הדלקתי רדיו. לאוויר הבוקר האביבי פרץ השיר "עוד יבוא היום" של מתי כספי ואהוד מנור, וחשבתי לעצמי שאם מנור, אשר ידע את נפש העם, היה חי היום – אולי היה מת מחדש או יושב לכתוב קינה.

אם תקשיבו למילים, "עוד יבוא היום, ייצא מתוק מעז" תוכלו לשמוע תחנונים מתחת לתקווה.

באפריל מלאו לי 70, אני דור המדינה והיא כואבת לי.

במלחמת ששת הימים הייתי תלמידה ביסודי ואחריה נשטפה המדינה ביוהרת ניצחון. גנרלים היו אלוהים חדשים. במלחמת ההתשה הייתי תלמידת תיכון. הטפטוף היומיומי של נופלים בתעלה היה רעש רקע שהפריע רק למי שעולמם חרב.

מזכיר לכם משהו?

במלחמת ששת הימים הייתי ביסודי, ואחריה נשטפה המדינה ביוהרת ניצחון. גנרלים היו אלוהים חדשים. במלחמת ההתשה הייתי בתיכון. הטפטוף היומי של נופלים בתעלה היה רעש רקע, שהפריע רק למי שעולמם חרב

ככל נערה ניהלתי יומן התבגרות עם חיבוטי נעורים, אבל לצד הקש והגבבה הייתה גם שורת זיכרון כמעט יומיומית לחלל צה"ל על אדמת סיני, לפעמים שניים. יומן נעוריי שילב קיטש ומוות.

כמו במדינה שנולדתי בה.

כששירתתי בצבא פרצה מלחמת יום הכיפורים, והבסיס הפך למרכז גיוס ענק. אוטובוסים זרמו ממנו לסיני כמו דם מגוף פצוע, עמוסי חיילים נרגשים שהוצבו על לוח שחמט אכזר.

ב-1977 עלה לשלטון הליכוד בראשות מנחם בגין והחזיר את סיני למצרים. ככה, פאף. והשתרר שלום שנקרא בלעג שלום קר. השבח לשלום הקר. מי יתננו עוד מהקור הטוב הזה.

אחר כך נישאתי והקמנו משפחה והבנים שלנו שירתו ביחידות קרביות וכבר לא ניהלתי יומן.

יש לי חשבון ארוך עם מנהיגים טיפשים, אלא שמתחת למנהיגים יש עם בוחר והעם הזה שכה מרבים בשבחו – כשל כי הפך אדיש. אדיש למלחמה, אדיש לראש ממשלה לא כשיר, אדיש לקואליציה קיצונית משיחית שגוררת אותנו לתהום רק כדי להישאר בשלטון, אדיש לקורבנות, לגורל החטופים, מוחה בסיכה צהובה ומעביר לחדשות.

את ההפגנות נושאות על גבן השחוח משפחות החטופים וציבור לא גדול. מולם אזרחים שמכונת הרעל הרדימה בעורמה ומשסה אותו כנגד המשפחות בלי בושה. והדג מסריח מראש הממשלה.

מתחת למנהיגים יש עם בוחר, והוא כשל כי הפך אדיש. אדיש למלחמה, אדיש לרה"מ לא כשיר, אדיש לקואליציה קיצונית משיחית, אדיש לקורבנות, לגורל החטופים, מוחה בסיכה צהובה ומעביר לחדשות

שם למעלה לא למדו כלום. אין לקיחת אחריות, אין ריפוי, אין תקווה ואין הסברה, רק צפצוף ארוך על העם האדיש הזה שנושא כל עוולה כמו בהמה סבלנית תחת העול.

אנחנו עמוק בתהליכים, כן, המילה שהפכה למסטיק, אבל זה שם, כל כך עמוק בתהליכים עוכרי שלווה. כי מלמטה, כמו מעומק האקווריום, רואים רק בכירים מתחרים ביניהם מי ילבין את חטאי בנימין נתניהו ומי יישק בישבן של איתמר בן גביר, וזה לא חרוז אבל זה נכון מאוד.

הימין הדתי השיל מעליו מזמן את המסכות וחותר למלחמה שלא לוקחת שבויים, אם אתם מבינים למה הכוונה. בדרך לרפיח הוא רואה בהפקרת שבויים קורבן הכרחי. המטרה (חזרה לגוש הממאיר ההוא, גוש קטיף) מקדשת את האמצעים, את הגיהינום של עזה ואת חרון העולם.

בצלאל סמוטריץ', שר בישראל, אומר בלי למצמץ:

"אין חצי עבודה, רפיח, דיר אל-בלח, נוסיראת – השמדה מוחלטת, תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים".

בצלאל סמוטריץ, האיש הכי חזק בממשלה, זה שקובע את הטון ומחליט אם יש או אין הפסקת אש, אומר אתמול, שבוע לפני יום השואה: "אין חצי עבודה – השמדה מוחלטת". זו קריאה ישירה לרצח עם. אין דרך אחרת לראות או לשמוע את זה. לעולם לא עוד? ממשלת המתנחלים והמוות מובילה אותנו לתהומות הנמוכים ביותר. pic.twitter.com/f9f5b1VCEi

— Alon-Lee Green – ألون-لي جرين – אלון-לי גרין ???? (@AlonLeeGreen) May 1, 2024

ככה פשוט פשוט. או שסתם היו לו גזים.

הימין הדתי השיל מעליו מזמן את המסכות וחותר למלחמה שלא לוקחת שבויים, אם אתם מבינים למה הכוונה. בדרך לרפיח הוא רואה בהפקרת שבויים קורבן הכרחי

השרה אורית סטרוק דורשת:

"לא לזרוק הכל לפח בשביל להציל 22 או 33 איש או לא יודעת כמה". היא אפילו לא סגורה על המספר, שמישהו יברר לה, פדיון שבויים זה כל כך ה-6 באוקטובר. רחומה שהיא, חנה ושבעת בניה גרסת 2024.

השרה @oritstrock אצל @efitriger: "העסקה – איומה ונוראה, לממשלה שזורקת הכל לפח בשביל להחזיר 22 או 33 איש אין זכות קיום" pic.twitter.com/M0dzynMAId

— גלצ (@GLZRadio) May 1, 2024

הרב הראשי יצחק יוסף טוען שלא ניצחנו בזכות צה"ל והטייסים המושמצים אלא בזכות תפילות אברכים, ללא מגע יד האדם שבטנק. מותם לא נוגע לראשון לציון, מה לו ולהם, הוא עם הנהרגים באוהלה של בטלה.

ולא, הוא לא יציע לשלוח בני ישיבות או מאהל אברכים לכבוש את רפיח. צה"ל יקריב לוחמים ורק אחריו ייכנסו החרדים מנשק למסע ניצחון השם. צה"ל זה רק העוזר הקטן של אבינו מלכנו.

ולא שכחנו את איתמר בן גביר, שהפך במחי נתניהו מפרובוקטור גבעות קטן שמאיים על יצחק רבין, לפוליטיקאי מסוכן שנתניהו מטפח כדי לשרוד, למרות שתחתיו הפכו חלק מהשוטרים לבריונים שמתעמרים במפגינים.

זו ברית הבריונים של נתניהו, אלה הנושאים את הקברניט הכושל של הטיטניק עד סוף הקדנציה הארורה שלו.

לא מזמן חגגו כאן פסח כמו אין חטופים בעזה, את הקושיות השארנו לבית הדין בהאג. בתום ימי החג העביר ערוץ 12 את חגיגות המימונה בשידור חי אצל המופלטה מהליכוד קטי שטרית, ובערוץ 11 היה סטנדאפ. לא העברתי לערוץ 13 כי צבי יחזקאלי צועק שם על הצבא, לא ידעתי שפרש.

‏‎השבוע קראתי פוסט של מישהי שמוכרת דירה ועוברת למדינה אחרת. היא בת לאושיית תרבות שנחשבה נכס צאן ברזל, לא שזה משנה, אני סתם צאן ואני מיואשת כמוה. כך או כך, מישהי הגיבה על הפוסט במילים "לא עוזבים מדינה".
על זה השיבה כותבת הפוסט: "המדינה עזבה אותי".

השבוע קראתי פוסט של מישהי שמוכרת דירה ועוברת לארץ אחרת. היא בת לאושיית תרבות. מישהי הגיבה על הפוסט במילים: "לא עוזבים מדינה". על זה השיבה כותבת הפוסט: "המדינה עזבה אותי"

ישראל מתפרקת לשבטים ועמים. לפחות שני עמים וזה אפילו לא הסוף. עוד נכונו לנו עלילות מופרכות ומלחמות שווא.

סמוטריץ' שמח לכם, יהודים. אחים. איפה אתם בסטרוק השנה?

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת