בינואר הקרוב ייפתח הרישום לפעוטונים ("מעונות יום") לשנת הלימודים תשפ"ו (2025–2026). בעקבות פסיקת בג"ץ שהורתה לגייס את תלמידי ישיבות ה"כולל" החרדיות (אברכים) ואסרה לתמוך במוסדות המעודדים את אי גיוסם, אסרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לממן את שהיית ילדיהם במעונות. הפסיקה אמורה למנוע מחלק מילדי האברכים להירשם למעונות לשנה הבאה.
לפי הערכות שפורסמו, קרוב לרבע מהילדים במעונות היום – כ־120 אלף – הם ילדי אברכים בדחיית גיוס לא חוקית. הילדים הללו נרשמו למעונות בשנת הלימודים שעברה, וממשיכים לשהות בהם גם אחרי פסיקת בג"ץ והוראת היועצת המשפטית לממשלה, כיוון שמעונות לא יפסיקו את שהיית הפעוטות באמצע השנה. אבל זה לא אמור להיות המצב לגבי שנת הלימודים הבאה.
העמותות המפעילות את המעונות (כמו ויצ"ו, נעמ"ת, "אמונה", "נאות מרגלית" ו"בית יעקב"), מקבלות סבסוד ממשרד העבודה, ו"שכר הלימוד" שמשלמים ההורים נמצא בפיקוח. "שכר הלימוד" נע בין 710 שקל לחודש ל־2,281 שקל לילדים בני שנתיים–שלוש, ול־2,613 לתינוקות עד גיל שנתיים. גם שכר הלימוד המקסימלי במעונות נמוך ממחיר השוק הממוצע בפעוטונים פרטיים.
עצם העובדה שהילדים נמצאים במעון מהווה הטבה. מספר המקומות במעונות מוגבל. משרד העבודה מקיים לכל ילד ועדת קבלה לפי סדר עדיפויות, המעניק עדיפות לילדים להורים שעובדים או לומדים
בג"ץ אסר על הממשלה בפסק דינו מיוני "להמשיך להעביר כספי תמיכות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור, או ששירותם הצבאי לא נדחה". בעקבות זאת הודיעה בהרב־מיארה באוגוסט לשר העבודה יואב בן צור כי המדינה "אינה מוסמכת עוד לעודד באמצעות מימון ממשלתי לפי מבחני מעונות היום לימודים של מלש"בים".
לפי הוראתה של בהרב־מיארה, משרד העבודה אמור להפסיק לממן מעונות לילדי אברכים עד גיל 26 החייבים בגיוס. המשמעות המיידית של הוראת היועצת המשפטית לממשלה היא ביטול ההנחות בשכר הלימוד לילדי האברכים במעונות – והרעש התקשורתי מתמקד כרגע בהנחות הללו. אולם, נוסף על כך, עצם העובדה שהילדים נמצאים במעון מהווה, לכאורה, הטבה מממשלת ישראל.
באופן תיאורטי, כל ילד יכול להתקבל למעונות – ובלבד שיש מספיק מקומות לכולם. במציאות, מספר המקומות במעונות מוגבל מאוד ורחוק מלהספיק לכולם. משרד העבודה מקיים לכל ילד ועדת קבלה, שקובעת אם יזכה להיכנס למעון לפי מספר המקומות הפנויים וסדר עדיפויות המפורט בנוהל קבלת פעוטות למעון.
הנוהל מעניק, בין השאר, עדיפות לילדים להורים עובדים – או לומדים – יותר מ־24 שעות בשבוע, בלי להגדיר את מוסדות הלימוד המזכים בהנחה. במקביל, ניתנת העדפה לפעוטות בסיכון; פעוטות ממשפחות חד־הוריות; פעוטות שנמצאו במעון בשנה שעברה ואחים שלהם; פעוטות שהכנסת הוריהם נמוכה יותר משל הורי מועמדים אחרים.
"הפסיקה קושרת את דחיית השירות עם 'תמיכות כספיות'. הרישום למעונות הוא הטבה כספית. המעונות מתוקצבים – והתשלום מפוקח ומסובסד. אז לאור הפסיקה, צריך לתת עדיפות להורה עובד על אברך"
שלושת הקטגוריות האחרונות מעניקות יתרון מובנה לילדים חרדים בקבלה למעונות. אבל פסיקת בג"ץ אמורה, לכאורה, לבטל את זכאותם של ילדי האברכים לעדיפות בקבלה.
במשרד העבודה סירבו לענות לשאלת זמן ישראל כיצד תשפיע פסיקת בג"ץ על קבלת פעוטות למעונות, והפנו אותנו ללשכת בן צור. עד כה לא התקבלה תשובה מלשכת השר בנושא. גורמים בעמותות המנהלות את המעונות ענו כי הן אינן קובעות או משפיעות על המדיניות בנוגע לרישום וקבלה למעונות.
"האברכים הם לא הורים עובדים"
עו"ד גלעד ברנע, מומחה למשפט ציבורי וממגישי העתירה לביטול התמיכות לאברכים שגיוסם נדחה שלא כדין, טוען כי הוועדות יצטרכו לתת מעתה עדיפות לילדים להורים ששני הוריהם עובדים על פני ילדי אברכים בקבלה למעונות.
לדברי ברנע: "לפי הנוהל הקיים לקבלת פעוטות למעון, יש עדיפות בקבלת הורים עובדים ולומדים. תלמיד ישיבה נחשב 'הורה לומד', כך שאם יש משפחה שבה האב לומד בכולל והאם עובדת, ומשפחה שבה אחד ההורים לא עובד או לומד בשום מקום, המשפחה הראשונה מקבלת עדיפות בכניסה למעון על השנייה.
"אם יש אב אברך ואם עובדת שמרוויחים יחד סכום צנוע, הילד שלהם יקבל עדיפות על זה של שני הורים עובדים שמשתכרים יותר. הפסיקה משנה את המצב הזה"
"אם יש אב אברך ואם עובדת שמרוויחים יחד סכום צנוע, הילד שלהם יקבל עדיפות על זה של שני הורים עובדים שמשתכרים יותר. הפסיקה משנה את המצב הזה. הפסיקה קושרת את דחיית השירות עם 'תמיכות כספיות של המדינה' באברך ומשפחתו.
"הרישום למעונות הוא הטבה כספית של הממשלה. הרי המעונות מתוקצבים – והתשלום שמשלמים בהם מפוקח ומסובסד. אז לאור הפסיקה, צריך לתת עדיפות להורה עובד על אברך. חד־משמעית".
לפי הפסיקה, למשפחה של אברך בדחיית שירות לא חוקית אסור לקבל הטבות מהמדינה בכלל. אז בעצם זה אומר שהילד שלו בכלל לא יכול להיות במעונות?
"לא, זאת מסקנה שלא הייתי מסיק. יש גישה קיצונית, שגויה מבחינה משפטית ואכזרית מבחינה חברתית, שאומרת שצריך לשלול מהם את כל ההטבות, כולל קצבת נכות או קצבת ילדים. אבל אלה קצבאות אוניברסליות, שניתנות לכולם,– ואי אפשר לשלול אותן, גם לפי הפסיקה.
"לפי הנוהל, עצם הזכות להירשם למעון מגיעה לכולם, היא כמו קצבה אוניברסלית. אבל במעונות אין מקומות לכולם, והזכות להירשם מותנית במקום פנוי, לפי סדר עדיפויות. וכאן הפסיקה כן רלוונטית. כי העדיפות ברישום היא לא זכות אוניברסלית, אלא להיפך, סלקטיבית.
"הקריטריונים לעדיפות ברישום למעון דומים לקריטריונים של ההנחות בשכר הלימוד. אז הפסיקה צריכה להשפיע על הקבלה למעון באותו אופן".
"צריך לפעול כדי שהעדיפות ברישום תתבטל. ראוי להביא בהקדם בפני הממשלה את משמעות הפסיקה לגבי העדיפות ברישום ולדרוש לשנות אותה. ואם הממשלה לא תפעל – מישהו צריך לשקול לעתור לבית המשפט"
גברים חרדים רבים עובדים, ולרוב משתכרים יותר מאברכים. כך שבמצב הקיים, לילדי האברכים יש עדיפות עליהם בכניסה. הפסיקה אמורה לסייע להם, נכון?
"נכון. ההטבות לתלמידי ישיבות פוגעות בחרדים שכן עובדים, והפסיקה אמורה לתקן את זה".
שר העבודה יואב בן צור מעכב את ביטול ההנחות לאברכים בתשלום למעונות. אתה מצפה שמשרד העבודה יבטל להם מיוזמתו את העדיפות ברישום?
"לא. צריך לפעול כדי שזה יקרה. ראוי להביא בהקדם בפני הממשלה את משמעות הפסיקה לגבי העדיפות ברישום, לפני תחילת הרישום – ולדרוש לשנות אותה. ואם הממשלה לא תפעל, מישהו צריך לשקול לעתור לבית המשפט".
ברנע סבור כי בנהלים שקבע משרד העבודה לעדיפות ברישום יש סעיפים בעייתיים, ולכאורה לא חוקיים, גם בלא קשר לפסיקת בג"ץ. לדבריו: "המשוואה בין הורים עובדים להורים לומדים בסדר העדיפות לרישום במעונות ובהנחות בשכר הלימוד היא בעייתית.
"במשוואה הזאת יש היגיון מסוים כשמדובר בהורים שלומדים לתואר אקדמי ספציפי או להכשרה מקצועית. לימודים לתואר או להכשרה מוגבלים בזמן – ומגדילים את הסיכוי של התלמיד להתפרנס, כך שיש סיבה לסייע להורים כאלה. אבל צריך להגביל את התמיכה לפי משך הזמן של הלימודים והמטרה שלהם.
"יש בכללי הרישום בעיות בלי קשר לפסיקת בג"ץ. יש עדיפות ל'אחים ממשיכים' של ילדים במעונות. זאת אפליה. התקנות נותנות למעונות עצמם להחליט על מקומות במעון. שר העבודה צריך למחוק את הסעיפים הללו"
"אם הורה לילדים יחליט, למשל, להקדיש 15 שנה ללימודי מוזיקולוגיה, זאת זכותו, אבל לא סביר שהמדינה תתייחס אליו כ'הורה עובד' ותתמוך בו. וזה אורח החיים של תלמידי הישיבות. הם גדלים לתוך הלימוד, מתחתנים בו, מולידים ילדים ויכולים להישאר בישיבות עד גיל 70. הם לא הורים עובדים.
"יש עדיפות ל'אחים ממשיכים' של ילדים שכבר נמצאים במעונות – זאת לכאורה אפליה פסולה. התקנות נותנות למעונות עצמם 'להחליט לפי שיקול דעתם' על '10% מהמקומות במעון. נותנים לארגון לפקח על עצמו. שר העבודה צריך למחוק את הסעיפים הללו".
במשרד העבודה סירבו להגיב לטענותיו של ברנע והפנו אותנו ללשכת השר בן צור. עד כה, כאמור, לא נמסרה תגובה מלשכת השר.
בינתיים הממשלה לא מקיימת גם את החלק הפשוט והמיידי של הוראת בהרב־מיארה – ביטול ההנחות לאברכים בשכר הלימוד במעונות. לפי הערכות, כ־80% ממשפחות האברכים קיבלו עד עתה את ההנחות המקסימליות בשכר הלימוד בשל מצוקתן הכלכלית. משרד העבודה מסבסד דרך ההנחות הללו אברכים שחייבים בגיוס בהיקף של כ־300 מיליון שקל בשנה.
המשרד מפרסם מדי שנה נהלים להנחות במעונות, אבל בהוראת בון צור המשרד לא פרסם אותם השנה. התוצאה היא שכל ההורים משלמים את המחיר המקסימלי, גם הורים עניים עובדים והורים יחידנים
לפי הוראת היועצת המשפטית לממשלה, אברכים המיועדים לגיוס אמורים לשלם מעתה שכר לימוד מקסימלי (שנע כיום בין 2,300 ל־2,600 שקל בחודש). המשרד מפרסם באוגוסט מדי שנה נהלים לקבלת הנחות ("מבחני תמיכה"), והיה אמור לפרסם נוהל חדש שיבטל את ההנחה לאברכים. אבל בהוראת בן צור המשרד לא פרסם את הנהלים השנה.
התוצאה היא שכל ההורים משלמים את המחיר המקסימלי – גם הורים עניים עובדים (ביניהם חרדים), והורים יחידנים עם משכורת זעומה אחת, שנאלצים לשלם שכר לימוד שגדל פי שלושה ונאנקים תחת הנטל. בהרב־מיארה הודיעה לבן צור שאי פרסום הנהלים אינו תקין. אבל בן צור ממשיך להתעלם מהפרשנות המוסמכת שלה לפסיקה – ואף מוביל החלטות המנוגדות לה.
בשבוע שעבר אישרה הממשלה הצעה של בן צור, להמשיך לסבסד לשלושה חודשים את תשלום שכר הלימוד במעונות לכל ההורים, כולל אברכים מלש"בים. ההצעה של בן צור קובעת כי בתקופה זו "ייבחנו מבחני התמיכה מחדש".
בן צור טען ש"כבר גיבש מבחני תמיכה חדשים יחד עם היועצת המשפטית לממשלה, אך היא חזרה בה". בהרב־מיארה הכחישה והודיעה כי אינה מאשרת מתן סבסוד לכל ההורים. סוגיית ההנחות במעונות קירבה, למעשה, את ישראל למשבר חוקתי. המצב עשוי להסתבך עוד יותר כשסוגיית העדיפות בקבלה למעונות תגיע לסדר היום הציבורי.
סוגיית ההנחות במעונות קירבה, למעשה, את ישראל למשבר חוקתי. המצב עשוי להסתבך עוד יותר כשסוגיית העדיפות בקבלה למעונות תגיע לסדר היום הציבורי
אבל גם אם הממשלה תיכנע לבסוף ותבטל לאברכים את שתי ההטבות, לא בטוח שהם ייאלצו לשלם את המחירים המופקעים שמשלמות רוב המשפחות החילוניות על פעוטונים פרטיים.
תחקיר זמן ישראל חשף בעבר כי חלק ניכר מהילדים בחברה החרדית שוהים בפעוטונים בלתי מפוקחים והוריהם משלמים להם "שכר לימוד" זעום, נמוך גם מהמחיר שמשלמים במעונות אחרי ההנחה המקסימלית.
התנאים בפעוטונים הללו קשים, והילדים שוהים בהם רק בבוקר, ללא צהרון. בצוהריים הם נמצאים בבית עם אבותיהם האברכים שיוצאים לשם כך מהכולל למספר שעות, באישור שקט של הרבנים.
לאה אייזנטל, עובדת סוציאלית חרדית, אמרה בזמנו לזמן ישראל כי אם יבוטלו ההטבות לאברכים במעונות: "הם יעבירו את ילדיהם לגנים פרטיים. תיווצר סצנה שלמה של גנים צפופים ומי שייפגעו הם הילדים. גם אם לא יהיו מסגרות זולות לילדים, זה לא ישתלם לאברך לעזוב את הכולל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו