1
למאבק על מיקומו של שדה התעופה הבינלאומי השני של ישראל כבר יש זקן. השדה העתידי האומלל הזה נודד כבר יותר מעשור ברחבי ישראל, נזרק מנבטים שבנגב לעמק יזרעאל ובחזרה.
בצפון מסרבים לקבל אותו בטענה (המוצדקת) ששדה ענק, על כל התשתיות, הלוגיסטיקה והכבישים שיגיעו יחד איתו יהיה סוף דרכו של עמק יזרעאל כאזור כפרי וחקלאי.
ראשי הרשויות בדרום, לעומת זאת, מתחננים לקבל את השדה ואת הפריחה הכלכלית והמסחרית שהוא אמור להביא איתו, אבל חיל האוויר ומערכת הביטחון עומדים על הרגליים האחוריות בגלל נתיבי טיסה, מסלולי אימונים והקירבה לכור.
בינתיים הממשלה מחליטה לא להחליט, השנים חולפות ולא מוגזם להניח שהשקת השדה החדש – אם וכאשר – תגיע הרבה אחרי שנתב"ג יעלה על גדותיו ויקרוס תחת עומס הנוסעים והטיסות. כל זה בהנחה שיום אחד המלחמה תסתיים וישראל תחזור להיות האב תעופתי תוסס.
בשבועיים האחרונים, כשעמק יזרעאל הצטרף למעגל האזעקות ותושביו מצאו את עצמם במרכז מתקפה מאסיבית של רקטות מלבנון שכוונו לכאורה לעבר בסיס רמת דוד, נוסף לדיון גם הפן הביטחוני המיידי
בשבועיים האחרונים, כשעמק יזרעאל הצטרף למעגל האזעקות ותושביו מצאו את עצמם במרכז מתקפה מאסיבית של רקטות מלבנון שכוונו לכאורה לעבר בסיס רמת דוד, נוסף לדיון גם הפן הביטחוני המיידי.
סרטון שצילם חזבאללה בבסיס רמת דוד באמצעות כטב"ם ב-23 ביולי 2024
"אם יקימו כאן שדה בינלאומי, זה יהיה השדה שהכי קל בעולם להשבית אותו", אומר גיל דייגי, מראשי מטה המאבק של תושבי עמק יזרעאל נגד הקמת השדה. "הרי השדה הזה לא אמור להחליף את רמת דוד, אלא להיבנות בצמוד אליו. כל רקטה שתכוון לעבר רמת דוד תשבית אותו. כבר עכשיו המרחב האווירי של ישראל סגור מחדרה וצפונה".
גם ראשת מועצה אזורית עמק יזרעאל שלומית שיחור רייכמן אמרה שהפיכת רמת דוד ליעד מוצהר של חזבאללה צריכה להוריד מהפרק את הקמת השדה הבינלאומי בסמוך לה. ואכן, אם השדה הזה היה קיים – כבר שבועיים לפחות הוא היה סגור, ומי יודע לעוד כמה זמן.
הפיכת רמת דוד ליעד מוצהר של חזבאללה צריכה להוריד מהפרק את הקמת השדה הבינלאומי בסמוך לה. ואכן, אם השדה הזה היה קיים – כבר שבועיים לפחות הוא היה סגור, ומי יודע לעוד כמה זמן
דייגי, סא"ל במיל. וטייס קרב, לא קונה את הטיעונים של חיל האוויר בדבר אי היתכנות הקמת השדה בנגב. "אבל זה לא רק בגלל שאני הטסתי F16", הוא אומר, "הזמנו עבודות ממומחים ובכירים בתחום שבחנו את הסוגיה מכל הכיוונים והוכיחו שאפשר להקים שדה בנגב".
בינתיים, אולי כדי לנצל את המומנטום, התקיים בשבוע שעבר כנס בדימונה תחת הכותרת "ממריאים מנבטים" במעמד שרת התחבורה מירי רגב.
רגב כבר מזמן התייצבה בכל כוחה בצד של התומכים בהקמת השדה בדרום. הלוואי ואפשר היה להאמין שזה בגלל שהסוגיה מדירה שינה מעיניה, אבל יותר הגיוני לשייך את זה לעובדה שגויסה על ידי בני ביטון, ראש עיריית דימונה, יהלום כבד-משקל במונחים ליכודיים.
מטח טילים בליסטיים שאיראן שיגרה לעבר בסיס נבטים, 1 באוקטובר 2024 (וידיאו: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, מטלגרם)
"במקרה הזה מתוך שלא לשמה בא לשמה", אומר גורם בתחום, ומסכם את ההתפתחויות האחרונות: "מצד אחד, הירי לעמק יזרעאל מוסיף נקודות למי שנאבקים נגד הקמת השדה שם; אבל באותה נשימה, המלחמה שלא נגמרת מחזקת את המעמד של צה"ל בתהליכי קבלת ההחלטות ומקדמת אותנו עוד צעד בדרך להפוך לצבא שיש לו מדינה. והצבא כרגע לא מראה סימני התגמשות ביחס לשדה בדרום".
2
מעניין מה חשבו הפרקליטים במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה שניסחו את תשובת המדינה לעתירה שהוגשה בעניין יעדיה של מדינת ישראל בהתמודדות עם משבר האקלים. העיון בתשובה הוא חוויה מדכדכת; אפשר רק לשער שגם לכתוב אותה לא היה תענוג.
מדובר בעתירה שהוגשה על ידי "מגמה ירוקה" ובני נוער שפעילים למען האקלים. הם דרשו מבית המשפט לחייב את ממשלת ישראל להציב יעדים שאפתניים הרבה יותר לצמצום פליטות גזי החממה, בהתאם לאמנות הבינלאומיות שחתמה עליהן בשנים האחרונות.
מדובר בהחלטת הממשלה מ-2021, לפיה עד 2030 ישראל תפחית 27% מהפליטות (ביחס ל-2015). העותרים תובעים להעלות את ההתחייבות לצמצום של 43% עד סוף העשור
מדובר בהחלטת הממשלה 171 מ-2021, לפיה עד סוף העשור (2030) ישראל תפחית 27% מהפליטות (ביחס ל-2015). העותרים תובעים להעלות את ההתחייבות לצמצום של 43% עד סוף העשור.
הדרישה מתבססת על הטענה לפיה אי טיפול במשבר האקלים יגרור הפרה של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, שמעגן את הזכות של אדם לחייו, לגופו ולכבודו. כשמאות אנשים, בעיקר קשישים ועניים, מתים בגלל גלי חום קיצוניים (כפי שהעלה מחקר של המשרד להגנת הסביבה שפורסם לפני מספר חודשים), זה לא בדיוק מימוש של "הזכות של אדם לחייו, לגופו ולכבודו".
פרקליטי המדינה, בתמצית, טענו שלא מדובר בסוגיה משפטית אלא בהחלטת מדיניות ושאין מקום להתערבות שיפוטית בהתנהלות הממשלה. בתי משפט בכמה מדינות בעולם סברו אחרת, אבל בית המשפט הישראלי הוא כידוע מוחלש ומקוצץ ואת מעט האנרגיות האקטיביסטיות שלו הוא בדרך כלל מעדיף לשמור לאפיקים שאקלים לא נמנה איתם.
אינני משפטן ואת השאלה האם טיפול באקלים הוא סוגייה שלטונית נטו או כזו שבית המשפט צריך להתערב בה אשאיר לאחרים. אבל בתשובת המדינה יש עניין ציבורי הרבה מעבר לעניין המשפטי: המדינה בעצם אומרת לבית המשפט – נכשלנו, ואנחנו עומדים להמשיך להיכשל, אבל אל תתערב כי אין לך סמכות.
בתשובת המדינה יש עניין ציבורי הרבה מעבר לעניין המשפטי: המדינה בעצם אומרת לבית המשפט – נכשלנו, ואנחנו עומדים להמשיך להיכשל, אבל אל תתערב כי אין לך סמכות
האמנות הבינלאומיות שעליהן ישראל חתומה, כותבים המשפטנים, אינן מחייבות; וגם החלטות הממשלה עצמן – משלא הפכו לחוק – אינן מחייבות אותה כלפי הציבור הישראלי. ולא רק שהן לא מחייבות – כמעט בוודאות לא נעמוד בהן.
לפי קצב צמצום הפליטות הנוכחי, נאמר בתשובת המדינה לבג"ץ, ישראל תפחית כ-12% מפליטות גזי החממה שלה עד סוף העשור. הבטחנו 27% – וגם זה נחשב ליעד צנוע במיוחד ביחס למדינות אחרות – בפועל נפחית כנראה פחות ממחצית וזה מה שיש.
איך אפשר להתייחס ברצינות לממשלה שלא מתייחסת ברצינות לעצמה? שמקבלת החלטות, מפריחה יעדים מספריים לאוויר, ואז מודיעה לבית המשפט שאין שום סיכוי שהיא תעמוד בהם? ובכן, אי אפשר.
