JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פרופ' אהוד שפירא: שוויון או חורבן - פרק ב' | זמן ישראל

שוויון או חורבן - פרק ב'

מפגינים פורצים למחנה צה"ל בבית ליד, 29 ביולי 2024 (צילום: Oren Ziv / AFP)
Oren Ziv / AFP
מפגינים פורצים למחנה צה"ל בבית ליד, 29 ביולי 2024

בעידן אחר, ביוני לפני שנה, פרסמתי כאן רשומה שכותרתה "שוויון או חורבן – אין חלופה שלישית".  במאמרי הזכרתי שבין הים לירדן חיים מספר שווה של יהודים ופלסטינים, ושישנם כמה פתרונות שוויוניים לחיים כאן:

מדינה אחת עם שוויון לכל אזרחיה. קונפדרציה של שתי מדינות, ברוח ארץ לכולם ומגילת העצמאות – "מְדִינַת יִשְׂרָאֵל […] תִפְעַל לַהֲקָמַת הָאַחְדוּת הַכַּלְכָּלִית שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּתָהּ". או שתי מדינות ריבוניות לשני עמים.

כמו כן כתבתי כי בפני מדינת ישראל עומדים רק שני תרחישים אפשריים אשר בסופם פתרון כזה, או חורבן: תרחיש בלפאסט, בו הפתרון מגיע בהסכמה לאחר מאבק דמים, ותרחיש דרום אפריקה, בו הפתרון מגיע כתוצאה מהכנעת ישראל על ידי הקהילה הבינלאומית.

כתבתי בעבר כי בפני ישראל עומדים רק 2 תרחישים אפשריים, שבסופם פתרון שוויוני או חורבן: הגעה לפתרון בהסכמה לאחר מאבק דמים, ותרחיש בו הפתרון מגיע כתוצאה מהכנעת ישראל ע"י הקהילה הבינל'

מפת התרחישים

הגיעה העת לאוורר את מפת התרחישים: ראשית, כי אנחנו במלחמה אשר תוצאתה מצד אחד היא האצת ההקמה של מדינת פלסטין, כלומר פתרון שתי מדינות, ומצד שני מונעת בעתיד הנראה לעין את שני הפתרונות האחרים. שנית, כי הפור נפל: החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק על אי חוקיות הכיבוש מובילה את ישראל בדרך המלך לתרחיש דרום אפריקה, ואין בלתו.

בתרחיש דרום אפריקה להקמת מדינת פלסטין יש שלוש אבני דרך (כאשר חורבן ישראל במהלך הדרך הוא גם אפשרות):

  1. הכרה בינלאומית מחייבת (החלטה במועצת הביטחון ואשרור באספה הכללית של האו"ם) במדינת פלסטין בגבולות 67' ובממשלת פלסטין כנציגתה הלגיטימית.
  2. השלמה של ישראל עם ההחלטה ותחילת משא ומתן ישיר, בגיבוי בינלאומי, בין ממשלת ישראל לממשלת פלסטין על מימוש ההחלטה.
  3. הסכם שלום בין ישראל לפלסטין, בגיבוי בינלאומי ובתקווה כחלק מהסכם שלום רחב יותר ברוח היוזמה הסעודית.

ההתרחשויות הצפויות לפני מימוש אבני הדרך

לפני כל אבן דרך יקרו הדברים הבאים:

1

מעכשיו ועד אבן הדרך הראשונה יחל גל סנקציות, אשר תחילתו בסנקציות נגד הכיבוש וסופו מי ישורנו. ככל שישראל תעמיק את אחיזתה בכיבוש ותתנגד להפרדה בין השטחים הכבושים לבין מדינת ישראל, כך הסנקציות יתרחבו גם לממשלת ישראל ולישראל כולה.

סנקציות אלו נובעות מהחלטת בית הדין הבינלאומי לצדק, ומחייבות את כל 124 המדינות החברות בו. ארה"ב אינה חברה בבית הדין אך מפעילה ותפעיל סנקציות נגד הכיבוש בלא קשר להחלטה.

הנזק העיקרי לישראל עלול להיגרם על ידי האיחוד האירופי, אשר ייתכן כי יגיע למסקנה כי המשך קשריו העסקיים, תרבותיים, טכנולוגיים ומדעיים עם ישראל משרת את הכיבוש, ועל כן יש עליו חובה משפטית לנתקם.

