לפני שלושה חודשים קבע בג"ץ כי כהונתו של איתמר בן גביר בתפקיד השר לביטחון לאומי – הממונה על משטרת ישראל – איננה בלתי סבירה באופן קיצוני. פסק הדין שדחה את העתירה נגד סבירות מינויו של העבריין הסדרתי לשר שמשטרת ישראל סרה למרותו, היה אמור לסיים לעת עתה את פרק הביקורת השיפוטית על מעלליו של בן גביר בתפקידו המיניסטריאלי.

"קביעתי בעניין זה מתבססת, בין יתר השיקולים, על יסוד עצמאותה של המשטרה", כתב השופט יצחק עמית בפסק הדין, בהסכמת השופטים נעם סולברג ויחיאל כשר. "כידוע, השר לביטחון לאומי רשאי לקבוע את מדיניותה הכללית של המשטרה, אך אין הוא משמש כמפכ"ל־על".

כבר במועד מתן פסק הדין, האמירה הזו הייתה מעין משחק בנדמה לי. בן גביר החל להתחפש במדי משטרה כל אימת שיכול היה, לבקר בחפ"קים משטרתיים ולחלק הוראות כאילו הוא מפקד המזיז כוחות מכאן לשם.

הבעיה הזו הובילה את בג"ץ להעמיס על גבם של הליכים אחרים המתנהלים בבג"ץ את המטלה הכבדה של בחינת התנהלותו של בן גביר בתפקיד השר לביטחון לאומי. ההליכים שנבחרו – מקבץ העתירות שהוגשו נגד התיקון לפקודת המשטרה מדצמבר 2022, שזכה לכינוי "חוק בן גביר".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחד עם מפכ"ל המשטרה רנ"צ קובי שבתאי, 9 במרץ 2023 (צילום: דוברות השר)

העתירות האלה עודן תלויות ועומדות בבג"ץ, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה תומכת בביטול חלקים מהתיקון החקיקתי, בעיקר נוכח השימוש לרעה שעושה בן גביר בסמכויותיו אלה. כל הצדדים יודעים שהעתירה החוקתית – שעניינה ביקורת שיפוטית על חקיקה – איננה האכסניה המתאימה לבחינה סבירות התנהלותו של בן גביר בתפקידו.

אבל עכשיו זה מאוחר מדי, מאחר שכבר לפני שנה הפגין בית המשפט נכונות לבחון מהלכים בשדה המינהלי במסגרת העתירה החוקתית: בשתי החלטות במרץ ובאפריל 2023 נדרש בית המשפט להתערבותו של בן גביר בטיפול המשטרתי בהפגנות המחאה ברחבי הארץ; ובהחלטה להעביר מתפקידו את מפקד מחוז תל אביב באותה עת, ניצב עמי אשד.

השר החליט להקדים את סיום כהונתו של המפכ"ל לנוכח הקרע שהתרחב ביניהם, ועל רקע פנייתו של שבתאי ליועצת המשפטית בהרב־מיארה, שבה התלונן על התערבותו הבלתי חוקית של בן גביר בעבודת המשטרה

אין פלא אם כך שגם אתמול מיהרה התנועה למען איכות השלטון לפנות לבג"ץ, במסגרת העתירות בעניין התיקון לפקודת המשטרה, בבקשה שיעצור את הליכי פיטוריו של מפכ"ל המשטרה רב־ניצב קובי שבתאי על ידי בן גביר.

נוכח העובדה שבן גביר ביטל את הליכי השימוע למפכ"ל, קבע הבוקר (רביעי) בג"ץ כי בקשת התנועה לאיכות השלטון לצו ארעי התייתרה – ושלח את העותרים להעלות טענות באשר לניסיונות נוספים של השר להדיח את המפכ"ל או לדרכי התנהלותו בעתירה נפרדת.

השר החליט להקדים את סיום כהונתו של המפכ"ל לנוכח הקרע שהתרחב ביניהם בשבועות האחרונים, ועל רקע פנייתו של שבתאי ליועצת המשפטית בהרב־מיארה, שבה התלונן על התערבותו הבלתי חוקית של בן גביר בעבודת המשטרה, ועל פניותיו הישירות לקצינים בכירים מעל ראשו של המפכ"ל.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בן גביר, שגם שנה וחצי לתוך תפקידו המיניסטריאלי עוד לא למד לעבוד באופן חוקי, החליט לזמן את המפכ"ל ל"שימוע" בטרם יגיש לממשלה הצעה להעבירו מיידית מתפקידו. המפכ"ל, שכהונתו הוארכה לפני חודשים אחדים בחצי שנה בשל המלחמה, ממילא אמור לסיים את תפקידו בעוד פחות מחודשיים. אך בן גביר ביקש לנקום, ולהקדים את מועד פרישתו.

במכתב השימוע המקושקש כתב למפכ"ל: "בעת האחרונה מתרבים הסימנים ומתרבות הטענות לאי תפקודך הכללי. בהכנות לאירועי מירון, לדברי בכירים במשטרה, היית 'מנותק קשר' לחלוטין". מובן כי ציטוט גורמים אנונימיים כאילו מדובר במעין כתבת תחקיר עיתונאית, אינה יכולה לשמש תשתית עובדתית כלשהי, ולו קלושה, שתצדיק צעד דרסטי כמו פיטוריו של מפכ"ל המשטרה.

עוד בטרם פנתה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בבקשה לצו ארעי שיעצור את הליך הפיטורים, הודיעה אתמול בבוקר בהרב־מיארה לבן גביר כי הזימון שהוציא לשבתאי לשימוע אינו כדין, ולמעשה בטל

מדינת חוק שתאפשר הדחת מפכ"ל על סמך שמועות אנונימיות כאלה עשויה בשלב הבא גם להדיח באופן הזה יועצת משפטית לממשלה או כל שומר סף אחר.

עוד בטרם פנתה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בבקשה לצו ארעי שיעצור את הליך הפיטורים, הודיעה אתמול בבוקר בהרב־מיארה לבן גביר כי הזימון שהוציא לשבתאי לשימוע אינו כדין, ולמעשה בטל.

היא ציינה כי סמיכות הזמנים בין פנייתו של המפכ"ל אליה בטענות נגד השר הממונה עליו לבין זימונו לשימוע, מעורר חשש כבד כי במסווה של "טענות עקרוניות כביכול נגד המפכ"ל, אתה מבקש להענישו על כך שביקש למנוע ממך להתערב באופן פסול בעבודת המשטרה".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בביקור במשמר הגבול, 1 באוגוסט 2023 (צילום: דוברות משמר הגבול)

היא ציינה כי בן גביר לא הציג כל תשתית ראייתית להליך הפיטורים, וכי מתקיים חשש שהוא מתבסס על שיקולים זרים.

היועצת פעלה בזריזות ובנחישות להוריד את מהלך סיכולו של המפכ"ל מעל סדר היום. אפילו בן גביר עצמו נאלץ לרדת מהעץ: לפנות ערב הוא הודיע לבג"ץ, לאחר שממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן הורה לצדדים להגיב בתוך שעות ספורות לפנייתה של התנועה לאיכות השלטון, כי "לאור הודעתה של היועצת המשפטית, השימוע מבוטל ועל כן הבקשה מתייתרת".

בן גביר הגה תעלול חדש: השר הודיע כי יגיש לממשלה הצעה להדיח את שבתאי על יסוד האחריות האישית שקבעה בעניינו ועדת החקירה הממלכתית לעניין אסון מירון

אך באותה נשימה, הגה בן גביר תעלול חדש: במקום לפטר את המפכ"ל על רקע טענות אנונימיות בדבר "חוסר תפקוד", כעת מתחפש בן גביר לאביר שלטון החוק והמינהל התקין. השר הודיע כי יגיש לממשלה הצעה להדיח את שבתאי על יסוד האחריות האישית שקבעה בעניינו ועדת החקירה הממלכתית לעניין אסון מירון.

עידן חדש בא לעולם – בן גביר תומך במימוש צעדים של העברה מכהונה ציבורית, נוכח כשלים בתפקוד שקבע גוף מעין שיפוטי. מובן שגם היוזמה החדשה של השר לביטחון לאומי להדיח את המפכ"ל נגועה באותם שיקולים זרים שעמדו ביסוד התעלול הקודם של הזימון לשימוע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והמפכ"ל קובי שבתאי, 19 ביולי 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

גם הפרקליטות התייחסה לכך בהודעה שהוגשה לבג"ץ, וציינה: "הודעת השר מחזקת את החשש הכבד לפיו שיקולי השר הם שיקולים זרים, שכן עד כה, במשך חודשים, השר לא פעל לסיום כהונת המפכ"ל על רקע הדוח – והודעתו באה רק לאחר שהמפכ"ל דיווח ליועצת המשפטית לממשלה על פעולה של השר שלא בסמכות ובניגוד להחלטות בית המשפט".

לצד זאת, תגובת הפרקליטות שהוגשה אמש בשעה מאוחרת כוללת זווית נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת. לשיטתה של היועצת, אין צורך בצו של בג"ץ שיעצור את הליכי השימוע, מאחר שעצם העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה הודיעה שקמה "מניעה משפטית" לקיים את השימוע למפכ"ל, די בה כדי להפוך את הפעולה למנוגדת לדין, ולכן שבתאי כלל לא היה מחויב להתייצב לשימוע, והממשלה לא הייתה רשאית לדון בפיטוריו.

לגישתה של היועצת, על הממשלה לציית להנחיותיה גם מבלי שבית המשפט נתן צו המחייב אותה לפעול כך

היועצת עומדת כאן על כלל יסודי יותר, הנוגע למשקלן של ההנחיות המשפטיות שהיא נותנת לממשלה ולשרים. כך גם בעניין עתירות גיוס תלמידי הישיבות, שיגיעו לדיון בבג"ץ ביום ראשון הקרוב. לגישתה של היועצת, על הממשלה לציית להנחיותיה גם מבלי שבית המשפט נתן צו המחייב אותה לפעול כך.

ההשתוללות ההולכת וגוברת של בן גביר אל מול נורמות פעולה בסיסיות של מינהל תקין, והמחלוקות המתקרבות להכרעה בעניין גיוס תלמידי הישיבות, מגבירות שוב את גובה הלהבות שבין מערך הייעוץ המשפטי הממלכתי לבין ממשלת ישראל, ומקרבות אותנו לנקודת הכרעה בשאלה האם הממשלה מחויבת כלל לשלטון החוק.

זו בדיוק הנקודה שבה נמצאנו לפני שנה, בשיאם של ימי ההפיכה המשטרית.