בדומה לדיון שלשום (חמישי) בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, אז קיבלה דרום אפריקה שעתיים לשם הצגת טיעוניה – כך הוקצו גם לנציגי ישראל שעתיים להשמעת עמדתם בדיון שנערך אתמול.

אין זה עניין של יום ביומו שעורכי דין לא מנצלים את מלוא הזמן שהוקצה להם. אך שני הדוברים מטעם ישראל – שניים בלבד, לעומת שבעה טוענים בצד הדרום אפריקאי – סיימו את דבריהם בתום שעה וחצי בלבד.

יום הדיונים השני בסבב הנוכחי של תביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל, בטענה שישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה, היה לפיכך קצר מהמתוכנן.

זה לא היה בדיוק אקט ישראלי מתוכנן: הנציגים הישראלים, ובראשם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בינלאומי) ד"ר גיל-עד נועם, אמנם התלוננו על כך שהדיון נקבע במהירות שיא לאחר הגשת בקשתה הרביעית של דרום אפריקה, בלי להותיר לישראל זמן מספיק להתכונן, ובכך נפגעו זכויותיה הדיוניות להתגונן כראוי מפני ההאשמות.

הנציגים הישראלים התלוננו על כך שהדיון נקבע במהירות שיא, בלי להותיר לישראל זמן מספיק להתכונן, ובכך נפגעו זכויותיה הדיוניות להתגונן כראוי מפני ההאשמות

אך לבהילות הזו הייתה השפעה אמיתית: הדוברים הרהוטים ביותר מהצד הישראלי שהופיעו בבית הדין בינואר – ובהם ד"ר טל בקר ופרופ' מלקולם שואו – נשארו הפעם בבית. ישראל התלבטה עד יום רביעי האחרון אם בכלל לשלוח הפעם צוות להאג, או להסתפק בתגובה בכתב. רק ברגע האחרון הוחלט להתייצב בכל זאת.

יום הדיונים השני ובו השיבה ישראל לטענות דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, 17 במאי 2024 (צילום: Nick Gammon / AFP)

נועם, ועמו ממלאת מקום היועצת המשפטית של משרד החוץ, עו"ד תמר קפלן תורג'מן, עבדו שלשום עד השעות הקטנות של הלילה כדי להשלים את הטיעון הישראלי בטרם הדיון.

ההחלטות הפרוצדורליות של בית הדין, שבראשו ניצב כיום השופט הלבנוני נוואף סלאם, עשויות – או עלולות – להוות אינדיקציה לנטייתם של השופטים לקבל הפעם את דרישתה של דרום אפריקה, ולהוציא צו שיורה לישראל להפסיק את פעולות הלחימה.

דרום אפריקה למעשה הלכה רחוק יותר בדרישותיה בעל פה מאשר אלה שהובעו בכתב לפני שבוע: בעוד שבפנייתה הרביעית מ-10 במאי למתן צווי ביניים על ידי בית הדין, היא דרשה שישראל תחדל מכל פעולות הלחימה במרחב רפיח ותסיג את כוחותיה משם, בסיום טיעוניה שלשום בבית הדין דרום אפריקה כבר דרשה הפסקת פעולות הלחימה ונסיגה של הכוחות מכל רחבי רצועת עזה.

בעוד שבפנייתה למתן צווי ביניים דרום אפריקה דרשה שישראל תחדל מכל פעולות הלחימה במרחב רפיח, בסיום טיעוניה שלשום בבית הדין היא כבר דרשה הפסקת הלחימה ונסיגה של הכוחות מכל רחבי הרצועה

ביטוי לתחושה הזו – שישראל מצויה כיום בלב שטח עוין לא רק ברצועת עזה אלא גם בארמון השלום בהאג – ניתן שניות אחדות לפני שעו"ד קפלן תורג'מן סיימה את דבריה. אישה שישבה בקהל באולם בית הדין צעקה לעברה "שקרנית! שקרנית!" והשידור הופסק למשך שניות אחדות, עד שאנשי הביטחון הוציאו את האישה מהאולם.

מאוחר יותר, נציגי בית הדין סירבו להתייחס לתקרית והסכימו רק לציין כי מדובר באישה שהיא חלק מהקהל שהוכנס לאולם, ולא היה לה תפקיד כלשהו בבית הדין או בין המשלחות.

נציגי ישראל בדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל-עד נועם (משמאל), וממלאת מקום היועץ המשפטי של משרד החוץ, עו"ד תמר קפלן תורג'מן. 17 במאי 2024 (צילום: Nick Gammon / AFP)

בתום הדיון שבו נציגי דרום אפריקה וקיימו מסיבת עיתונאים מאולתרת על מדרגות הכניסה לבית הדין. בעוד הם משוחחים עם נציגי התקשורת, חמקו מאחוריהם נציגי המשלחת הישראלית אל תוך רכב השרד ועזבו את המקום.

הדובר מטעם דרום אפריקה, אגב, בחר להשמיע לתקשורת טענות שאין בינן לבין ההליך בבית הדין שום קשר. לטענתו, ישראל מבצעת פשעי מלחמה על פי אמנת ז'נבה – עניין שאינו קשור לתביעה התלויה ועומדת בבית הדין הבינלאומי, המתמקדת אך ורק באמנה למניעת רצח עם.

עניינית, הטיעון הישראלי היה ראוי ומשכנע. ד"ר נועם ציין שהטענות של דרום אפריקה מופרכות מבחינה עובדתית ומשפטית, וכי גם במקרה הזה, העובדות הן בעלות חשיבות. הוא ציין כי דרום אפריקה ממשיכה להסתיר מבית הדין שישראל לא פתחה במלחמה הזו ולא רצתה את המלחמה, וזו פרצה לאחר הטבח הברוטלי של 7 באוקטובר.

עניינית, הטיעון הישראלי היה ראוי ומשכנע. ד"ר נועם ציין שהטענות של דרום אפריקה מופרכות מבחינה עובדתית ומשפטית, וכי גם במקרה הזה, העובדות הן בעלות חשיבות

הוא הזכיר לשופטים שחמאס אינו צד להליכים בבית הדין ולכן איסור על ישראל להילחם כמוהו כסיוע מבצעי לארגון הטרור; וכי גם במלחמה זו, כמו בכל עימות צבאי בהיסטוריה, טעויות מתרחשות, גם על ידי ישראל, ומערכת המשפט הישראלית העצמאית מטפלת ביעילות בכל מקרה של הפרות של דיני הלחימה.

ואולם בעיקר – ולראשונה בהליכים המתקיימים בבית הדין הבינלאומי מאז הגישה דרום אפריקה את תביעתה – פתחה ישראל בהתקפה ישירה על דרום אפריקה עצמה.

מנהיג חמאס חאלד משעל בעצרת לכבודו שערכה ממשלת דרום אפריקה בקייפ טאון, 21 באוקטובר 2015 (צילום: RODGER BOSCH / AFP)

אם עד עכשיו נמנעה ישראל מלהפנות האשמות כלפי המדינה שיזמה את ההליך והתמקדה בהיבטי הלחימה עצמם, אתמול ישראל הסירה את הכפפות והשמיעה את הדברים כפשוטם.

לדרום אפריקה, טען נועם, המציגה עצמה בצבעים מוסריים ואנושיים, יש כאן מניע נסתר: היא מבקשת לסייע לחמאס, שהוא בעל ברית של דרום אפריקה. היא מבקשת למנוע מישראל לממש את זכותה להגנה עצמית, על מנת לשמר את היתרון הצבאי של חמאס.

לדרום אפריקה, טען נועם, יש כאן מניע נסתר: היא מבקשת לסייע לחמאס, שהוא בעל ברית של דרום אפריקה. היא מבקשת למנוע מישראל לממש את זכותה להגנה עצמית, על מנת לשמר את היתרון הצבאי של חמאס

בשבוע שעבר, אמר נועם, ביקרה משלחת של אנשי חמאס ביוהנסבורג כדי לתאם את המשך ההתקפה המשולבת על ישראל – בבית הדין ועל פני הקרקע, ברצועת עזה.

בדומה לדרום אפריקה, שבטיעוניה שלשום ניסתה להמחיש טענות עובדתיות כלליות על ידי תיאורים פרטניים, כך גם בטיעון הישראלי אתמול נשמעו כמה סיפורים פרטניים של חטופים וחטופות, כאלה שעודם מוחזקים בידי חמאס וכאלה שכבר שוחררו. אך בשונה מהטיעון של דרום אפריקה, העובדות שישראל הזכירה מעוגנות בראיות.

החטופים הוזכרו לא רק לשם יצירת אפקט רגשי ודרמטי, אלא גם כדי להזכיר כי עסקה לשחרור החטופים הייתה על השולחן, וכי לשיטתה של ישראל היה זה חמאס – בן בריתה של דרום אפריקה – שדחה אותה.

בני משפחות של חטופים שעדיין מוחזקים בידי חמאס בעזה מפגינים מחוץ לבית הדין הבינלאומי בהאג, 17 במאי 2024 (צילום: Nick Gammon / AFP)

"מעשים מדברים יותר מאשר מילים", אמר נועם, "במעשיה מוכיחה דרום אפריקה שהיא רוצה שחמאס יישאר בשליטה על הפלסטינים בעזה, ובכך לגזור עליהם חיים של אומללות. ישראל רואה עתיד אחר לאוכלוסייה בעזה, עתיד של חיים ושל שגשוג. חמאס לא יעצור בשום קו על מנת למנוע זאת".

"במעשיה מוכיחה דרום אפריקה שהיא רוצה שחמאס יישאר בשליטה על הפלסטינים בעזה, ובכך לגזור עליהם חיים של אומללות. ישראל רואה עתיד אחר לאוכלוסייה בעזה"

חלק ניכר מהטיעון הישראלי התמקד בפעולות הצבאיות באזור רפיח. לצד העמדת העובדות על דיוקן, לאחר התיאור המסולף שהשמיעה דרום אפריקה שלשום, ביקשה ישראל ככל הנראה להכין את הקרקע המשפטית לכניסה מאסיבית יותר לתוככי העיר.

לכן הטענה שהחטופים הישראלים מוחזקים במנהרות מתחת לרפיח; לכן הטענה שמוקדי פיקוד ושליטה ומחסני אמצעי לחימה של חמאס מצויים ברפיח. החלטה של בית הדין שלא תכלול צו להפסקת פעולות הלחימה ברפיח, תהווה בנסיבות אלה אור ירוק לישראל להיכנס לתוככי העיר.

על הרקע הזה, הדגישה ישראל את המאמצים ההולכים ומתגברים שהיא עושה – בניגוד גמור לטענות של דרום אפריקה – להכנסת מזון, מים וסיוע הומניטרי לרצועה.

נועם אף ציין שבית המשפט העליון של ישראל דן בעתירה של ארגונים אזרחיים המבקשים לוודא שישראל עומדת במחויבויותיה לפי המשפט הבינלאומי, בנוגע לצרכים ההומניטריים של האוכלוסייה בעזה, וכי עדכון מטעם הממשלה יוגש לבג"ץ בעניין זה בימים הקרובים.

נציגי דרום אפריקה עורכים מסיבת עיתונאים על מדרגות בית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג, בסיום יום הדיונים השני. 17 במאי 2024 (צילום: Nick Gammon / AFP)

בדברים אלו יש כדי להדגיש בפני בית הדין לא רק את הטיפול בנושא ההומניטרי, אלא גם את העובדה שמערכת המשפט הישראלית מטפלת בנושא, ואין צורך להתערבות נוספת מצד הערכאה הבינלאומית.

ישראל מהלכת בעניין הזה על חבל דק: מצד אחד היא אומרת שאין צורך בהתערבות של בית הדין בעניין ההומניטרי, ומצד שני הוא מציגה את העובדות בפני בית הדין, באקט שעשוי להיתפס כבקשה לקבלת אישור.

ישראל מהלכת בעניין הזה על חבל דק: מצד אחד היא אומרת שאין צורך בהתערבות של בית הדין בעניין ההומניטרי, ומצד שני הוא מציגה את העובדות בפני בית הדין, באקט שעשוי להיתפס כבקשה לקבלת אישור

החשש איננו רק מצד ישראל; גם בית הדין עצמו, האמון על יצירת דין בינלאומי ראוי בהחלטות ובפסקי הדין שלו, צריך להיזהר מגלישה למיקרו-ניהול של עימותים צבאיים.

השאלה שהשופט הגרמני גאורג נולטה בחר להפנות לישראל בתום הדיון, מהווה לפיכך אתגר בהקשר הזה. נולטה ביקש לקבל התייחסות כתובה לשאלה מהו המצב ההומניטרי באזורים שאליהם תפונה האוכלוסייה מרפיח, ובפרט אזור אל-מוואסי; כיצד בכוונתה של ישראל לוודא מעבר בטוח לאזורים אלה; וכיצד בכוונתה לוודא מקלט, מזון ומים לאוכלוסייה הפלסטינית שתפונה לאזורים אלה.

ישראל התבקשה להשיב עד היום (שבת) בשעות הערב; דרום אפריקה תוכל להגיב לדברים עד יום שני בצוהריים, ולאחר מכן יתיישבו השופטים לכתוב את החלטתם.

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, 17 במאי 2024 (צילום: Nick Gammon / AFP)

בתום יומיים של דיונים, מתחזקת התחושה כי ההליך המתנהל בבית הדין בהאג הולך ומתרחק מייעודו המקורי. לא בכדי הזכיר נציג דרום אפריקה, בדבריו מחוץ לבית הדין, את אמנת ז'נבה. האמנה למניעת רצח עם איננה המצע המשפטי המתאים לבחינה משפטית של מלחמת עזה.

אך אל המסקנה המשפטית המתבקשת הזו, בית הדין אינו יכול להגיע בשלב הנוכחי והמקדמי של ההליך. ולפיכך ישראל נדונה להיגרר עוד ועוד לעומק מאורת הארנב המשפטית שדרום אפריקה ממשיכה לחפור עבורה.