הנזק העיקרי לישראל עלול להיגרם ע"י האיחוד האירופי, העלול להגיע למסקנה כי המשך קשריו העסקיים, תרבותיים, טכנולוגיים ומדעיים עם ישראל משרת את הכיבוש, ועל כן יש עליו חובה משפטית לנתקם

אתאר את המשמעות של החלטה כזו במיקרוקוסמוס שאני מכיר – מכון ויצמן. עשרות רבות מטובי מדעניות ומדעני המכון ממומנים של ידי מלגות של המועצה המדעית של האיחוד האירופי (ERC). מלגות אלו הן אישיות, יוקרתיות, ויקרות (בין 1.5 ל 2.5 מיליון יורו למדען, ויותר מזה לקבוצות של כמה מדענים).

המלגות  הללו ניידות, כלומר מדען המקבל אותן יכול להחליט בכל רגע לקום ולעבור לכל מוסד אחר במדינה של האיחוד האירופי או במדינה שותפה לתוכנית כמו ישראל, שוויץ ואנגליה, להמשיך לקבל את המלגה, ולממן בעזרתה את שכרו במוסד החדש.

כמובן שכל מוסד מדעי שפוי יקבל כל מדען זוכה ERC בזרועות פתוחות. באנגליה לדוגמה, זוכי מלגת ERC זכאים באופן אוטומטי לוויזת Global Talent, אשר מאפשרת לעבוד בכל מוסד באנגליה ולקבל תושבות באופן אוטומטי אחרי שלוש שנים.

מה לדעתכם יעשו אותם עשרות מדעניות ומדעני המכון, אשר שייכים לעלית המדע בארץ ובעולם, אם האיחוד האירופי ינתק את הקשרים המדעיים עם ישראל וייתן להם תקופת חסד של 6-12 חודשים לעבור למדינה אחרת עם המלגה או לוותר על המלגה?

האם יישארו בארץ כדי להפגין ולקבל מכות משוטרים, תוך אובדן היכולת להמשיך במחקריהם, או ייקחו פסק זמן מהטירוף של ממשלת החורבן ויבדקו את האפשרות לחיות ולעבוד במקום שפוי יותר?

מה לדעתכם יעשו המדענים זוכי מלגת האיחוד האירופי, עלית המדע בארץ ובעולם, אם האיחוד ינתק את קשריו המדעיים עם ישראל וייתן להם תקופת חסד לעבור למדינה אחרת עם המלגה, או לוותר עליה?

2

לאחר הכרה בינלאומית מחייבת במדינת פלסטין בגבולות 67' ובממשלתה הלגיטימית, לא יישארו יותר ספקות: השהות של המתנחלים בפלסטין אינה חוקית, והשהות של הצבא הישראלי המגן עליהם בפלסטין אינה חוקית.

על כן כל מדינה שומרת חוק תעשה כל מה שביכולתה כדי לגרום לישראל לקיים את החוק, כלומר להפסיק את פשע הכיבוש. וכאן יש את הדוגמה של דרום אפריקה – מדינה עצמאית ומשגשגת אשר הורדה על הברכיים על ידי הקהילה הבינלאומית ללא שימוש בכוח, אלא רק בסנקציות.

ישראל המותשת, המוקפת אויבים והמעורערת מבפנים, לא תוכל לשרוד סנקציות כאלו בלי לקרוס. השאלה היחידה ומעוררת האימה, היא: האם תהיה לישראל היכולת להכיר בחולשתה ולוותר על המשך הכיבוש לפני שתקרוס? איני יודע את התשובה.

3

אם ישראל לא תקרוס, ותבחר להיכנס למשא ומתן עם ממשלת פלסטין על מימוש החלטת האו"ם, ייפתחו שערי שמיים: ראשית, הסנקציות יושעו, לפחות לתקופה מסוימת, כל עוד ייראה שישראל מתנהלת בתום לב. שנית, יפתח במקביל מו"מ על הסכמי שלום עם מדינות ערב נוספות, ובראשן סעודיה. שלישית, הקהילה הבינלאומית תגבש הסכמי סיוע נדיבים לפלסטין, כדי לוודא שהמדינה הפלסטינית אכן תוכל לקום ולשגשג. כמובן שהסכמים אלו, כאשר ימומשו, ישפיעו לטובה על כלכלת ישראל.

4

לאחר חתימת הסכם שלום עם פלסטין, השמיים הם הגבול.

ישראל המותשת, המוקפת אויבים והמעורערת מבפנים, לא תוכל לשרוד סנקציות כאלו בלי לקרוס. השאלה היחידה ומעוררת האימה: האם תהיה לישראל היכולת להכיר בחולשתה ולוותר על המשך הכיבוש לפני שתקרוס?

*  *  *

לעניות דעתי, התהליך שתיארתי הוא סטיכי, ואין דבר שמדינת ישראל או אזרחיה יכולים לעשות כדי למנוע אותו, ועל כן אין בעיני משמעות לשיח הפנים-ישראלי האינטנסיבי המתנהל בתקשורת המגויסת ובפוליטיקה:  אנחנו מדברים עם עצמנו ולעצמנו, ומתעלמים מהמציאות ההולכת וסוגרת עלינו.

אבל גם אם לא תהיה לישראל השפעה על הדרך, יכולה להיות לה השפעה על הקצב בו נתקדם בה: ככל שממשלת החורבן תמשיך לשלוט ולנהוג כמנהגה בגדה המערבית וברצועת עזה, כך תוקדם הכרה בינלאומית מחייבת במדינת פלסטין בגבולות 67' ובממשלתה.

מה עלול להביא לחורבן ישראל?

מה עלול להביא לחורבנה של ישראל, במקום לסיום מוצלח של התהליך המתואר לעיל?

כמובן שממשלת החורבן בראשות בנימין נתניהו מקרבת את קיצה של ישראל בצעדי ענק. אך גם אם ניפטר מעולה של ממשלה זו, נותר סיכון עצום לחורבנה של מדינת ישראל מידי המיליציות החמושות של המתנחלים ועוזריהם. אלה כוללות אזרחים חמושים (חלקם באופן לא חוקי) וחלקים במשטרה ובצבא אשר נאמנותם לרעיונות משיחיים ולדובריהם תגבר ברגע האמת על פני נאמנותם לשלטון החוק ולמשמעת ולהיררכיה הצבאית.

ללא פירוק המיליציות החמושות המסכנות את ריבונות השלטון הדמוקרטי בישראל, מדינת ישראל לא תוכל להתקדם בדרך להכרה במדינת פלסטין, לסיום הכיבוש, ולשלום.

כמובן שממשלת החורבן בראשות נתניהו מקרבת את קיצה של ישראל בצעדי ענק. אך גם אם ניפטר מעול ממשלה זו, נותר סיכון עצום לחורבנה של המדינת מידי המיליציות החמושות של המתנחלים ועוזריהם

ייתכן מאוד שאין בישראל את תעצומות הנפש ואת הכוחות האזרחיים להוביל אותה בדרך המתוארת אל השוויון והשלום. אם אכן זה כך, התוצאה תהיה העמקת הכיבוש, החרפת הסנקציות הבינלאומיות, מלחמת אזרחים ו/או כניעה ועזיבה של האוכלוסייה הלא-משיחית, וחורבנה של ישראל.

אהוד שפירא הוא פרופסור למדעי המחשב וביולוגיה במכון ויצמן, יזם, פעיל פוליטי, ואמן. תרם לפיתוח למידה ממחושבת, שפות תכנות מתקדמות, מחשבים מולקולריים, שחזור עץ שושלת התאים האנושית, ובאחרונה חוקר תשתית חישובית לדמוקרטיה דיגיטלית. ב 1993 הקים את יוביק בע״מ, חברת תוכנת האינטרנט הראשונה בעולם לרשתות חברתיות ומטאוורס, עשר שנים לפני פייסבוק ושלושים שנה לפני מטא. ב 2020 הקים את המפלגה הדמוקרטית. זמר בס-בריטון, הקים והוביל את להקת בא-רוק.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מתי שמענו את לפיד אומר את המילים "שתי מדינות" ? גם אם ביבי ילך הביתה (או לכלא) עדיין בישראל יש רב גדול שמתנגד לשתי מדינות. הפלסטינים מזמן אחרו את הרכבת. הכל מתנהל מעל ראשם. אם הם "יתפסו... המשך קריאה

מתי שמענו את לפיד אומר את המילים "שתי מדינות" ? גם אם ביבי ילך הביתה (או לכלא) עדיין בישראל יש רב גדול שמתנגד לשתי מדינות.
הפלסטינים מזמן אחרו את הרכבת. הכל מתנהל מעל ראשם. אם הם "יתפסו" כסרבנים העולם יכיל את הכיבוש הישראלי בגדה.

אתה כותב כאילו אין צד פלסטינאי שרואה בעצם הקיום שלנו את שורש הסכסוך. ב- 100 השנים האחרונות היו אינספור ניסיונות לחלק את הארץ. החל מ- 1937, 1947, הסכמי אוסלו, אהוד ברק, ואהוד אולמרט. לא ... המשך קריאה

אתה כותב כאילו אין צד פלסטינאי שרואה בעצם הקיום שלנו את שורש הסכסוך. ב- 100 השנים האחרונות היו אינספור ניסיונות לחלק את הארץ. החל מ- 1937, 1947, הסכמי אוסלו, אהוד ברק, ואהוד אולמרט. לא יודע אם אפשר היה לממש את החלוקה לאור הקיצוניות היהודית שהולכת וגוברת, אך לעולם לא הגענו למצב שהפלסטינאים הסכימו לפתרון כלשהו מלבד הפתרון שבו אנחנו מוותרים על עצם קיומנו כאן…

לפוסט המלא עוד 1,068 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שני, 25 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דובר צה״ל על הרשתות שמשמשות להגנה מפני כטב"מים: "אין מחסור בציוד"

לימודים בוטלו במועצה בצפון עקב שיגורי הכטב"מים מלבנון ● טראמפ: על מדינות המפרץ להצטרף להסכמי אברהם במסגרת ההסכם עם איראן ● דיווח: איראן חידשה את ייצור הטילים הבליסטיים בקצב מהיר בהרבה מכפי שהוערך בתחילה ● דיווח: מיקי זוהר נחקר באזהרה בפרשת ההסתדרות בפעם השלישית ● החוק לפיצול תפקיד היועמ״ש הונח על שולחן מליאת הכנסת לקריאה ראשונה

לכל העדכונים עוד 41 עדכונים

כבר לא מעוררים דחייה?

בשנת 2007 פורסם ספר המבוסס על מחקר באוניברסיטה העברית, אשר עסק בשאלה איך ייתכן שאחרי כמעט ארבעים שנות שלטון ישראליות ביהודה, שומרון ועזה – כמעט שאין דיווחים על אונס כנגד פלסטיניות. אחד הפתרונות שהוצגו בעבודה זו הוא שחיילים מתייגים פלסטיניות כמגעילות וכנחותות ולכן הם נמנעים מלאנוס אותן.

חלפו עשרים שנים מאז והתמונה השתנתה. לאחרונה פרסם בניו יורק טיימס העיתונאי המעוטר ניקולס קריסטוף טור דעה תחת הכותרת "The silence that meets the rape of Palestinians".

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
כן. מאמרים כאלה נכתבו גם אחרי רצח שירין אבו עקלא, עד שלא הייתה ברירה אלא להודות שחייל דודבן רצח אותה. מאמרים כאלה נכתבו אחרי הטבח בפרמדיקים ברפיח, עד שהתגלה הקבר הגדול שבו קברו את הפרמד... המשך קריאה

כן. מאמרים כאלה נכתבו גם אחרי רצח שירין אבו עקלא, עד שלא הייתה ברירה אלא להודות שחייל דודבן רצח אותה. מאמרים כאלה נכתבו אחרי הטבח בפרמדיקים ברפיח, עד שהתגלה הקבר הגדול שבו קברו את הפרמדיקים עם האמבולנסים שלהם.
אבל בכל זאת יש דבר אחד מצויין במאמר הזה: הוא מסביר בצורה מאד מדוייקת איך עבדה הכחשת השואה.

לפוסט המלא עוד 888 מילים ו-1 תגובות

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים
אמיר בן-דוד

גיוס חרדים וערבים - מתווה תכליתי בר-השגה

אציג כאן עמדה מעט מורכבת בסוגיית גיוס חרדים וערבים ואשתדל לפשט אותה ככל הניתן. ברמת הרצוי – מוטב שכל אזרחי ישראל יתגייסו לשירות צבאי משמעותי או לשירות אזרחי מקביל וזהה באורכו. ראשית מתבקש דיוק לגבי שתי נקודות שמסבירות את ההיגיון מאחורי הטענה – מדוע הרצוי הוא גיוס של כולם?

1

ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 648 מילים ו-1 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-1 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

תגובות אחרונות

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד העיר את הרוב הדומם

מעקב זמן ישראל המחאה הציבורית בעקבות תחקיר זמן ישראל נושאת פירות: ראש עיריית רחובות מתחיל לסגת מההחלטה להציב בית כנסת בתוך בית ספר יסודי בעיר ● במקביל, הציבור החילוני התייצב בהמוניו לצד גלידריה שנפתחה בשבת וספגה התנכלויות מצד העירייה ● שוב הוכח כי לציבור יש יכולת להיאבק בהדתה ובפגיעה באיכות החיים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 810 מילים ו-1 תגובות

ישראל הפכה לשק החבטות של הקמפיינים המקומיים בארה"ב

מדמוקרטית בטקסס שמציעה לסרס "ציונים אמריקאים" ועד ציר רפובליקאי בקנטקי שלועג ליריבו על קשרים עם איפא"ק: שאלת הסיוע לישראל הפכה למטבע עובר לסוחר בבחירות האמצע בארה"ב ● עם תמיכה צונחת בקרב צעירים משני צידי המתרס הפוליטי, המועמדים מגלים שהדרך הקלה ביותר למשוך תשומת לב היא לתקוף את בת הברית במזרח התיכון ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

נראה שבישראל השלימו עם העובדה שאם אכן יושג הסכם מול טהרן, נושא הגרעין יידחה לסוף המשא ומתן ● בזמן שהאיראנים דורשים "הפסקת אש אזורית" שתגן על חזבאללה ומפשירים מיליארדים מקטאר, בירושלים מתמקדים בניסיון לוודא שארצות הברית תוציא את כל האורניום המועשר ● במקביל, רצף התאריכים שמתקרב דוחק את הנשיא האמריקאי להשיג שקט בכל מחיר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 556 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הפסולת בצפון נשרפת, והמשילות איתה

ראשי ערים נורים בזה אחר זה, אתרי פסולת בוערים, הגליל הופך לטריטוריה של משפחות פשע והממשלה לא קיימת ● מתברר שדווקא יש ח"כים לשעבר שנוסעים באוטובוסים ● אם זה לא כותרות על הספארי, זה לא מעניין את כרמל שאמה הכהן ● וגם: כשהמדרגות הקסומות של חיפה הופכות ליריד אמנות מקומית

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,672 מילים

בזמן שדרמר ממשיך בשיחות עם שר החוץ הסורי, דמשק מכריזה כי אין כניסה לסחורות ישראליות ● באבו דאבי רוצים להתנתק מהורמוז ולהקטין את התלות בטהרן ● בחתונה המונית בטהרן הייתה חסרה רק עוגה עם חבל תלייה עליה ● והשבוע ב-1967: מצרים הכריזה על סגירת מצרי טיראן בפני ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

לכתבה המלאה עוד 984 מילים ו-1 תגובות
חבר, אתה חסר

איש נבואי קוסמי עליז

עלי מוהר הציע לנו חיבור לאחד התדרים העדינים ביותר של החילוניות הישראלית, של התל אביביות, של "הנעשה בעירנו". תדר של בהירות. של כמיהה לנורמליות

עלי מוהר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע - ללא ספק חסר חשיבות לאומית - שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מ... המשך קריאה

הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע – ללא ספק חסר חשיבות לאומית – שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מעלה אל הכיוון אליו הסתכל, שמחתי לראות שהוא מכוון אל חרמש הירח, שבין כל האורות המלאכותיים שאנחנו מוקפים בהם, עדיין שבה את ליבו. זה אמנם היה בהוד השרון ולא בתל אביב, אבל כל הארץ הפכה בטון כבר מזמן.
עלי מוהר היה גיבור תרבות של עלומי, הייתי מחכה ליום חמישי או שישי לקרוא 'מהנעשה בעירנו' וגם 'בשער', שהיה מצחיק ושנון למרות חוסר אהדתי לכדורגל. ואכן, גם אצלי כמו אצלך הוא עדיין קיים ותופש מקום, בזרם התודעה הממשיך לזרום.

לכתבה המלאה עוד 1,335 מילים ו-1 תגובות
חבר, אתה חסר

התגלמות העצמאות השיפוטית

אין שופטים כמו חשין. יש טובים ממנו, יש גרועים ממנו, אבל כמוהו אין. הוא לא פחד מכלום ומימש את עצמאותו בקורפוס השיפוטי שלו. והוא לא היה מסכים לקבל את מה שהשופטים סופגים כיום

שופט בית המשפט העליון מישאל חשין

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 620 מילים
חבר, אתה חסר

מחפש הפשרות

השילוב בין עוצמת המנהיגות, המעמד ההלכתי, הפרגמטיות, השיח, הדאגה האמיתית לציבור והסנטימנט כלפי כל אדם - הרב עובדיה הותיר אחריו ואקום שמורגש כיום יותר מתמיד

הרב עובדיה יוסף

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 611 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.