ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, ולמען האמת גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה – כולם צריכים לשלוח מכתב תודה לשופטי בג"ץ. אפשר גם זר פרחים.
פסק דינו של בג"ץ שניתן שלשום (רביעי) בעתירה בעניין חוקיות החזקתם של עצורי חמאס במחנה "שדה תימן" – ועוד יותר מכך המהלכים שנקטו השופטים שחייבו את המדינה לשפר את תנאי ההחזקה של העצורים – מסייע למקבלי ההחלטות בממשלה להימנע מעוד סעיף פוטנציאלי בצו המעצר שבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) מתלבט בימים אלה אם להוציא.
בפסק הדין הקצר קיבלו השופטים עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף את העתירה שהגישו חמישה ארגוני זכויות אדם ובראשם האגודה לזכויות האזרח, אך לא במובן שאותו ביקשו העותרים מלכתחילה.
העותרים ביקשו כי בית המשפט יורה על סגירתו של מתקן הכליאה "שדה תימן". בפסק הדין נקבע, לעומת זאת, כי הפעלת המתקן מותנית בכך שהמדינה תעמוד בכל התנאים הקבועים בחוק ובתקנות
העותרים ביקשו כי בית המשפט יורה על סגירתו של מתקן הכליאה "שדה תימן", שהופעל זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת עזה, נוכח ההפרות השיטתיות והמתמשכות של זכויות האדם של העצורים העזתים במתקן. בפסק הדין נקבע, לעומת זאת, כי הפעלת המתקן מותנית בכך שהמדינה תעמוד בכל התנאים הקבועים בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, ובתקנות שנקבעו מכוחו של החוק.
לכאורה, מדובר מבחינה משפטית בפסק דין טריוויאלי, שכל מה שיש בו הוא הוראה למדינה לציית לחוק. שופטים נמנעים בדרך כלל מלתת פסקי דין כאלה. אך המהלך שעשה כאן בית המשפט הוא משמעותי, בשל הטענה הכפולה והמקוממת שהשמיעה המדינה במסגרת הדיון בעתירה:
האחת, שהמדינה מילאה אחר "עיקר" התנאים שמכתיבים החוק והתקנות, גם אם לא אחר כולם; והשנייה, שממילא נשקל מהלך של שינוי התקנות כדי להתאימו לנסיבותיה של המלחמה הנוכחית.
חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים נועד להתאים את תנאי החזקתם של טרוריסטים בידי ישראל להוראות המחייבות של המשפט הבינלאומי ההומניטרי. החוק קובע כי "כלוא יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו". התקנות שהותקנו מכוחו של החוק מפרטות הוראות קונקרטיות בתחום הספקת מזון, טיפול רפואי, תנאי היגיינה, החזקת חפצים אישיים ועוד.
העותרים טענו כי העצורים מוחזקים כשעיניהם מכוסות בפלנלית 24 שעות ביממה, ידיהם אזוקות באזיקוני פלסטיק באופן שהוביל לא רק לפציעות אלא אף לקטיעת איברים.
העותרים טענו כי העצורים מוחזקים כשעיניהם מכוסות בפלנלית 24 שעות ביממה, ידיהם אזוקות באזיקוני פלסטיק באופן שהוביל לא רק לפציעות אלא אף לקטיעת איברים
הם אינם רשאים לזוז בכל שעות היממה, והם ישנים על מזרנים דקים כאשר האורות דולקים באופן רציף. עוד נטען כי הטיפול הרפואי שהם מקבלים הוא לקוי ביותר, וכי לעתים נעשות בהם פרוצדורות כירורגיות ללא רופא מרדים.
המדינה טענה כאמור כי "פערים מסוימים ביישום התקנות, ככל שקיימים, אינם בליבת ההגנות שמעגנות התקנות". אך בית המשפט הבהיר במפורש:
"עמדה זו של המדינה, שממנה עלול להשתמע כי אין היא מחויבת לקיים את מלוא הוראות הדין שהיא עצמה קבעה – לא יכולה לעמוד".
למדינה, קבעו השופטים, אין שיקול דעת בשאלה אילו מהתנאים היא תספק לעצורים ואילו יישללו מהם.
זו קביעה טריוויאלית, בדיוק כמו הקביעה שהמדינה לא יכולה להסתמך על העובדה שהיא בוחנת את שינוי התקנות, כהצדקה שלא למלא אחר ההוראות המחייבות של התקנות בנוסח הנוכחי.
"עמידה על תוקף ועל מילוי הוראות הדין – במלואן – היא חלק מהותי מתפקידו של בית משפט זה", כתב ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, שעתיד לפרוש מכהונתו בעוד שבועיים, והוסיף:
"לא ניתן לקבל את הטענה שבאופן עקרוני ניתן להפעיל סמכויות במתקן כליאה באופן שסוטה מהוראותיו של חוק לוחמים בלתי חוקיים והתקנות שהוצאו מכוחו".
וזו בדיוק הנקודה: בתקופה הנוכחית, לא רק היועצת המשפטית לממשלה מחפשת לצמצם את זירות המחלוקת עם הממשלה – ולהעלים עין היכן שרק ניתן, מפאת ריבוי הקרבות שהיא ממילא מעורבת בהם מול הדרג הפוליטי. גם בית המשפט שומר את משאביו וכוחותיו למקרים מיוחדים.
בית המשפט מוותר על התעמתות עם הממשלה על מנת למלא את הייעוד השמור לו, לשיטתם של השופטים: שמירה על זכויות אדם ועל שלטון החוק, במקרים שבהם אין שום כוח פוליטי או ארגוני שיכול לפעול בנושא.
בית המשפט מוותר על התעמתות עם הממשלה על מנת למלא את הייעוד השמור לו, לשיטתם של השופטים: שמירה על זכויות אדם ועל שלטון החוק, במקרים שבהם אין שום כוח פוליטי או ארגוני שיכול לפעול בנושא
לשמירה על זכויות האדם של מחבלי חמאס אין תמיכה פוליטית נרחבת. קשה למצוא פוליטיקאים שיהיו מוכנים לשלם מחיר פוליטי לטובת מאבק בעניין הזה, להיפך.
האירועים שסבבו את הגילוי בדבר התעללות מינית באנשי חמאס ופריצת האספסוף, המובל בידי פוליטיקאים, למחנה "שדה תימן" ולמחנה בית ליד, מלמדים עד כמה כפוי טובה הוא תפקידו של בית המשפט, שתפקידו לשמור על זכויות האדם של הגרועים שבמחבלים, ועל צלמה של מדינת ישראל כמדינת חוק, בתקופה שבה הדם הקולקטיבי גועש בוורידים.
השופטים שכתבו את פסק הדין הקפידו להלך בין הטיפות. מצד אחד לקבוע קביעות מפורשות שלא יתירו למדינה לסטות מהוראות הדין; ומצד שני, לא למשוך את השטיח מתחת לרגליה של היועצת המשפטית לממשלה, שבכבודה המוסדי בית המשפט מקפיד אפילו ביתר שאת בימים הללו.
בנוסף, ביקשו השופטים לוודא שפסק הדין, על אף הדברים המפורשים שהוא קובע, לא יפריע לניהול ההליך הפלילי נגד החיילים הנאשמים בתקיפות מיניות ואלימות של מחבלי חמאס.
את מקומו הייחודי של בג"ץ במרקם השלטוני הישראלי, נוכח האתגרים לשלטון החוק שמביאה עמה המלחמה, סיכמה השופטת ברק-ארז בשורה התחתונה של פסק הדין:
"העיסוק בדברים קשה ומר בימים אלה של מלחמה, ולא כל שכן כאשר אחינו ואחיותינו נמקים בשבי אכזרי ברצועת עזה. אולם, בניגוד לארגוני הטרור, מדינת ישראל היא מדינת חוק, וגם בזה כוחה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו