חברת החשמל ויתרה על חוב של 2 מיליארד דולר כדי לסלול את הדרך לחברות הגז להתחיל לייצא אותו למצרים, כך טוענים אנשי הארגון הסביבתי שומרי הבית.
הטענה הזו, מתברר, עלתה גם בפרסומים בתקשורת המצרית, לפיהם גורמי ממשל בכירים ובהם שר הנפט המצרי, אמרו שעד שלא יהיה פתרון למחלוקת על החוב המצרי לחברת החשמל, לא יינתן אישור לרכישת הצינור ולהזרמת הגז הישראלי למצרים.
לפי אותם פרסומים שיפורטו כאן בהמשך, יש טענה כי המצרים אף כרכו את הפשרה על החוב שלהם באישור שיתנו להזרמת הגז הישראלי דרך הצינור שעובר בשטחם, כך שהרווחים מהגז הישראלי שיזרום בצינור בעצם ישרתו את החזר החוב לחברת החשמל.
במוצ"ש יפגינו פעילי שומרי הבית מול בית יו"ר רשות החשמל, אסף אילת, בהרצליה. "נסביר לו שאסור לו לישון במשמרת שלו ולתת למצרים ולתשובה לעשות על כולנו סיבוב ענק!", אומרים המארגנים בהודעה ובסרטון שהפיצו לקראת ההפגנה.
בתחילת השנה הגיעה חברת החשמל לפשרה עם חברות הגז המצריות, והסכימה להסתפק בהחזר של 500 מיליון דולר מתוך סכום של כ-1.8 מיליארד דולר שפסק לה בורר שווייצרי, (לא כולל הוצאות משפט וריביות).
במקביל, התגבשו הסיכומים של חברות הגז הישראליות – בשליטתו של תשובה – הן על יצוא גז למצרים והן על רכישת הצינור שמחבר בין אשקלון לאל-עריש.
"בהיותו יו"ר רשות החשמל, בידיו של אסף אילת נמצא הכוח למנוע את הסכם הוויתור השערורייתי על כ-85% מהחוב המצרי שנפסק לחברת החשמל בבוררות בינלאומית", אומר יו"ר עמותת שומרי הבית, יוני ספיר.
"הציבור הוא צרכן שבוי של חברת החשמל, וככזה כבר כיסה מכיסו את הפסדי החברה בגין הפרת החוזה ע"י המצרים באמצעות ייקור התעריפים".
ב-21 בנובמבר רשות החשמל תקיים שימוע בנושא, ושומרי הבית ינסו להסביר מדוע הוויתור של חברת החשמל על מרבית החוב איננו סביר.
כתוצאה מפיצוץ צינור הגז ממצרים לישראל בתחילת העשור, נאלצה חברת החשמל לייצר חשמל באמצעות דלקים יקרים יותר, ואף לקחה הלוואה, שגולגלה לכיסם של תושבי ישראל בהעלאת בתעריפים ב-30%-40%
מקורבים לחברת החשמל שוללים את הטענות האלה ואומרים כי הן "סוג של פייק ניוז". לטענתם, החברה השקיעה משאבים כספיים רבים בתביעת חברות הגז המצריות וגם בערעור על פסק הדין בהליך של שנים ארוכות.
חברת החשמל בדקה אופציה למכירת החוב, אך גורמים זרים אמרו שהם לא מעוניינים לרכוש אותו בטענה שלא יצליחו לגבות אותו, ושהאופציה של עיקול נכסים לא רלוונטית, כי לחברות הגז המצריות אין נכסים באירופה.
מכאן נשארה האופציה של ניהול מו"מ מול המצרים, שהבשיל לסכום של חצי מיליארד דולר, והחברה החליטה שעדיף לקבל את זה מאשר כלום. גם חוות דעת של תא"ל עמוס גלעד, הנחשב למומחה למצרים, קבעה שהפיצוי הוא הישג חשוב.
מדובר בסכום השקול ל-3% בתעריף החשמל שמשלמים צרכני הקצה, ולטענת חברת החשמל, זה המקסימום שהיא יודעת לעשות. לטענת מקורבים לחברה, המו"מ התנהל באופן עסקי, וללא כל קשר לתשובה או להיבטים מדיניים ואחרים.
הזרמת גז מישראל למצרים
החוב המצרי כלפי חברת החשמל נוצר לאחר שמצרים הפסיקה להזרים גז לארץ בעקבות סדרת פיצוצי חבלה בצינור הגז ב-2011. הצינור, שהוקם על ידי יוסי מימן בשותפת עם גורם ממשלתי מצרי, העביר גז לתוך ישראל במשך שנתיים.
עתה עומד על הפרק פרויקט הזרמת גז בכיוון ההפוך, מישראל למצרים, והעסקה נחשבת לאבן דרך בפעילות שותפויות הגז במאגרי תמר לווייתן, בהם דלק קידוחים ונובל אנרג'י הן השותפות הדומיננטיות. עבור תשובה זו עסקה קריטית, שתסייע לדלק לשרת חלק גדול מהתחייבויותיה לשנים הבאות.
כתוצאה מפיצוץ הצינור ההוא, נאלצה חברת החשמל לייצר חשמל באמצעות דלקים יקרים יותר, ואף לקחה הלוואה מממשלת ישראל, שגולגלה בסופו של דבר לכיסם של תושבי ישראל בהעלאת תעריפי החשמל בשיעור של 30%-40%.
לנוכח העובדה שהחברה דרשה בהתחלה מהמצרים פיצוי של יותר מ-4 מיליארד דולר, הרבה גבות הורמו מסכום הפשרה שהגיעה אליו לבסוף, חצי מיליארד דולר בלבד. אלא שגם הסכום הזה יתקבל בתשלומים דו-שנתיים שיתפרסו על פני שמונה וחצי שנים, כך שהערך הנוכחי המהוון של ההחזר הוא אפילו קטן יותר.
לפי חישוב של רשות החשמל, הפשרה משקפת תספורת של 85% על הסכום הנומינלי שפסקה הבוררות הבינ"ל, שמסתכמת ב-2.4 מיליארד דולר, כולל הריביות וההוצאות המשפטיות.
הסכם הפשרה דווח לציבור באיחור של כמה חודשים, וחברת החשמל טענה כי העיכוב בפרסום נבע מחשש שהוא יסוכל. ראש רשות החברות הממשלתיות, יעקב קווינט, שלח לחברה מכתב שבו ביקש לקיים דיון נוסף על הפשרה.
ח"כ אורית פרקש הכהן, ששימשה בעבר יו"ר רשות החשמל, אך הודחה מתפקידה ע"י שר האנרגיה שטייניץ לאחר שהתנגדה למתווה הגז, אמרה לגלצ, כי היא מתקשה להבין למה החברה התפשרה על סכום כזה.
גורם ממשלתי מקצועי אמר לנו לפני כמה חודשים, כי הפשרה אכן בעייתית, אך בסופו של דבר עדיף לקבל אותה מאשר לא לקבל כלום.
הבעייתיות בפשרה של חברת החשמל מצאה את ביטויה גם בדרישת הדירקטורים של החברה, לקבל שיפוי ביטוחי מיוחד שיגבה אותם למקרה של תביעה משפטית.
לטענת שומרי הבית, השיפוי הזה משקף את חוסר הביטחון של נושאי המשרה בצדקת ההחלטה לוותר על חלק גדול מהחוב.
זאת ועוד, הפשרה מול המצרים מתמיהה גם לנוכח הלוחמנות של יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, שאיים לאחרונה על הפלסטינים, כי אם לא ישלמו את החוב שלהם ינותקו מהחיבור לחשמל.
ארגון שומרי הבית הוא הגורם הישראלי הראשון שמצביע בגלוי על הקשר הפסול בין הוויתור של חברת החשמל על החוב המצרי, לבין הסכם הייצוא של הגז מלווייתן ותמר למצרים, ורכישת צינור הגז בידי דלק קידוחים, נובל אנרג'י בשותפות עם החברה הממשלתית המצרית EGAS.
החוב לחברת החשמל הישראלית הוא של אותה EGAS, יחד עם חברה ממשלתית מצרית נוספת, שאת שתיהן תבעה חברת החשמל. כמו כן EGAS היא גם השותפה של דלק ונובל ברכישת צינור הגז המצרי, שנקרא EMG.
הראיה לקשר הבעייתי הזה הופיעה אשתקד, כאשר ראש ממשלת מצרים אמר שהסכמת ארצו לקנות גז ישראלי ולהיכנס לשותפות בצינור, היא חלק מהבוררות עם חברת החשמל. במלים אחרות, המצרים בעצם דרשו מצרכני החשמל בארץ לוותר על חלק גדול מהחוב שלהם, כתנאי לכך שמצרים תתחיל לקנות גז מדלק ונובל, ותאשר להן לרכוש את הצינור שבאמצעותו הוא יזרום אליה.
בחברת החשמל מכחישים לגמרי שיש קשר בין הוויתור שלהם, בשם צרכני החשמל בישראל, על החוב המצרי, לבין האישור של המצרים לחברות הגז מישראל לקנות את הצינור ולהתחיל לייצא אליהם גז.
אלא שלפי התקשורת המצרית, הקשר הוא לא סתם נסיבתי או מקרי, אלא היה תנאי חד משמעי, ובא לידי ביטוי בדברים שאמר שר האנרגיה המצרי: לא יהיו עסקות גז עם חברות ישראליות בלי פשרה של חברת חשמל על החוב המצרי.
בדיווח של Daily News Egypt, אף צוין כי המצרים ישלמו את החוב לחברת חשמל מאותן הכנסות שהם יקבלו כדמי שימוש בצינור שיזרים גז מישראל.
לפי מקור ממשלתי ששוחח עם כלי התקשורת הזה, הקשר בין שתי העסקות הוא אפילו חלק מהסכם הפשרה עם חברת החשמל. במלים אחרות, המצרים לא יצטרכו להוציא את הכסף מכיסם. מבחינתם, זו הסיבה שהם לא משלמים לחברת החשמל את הכסף באופן מיידי, אלא פורסים אותו על פני שמונה וחצי שנים.
עמוס גלעד אמר בשיחה עם "זמן ישראל", כי לא היה מעורב במגעים מול המצרים ורק נתן חוות דעת. "חברת חשמל זכתה בבוררות והתברר לה שקשה מאוד לאכוף אותה על המצרים. היה צורך בפשרה, והם רצו להבין מה קורה שם", הוא אומר.
בתשובה לשאלה אם יש קשר בין הסדר הפשרה להתקדמות בעסקות הגז והצינור, אמר: "לא זה מה שהיה כתוב בהסכמים. אמרו שזה כאילו יעזור, אבל אין לי מושג אם זה נכון. אני לא יודע על קשר כזה. אמרו שהגיוני שיש קשר, אבל זה לא צוין כעובדה".
סוגיה נוספת שעולה בעסקות מול המצרים, היא מעורבות של גורמים בממסד הביטחוני המצרי, בבעלות או בפעילות של חברות הגז המצריות, שלעתים קשה להבין עד הסוף מי הגורמים ששותפים בהם, לצד ממשלת מצרים.
מקורבים לחברת חשמל טוענים שהפשרה על החוב היא סוגיה עסקית בלבד, ושאין לה קשר מדיני או אחר. לשאלה אם גופי בטחון מעורבים בעסקי הגז, משיב גלעד: "דבר ידוע שבמצרים לגופים הביטחוניים יש מעורבות עמוקה מאוד, אם תשאל אותי אם זה הגיוני – ועוד איך זה הגיוני".
יוני ספיר: "הסדר החוב הוא שערורייה. אין פלא שהדירקטורים ומנכ"ל החברה דאגו לעצמם לשיפוי והגנה ספציפית בגין ההחלטה. העסקה לא משרתת את אזרחי ישראל ולא נעבור על כך לסדר היום"
"יש קשר הדוק בין הוויתור על החוב לבין הסכמת המצרים לרכוש גז מדלק ונובל", אומרת שלומית וולנסי מארגון שומרי הבית. "במקביל לבוררות, הודיעה הממשלה המצרית שאף חברה מצרית לא תחתום על חוזי גז מול ישראל אם החוב לא יבוטל או יימחק. ואז רואים שתשובה, באמצעות דלק ונובל, חותם על מזכר הבנות לייצוא הגז יחד, ושבמקביל חברת החשמל מוותרת על החוב המצרי".
לדברי יוני ספיר, "הסדר החוב הוא שערורייה. אין פלא שהדירקטורים ומנכ"ל החברה דאגו לעצמם לשיפוי והגנה ספציפית בגין ההחלטה. העסקה לא משרתת את אזרחי ישראל ולא נעבור על כך לסדר היום".
מאבק נגד לוויתן
שומרי הבית היא עמותת מתנדבים שהוקמה לפני שנתיים. המאבק שהעניק לה בולטות תקשורתית, הוא הדרישה להרחיק את אסדת לווייתן מחוף דור.
מדובר באסדה שכבר ממוקמת פחות מ-10 ק"מ מהחוף, ושצפויה בסוף השנה להתחיל לזקק את הגז שמגיע ממרחק של 120 ק"מ מהחוף, שם ממוקם קידוח לווייתן. לטענתם, אסדת הזיקוק הייתה צריכה להיות רחוקה מהחוף מאחר שהיא פולטת חומרים מזהמים, ונכון לעכשיו עדיין לא ניתן לה היתר פליטה.
עסקת יצוא הגז של תמר ולווייתן למצרים נחתמה לפני כשנה וחצי, ולפיה יזרימו השותפות כ-85 מיליארד מטר מעוקב (מ"ק) גז טבעי לדולפינוס המצרית, בכ-60 מיליארד שקל. במקביל, נכנסת עכשיו לישורת האחרונה גם העסקה לרכישת הצינור, לאחר שמיכל הלפרין, הממונה על התחרות, אישרה החודש את ביצועה.
האישור של הממונה נדרש, בין היתר, נוכח טענות על כך שרכישת הצינור בידי הבעלים של תמר ולווייתן, בעצם תסתום את הגולל על האפשרות של ישראל לייבא גז ממצרים. לפיכך, דלק ונובל התחייבו להציע בעצמם ובאותו מחיר, כל כמות של גז שחברת החשמל או גורמים ישראלים ירצו לקנות ממצרים.
עם זאת, לטענת לובי 99, יש לבטל את האישור. בערר שהגיש הארגון באמצעות דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים, נטען כי התחייבות דלק ונובל להציע לקונים ישראלים לרכוש גז במחיר זהה לא מעשית וככל הנראה לא תתממש. הערר הזה נמצא בתחילתו, והמשיבות הן הממונה על התחרות ושותפויות הגז.
רכישת הצינור, נטען, הופכת את תשובה ונובל למונופול הגז העוצמתי במדינה, עם שליטה במשאב היחיד שמאפשר לייבא גז ממצרים, במקביל למונופול בייצוא.
המצרים נותנים גז
במידה רבה, הממונה על התחרות אישרה את רכישת הצינור מתוך הנחה שהסיכוי לייבא גז ממצרים קלוש. אלא שבימים אלה פרסמה חברת הגז המצרית, EGAS, דוח עם נתונים עדכניים של הביקוש, ההפקה והייצוא של הגז המצרי.
מצרים הפכה בשנים האחרונות למעצמת גז אזורית, והשנה היא נהנתה מ-15 תגליות גז חדשות. כושר הייצור המצרי מסתכם בכ-90 מיליארד מטר מעוקב (BCM) בשנה, והמאגרים הבולטים שלה הם זוהר ונור (הפוטנציאל הישראלי הוא כרגע 10 BCM גז טבעי בשנה). המספרים האלה רק מחדדים את העובדה שעסקאות ייצוא הגז הן הישג של ממש, שכן המצרים יכולים להסתדר גם בלעדיו.
בשורה התחתונה, המצרים יהיו בעודף משמעותי של גז (כלומר ייצור פחות הביקוש) בהיקף של כ-20 מיליארד מטר מעוקב (BCM). את העודף הזה המצרים רוצים לייצא, כפי שכבר התחילו לעשות לכיוון ירדן, והדבר מהווה איום משמעותי וישיר על השותפות בתמר ולווייתן, שגם כך יש טענות שהן מוכרות את הגז לחברת חשמל הישראלית במחיר גבוה יחסית לתחנות הכוח הפרטיות ואפילו לחוזה שנחתם בין לווייתן לחברת החשמל הירדנית, למשל.
מבחינת צרכני החשמל בארץ, אם הגז המצרי יזרום אי פעם בחזרה אלינו, הוא יוזיל את התעריפים משמעותית. הבעיה היא שלנוכח רכישת הצינור בידי מונופול הגז המקומי, קשה לראות כיצד הישראלים יוכלו ליהנות גם מהיצע הגז המצרי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו