ההחלטה של נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן להפסיק את הסחר עם ישראל תשבש מערכים רחבים במגזר העסקי ולבסוף תגביר את הלחץ להתייקרויות במשק.
התעשיינים והיבואנים שהסחורות ששילמו עבורן נתקעו בנמלי טורקיה, עוד מחשבים את עוצמת ההפסדים, מנסים לאתר את האופציות האחרות ומקווים שהסחר יתחדש בקרוב עם סיום המלחמה.
בינתיים, הם קוראים לממשלה לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי לתמוך בתעשייה וכולם מסכימים שהצעד החד צדדי של טורקיה לא יכול לעבור בשתיקה.
הסחר עם טורקיה אמנם כבר ירד בשיעור ניכר בשנה החולפת, אך עדיין מדובר במעל 6 מיליארד דולר בשנה, שרובם ייבוא.
שורה של חברות פרסמו בימים האחרונים הודעות זהירות למשקיעים על ההשפעה הצפויה של ההחלטה הדרמטית והן משקפות את הגיוון בפגיעה שנכון לעכשיו קשה לאמוד את עוצמתה המלאה.
כך, למשל, יבואנית מוצרי הצריכה "דיפלומט", דיווחה שכרגע אין להחלטה השפעה מהותית על עסקיה, לאור היקפי המלאי הקיים והודות למציאת חלופות למוצרים שהחברה הזו מייבאת מטורקיה.
חברת "פרקומט", שעוסקת בייצור מתקני חנייה רובוטיים, הסבירה שהיא משתמשת באופן שוטף בייבוא קונסטרוקציות ומתקני הרמה מטורקיה וכעת פועלת לשילוח המוצרים והסחורות מטורקיה דרך נמלי המדינות השכנות "ו/או חלופות אחרות".
"פרקומט", שעוסקת בייצור מתקני חנייה רובוטיים, משתמשת באופן שוטף בייבוא קונסטרוקציות ומתקנים מטורקיה וכעת פועלת לשילוח המוצרים מטורקיה דרך נמלי המדינות השכנות "ו/או חלופות אחרות"
חברת "ראלקו", שמייבאת מוצרי חשמל, הודיעה שמוצרי המוצג "בלומברג" שאותם היא מייבאת מעוכבים עכשיו בטורקיה, אך היא לא צופה פגיעה בטווח הקצר, שכן היא מחזיקה בישראל מלאי מספיק של מוצרים מאותו הספק ופועלת למצוא דרכים אחרות לקבל ממנו את אותה הסחורה.
חברת "גלוברנדס" הודיעה שמוצרי העישון שהיא מייבאת ממפעלים בטורקיה מעוכבים עכשיו בנמלי המוצא אך היא לא צופה פגיעה בטווח הקצר שכן היא מחזיקה בישראל מלאי מהמוצרים האלה "שצפוי להספיק לחודשיים עד שלושה". החברה תנסה למצוא פתרון חלופי להספקה, אם כי לא בטוח שיש כזה.
בקרב התעשייניות הגדולות יותר, בז"ן הבהירה שיש לה מסחר עם גורמים שונים בטורקיה, הן בצד הייבוא והן בצד הייצוא, ושאם ההחלטה תיושם עד סוף השנה הנוכחית, הפגיעה שתיגרם לה לא תהיה בהיקף מהותי.
בז"ן הבהירה שיש לה מסחר עם גורמים שונים בטורקיה, הן בצד היבוא והן בצד היצוא, ושאם ההחלטה תיושם עד סוף השנה הנוכחית, הפגיעה שתיגרם לה לא תהיה בהיקף מהותי
"החברה נערכת להשלכות התפעוליות הנובעות מיישום ההודעה, תפעל לצמצום נזקיה ככל שיהיו ותמשיך לעקוב אחר התפתחו הדברים", הצהירה "גלוברנדס".
"עוד ועוד התייקרויות"
ההחלטה הטורקית על הקפאה מוחלטת של הסחר נודעה לפני שבוע ויום קודם לכן, חברת "רב-בריח" כבר הודיעה לקבלנים על התייקרות של 8% במוצריה.
"חשבנו על פיזור הסיכונים כבר לפני שבעה חודשים. התמונה הייתה על הקיר וההחלטה של הרודן הטורקי נשקפה אז בצורה ברורה", אומר מנכ"ל ובעל השליטה ב"רב-בריח" שמואל דונרשטיין, שמבהיר שעוד לפני ההודעה הטורקית היו לחצים לייקר את המוצרים.
"בנינו חלופות לחומרי הגלם מטורקיה, והעלאת המחיר אצלנו לא נובעת מהחרם הזה אלא מעליית מחירי המתכות, האלומיניום, הזכוכית, התחזקות הדולר, התייקרות ההובלה והתארכות המשך שלה", דורנשטיין מסביר.
"אם לפני המלחמה אוניות הפליגו לכאן מסין במשך חודש, היום זה כבר חודשיים וחצי – והחלופה של דרום אמריקה במקום טורקיה זה גם מעל חודש וחצי, זאת אומרת עלייה בתשומות.
"אם לפני המלחמה אוניות הפליגו לכאן מסין במשך חודש, היום זה כבר חודשיים וחצי – והחלופה של דרום אמריקה זה גם מעל חודש וחצי, זאת אומרת עלייה בתשומות"
"יחד עם העלייה בארנונה והשכירות ועוד המון התייקרויות, הרי שהעלאת מחיר של 8% פעם בשנתיים ב'רב-בריח' היא הגיונית. אם המדינה לא תדאג לתעשייה מקומית בטווח הארוך, בענפי הבנייה, המזון והתרופות, יום אחד כולנו נישא בנטל. אפשר להביא גרביים ותחתונים מווייטנאם ומלזיה וצעצועים מסין – זה לא נורא.
"אבל כשאתה תולה את כל יהבך על בנייה ישראלית עם עזרה של מדינות דומות לטורקיה, צריך לקחת בחשבון שכמו בשכונה בעייתית, אם אתה בחבורה לא טובה, תקבל מכות. המדינת צריכה לחשוב קדימה ולהגדיר תעשיות חשובות שתעזור להם בסביבה עסקית נכונה, בדיוק כמו שהטורקים תומכים בשלהם".
אתה שומע מהממשלה משהו בכיוון של תמיכה לאחר החרם הטורקי?
"שום דבר. במה יתמכו? אתה זוכר איזה זובור עשו לחקלאים בישראל והעמידו אותם בתור רודפי בצע.
"הקדושים האלה, חלקם הגדול מהעוטף, שעובדים בבוקר צהריים וערב בשמש ובגשם וגידלו עגבנייה עם עלויות גבוהות למים וארנונה ואז אמרו להם, 'בטורקיה אפשר לקבל עגבנייה בגרוש וחצי פחות' והביאו עגבנייה מטורקיה.
"הקדושים האלה, חלקם הגדול מהעוטף, שעובדים בבוקר צהריים וערב וגידלו עגבנייה עם עלויות גבוהות למים וארנונה ואז אמרו להם, 'בטורקיה אפשר לקבל עגבניה בגרוש וחצי פחות' והביאו עגבנייה מטורקיה"
"אז מה עשו? מי שלא ידאג לתעשייה הישראלית ברמת המאקרו, ברמה ממשלתית לטווח ארוך ייענש בטווח הקצר. אני לא פוסל שום תרחיש במציאות המשוגעת של חוסר הוודאות, אבל אני יודע מה אנחנו צריכים לעשות ועדיף שנעשה את הדברים הנכונים כדי שאם אחרים יעשו אחרת, נהיה מוכנים".
נוכח החרם הטורקי ושלל הבעיות האחרות שמקשות על הייצור, דורנשטיין קורא לממשלה להזדרז בפתרון הבעיה האקוטית של המחסור בעובדים לאחר שהופסקה עבודת הפלסטינים מאיו"ש בתחילת המלחמה.
"חוסר בעובדים משול לחוסר בחשמל. אתה לא יכול לייצר אם אין לך עובדים", הוא אומר. "אם המדינה לא תפתור את זה, אנחנו בני ערובה כמי שיכולים לייצר ולא מייצרים.
"אני לא נכנס להחלטה האם אלה יהיו פלסטינים מעל גיל 50 או הודים או זרים ממקומות אחרים, המכונה שאני מייצר בה בסוף הקו צריכה עובדים שיורידו את החבילה, הדלת ומאות סוגי מוצרים שאנחנו מייצרים לתעשיית הבנייה. בלי עובדים אני לא יכול לייצר ואז צריך להביא מחו"ל אחרת לא יהיו אמצעי בנייה בישראל".
"בוחנים תגובה"
כאמור, חלק מהחברות משדרות זהירות ביחס לעוצמת הפגיעה מההחלטה הטורקית, אבל אין ספק שהתוצאה תהיה עוד לחץ על המחירים במשק, וההסתגלות למצב החדש לא תקרה ברגע אחד.
ארדואן @RTErdogan שובר כלים וחוסם את הנמלים ליצוא ויבוא תוצרת לישראל. כך נוהג דיקטטור שרומס את האינטרסים של העם הטורקי ואנשי העסקים ומתעלם מהסכמי סחר בינ"ל. הנחיתי את מנכ"ל משרדי לקיים דיון מיידי עם כל הגורמים הנוגעים בדבר בממשלה כדי לייצר אלטרנטיבות לסחר עם טורקיה, ברמת הייצור…
— ישראל כ"ץ Israel Katz (@Israel_katz) May 2, 2024
"זה חמור מאוד, יחסי סחר זה לא דבר שמפתחים בלחיצת כפתור", אומר נתנאל היימן, כלכלן ראשי בהתאחדות התעשיינים.
"ברגע שיצרן צריך לייבא חומר גלם מטורקיה ומסתמך על זה בחוזים לטווח ארוך ובינוני, יש פגיעה בשרשרת האספקה ובסחר עצמו – וכל חלופה שיש תהיה יקרה יותר. אם זה ספקים שלא יתנו את אותם מחירים או שינויים בעלות ההובלה וגם בייצוא – ייקח זמן למצוא לקוחות אחרים", הוסיף.
לדבריו, ישראל תצטרך למצוא את הדרך להגיב לצעד הזה במישור הבינלאומי. "יש פה הפרה חמורה של הסכם הסחר החופשי הנקודתי של ישראל מול טורקיה ואנחנו חושבים שהפרה כזו לא יכולה לעבור בלי תגובה, כמו כל הפרה של הסכם בחיים הפרטיים והעסקיים והפוליטיים של כל אחד מאיתנו. אנחנו בשיח עם משרדי החוץ והכלכלה לגבי הדרכים הנכונות להגיב לפעולות של טורקיה.
"יש פה הפרה חמורה של הסכם הסחר החופשי הנקודתי של ישראל מול טורקיה ואנחנו חושבים שהפרה כזו לא יכולה לעבור בלי תגובה, כמו כל הפרה של הסכם"
"נבחנות עכשיו כמה חלופות. אני לא בטוח שתלונה לארגון הסחר העולמי זו הדרך הנכונה כי לוקח זמן לברר אותה בהליכים המשפטיים ולא בטוח שנרצה לערב פוליטיקה.
"אולי מכסים, אולי הגבלות מהצד של ישראל, כל דבר כזה צריך לשקול ולא לשלוף מהמותן כי כל פעולה תשפיע לטווח ארוך אבל זה לא יכולה לעבור בלי תגובה.
"לא יהיו קסמים, היחסים לא יחזרו להיות אותו הדבר, כי קשרים שנבנים לאורך שנים קשה לשקם. מי שימצא חלופות טובות יותר במזרח או מערב אירופה יעדיף לעשות עסקים במדינות שהמשטר שלהם יותר אמין ומכבד את הכללים הבינלאומיים לטווח ארוך. הכי חשוב להגביר ייצור מקומי ולקנות כחול-לבן".
"חייבים לגבות מחיר"
תמיד טוב לקנות כחול-לבן, אבל צריך לזכור שאפילו את הדגלים ליום העצמאות הקרוב הרשויות המקומיות לא בהכרח קונות מיצרנים מקומיים אלא מהטורקים. ויש מי שחושב שהתגובה לחרם הטורקי צריכה להיות גם מדינית וצרכנית כאחד.
"נצטרך לתקוף את טורקיה ולנסות ללחוץ עליהם לפתוח את השווקים. בארצות הברית יש חוק נגד חרם על ישראל. לא יודע אם יעשו את זה ובכל מקרה לא נחזור לאותם יחסים. נצטרך לגבות מחיר כלכלי-פוליטי מכל מדינה שמחרימה אותנו", אומר פרופ' אילן אלון, דיקאן בית הספר לכלכלה במכללה למנהל.
הוא קורא לצרכנים להגביר את המודעות למה הם קונים ומאיפה: "הצרכן הפשוט לא יכול לחכות שהמדינה תגיד לא לטייל בטורקיה. למה לא מסמנים את מקור הייצור של הענבים (מדרום אפריקה), העגבניות (מטורקיה) והסלמון (מנורווגיה)? אם אני יודע שזו מדינה עוינת, אני אקנה ממדינה אחרת. איפה הכוח הצרכני הישראלי? מדינות שמענישות אותנו צריך להעניש בחזרה".
"למה לא מסמנים את מקור הייצור של הענבים (מדרום אפריקה), העגבניות (מטורקיה) והסלמון (מנורווגיה)? אם אני יודע שזו מדינה עוינת, אני אקנה ממדינה אחרת. איפה הכוח הצרכני הישראלי?"
לא בטוח שהצרכנים בישראל יאמצו כל כך מהר את הקריאה הלוחמנית לשקול מחדש רכישות מוצרים ממדינות מסוימות. מצד שני, פרופ' אלון חושש שהחרם הטורקי כלפינו עלול לסחוף מדינות אחרות: "בטווח הארוך החשש שלי הוא שמדינות אחרות יצטרפו למסיבה. מספיק שזה יקרה רק בסין, ואז נהיה בצרה צרורה.
"הם במצב של טורקיה לפני שנה, מתחילים לקחת את הצד האנטי ישראלי. מה יקרה אם באיזשהו שלב יפסיקו לייצא לישראל? זה לא ישפיע על יחסי הסחר של סין אם היא תוריד אותנו מהמשוואה. לעומת זאת טורקיה תיפגע בתל"ג שלה ושלנו יעלה כי נייבא משם פחות, אולי זה יעזור לכלכלות מתחרות בטורקיה. נקבל את המוצרים אבל הם יגיע ממקום יותר רחוק ויקר.
"סין במצב של טורקיה לפני שנה, מתחילים לקחת את הצד האנטי ישראלי. מה יקרה אם באיזשהו שלב יפסיקו לייצא לישראל? זה לא ישפיע על יחסי הסחר של סין אם היא תוריד אותנו מהמשוואה"
"אם עוד מדינות חשובות יצטרפו למאבק נגד ישראל ויחליטו שלא מייצאים, אולי בהתחלה זה יהיה נשק וזה כבר קרה, נהיה בצרות צרורות. זו תהיה קטסטרופה אבל נצטרך להתכונן לכל תרחיש".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהיום לייצר בישראל כמעט הופך לבלתי אפשרי …לא מדבר על בתי מלאכה אלא בתי חרושת. צריך יזם, צוות עם יכולות וידע לייצר. צוות טכני. להתמודד עם רגולציה הזויה. למצוא עובדי ייצור. תמיכה מהמדינה אפשר לשכוח מזה. לכן כל מי שמדבר על ייצור בארץ לא מבין שאנו כבר לא שם יותר