שר התקשורת שלמה קרעי בוועדת הכנסת לביטחון לאומי בדיון על אל־ג'זירה, 11 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

להחשיך ערוצים זרים בניגוד לחוק – ואז לנסות לתקן

החלטת שר התקשורת לחזור בו מהחרמת הציוד של AP מסייעת להקהות רק במידה מועטה את הנזק העצום שנגרם ● כמו במקרה של חוק אל־ג'זירה, השר קודם כל מורה על מהלך בלתי חוקי, ואחר כך מנסה לתקן בדיעבד או מתקפל ● הפעולה הזו מעמידה באור מגוחך את הליך הביקורת השיפוטית המתקיים בבית המשפט בעניין סגירת הערוץ הקטארי ● פרשנות

פרץ של היגיון בריא נחת ככל הנראה אמש (שלישי) על שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, וגרם לו לחזור בו מהחלטתו להחרים ציוד שידור של סוכנות הידיעות הגדולה בעולם – Associated Press (AP).

אולם, החלטתו להחזיר את ציוד השידור – שפקחי משרד התקשורת החרימו מוקדם יותר אתמול – מסייעת להקהות רק במידה מועטה את הנזק העצום שגרמה הפעולה המופקרת שעליה הורה, ובוודאי שאינה מוחקת את אי החוקיות הגלומה בה.

מוקדם יותר אתמול הופיעו פקחים של משרד התקשורת בדירה בעיר שדרות שבה עושים שימוש אנשי סוכנות AP, ובתואנה של פעולה בהתאם ל"חוק אל־ג'זירה", החרימו מצלמת וידיאו, מעמד תלת־רגלי למצלמה, שני מיקרופונים ומודם "Live U" המשמש להעברת שידורים מהשטח.

הנימוק: AP נותנת שירות לערוץ אל־ג'זירה, ומשדרת בשידור חי תמונה של צפון רצועת עזה. השידור, הודיע קרעי, "כולל פעילות של כוחות צה"ל ומסכן את לוחמינו".

תיעוד החרמת הציוד של סוכנות AP בשדרות, על ידי פקחי משרד התקשורת, 21 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Josphat Kasire)
תיעוד החרמת הציוד של סוכנות AP בשדרות על ידי פקחי משרד התקשורת, 21 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Josphat Kasire)

צעדו של קרעי גרר תגובות נזעמות בזירה הבינלאומית – החל מהבית הלבן, שהביע "דאגה" מהצעד הדורסני נגד כלי תקשורת מערבי, שאינו יאה למשטרים דמוקרטיים, ועד איגוד העיתונאים הזרים (FPA). "זהו האחרון בסדרת צעדים מבהילים מצד ישראל שמטרתם להצר את צעדיה של העיתונות", נמסר בהודעה.

היה זה ככל הנראה הלחץ שהפעילה ארה"ב שהוביל לביטול ההחלטה, אך את הקרדיט לתיקון המאוחר קרעי נתן למערכת הביטחון. "מאחר שמשרד הביטחון מבקש לבחון את עניין השידורים ממיקומים אלו בשדרות בנוגע לסיכון כוחותינו", הודיע שר התקשורת אמש, "הוריתי כעת לבטל את הפעולה ולהשיב את הציוד לסוכנות AP, עד לקבלת החלטה אחרת על ידי משרד הביטחון".

לא תהיה זו הפתעה רבתי לגלות כי הצעד המקורי שעליו הורה קרעי – להחרים את ציוד השידור של סוכנות AP – נגוע באי חוקיות גלויה ונוסף על כך אף פוגע בהליך השיפוטי המתנהל בנושא סגירת שידורי אל־ג'זירה

לא תהיה זו הפתעה רבתי לגלות כי הצעד המקורי שעליו הורה קרעי – להחרים את ציוד השידור של סוכנות AP – נגוע באי חוקיות גלויה ונוסף על כך אף פוגע בהליך השיפוטי המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעקבות החלטת הממשלה מלפני כשלושה שבועות, לסגור את שידורי ערוץ אל־ג'זירה בישראל.

הקו המחבר את התנהלותו של שר התקשורת בשני המהלכים – קודם מבצעים מהלך בלתי חוקי, ואחר כך מנסים לתקן בדיעבד או פשוט מתקפלים.

הפסקת שידורי אל-ג'זירה בישראל, 5 במאי 2024 (צילום: RONALDO SCHEMIDT / AFP)
הפסקת שידורי אל־ג'זירה בישראל, 5 במאי 2024 (צילום: RONALDO SCHEMIDT / AFP)

סגירת שידורי אל־ג'זירה בישראל התאפשרה הודות לחקיקת "חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל)" – שנחקק בבהילות נוכח כוונתה המוצהרת של ממשלת ישראל לסגור את שידורי הערוץ הקטארי. החוק אוסר על הערוץ להעביר שידורים מישראל ולקלוט את שידוריו בישראל, בכל דרך שהיא.

בהתאם לחוק, קיבלה הממשלה לפני כשלושה שבועות החלטה להפסיק את שידורי אל־ג'זירה, לסגור את משרדי הערוץ, להגביל את הגישה אליו באינטרנט ולתפוס כל מכשיר המשמש לאספקת תכנים לערוץ.

"לאחר שקילת הדברים מול כל הגורמים הנוגעים בדבר, ולאור נסיבותיו של המקרה, מודיעה המדינה כי באי־כוח אל־ג'זירה יוכלו להעלות את טענותיהם בנוגע להחלטה שהתקבלה על ידי שר התקשורת"

בשביל לקבל החלטה כזו של הממשלה, נדרשות חוות דעת של גופי הביטחון, ובהם שב"כ והמוסד. כמו כן, קובע החוק כי בתוך 24 שעות ממועד ביצוע צו לסגירת ערוץ הפוגע בביטחון המדינה, תבוצע פנייה לבית משפט מחוזי לשם עריכת ביקורת שיפוטית על ההחלטה, בדיעבד. ההליך הזה עודנו מתנהל זה שבועות אחדים בפני השופט שי יניב בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בשבוע שעבר הפתיע יניב את הצדדים להליך, והציע כי משרד התקשורת יערוך שימוע לערוץ אל־ג'זירה, אף שהדבר יהיה לאחר מעשה, שכן הפעולה לסגירת הערוץ נעשתה עוד בתחילת החודש. נציגי הפרקליטות הודיעו מפורשות כי החוק כלל אינו מחייב עריכת שימוע, לא מראש ולא בדיעבד.

השופט שי יניב, סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב (צילום: הרשות השופטת)
השופט שי יניב, סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב (צילום: הרשות השופטת)

בכך יוצר החוק חריג לכלל הרגיל, שלפיו כל גורם העתיד להיפגע מהחלטה שלטונית כלשהי, זכאי לטעון את טענותיו במסגרת שימוע בטרם תתקבל החלטה בעניינו. "עריכת שימוע תהיה אקט מלאכותי", טענה הפרקליטות, "אנחנו לא רואים משמעות בקיום שימוע בדיעבד".

למרות זאת, במשרד התקשורת עשו חושבים, והחליטו להיענות להצעתו של השופט. למוחרת הדיון הודיעה הפרקליטות: "לאחר שקילת הדברים מול כל הגורמים הנוגעים בדבר, ולאור נסיבותיו של המקרה, מודיעה המדינה כי באי־כוח אל־ג'זירה יוכלו להעלות את טענותיהם בנוגע להחלטה שהתקבלה על ידי שר התקשורת, בפני מנכ"לית משרד התקשורת.

החלטתו של שר התקשורת בעקבות השימוע שנעשה לאל־ג'זירה עדיין לא התקבלה. למרות זאת מיהר קרעי לשלוח את פקחי משרדו להחרים ציוד של סוכנות ידיעות אמריקאית

"בהמשך, שר התקשורת יקבל החלטה לאחר שיובאו בפניו מכלול המידע והנתונים שיועלו בפגישה". השימוע בפני מנכ"לית המשרד עינבל משש אמור היה להתקיים אמש, ככל הידוע.

החלטתו של שר התקשורת בעקבות השימוע שנעשה לערוץ אל־ג'זירה עדיין לא התקבלה. למרות זאת מיהר קרעי לשלוח אתמול את פקחי משרדו להחרים ציוד של סוכנות ידיעות אמריקאית, שלטענתו מספקת בין היתר שידור המועבר גם על ידי אל־ג'זירה.

שר התקשורת שלמה קרעי בכנס ירושלים של "בשבע" 26 בפברואר 2024, (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר התקשורת שלמה קרעי בכנס ירושלים של "בשבע", 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הפעולה הזו מעמידה באור מגוחך את הליך הביקורת השיפוטית המתקיים בבית המשפט המחוזי ביחס להחלטה המקורית. שהרי, אם ביחס לאל־ג'זירה הסכימה המדינה עצמה לתקן בדיעבד את הפגמים ולערוך שימוע שעשוי לבטל את ההחלטה המקורית, מה ההיגיון לבצע אקט נוסף, ביחס לכלי תקשורת אחר, בלא לערוך גם לו שימוע?

לצד זאת, החלטתו של השר להשתמש בצו שאושר בממשלה ביחס לאל־ג'זירה גם לצורך פעולה נגד כלי תקשורת אחר נגועה באי חוקיות ואינה יכולה להיחשב פרשנות סבירה של הצו.

לכאורה, יכול שר התקשורת להחליט להחרים גם ציוד השייך לערוצי חדשות ישראליים, המייצרים שידור שאל־ג'זירה מחליטה ליירט ולהעביר גם בערוציה

ההחלטה אומנם כללה הוראה בדבר "תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכני ערוץ אל־ג'זירה", אך זוהי פרשנות מופרכת לקבוע כי גם ציוד השייך לכלי תקשורת אחרים, המייצרים תכנים המועברים בנוסף גם באמצעות אל־ג'זירה, עשוי להיות מוחרם גם הוא.

מהלך שכזה מעמיד בסיכון כל כלי תקשורת הפועל בישראל, בין אם מדובר בערוצים ישראליים או זרים. לכאורה, יכול שר התקשורת להחליט להחרים גם ציוד השייך לערוצי חדשות ישראליים, המייצרים שידור שאל־ג'זירה מחליטה ליירט ולהעביר גם בערוציה.

אם רצה משרד התקשורת להחרים ציוד של סוכנות AP, היה עליו לקבל חוות דעת ביטחוניות חדשות ולהעביר החלטת ממשלה חדשה, בהתאם לחוק.

קרעי לא עשה זאת והחליט לפעול באופן לא חוקי. בכך גרם נזק כבד נוסף לתדמיתה של ישראל במדד חופש העיתונות הבינלאומי. חזרתו מההחלטה אמש מציבה אותו נוסף על כך כמי שצעדו ההרסני אף לא השיג כל תועלת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
שלמה קרעי יש לו תואר ד"ר. אני לא בא בטענות למי שהעניק לקרעי הזה את תואר הד"ר, להיפך כנראה התואר הזה מגיע לשלמה קרעי, ומאד מתאים לו - זהו דוקטורט כפול , ד"ר לטימטום וטיפשות (אותו קיבל בה... המשך קריאה

שלמה קרעי יש לו תואר ד"ר.
אני לא בא בטענות למי שהעניק לקרעי הזה את תואר הד"ר, להיפך כנראה התואר הזה מגיע לשלמה קרעי, ומאד מתאים לו – זהו דוקטורט כפול , ד"ר לטימטום וטיפשות (אותו קיבל בהצטיינות יתרה)

אני כן מופתע כי לא ידעתי שקיימת בארץ פקולטה ללימודי טימטום וטיפשות.
חשבתי שטיפשות וטימטום, אלו תכונות שנולדים איתם, ולא כאלו שניתן לרכוש תוך לימוד התחום והתמקצעות בו.

ואם כבר, אז מה עם אמסלם ורגב ? כל כך הרבה טימטום וטיפשות יצאו משניהם, כך שגם אם לא מגיע להם התואר ד"ר בטיפשות טימטומית, לפחות היה ניתן להעניק להם "ד"ר של כבוד" בתחומים אלו.

עוד 920 מילים ו-3 תגובות
סגירה