לצה"ל ולכוחות הביטחון היו בשנים האחרונות הישגים מבצעיים גדולים מאוד, כמו מבצע הביפרים בלבנון ושרשרת החיסולים בצמרת המשטר האיראני.

אבל בזמן כהונת הממשלה הנוכחית התרחש המחדל הביטחוני הגדול בתולדות המדינה, שאפשר את הטבח ב-7 באוקטובר. גם ניהול המלחמות ואופן מינוי הבכירים במערכת הביטחון היו בעייתיים. בסך הכול לא ניתן לסכם את עבודת משרד רה"מ ומשרד הביטחון כהצלחה. 

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

אפשר היה להגיע לעסקה שלמה לשחרור החטופים כבר בקיץ 2024, ואולי אף מוקדם יותר. התיעוד מאותם חודשים ועדויות של גורמים בכירים שהשתתפו במו"מ מצביעים על החלטות של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהאטו את התהליך.

לשכת ראש הממשלה טוענת שאף עסקה ישימה לשחרור החטופים לא נדחתה בגלל ישראל. כך הגיבה הלשכה לתחקיר "ניו יורק טיימס" על ניהול המלחמה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הלך רחוק יותר, ואמר ביוני "בזכותי כל החטופים כאן". העובדות מראות שההצהרות הללו של נתניהו וסמוטריץ' אינן נכונות.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

מבין 168 החטופים ששבו בחיים מרצועת עזה, שמונה בלבד חולצו במבצעים צבאיים לאורך שנתיים של לחימה; היתר, 160 בני אדם, חזרו בעסקאות, בשחרורים הומניטריים ובמחוות. כך קובע הפילוח הרשמי של צה"ל.

הטענה שהלחץ הצבאי הוא שהחזיר את החטופים אינה עולה מן הנתונים, וגם מפקד יחידת המשא-ומתן המטכ"לית לשעבר דחה אותה. 

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

בקצרה

• במסמך מטרות המלחמה בעזה נוסחו שלוש מטרות כתוצאה מחייבת, ואילו המטרה הרביעית נוסח כ"מאמץ מירבי לפתרון סוגיית בני הערובה".
• דעתו של הציבור הישראלי הייתה שונה. בסקרים דורג שחרור כל החטופים כמטרת המלחמה החשובה ביותר.
• ראש מפקדת השבויים לשעבר ניצן אלון אמר: "ההנהגה סירבה לעסקאות… בשם 'הניצחון המוחלט' הכוזב", וציין כי כ-40 חטופים שנחטפו בחיים נהרגו בשבי.
• כוחות צה"ל הרגו חטופים וביצעו פעולות בקרבתם שגרמו לכך שהמחבלים שהחזיקו בהם רצחו אותם.
• חמישה שרים הצביעו נגד ההסכם שהשיב את אחרוני החטופים ארצה: בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, אורית סטרוק, עמיחי אליהו ויצחק וסרלאוף.

בכיכר החטופים בתל אביב. 2 בדצמבר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בנובמבר 2023 – זמן קצר אחרי הטבח ב-7 באוקטובר ואחרי הכניסה הקרקעית של צה"ל לעזה – נשאל הציבור היהודי בישראל לדעתו על מטרות המלחמה. רוב הנשאלים ענו כי שחרור כל החטופים הוא מטרת המלחמה החשובה ביותר.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

רובם המוחלט של 251 בני האדם שנחטפו לעזה שוחררו משביים, או הוחזרו לאחר שנהרגו בעזה, במסגרת עסקאות עם ארגון הטרור חמאס. שתי העסקאות האחרונות נחתמו אחרי עיכובים שנמשכו חודשים ושנים בגלל סרבנות של חמאס וגם של ממשלת ישראל לשחרר אותם. אחד השרים שהתעקשו ולחצו יותר מכולם לדחות את העסקאות היה שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ'.

סמוטריץ' הוא יו"ר מפלגת הציונות הדתית. לפני כחודש הוציאה המפלגה הודעה בה נכתב כי החטופים שוחררו והושבו מעזה "בעבודה קשה, כולל תשלום מחירים כבדים (…) בלי להיכנע לחמאס".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

לקראת הבחירות המתקרבות מציגים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' את השבת החטופים מעזה, חלקם אחרי עיכוב של שנתיים, כ"הישג" שלהם. עוד מספרים נתניהו וסמוטריץ', כי הממשלה "דחתה" את דרישות ה"כניעה" להפסקת אש קבועה ונסיגה מלאה של צה"ל מעזה.

אבל במתווה שנשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן פרסם לשחרור החטופים במאי 2024, ושאותו ביידן ייחס לנתניהו, הוצע בפירוש סיום המלחמה, ולאחר מכן – נסיגה ישראלית מעזה. גם בנוסח הרשמי של החלטת מועצת הביטחון 2735 מיוני 2024, שקראה לסיום המלחמה ולשחרור החטופים, נכתב בפירוש כי "ישראל אישרה אותו".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

אלוף (במיל') ניצן אלון, לשעבר ראש מפקדת השבויים והנעדרים, אמר אתמול (רביעי) בכנס באוניברסיטת כי אם הממשלה והקבינט היו מקבלים החלטות אחרות "היה אפשר לסיים את המלחמה לפחות שנה קודם" והיינו אולי יכולים להחזיר חלק מהחטופים (שנהרגו בשבי) בחיים".

לדבריו, "הקבינט וההנהגה המדינית סירבו לעסקאות מוקדמות יותר, שלמות, בשם אותו ניצחון מוחלט, שהוא בעצם כזב".

ד"ר כרמית סלומון היא ביולוגית, אקטיביסטית, אשת מודיעין בעברה ובודקת אובססיבית של עובדות