מועצת זכויות האדם של האו"ם (Human Rights Council) פתחה לראשונה בהליך נגד ישראל הנוגע לאירוע אזרחי. מאז הקמת המועצה ב־2006 היא נודעה בגישתה העוינת כלפי ישראל, אולם עד היום הפוקוס של הביקורת נגע לזכויות פלסטינים, המצב בשטחים, פעולות ישראל בעזה – כולל דוחות ביטחוניים־צבאיים בנושא פגיעה בזכויות אדם.

אולם, לאחרונה מועצת זכויות האדם פנתה לראשונה לרשויות הישראליות בנוגע לחשש של פגיעה בזכויות אדם אזרחיות, בשל התעללות לכאורה באישה בעלת אזרחות ישראלית וזרה במסגרת הליך גירושים.

פרטי המקרה – של התעללות באמצעות הליכים משפטיים – כה חמורים, עד שמועצת זכויות האדם מצאה לנכון לחרוג מהטיפול הקבוע שלה בנושאים פלסטיניים – ולעסוק בהפרת זכויות אדם בהליך משפטי ישראלי, לרבות פגיעה מהותית של בית המשפט ושירותי הרווחה באותה אישה.

מועצת זכויות האדם מצאה לנכון לחרוג מהטיפול הקבוע שלה בנושאים פלסטיניים – ולעסוק בהפרת זכויות אדם בהליך משפטי ישראלי, לרבות פגיעה מהותית של בית המשפט ושירותי הרווחה באישה ישראלית

פניית המועצה התקיימה לפני כמה חודשים. ראם אל-סלם, הנציבה המיוחדת לטיפול באלימות נגד נשים ונערות, פנתה לשגרירות ישראל למוסדות האו"ם בז'נבה בבקשה להתייחסות למכתב (דוח) ארוך המגולל את סיפורה של נ' – אישה ישראלית ילידת שווייץ, תושבת ארה"ב – שעל פי הדוח סבלה וסובלת מבתי המשפט בישראל במסגרת הליך גירושים פרטי.

אילוסטרציה: המסדרון מחוץ לאולם הכינוסים של האו"ם בז'נבה (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)

לפי הדוח, נ' סובלת מהתעללות מתמשכת באמצעות הליכים משפטיים, כאשר צד אחד להליכים חזק ומקושר ועושה לכאורה שימוש בכוחו – כולל צווים והליכים שונים – כדי להרחיק את נ' מילדיה, שאינה ילידת הארץ וכישורי השפה שלה מוגבלים.

האירועים המפורטים בדוח נראים כעניין פרטי במסגרת הליך גירושים, אבל מועצת זכויות האדם החליטה לקחת את התיק הזה לטיפולה ומסמנת כיוון נוסף – התערבות או דרישה לתשובות בהליכים אזרחיים בבתי המשפט בישראל.

בחודש מרץ 2024 נעשתה פנייה ראשונה של מועצת זכויות האדם לשגרירות הישראלית בז'נבה. כשלא התקבל מענה, הועלה הדוח לאתר מועצת זכויות האדם

העבודה על המקרה נמשכה זמן רב, יותר משנה. בחודש מרץ 2024 נעשתה פנייה ראשונה של מועצת זכויות האדם לשגרירות הישראלית בז'נבה. כשלא התקבל מענה, הועלה הדוח, כולל פרטים אישיים מושחרים, לאתר מועצת זכויות האדם.

זמן ישראל פנה למשרד החוץ בבקשה לקבל מענה מלשכת היועץ המשפטי. הפנייה נעשתה לפני כעשרה ימים, אך לא התקבלה תשובה. דיפלומטים ישראלים שנחשפו למקרה ציינו כי מדובר בפנייה חריגה אך מדאיגה עבור ישראל.

משרדי האו"ם בז'נבה (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)

במסגרת הדוח הארוך שחיברה אל-סלם, הפרטים של נ', הגרוש שלה ושלושת ילדיהם מושחרים. לפי פרטי המעשה, נ' הפכה לאזרחית ישראל דרך נישואים, והמשפחה עברה להתגורר בארה"ב במשך כמה שנים בעקבות הקריירה האקדמית של בני הזוג.

כשהילדים היו קטנים, התגלעו מחלוקות בין בני הזוג, ונ' נותרה להתגורר עם הבן הבכור בארה"ב בעוד שהאב חזר לישראל עם שני הבנים הקטנים.

לגרוש של נ' יש רקע משפטי נרחב וקשרים טובים בקהילה המשפטית והאקדמית בישראל. נ', מציין הדוח, ניסתה לחזור לישראל, הופרדה מילדיה – וגם נטענו כלפיה טענות פוגעניות בלי הוכחה, לרבות ביחס למצבה הנפשי

הסיפור, לפי הדוח, נמשך כשש שנים. בני הזוג ניהלו ביניהם משא ומתן על חזרה לישראל או הישארות בארה"ב, אך בשלב מסוים המשפחה נפרדה. לגרוש של נ' יש רקע משפטי נרחב וקשרים טובים בקהילה המשפטית והאקדמית בישראל.

נ', מציין הדוח, ניסתה לחזור לישראל, הופרדה מילדיה – וגם נטענו כלפיה טענות פוגעניות בלי הוכחה, לרבות ביחס למצבה הנפשי. במסגרת ההליכים בבתי המשפט בישראל נ' הייתה במעמד בעייתי בשל אי ידיעת השפה העברית.

החלק הראשון של הדוח העוסק בהליך הגירושים של נ' כפי שהועלה לאתר מועצת זכויות האדם

בכל פעם שנכנסה לדיונים היא זכתה ליחס מתנשא, בין השאר (לטענתה) בשל המבטא הכבד שלה וההבנה האיטית את השיח בין השופט, עורכי הדין והצדדים. הגרוש של נ' טען שהיא נטשה את ילדיה בכך שהמשיכה להתגורר בארה"ב, בעוד שנ' ניסתה לטעון שההחלטה לגור בארה"ב הייתה משותפת.

במסגרת אחד ההליכים ביקש הגרוש מבית המשפט משמורת בלעדית על הילדים. בשלב זה נ' פנתה למערכת המשפט בארה"ב במסגרת החוק למניעת אלימות נגד נשים כדי להקל על מעמדה כמהגרת והרשויות העניקו לה את הצו המבוקש, אך זה לא שינה את מצבה בישראל.

באחד הביקורים שלה בבית הגרוש היא נחבטה בראשה מקופסה שהוא הטיח בה. גם האירוע הזה תועד בפני הרשויות. לטענתה היא סבלה מהתעללות מילולית, השפלות, הרחקה מילדיה ואף אלימות פיזית

באחד הביקורים שלה בבית הגרוש היא נחבטה בראשה מקופסה שהוא הטיח בה. גם האירוע הזה תועד בפני הרשויות. לטענתה היא סבלה מהתעללות מילולית, השפלות, הרחקה מילדיה ואף אלימות פיזית.

נ' טוענת שההליכים לא הובהרו לה ושהגרוש הצליח להוציא נגדה צו הרחקה במעמד צד אחד מבלי שקיבלה הסבר כלשהו. כמו כן היא טוענת כי לא הורשתה להיכנס לבית המשפחה ונוסף על הקשיים בהתמודדות עם בתי המשפט בישראל, היא מצאה את עצמה גם באתגר כלכלי גדול.

The letter I wrote on behalf of Ms. N.Y., a double citizen of Israel and Switzerland regarding the reported failures by the courts and relevant gov entities in Israel to effectively address complaints of repeated domestic violence and coercive control against her is now public ????…

— Reem Alsalem UNSR Violence Against Women and Girls (@UNSRVAW) June 1, 2024

הרשויות בישראל התירו לה לפגוש את הילדים במקום פומבי תחת אבטחה אף שלא הובאו הוכחות למצבה הנפשי הבעייתי לכאורה. אף שנ' היא אקדמאית בעלת תארים, בין השאר מאוניברסיטת ייל, היא לא הצליחה לשכנע את בית המשפט בישראל לאפשר לה להיפגש עם ילידה יותר מכמה שעות בשבוע.

נ' חשבה שהחלטות בית המשפט בישראל יוותרו על כנן לזמן מוגבל, אבל אז מצאה את עצמה בסכסוך ממושך ללא כלים מתאימים. באחד מהערעורים המשפטיים היא הצליחה לשכנע את השופטים שאין שום בעיה של מסוגלות הורית ואף על פי כן התיק הוחזר לבית משפט לענייני משפחה לקביעה מתוקנת, תוך שהשופטת מתעלמת מערכאת הערעור ומטילה מגבלות מחודשות.

לפני למעלה משנה ובצר לה, החליטה נ' לפנות למרכזי סיוע ובין השאר העלתה פנייה כתובה באתר האינטרנט של מועצת זכויות האדם בטענה להפרת זכויותיה בהליכים משפטיים בבית המשפט בישראל

לפני למעלה משנה ובצר לה, החליטה נ' לפנות למרכזי סיוע ובין השאר העלתה פנייה כתובה באתר האינטרנט של מועצת זכויות האדם בטענה להפרת זכויותיה בהליכים משפטיים בבית המשפט בישראל.

במשך שנה הפקידים במועצת זכויות האדם שוחחו איתה דרך המייל, ביקשו מסמכים, הבהרות, מידע – ובסופו של דבר החליטו לקחת את המקרה. מועצת זכויות האדם תמיד מואשמת בהתמקדות בפלסטינים והתעלמות מזכויות של קהיליות פגועות בסין, קוריאה הצפונית, קונגו, סוריה ומדינות רבות בעולם.

אילוסטרציה: בית משפט (צילום: אביר סולטן/פלאש90)

ייתכן שהגישה שלהם למקרה הזה היא הניסיון שלהם להוכיח כי החליטו לעסוק גם בהפרות לכאורה שלא קשורות לפלסטינים. אחת הטענות בדוח היא העובדה שנ' אינה דוברת עברית כשפת אם וששהותה בישראל הייתה של עולה חדשה.

לפי הדוח, ברשויות הרווחה בישראל מתקשים לעיתים לסייע לעולים חדשים ו/או אזרחים זרים שאינם מבינים את כל ההשלכות של ההליכים והחלטות בתי המשפט. הדוח של האו"ם טוען להפליה כלפי נ' בשל היותה אישה, מהגרת, גרושה ומוסיף כי ההפרדה הכפויה מהילדים פוגעת גם בזכויות האזרח שלהם.

כאמור, מדובר במקר חריג מאוד שכן מועצת זכויות האדם התערבה עד היום בנעשה בישראל ביחס לזכויות פלסטינים. ככל הידוע זו הפעם הראשונה שהם פותחים בהליך הנוגע ליחס של בתי המשפט בישראל לאזרחי ישראל

עוד מוזכרות בדוח אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן כמו האמנה לביעור כל הצורות של אפליה נגד נשים והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות. ישראל חתמה והצטרפה לאמנות הללו ב־1991, הכוללות התחייבות ל"העדר אפליה נגד נשים" ו"הזכות להליך הוגן ומשפט הוגן".

בדוח מציינת אל-סלם כי היא מבקשת מהרשויות בישראל הבהרות, לברר מדוע לא חקרו בישראל את התלונות של נ' בנוגע לאלימות ולניצול בבית המשפחה ומדוע הרשויות לא פועלות להגן על נ', למנוע ממנה הפליה ולתת לה את הזכות לגור עם ילדיה (בחלק מהשבוע) – וכן לוודא שהיא מוגנת.

אילוסטרציה: אולם בית משפט (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

כאמור, מדובר במקר חריג מאוד שכן מועצת זכויות האדם התערבה עד היום בנעשה בישראל ביחס לזכויות פלסטינים. ככל הידוע זו הפעם הראשונה שהם פותחים בהליך הנוגע ליחס של בתי המשפט בישראל לאזרחי ישראל.