בשונה מסבבי השיחות הקודמים במשא ומתן לשחרור החטופים, גורם ביטחוני שבדרך כלל פסימי מאוד לפני כל מפגש הביע אתמול אופטימיות. זה היה בעקבות הדיון שכינס ראש הממשלה בנימין נתניהו עם צוות המו"מ. האופטימיות זהירה מאוד, מסויגת, אבל עדיין הטון שונה מבעבר.

לא ברור עד כמה הרחיב ראש הממשלה את גבולות הגזרה של ישראל לקראת הפגישה בדוחה היום (חמישי), אבל העבודה שכל שלושת הנציגים הבכירים יוצאים יחד, מבשרת טובות. בפגישה שהתקיימה ברומא בסוף חודש יולי באותו הפורום, ראש שב"כ רונן בר ואלוף (מיל.) ניצן אלון לא נכחו – יש האומרים בהפגנתיות, בשל המנדט הצר שנתן להם נתניהו.

מייד אחרי הפגישה הזו ברומא נערך קבינט הצעקות שבו הטיחו ראשי מערכת הביטחון בראש הממשלה האשמות כי הוא אינו מאפשר להם להגיע לעסקה עם המגבלות שהטיל. נזכיר תשובתו הייתה: "אתם רופסים".

למשלחת שתצא היום מצטרף אופיר פלק, יועצו המדיני של ראש הממשלה, יש האומרים כדי שנתניהו יהיה כל העת עם אצבע על הדופק.

יועץ רה"מ אופיר פלק, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המל"ל צחי הנגבי במפגש עם משלחת דו מפלגתית של הקונגרס האמריקאי בלשכת ראש הממשלה בירושלים, 27 במרץ 2024 (צילום: חיים צח/לע"מ)

זה לא שסוגיות הליבה השתנו. נתניהו כנראה לא נסוג מדרישתו למנגנון הבידוק במעבר בין חלקי הרצועה. לא ברור כיצד ניתן יהיה להתגמש כאן, בהנחה שהדרישה הזו לא הופיעה בטיוטת ביידן-נתניהו שהוגשה לחמאס בסוף מאי.

לגבי דרישת נתניהו שישראל לא תיסוג מציר פילדלפי, העניין נראה פתיר. גורמים המעורבים במגעים עם מצרים ששוחחו עם זמן ישראל הביעו אופטימיות באשר לאפשרות שמערכת החיישנים לגילוי מנהרות תוצב בצד המצרי כצעד ראשון שיאפשר נסיגה ישראלית מהציר, ברגע שתסתיים הריסת המנהרות בין רפיח המצרית לעזתית.

גורם ישראלי בכיר אמר לזמן ישראל כי פריסת החיישנים יכולה להיות מהירה מאוד, בתוך שבועות בודדים, באופן שתיתן מענה לכל ניסיון חידוש חפירת מנהרות מהצד העזתי

גורם ישראלי בכיר אמר לזמן ישראל כי פריסת החיישנים יכולה להיות מהירה מאוד, בתוך שבועות בודדים, באופן שתיתן מענה לכל ניסיון חידוש חפירת מנהרות הברחה מהצד העזתי.

גם לגבי העתקת מעבר רפיח למשולש הגבולות עזה-ישראל-מצרים נראה שניתן להגיע להבנה. הכוונה היא לבנות מעבר שיהיה מנוטר כל העת על ידי ישראל ומצרים, באופן שלא יאפשר מעבר חופשי של פלסטינים ללא פיקוח ישראלי, גם אם הוא ייעשה מרחוק.

טנקים ישראליים בצד הפלסטיני של מעבר רפיח. 7 במאי 2024 (צילום: Fayez Nureldine / Israeli Army / AFP)

נושא שנותר מחוץ לוויכוח הציבורי – בינתיים – הוא רשימת האסירים המיועדים להשתחרר במסגרת העסקה. ללא ספק, שמות של רוצחים כבדים יכללו בהן וזה יהפוך את הבטן לציבור הישראלי, אבל זה הכרחי.

נתניהו בינתיים התרחק מלדבר על הנושא הזה – אולי כי בעיניו זהו שלב מאוחר שעדיין לא הגענו אליו, ואולי גם מתוך כוונה לא להיקלט לעוד פינה מול איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.

אבל המשבר הזה יגיע, ואז יהיה מעניין לראות כיצד ראש הממשלה יעמוד בו. נתניהו חתם על עסקת שליט – שחרור חייל ישראלי משבי חמאס תמורת שחרורם של 1,027 אסירים ביטחוניים מבתי הכלא בישראל. למשוואה הזו הוא לא יחזור הפעם.

סביר להניח שנתניהו לא מתבשם יותר מדי מסדר גודל הכוחות האמריקאיים והאחרים באזור. הוא יודע שארצות הברית אמנם מאיימת באופן רציני על איראן, אבל היא תדרוש תמורות ישראליות בדמות עסקה

מאחורי הקלעים, נתניהו נמצא בסד לחצים לא פשוט מצד ארצות הברית. סביר להניח שהוא לא מתבשם יותר מדי מסדר גודל הכוחות האמריקאיים והאחרים באזור. הוא יודע שארצות הברית אמנם מאיימת באופן רציני על איראן, אבל היא תדרוש תמורות ישראליות כאן ועכשיו בדמות עסקה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בחדר הסגלגל בבית הלבן, 25 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

התופין שפורסם אתמול – על אישור רכש של 20 מיליארד דולר – הוא איתות אמריקאי נוסף לנתניהו: ארצות הברית מבחינתה עומדת לצד ישראל ומצפה לצעדים הדדיים, בדמות עסקה.

בינתיים צה"ל נמצא במצב המוכנות הגבוה ביותר שלו בשנים האחרונות. האיום הדו-זירתי מאיראן ולבנון – ויכול להיות שלא רק מהן – מצריך קשב מודיעיני עצום. למזלה של ישראל, היא לא לבד: כמעט כל נכס התראתי אמריקאי באזור משועבד לתמונת המודיעין המשותפת של שתי המדינות. ארצות הברית ללא ספק מחויבת, השאלה היא מחויבת למה? האם רק להגנת ישראל? או גם לתקיפת איראן?

כמעט כל נכס התראתי אמריקאי באזור משועבד לתמונת המודיעין המשותפת של שתי המדינות. ארצות הברית ללא ספק מחויבת, השאלה היא מחויבת למה? האם רק להגנת ישראל? או גם לתקיפת איראן?

בעניין הזה אין תשובה חד-משמעית. מספר גורמים ישראלים שאיתם שוחחנו בימים האחרונים התעקשו כי ארצות הברית כאן כדי להגן. תמימות הדעים היא שהכוח האמריקאי ההתקפי חסר התקדים שהובא לאזור – שתי נושאות מטוסים, טייסת חמקנים אסטרטגית, כוח פשיטה ימי וצוללת עם טילים בליסטיים – אמור להוות גורם מרתיע כלפי איראן כדי שזו לא תפעל.

וכאן עולה שאלה נוספת: באיזה תנאים וושינגטון תורה לכוחות האלה לפעול? האם רק אחרי פגיעה בנכסים או חיילים אמריקאים, או גם אם הפגיעה האיראנית בישראל תהיה חמורה? ומה לגבי חזבאללה? האם גם הוא יכול להיות מטרה לתקיפה אם הארגון הלבנוני יחליט לתקוף את ישראל?

נושאת המטוסים פורד וספינה מלווה במזרח הים התיכון, 11 באוקטובר 2023 (צילום: Jacob Mattingly / US Department of Defense / AFP)

כאמור, אלה סימני שאלה שספק אם לדרג הצבאי והמדיני בישראל יש תשובה ברורה להם. ברור שתקיפה איראנית היא הזדמנות כפולה לארצות הברית: לשקם את ההרתעה החלשה באזור, ואולי גם לפגוע במתקני הגרעין האיראנים, כשטהרן קרובה כל כך לפצצה.

ברור שתקיפה איראנית היא הזדמנות כפולה לארצות הברית: לשקם את ההרתעה החלשה באזור, ואולי גם לפגוע במתקני הגרעין האיראנים, כשטהרן קרובה כל כך לפצצה

זו בהחלט אפשרות שהאיראנים לוקחים בחשבון – השאלה היא האם האמריקנים לוקחים זאת בחשבון. פחות משלושה חודשים לבחירות בארצות הברית, קשה לתאר את האמריקאים ששים אלי מלחמה במזרח התיכון.

מצד שני, זו הישורת האחרונה של הנשיא ג'ו ביידן: הוא אינו צריך להיבחר שוב, והרי הוא מגדיר עצמו ציוני ואת איראן איום אסטרטגי.