למלחמות יש תוצאות פוליטיות. אחת התופעות המוכרות בספרות המדעית ידועה כ"אפקט ההתכנסות סביב הדגל" (rally 'round the flag): עלייה בתמיכה הציבורית במנהיג עם פרוץ מלחמה או משבר ביטחוני.
כך, למשל, מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 הביאה לנסיקה דרמטית בתמיכת הציבור האמריקאי בנשיא ג'ורג' בוש. בוש, שנכנס לבית הלבן לאחר בחירות שנויות במחלוקת, נהנה מתמיכת 51% מהאמריקאים ערב המתקפה; שבוע וחצי אחריה, 90% מהאמריקאים הביעו את תמיכתם בבוש. גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נהנה מאפקט ההתכנסות: שיעור התמיכה של הציבור הרוסי בפוטין עלה מ-63% ל-83% בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.
אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.
צומת סילמן
את זה לא צריך לחקור כי כל הפרטים מוכרים: מדוע איבד המושג "אחדות" ממשמעותו המובנית, דווקא בשעות הקשות והקריטיות שמדינת ישראל חווה בשנה האחרונה?
כיצד מלחמה שאיחדה את העם הפכה אותו בתוך חודשים ספורים למפורד ומפולג לגבי המדיניות, המהלכים והיעדים שלה, והחזירה אותנו להכפשות הדדיות כפי שהורגלנו קודם לכן?
בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אחדות כפי שנדרשת היום מעולם לא הייתה – ה"אחדות" שדובר בה בעבר הייתה בתוך המחנה החילוני בין מחנה בן-גוריון ויורשיו, לבין מחנה בגין ויורשיו. ההבדלים האידיאולוגיים ביניהם כללו דברים כמו פילוסופיה כלכלית ואירגוני עובדים, שהיום הם כבר אפילו לא על סדר היום. הדתיים הלאומיים (מפד"ל לצורך העניין) היו ניטרליים, והחרדים היו מחוץ לדיון וכמו מעולם התעסקו רק בעצמם.
המפד"ל מאז נעלם ובמקומו נולד מחנה של משיחיסטים שחושבים שתפקידם להביא את המשיח, החרדים עדיין מתעניינים רק בעצמם – רק שעכשיו יש הרבה יותר מהם, וחצי מהליכוד הפכו ביביסטים שהדבר היחיד החשוב בעיניהם הוא שביבי יהיה ראש הממשלה.
אחדות בימינו דורשת מהמגזר החילוני לשתף פעולה עם מגזרים שחושבים שפייה בשמיים מנחה את עתידנו, מלחמת גוג ומגוג היא תוצאה רצויה, אוננות רוחנית בישיבות תגן על המדינה, ודברים כמו דמוקרטיה או שלטון החוק הם רעיונות יפים רק בתנאי שביבי ראש הממשלה.
ועם העם הזה לך תבנה מדינה.
"החיים עדיין בסימן שאלה גדול ולאט לאט מחלחלת ההבנה שהם לא יחזרו לקדמותם וצריך להצמיח משהו חדש שלא ברור מה הוא, אבל אין טעם להיתקע"
בת 51 מקיבוץ מפלסים. נשואה לניר ואם לשישה. מאז תחילת המלחמה, חיה במלון בהרצליה
ידיעה שפורסמה לאחרונה ב"ישראל היום" על מסכת אבן המתוארכת לתקופה הניאוליתית (כ-9,000 שנה לפני זמננו) באזור הר חברון, מסבה את תשומת הלב למספר נושאים.
המסכה יכולה ללמד אותנו על עולמן הרוחני של חברות אנושיות בתקופה קריטית, בה עברו ממערכת כלכלית של ציידים לקטים הנודדים ממקום למקום – למערכת חברתית של יושבי קבע העוסקים בחקלאות. אבל לא פחות חשוב מכך, הידיעה עצמה יכולה ללמד אותנו על כשל מוסרי עמוק בחברה הישראלית של ימינו, שייתכן כי במידה רבה הוביל אותנו למקום בו אנו נמצאים כיום.
ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
גושפנקא מדעית לממצא שדוד (שלא נחשף בחפירות מסודרת) מעלה את הערך הכספי של הממצא ובכך מעודדת שוד עתיקות. אוספים פרטיים עיקר מקורם בשוד עתיקות כזה או אחר.
אגודת הארכיאולוגים קמה בעת שהיו דיונים על האוסף של השודד הגדול, משה דיין. בין היתר היא קבעה שאין לכתוב מאמר על ממצא שמקורו לא ידוע (שדוד).
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם