יש אפס סיבות להטיל דופי כלשהו בהחלטתה של שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי־שטייניץ להימנע מלהוציא צו ארעי שיקפיא את מהלכי הבדיקה של מבקר המדינה במסגרת חקירת מלחמת 7 באוקטובר.

נכון לעכשיו, השופטת קיבלה את כל ההחלטות הנכונות במסגרת העתירה הדורשת ממבקר המדינה להימנע מלקיים בדיקה מקיפה של המלחמה, באופן שעלול לפגוע בתוכנית להקמת ועדת חקירה ממלכתית בתום המלחמה.

כמו כן, גם הטענה – שצוטטה אמש (שלישי) מפי "בכירים במערכת הביטחון", שלפיה הייתה השופטת כנפי־שטייניץ צריכה לפסול את עצמה מלטפל בעתירה, בשל ניגוד עניינים כביכול – שגויה ומופרכת.

על פי הטענה, החלטת המבקר לבחון את החלטות הקבינט הביטחוני רק בשנתיים שקדמו למלחמה, עשויה להיטיב עם בעלה של השופטת, השר לשעבר יובל שטייניץ, שהיה חבר בקבינט בתקופות קודמות שמחוץ לטווח שאותו מתכוון המבקר לבדוק, ולכן שטייניץ, על פי גישה זו, עשוי לצאת נשכר מבדיקת המבקר.

יובל שטייניץ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זה כנראה לא מקרה שהטענה הספקולטיבית הזו, שבאה להטיל כתם בהמשך הטיפול בעתירה על ידי השופטת כנפי־שטייניץ, הגיעה מפיהם של גורמים עלומים. לו הייתה עולה על הכתב ומוגשת לבית המשפט, היה כל שופט סביר דוחה אותה.

הוראות הדין העוסקות בפסלות שופטים הן מגובשות וברורות, ולא סט של תחושות בטן. סעיף 77א לחוק בתי המשפט קובע כי רק "חשש ממשי למשוא פנים" צריך להביא שופט לפסול עצמו מלשבת בתיק מסוים.

אין שום ודאות, ואף לא הנחה ממשית, שהשר לשעבר שטייניץ באמת ייצא נשכר מכך שההיערכות למלחמה תיבדק על ידי המבקר ולא על ידי ועדת חקירה ממלכתית

אין שום ודאות, ואף לא הנחה ממשית, שהשר לשעבר שטייניץ באמת ייצא נשכר מכך שההיערכות למלחמה תיבדק על ידי המבקר ולא על ידי ועדת חקירה ממלכתית. שהרי, כלל לא ברור איזה טווח שנים של עבודת הקבינט תבדוק ועדת חקירה. מה גם שעם כל הכבוד, השר לשעבר שטייניץ אינו צפוי לעמוד במוקד הבדיקה, לא של המבקר ולא של ועדת חקירה.

ה"גורמים" שהשמיעו טרוניה כלפי השופטת, פשוט אינם מרוצים מהחלטתה מיום שני שלא לתת, לפי שעה, צו ארעי שיורה על הקפאת עבודת המבקר. אולם, אי שביעות הרצון הזו מבוססת על חוסר הכרה של הליכי העבודה בבג"ץ, ובאופן ספציפי בשאלה מתי בית המשפט מוציא צו ביניים, ומתי הוא מוציא צו ארעי.

שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי־שטייניץ (צילום: נועם ריבקין פנטון/פלאש90)

צו ביניים, שאותו מבקשים לעיתים עותרים בד בבד עם הגשת העתירה לבג"ץ, עניינו בבקשה להקפיא כל מהלך בלתי הפיך על ידי המשיבים לעתירה, עד למתן פסק דין סופי. אך גם בבקשה למתן צו ביניים צריכה להינתן החלטה שיפוטית מנומקת ומסודרת, לאחר שתתקבל תגובתם של המשיבים לעצם הבקשה להקפיא מצב.

במילים אחרות: השופט התורן המקבל לידיו את העתירה ואת הבקשה לצו ביניים, צריך לבקש ולקבל את תגובת המשיבים לעצם הבקשה לצו ביניים בטרם ייתן החלטה בעניין זה.