מבקר המדינה כבר קבע שהטיפול של הממשלה במשבר האקלים "נע בטווח שבין פיגור לאפס", ותיאר את ההתנהלות כ"הצהרות ללא גיבוי" ו"דשדוש תפקודי".
מבקר המדינה כבר קבע שהטיפול של הממשלה במשבר האקלים "נע בטווח שבין פיגור לאפס", ותיאר את ההתנהלות כ"הצהרות ללא גיבוי" ו"דשדוש תפקודי"
מעניין מה לשופטי בית המשפט העליון יהיה לומר על כל זה. הדיון היה אמור להיערך השבוע, אבל נדחה לינואר. חוץ מכדור הארץ, מה בוער.
3
אין דרך לייפות את זה: קסטלו, או בשמה הנוסף קסטיליון, היא חור. עיר שדה ספרדית שממוקמת 280 קילומטר דרומית לברצלונה. ואם העיר היא חור, אז מה נגיד על השלוחה שלה, עיירה/פרבר בשם אל גארו, שממוקמת קילומטרים ספורים מערבה ממרכז העיר, על חוף הים. כמה מסעדות שפתוחות רק בצהריים, נמל תעשייתי, מרינה, שני מלונות צנועים וזהו.
טוב, יש עוד משהו: מעורר קנאה לגלות שאפילו במקום נידח כזה, הים והטבע מקבלים יחס של חמישה כוכבים, כאל נכס רם מעלה שאסור לגעת בו.
מצפון למרכז העיירה משתרעת רצועת חוף נפלאה על פני כשבעה קילומטרים עד קצה המפרץ. החוף וסביבתו מחולקים לשלוש רצועות: בקו הראשון אל המים – כ-200 מטר של חוף ים רחב ידיים, עם כל הפעילויות המוכרות; הרצועה השנייה – כ-200 מטר שמורת דיונות.
מתברר שיש מקומות שבהן דיונות בעורף החוף מקבלות מקום של כבוד והכרה כמשאב טבע, עתיר צמחים ובעלי חיים, שחובה לשמר. כמי שמגיע ממדינה שפעם הייתה מעצמת דיונות וחוץ מקומץ מובלעות חוליות כולן כוסו בבטון, הלב נעצב.
את שמורת הדיונות חוצה דק עץ צר שמאפשר לטייל בטבע וליהנות ממנו תוך מינימום פגיעה והפרה שלו. פה ושם הדק מתרחב מעט ואנשים מנצלים אותו כדי לשבת להשקיף על הים או לפרוס מזרונים ולתרגל יוגה.
מה שלא פחות מעורר קנאה: הכל נקי למשעי. המון שטחים פתוחים, אפס טינופת. בלי שקיות מתעופפות שנתפסות בשיחים, בלי בקבוקים זרוקים או עטיפות חטיפים
ומה שלא פחות מעורר קנאה: הכל נקי למשעי. המון שטחים פתוחים, אפס טינופת. בלי שקיות מתעופפות שנתפסות בשיחים, בלי בקבוקים זרוקים או עטיפות חטיפים. העין מחפשת את המזבלה הישראלית האופיינית ולא מוצאת.
הרצועה השלישית, גם היא ברוחב של כ-200 מטר, היא פארק ציבורי: מדשאות, מתקני משחקים, מתקני כושר. הים ומאות המטרים הסמוכים לו מספקים לתושבים את כל החבילה, איכות חיים במחיר אפס.
משכימי הקום יכולים ליהנות גם מזריחה בים – זה אמנם הים התיכון, אבל הוא נמצא כאן במזרח – אבל לך תשכנע את הספרדים לשים שעון מעורר.
4
בכל פעם שיוצא לי לצעוד את הדרך (הלא קצרה) מתחנת הרכבת בבאר שבע (צפון) לאוניברסיטת בן גוריון, אני מקבל תזכורת מלבבת לחשיבותו של תכנון טוב ופשוט:
צל – יש; מסלול נוח להליכה ברגל – יש; מסלול נוח לרוכבי אופניים – יש; צמחייה מדברית מותאמת אקלים, חסכונית במים ועדיין נעימה לעין וצובעת את הנוף בירוק – יש גם יש; זה כל מה שצריך.
צל – יש; מסלול נוח להליכה ברגל – יש; מסלול נוח לרוכבי אופניים – יש; צמחייה מדברית מותאמת אקלים, חסכונית במים ועדיין נעימה לעין וצובעת את הנוף בירוק – יש גם יש; זה כל מה שצריך
אם כל מדינת ישראל והמרחבים הציבוריים שלה היו מתוכננים כך – איכות החיים כאן הייתה ברמה אחרת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו