיימה ועדת החוקה בכנסת בנושא התנהלות צוות הבדיקה, כי הדוח של צוות הבדיקה מצוי בהגהות אחרונות, והוא צפוי להתפרסם עוד לפני פסח.

השופט מיכאל שפיצר, לשעבר מנהל בתי המשפט (שני מימין) ועו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט (שני משמאל), בישיבת ועדת החוקה של הכנסת, 18 באפריל 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אולם אתמול (ראשון) אירעה תפנית בעלילה, המונעת לפי שעה את פרסום הדוח: השופט התורן בבג"ץ, חאלד כבוב, הוציא צו ארעי בעתירה בהולה שהגישה "התנועה למשילות ודמוקרטיה", המונע מצוות הבדיקה "להגיש את ממצאיו, דוח ביניים או המלצות ראשוניות" עד למתן החלטה אחרת.

עתירת "התנועה למשילות ודמוקרטיה" מלמדת, בין היתר, על כך שיו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, ממשיך לנהוג כלפי מערכת המשפט כאילו הוא עדיין חי בשישה באוקטובר: לא למד כלום ולא שכח כלום.

כל התפתחות שהיא מהווה מבחינת רוטמן הצדקה להפנות אצבע מאשימה כלפי מערכת המשפט, ולפני שבועיים אפילו הרהיב עוז לתלות בריאיון את האשמה לטבח שבעה באוקטובר בכך ש"לא תיקנו את מערכת המשפט".

כל התפתחות שהיא מהווה מבחינת רוטמן הצדקה להפנות אצבע מאשימה כלפי מערכת המשפט, ולפני שבועיים אפילו הרהיב עוז לתלות את האשמה לטבח 7 באוקטובר בכך ש"לא תיקנו את מערכת המשפט"

רוטמן החליט לפעול, בתנועת מלקחיים, נגד מערכת בתי המשפט, לאחר שפורסם כי שניים מחברי צוות הבדיקה של שפיצר, בכירי שב"כ לשעבר חגי אבימור ואיל דגן, השתתפו במחאה הציבורית נגד ההפיכה המשטרית במהלך שנת 2023.

מלא צדקנות וגלגול עיניים, החליט רוטמן לזמן, לעד עתה, שתי ישיבות של ועדת החוקה שבראשותו כדי לבחון את "התנהלות צוות הבדיקה", ובמקביל הוגשה עתירת "התנועה למשילות ודמוקרטיה", שרוטמן הוא מייסדה ובמקריות מדהימה היא ממשיכה לפעול בדיוק בהתאם לאינטרסים ולאג'נדה שלו.

ח"כ שמחה רוטמן בוועדת החוקה, 18 באפריל 2024 (וידיאו: ערוץ הכנסת)

היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, הודיע לרוטמן כי ספק אם ועדת החוקה מוסמכת כלל לדון בשאלות הנוגעות לצוות בדיקת ההדלפה. רוטמן התעניין מכוח איזו סמכות הורה פוגלמן על הקמת צוות הבדיקה. לייזר כתב לרוטמן בתשובה:

"לנשיא בית המשפט העליון יש סמכות טבועה לבחון היבטים ניהוליים שונים, ולגזור מסקנות והמלצות מערכתיות מנהליות לתיקון ולשיפור עתידי, ואף חובה לקיים הליך בירור פנימי לשם הפקת לקחים".

אך הכול היה בגדר מסך עשן למתקפה של רוטמן נגד הנהלת בתי המשפט ונגד פוגלמן, על כך שבחר למנות לצוות הבדיקה שני בכירים לשעבר בשב"כ שהשתתפו במחאה נגד ההפיכה המשטרית, אשר רוטמן שימש כידוע גורם מרכזי בקידומה.

במסגרת הטענות שהעלה יו"ר ועדת החוקה, הוא לא היסס להעלות אפילו חשד שפוגלמן עצמו היה מעורב בהדלפת פסק הדין.

"האם מתאים שאדם מקרב השופטים שייתכן שהוא או אנשי לשכתו היו מעורבים בהדלפה ראוי שימנה את הצוות החוקר?" תהה רוטמן בקול רם בישיבתה הראשונה של ועדת החוקה בנושא, לפני שבועיים.

ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בדיון השני, בשבוע שעבר, הוסיף:

"השאלה מה הם עושים מאז 7 באוקטובר לא רלוונטית. אם אתם חושבים שאדם שהפגין נגד הרפורמה או הפגין בעד הרפורמה, אף ללא מעורבות בתיק, יכול לבדוק את השופטים, לתשאל אותם באופן וולונטרי על פסק דין שעומד במוקד המחלוקת הציבורית, ואין בעיה משפטית או למראית עין, זה אירוע הזיה".

בעתירת "התנועה למשילות ודמוקרטיה" לבג"ץ נדרש בית המשפט להורות על פסילת עבודתו של הצוות בראשות שפיצר ומניעת פרסום הדוח שגיבש. באופן התואם במדויק את טענותיו של רוטמן עצמו, נכתב בעתירה:

"מדובר בניגוד עניינים מהחריפים והקיצוניים שידעה מדינת ישראל המרעיד את אמות הסיפים, פוגע אנושות בשלטון החוק, כללי המנהל התקין, עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית, ואמון הציבור; השומט באופן מוחלט את חוקיות עבודת צוות הבדיקה".

רוטמן אוהב להאשים אחרים בניגוד עניינים; על עצמו הוא פחות מסתכל. הדיון שיזם בוועדת החוקה התמקד בסופו של דבר בחברותם בצוות של אנשי שב"כ המתנגדים להפיכה המשטרית, שאותה ניסה הוא עצמו לקדם בכל כוחו, עד פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. כך שאולי זהו רוטמן עצמו המצוי בניגוד עניינים.

ועדת החוקה של הכנסת בדיון על התנהלות צוות חקירת ההדלפות בבית המשפט העליון, 18 באפריל 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

מה עוד שעל אף הפעלולים המילוליים של רוטמן, אין בעצם דרך לנסח באיזה ניגוד עניינים מצויים חברי ועדת הבדיקה. מה הטענה המקופלת? שאנשי שב"כ יטו את ההמלצות בעניין מניעת הדלפות עתידיות מאחר שהם מתנגדים להפיכה המשטרית?

אין בעצם דרך לנסח באיזה ניגוד עניינים מצויים חברי ועדת הבדיקה. מה הטענה המקופלת? שאנשי שב"כ יטו את ההמלצות בעניין מניעת הדלפות עתידיות מאחר שהם מתנגדים להפיכה המשטרית?

במקביל לדיונים בוועדת החוקה, פנתה עו"ד יסכה בינה מ"התנועה למשילות ודמוקרטיה" במכתב מיצוי הליכים להנהלת בתי המשפט, טרם העתירה שהוגשה ביום חמישי האחרון.

עו"ד לייזר מהנהלת בתי המשפט כתב לעו"ד בינה בתגובה כי המידע על כך ששני אנשי שב"כ החברים בוועדת הבדיקה הופיעו ברשימת 89 אנשי מערכת הביטחון לשעבר שפנו לבג"ץ באוגוסט 2023 וביקשו להצטרף לעתירות בעניין עילת הסבירות, לא הובאה לידיעת פוגלמן והנהלת בתי המשפט, מאחר שבהחלטה שבה נדחתה בקשת ההצטרפות לא הופיע שמם, וכתב הבקשה עצמו לא נסרק לתוך מערכת ניהול התיקים.

אשר לטענת ניגוד העניינים של אבימור ודגן, כתב לייזר כי "עוצמת החשש להטיית שיקול הדעת בשל ניגוד עניינים אינה ברמה המצדיקה הטלת מגבלות על פעולת הצוות".

השופט מיכאל שפיצר ועו"ד ברק לייזר בעימות עם חברי ועדת החוקה של הכנסת, 18 באפריל 2024 (וידיאו: ערוץ הכנסת)

זאת, בנוסף לעובדה שהצוות ממילא סיים את עבודתו והגיש את מסקנותיו, וכן שממילא הצוות מונה לתפקידו לאחר שניתן פסק הדין בעניין הסבירות, ולא הייתה לו כל נגיעה, ישירה או עקיפה, לתוצאת פסק הדין.

עם זאת, בדיון בוועדת החוקה ציין לייזר כי "אין ספק שהמידע על הרקע שלהם היה אמור להיות בידינו מבעוד מועד".

דברים אלה מעוררים בעייתיות מכיוון אחר: מדוע היה על הנהלת בתי המשפט להיות מודעת להשתתפותם של בכירי שב"כ לשעבר במחאה נגד ההפיכה המשטרית? והאם פעילותם זו הייתה אמורה לפסול אותם מהשתתפות בצוות לבדיקת ההדלפה?

מדוע היה על הנהלת בתי המשפט להיות מודעת להשתתפותם של בכירי שב"כ לשעבר במחאה נגד ההפיכה המשטרית? והאם פעילותם זו הייתה אמורה לפסול אותם מהשתתפות בצוות לבדיקת ההדלפה?

עו"ד לייזר הגיב לפניית זמן ישראל בעניין זה, באמצעות דוברות בתי המשפט: "הפרשנות הניתנת בשאילתה לדברי עו"ד לייזר בדיון שהתקיים בוועדת החוקה בנושא, אינה נכונה והיא על דעת הפונה בלבד.

"עמדתו של עו"ד לייזר נגעה לעצם העדר קיומו של מידע מלא לגבי המועמדים בעת מינויים, בלבד. זאת ללא קשר להשלכות קיומו של המידע על עצם המינוי".