גם בבקשה למתן צו ביניים צריכה להינתן החלטה שיפוטית מנומקת ומסודרת, לאחר שתתקבל תגובתם של המשיבים לעצם הבקשה להקפיא מצב

זה בדיוק מה שעשתה השופטת כנפי־שטייניץ, כשהורתה לפני כשבוע למשיבים לעתירה – מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר – להגיב בתוך ימים ספורים לבקשה למתן צו ביניים. היא נקבה במפורש בפרקי זמן קצרים ביותר לקבלת תגובות, כדי שתוכל להחליט במהירות בסוגיית צו הביניים.

צו ארעי הוא צו הנדרש במקרים חריגים ביותר, שבהם נדרשת הקפאת מצב בתקופת הביניים שעד למתן החלטה בשאלת צו הביניים. השופטת פעלה במקרה הזה באופן שמייתר הידרשות לשאלת צו ארעי.

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי משוחח עם ראש שב"כ רונן בר בחמ"ל שב"כ בזמן חילוץ החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר. 12 בפברואר 2024 (צילום: תקשורת שב"כ)

בית המשפט יכול היה לתת החלטה בשאלת צו הביניים כבר בשבוע שעבר, אלמלא פנתה הפרקליטות והודיעה כי לצורך הכרעה בשאלה זו היא מבקשת להציג חומר חסוי, התומך בהוצאת צו ביניים נגד המבקר.

"קיום ביקורת בעת הזו יוביל לפגיעה משמעותית ביכולת התפקודית של גופי הביטחון, ולפגיעה בלחימה", כתבה הפרקליטות. הודעת הפרקליטות לא כללה התייחסות מפורשת לשאלת הצו הארעי, אך נכתב כי עד למתן החלטה בעניין צו הביניים, "נכון שייקבע כי לא תקודם הביקורת מושא העתירה".

בית המשפט יכול היה לתת החלטה בשאלת צו הביניים כבר בשבוע שעבר, אלמלא פנתה הפרקליטות והודיעה כי לצורך הכרעה בשאלה זו היא מבקשת להציג חומר חסוי, התומך בהוצאת צו ביניים

השופטת אפשרה לפרקליטות, המייצגת את הרמטכ"ל וראש שב"כ, שלושה ימים נוספים לשם הצגת החומר החסוי, ובינתיים הודיע המבקר כי בהיעדר צו, בכוונתו להמשיך ללא דיחוי בעבודת הביקורת לפי המתווה שגיבש.

בינתיים שלחו אנשי המבקר מכתבים לכמה אלופים בצה"ל, והודיעו כי בימים הקרובים תתואם פגישה לצורך תחילת עבודת הביקורת וקביעת לוחות זמנים. על רקע התלקחות המחלוקת בין המבקר לבין ראשי מערכת הביטחון, קבעה השופטת כנפי־שטייניץ כי הרמטכ"ל וראש שב"כ יגישו את החומר החסוי שהם מבקשים להגיש, במעטפה סגורה, בתוך שבוע ימים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (צילום: דוברות המבקר)

איש לא מונע מהם להגישו גם במועד מוקדם יותר, אם הדרך אצה להם נוכח העובדה שלא הוצא צו ארעי. ועוד יש לזכור כי דווקא לשיטתם קיים צורך בעיון בחומר חסוי כדי להחליט בעניין צו הביניים. יהיה זה מוזר להחליט באותו עניין בדיוק לגבי הצו הארעי, מבלי לעיין בחומר החיוני הזה.

יש לזכור כי דווקא לשיטתם קיים צורך בעיון בחומר חסוי כדי להחליט בעניין צו הביניים. יהיה זה מוזר להחליט באותו עניין בדיוק לגבי הצו הארעי, מבלי לעיין בחומר החיוני הזה

החשש שמא עובדות בלתי הפיכות ייקבעו בשטח דווקא בשבוע הקרוב – הוא חשש מופרך. לכל היותר אנשי המבקר ישלחו מכתבים נוספים ויבקשו לתאם פגישות עם קצינים בכירים בצה"ל. לכן לא ייגרם כל נזק מהחלטתה שלא להוציא בינתיים צו ארעי להקפאת עבודת המבקר, עד להחלטה בעניין צו הביניים.

עמדתם של ראשי הצבא ושב"כ, הנתמכת כמתברר על ידי היועצת המשפטית לממשלה, כי אין מקום לבדיקה של מבקר המדינה בעניין המלחמה, היא ככל הנראה עמדה ראויה ונכונה. את שיש לבדוק על ידי ועדת חקירה ממלכתית, צריך להשאיר לוועדה. אך אין בכך כדי להצדיק התנהלות כוחנית כלפי בית המשפט, המברר את הטענות בעניין זה.