עשרות חוות דעת משפטיות ובקשות הצטרפות הוגשו בשבועות האחרונים לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), במסגרת ההליך המתקיים שם ונגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. ביניהן נמצאת גם חוות דעת יוצאת דופן, מטעם לשכת עורכי הדין של ישראל, שהוגשה לבית הדין בשבוע שעבר.
ההליך נוגע לבקשתו של התובע הכללי של בית הדין, כרים קאן, להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט כמו גם נגד ראשי חמאס, בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. על חוות הדעת של לשכת עורכי הדין, האוחזת כעשרה עמודים באנגלית, חתום ראש הלשכה, עו"ד עמית בכר, ועיקרה:
- לישראל מערכת משפט עצמאית ומקצועית, הן בהיבט של אכיפת החוק הפלילי והן בהיבט של מתן ייעוץ משפטי לממשלה ולצה"ל;
- המערכת מבצעת את עבודתה באופן מעמיק ומקצועי גם בימי שגרה וגם בתקופת המלחמה הנוכחית;
- ובית המשפט העליון של ישראל מקיים ביקורת שיפוטית על מהלכי הלחימה של צה"ל, על מנת לוודא כי נשמר מצבה ההומניטרי של האוכלוסייה ברצועת עזה.
טיעונים אלה מתכתבים היטב עם "עקרון המשלימות" הנהוג במשפט הבינלאומי, ולפיו ככל שהמערכת המשפטית הפנים-מדינתית מטפלת בחשדות לביצוע עבירות על המשפט הבינלאומי, אין הצדקה שערכאות בינלאומיות ייכנסו לפעולה.
אף שהדברים אינם נאמרים במפורש בחוות הדעת של לשכת עורכי הדין, היא קוראת לשופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי להימנע מלהוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, שכן מערכות החקירה והמשפט של ישראל יכולות לטפל בעניין, ככל שיהיה צורך בכך.
אף שהדברים אינם נאמרים במפורש, הלשכה קוראת לשופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי להימנע מלהוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, שכן מערכות החקירה והמשפט של ישראל יכולות לטפל בעניין, ככל שיהיה צורך בכך
אולם למרבה האירוניה, אותם טיעונים שמשמיע ראש לשכת עורכי הדין בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי כנימוקים שבעטיים יש להימנע מלהוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון, עוסקים בדיוק באותם גופים משפטיים שממשלת ישראל ממשיכה להיאבק נגדם בימים אלה ממש.
אתמול (ראשון) בישיבת הממשלה, קרא שר המשפטים יריב לוין לחבריו השרים לתמוך בהתנעה מחודשת של ההפיכה המשטרית (המכונה בפיו "הרפורמה המשפטית"). באותה ישיבה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הציע לשרים לתמוך בפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
עוד באותה ישיבה: הממשלה התעלמה מחוות דעתה של היועמ"שית בדבר מניעה משפטית לקבוע כי נציב שירות המדינה הבא ייבחר אישית על ידי ראש הממשלה; וכן הוזכרה הצעת החוק להשתלטות הממשלה על הוועדה לבחירת שופטים, המצויה פורמלית כפסע מאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
וכך, בזמן ששופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי שוקלים את הטיעונים בדבר קיומה של מערכת משפטית עצמאית ומקצועית בישראל – הרי שקידום כל אחד מצעדי ההפיכה המשטרית על ידי הממשלה, מקרב למעשה את בית הדין להחליט על הוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד נתניהו וגלנט.
זו כבר אינה ספקולציה תיאורטית; אלה השיקולים המונחים על שולחן הערכאה הפלילית בהאג.
גוף רשמי-למחצה של ישראל
גם בלי קשר לתוכנה של חוות הדעת, עצם הגשת מסמך על ידי לשכת עורכי הדין של מדינת ישראל לבית הדין הפלילי הבינלאומי, הוא צעד דרמטי, הטומן בחובו משמעויות מרחיקות לכת.
גם בלי קשר לתוכנה של חוות הדעת, עצם הגשת מסמך על ידי לשכת עורכי הדין של מדינת ישראל לבית הדין הפלילי הבינלאומי, הוא צעד דרמטי, הטומן בחובו משמעויות מרחיקות לכת
ישראל, כידוע, איננה חברה באמנת רומא, שמכוחה הוקם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, והיא אינה מכירה בסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי על ישראל ועל אזרחיה.
לשכת עורכי הדין אמנם איננה חלק מממשלת ישראל, אך היא גוף סטטוטורי הפועל מכוחו של חוק שחוקקה הכנסת, וככזו היא נתפסת כגוף רשמי-למחצה של ישראל. העובדה שהלשכה הישראלית מגישה מסמך במסגרת הליך המתנהל בבית הדין הפלילי הבינלאומי, היא אקט משמעותי, גם אם לא רשמי, במישור ההכרה הישראלית בבית הדין.
למעשה, אפשר להניח שהמעורבות הישראלית הרשמית בהכנת חוות הדעת היא עמוקה אף יותר. המסמך, שעליו כאמור חתום בכר, משקף היכרות מעמיקה ביותר עם מערכות המשפט הישראלי.
למעשה, אפשר להניח שהמעורבות הישראלית הרשמית בהכנת חוות הדעת היא עמוקה אף יותר. המסמך, שעליו כאמור חתום בכר, משקף היכרות מעמיקה ביותר עם מערכות המשפט
זאת, החל מתיאור מפורט של הפרקליטות הצבאית וסמכויות הפרקליטה הצבאית הראשית, מנגנוני חקירה צבאיים שהוקמו בישראל לאחר אסון המרמרה, תכליתן של ועדות חקירה ממלכתיות, ועד פסקי דין קונקרטיים של בג"ץ, לרבות בעתירות תלויות ועומדות הנוגעות למצב ההומניטרי ברצועת עזה.
אין זה בלתי סביר שהמחלקה למשפט בינלאומי במשרד המשפטים הייתה מעורבת בגיבוש חוות הדעת של לשכת עורכי הדין, כשם שאין זה בלתי סביר להניח שבין ישראל למדינות מערביות שונות מתנהלים דיאלוגים, בחוגים מקצועיים ודיפלומטיים, שהביאו עשרות מדינות להגיש חוות דעת מטעמן לבית הדין הפלילי הבינלאומי.
"מערכת המשפט של ישראל הוכיחה את יכולתה ואת נכונותה לדון בעתירות במגוון רחב של נושאים, הן בנוגע לפעולות פרטניות והן צעדי מדיניות של הצבא והממשלה", כתב ראש הלשכה, "יש לכבד מסורת משפטית ממושכת כזו, באופן שבו נהג בית הדין הפלילי הבינלאומי ביחס למערכות משפט במדינות אחרות".
"מערכת המשפט של ישראל הוכיחה את יכולתה ואת נכונותה לדון בעתירות במגוון רחב של נושאים. יש לכבד מסורת משפטית ממושכת כזו, באופן שבו נהג בית הדין ביחס למערכות משפט במדינות אחרות"
ביחס למוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, כתב בכר:
"היועץ הוא הסמכות המשפטית הבכירה ביותר המספקת ייעוץ משפטי לממשלה, ומלבד בתי המשפט הוא משמש הסמכות המשפטית העליונה המפרשת את הדין עבור הרשות המבצעת, לרבות למשרד הביטחון ולצה"ל.
"הייעוץ המשפטי שניתן על ידו מחייב את הממשלה ואת משרדי הממשלה. במשרד היועצת המשפטית לממשלה פועלת מחלקה למשפט בינלאומי, שבראשה עומד משנה ליועצת למשפט בינלאומי, ויש בה מחלקות למשפט הומניטרי, משפט פלילי בינלאומי וזכויות אדם".
ראש הלשכה מעלה בחוות דעתו על נס גם את פועלה של הפרקליטה הצבאית הראשית, ומדגיש כי היא אינה כפופה לרמטכ"ל אלא עצמאית מבחינה מקצועית.
![הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי נואמת בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, 27 במאי 2024 (צילום: פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/08/F240527FFF002-1024x640.jpg "הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי נואמת בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, 27 במאי 2024 (צילום: פלאש90)")
להחלטת בית הדין בשאלת הסמכות לקיים הליך פלילי נגד נתניהו וגלנט עשויה להיות השפעה עקרונית על מדינות רבות, ולפיכך השפעתה של ההחלטה הצפויה עשויה להתפרש מעבר לעניינם הקונקרטי של ראשי חמאס ובכירי ממשלת ישראל.
במישור הפרוצדורה – ביום שישי האחרון קיבל מותב בית הדין הפלילי את בקשת משרד הסנגור הראשי של בית הדין הפלילי להגיש חוות דעת מטעמו בשאלות סמכות בית הדין בתיק הנוכחי, וזאת עד ליום שישי הקרוב.
התובע הראשי קאן יוכל להגיש מסמך תשובה מאוחד לכלל חוות הדעת שהוגשו לבית הדין על ידי מדינות וארגונים שונים, וזאת בתוך שבועיים מהיום.
בית הדין גם הורה להסיר את החיסיון מעל המסמכים בשלב הנוכחי של ההליך, אם כי סביר להניח שבקשות צווי המעצר ותיקי הראיות שהגיש התובע – יישארו חסויים
בית הדין גם הורה להסיר את החיסיון מעל המסמכים בשלב הנוכחי של ההליך, אם כי סביר להניח שבקשות צווי המעצר ותיקי הראיות שהגיש התובע לבית הדין – יישארו חסויים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו