במבט ראשון זו נראית כמו הצעת חוק שח"כ טלי גוטליב (ליכוד) הגישה כמעין דוגמה קיצונית במיוחד לניגוד עניינים אישי, על מנת לסייע לעצמה במסגרת התביעות שהוגשו נגדה.

מנהיגת המחאה שקמה ברסלר הגישה נגד גוטליב ואחרים תביעת לשון הרע בסכום של 2.6 מיליון שקל, ונראה שגוטליב לא לגמרי סומכת על עמדתה המוצהרת, שלפיה חסינותה הפרלמנטרית מונעת את בירור התביעה.

לפיכך היא הניחה הצעת חוק מופרכת לגמרי, ההופכת על פניה את מוסד חסינות חברי הכנסת. שלושת השינויים המרכזיים בהצעת החוק:

1. לא ניתן יהיה לפתוח בחקירה פלילית נגד חבר כנסת ללא אישור של 90 חברי כנסת; כלומר, הקדמה של השפעת החסינות כבר לשלב תחילת החקירה. בחוק היום החסינות נכנסת לפעולה רק בשלב ההחלטה להגיש כתב אישום, לא בשלב החקירה.
2. שינוי ברירת המחדל להסרת החסינות, והחזרת הדרישה לפעולה אקטיבית של הכנסת להסרתה; זו הייתה השיטה שנהגה עד 2005, אז נדרשה ועדת הכנסת לאשר באופן אקטיבי את בקשת היועץ המשפטי לממשלה להסיר את חסינותו של חבר כנסת שהוחלט להעמידו לדין פלילי. החל משנה זו תוקן החוק וכעת, ללא פעולה של הכנסת, החסינות מוסרת אוטומטית אלא אם הכנסת מחליטה אחרת.
3. השפעת החסינות גם על הליכים אזרחיים, כך שלא ניתן כלל להגיש תביעה אזרחית נגד חבר כנסת, נוכח חסינותו הפרלמנטרית.

.בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2023 (צילום: MARC ISRAEL SELLEM/POOL)

במבט שני, מתבררת התמונה במלואה. הצעת החוק הזו – כמו רבות מהצעות החוק שהגישו חברי כנסת מהקואליציה בתקופת הממשלה הנוכחית – מטרתה לקדם את האינטרסים האישיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

גוטליב אמנם ניסתה לייצר מצג של שפיות בהצעת החוק, כאשר החריגה ממנה את הצורך באישור הכנסת כאשר על הפרק פתיחת חקירה פלילית נגד חבר כנסת, שר או ראש ממשלה בעבירות שחיתות – שוחד או מרמה והפרת אמונים. אך בכל יתר העבירות הפליליות שבהן ייחשד אי פעם חבר כנסת, יהיה צורך באישור מראש של 90 ח"כים כדי להתיר פתיחת חקירה פלילית.

ובמילים אחרות: הצעת החוק של גוטליב מגוננת על נתניהו מפני חקירה בפרשת גניבת המסמכים הביטחוניים, בדיוק כאשר הסימנים מלמדים שהנאשם המרכזי בפרשה, אלי פלדשטיין, עושה קולות של מי שעתיד להצביע על נתניהו כמעורב ישיר.

הצעת החוק של גוטליב מגוננת על נתניהו מפני חקירה בפרשת גניבת המסמכים הביטחוניים, בדיוק כאשר הסימנים מלמדים שהנאשם אלי פלדשטיין עושה קולות של מי שעתיד להצביע על נתניהו כמעורב ישיר

לפני כשבועיים אף היה פרסום, שלא זכה לאישור רשמי ממשרד המשפטים, כי היועצת אישרה לקיים פעולות חקירה כלפי נתניהו עצמו בפרשת המסמכים, בהתאם לסמכותה לפי חוק יסוד הממשלה. פעולה שכזו מציבה את נתניהו בסטטוס של חשוד בפרשה.

אם אכן הצעת החוק של גוטליב תקודם ותתקבל, נתניהו יוכל להיות רגוע ביחס להתקדמות פרשת גניבת המסמכים הביטחוניים. זו בוודאי לא פרשה שהעבירות במסגרתה הן הפרת אמונים או שוחד. לא ניתן יהיה לחקור אותו בלא אישור של 90 ח"כים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת לצד ח"כ ניסים ואטורי וח"כ טלי גוטליב. 13 בנובמבר 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

איך יודעים שהצעת חוק פרטית, של חבר כנסת משורות הקואליציה, אינה באמת פרטית, אלא יוזמה קואליציונית במסווה של הצעה פרטית? לפי לוחות הזמנים.

גוטליב הניחה את הצעת החוק שלה על שולחן הכנסת לפני שבוע ימים בדיוק. אתמול (ראשון) היא כבר אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין. בהמשך השבוע היא בוודאי תאושר בקריאה טרומית ותנחת על שולחן ועדת החוקה של ח"כ שמחה רוטמן או על שולחן ועדת הכנסת של ח"כ אופיר כץ.

גוטליב הניחה את הצעת החוק שלה על שולחן הכנסת לפני שבוע ימים בדיוק. אתמול (ראשון) היא כבר אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין

במשרד המשפטים התעוררו בזמן, והגישו חוות דעת בעניין הצעת החוק מטעם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהוגשה לוועדת השרים לחקיקה אתמול, זמן קצר לפני ישיבתה. העולה מחוות הדעת הוא כי מדובר בהצעת חוק שאינה חוקתית, מאחר שהיא סותרת עקרונות משטריים הכוללים את שלטון החוק והשוויון בפני החוק.

המשנה ליועצת לעניינים חוקתיים, עו"ד אביטל סומפולינסקי, נזהרת מלהשתמש במונח הנפיץ "מניעה משפטית" ומסתפקת בשורה התחתונה כי יש להתנגד להצעת החוק. אך עיון מוקפד בהצעת החוק ובחוות הדעת מוליך למסקנה שגוטליב יכלה לקצר, ופשוט לכתוב בהצעתה: החוק אינו חל על חברי כנסת. הם אינם חייבים לציית לו. הם שכבה מורמת מעם.

"ההסדר המוצע ימנע בפועל את חקירתם והעמדתם לדין של חברי כנסת ואת האפשרות להגיש נגדם תביעות אזרחיות, במנעד רחב של מקרים, וכן יביא לשיבוש הליכי חקירה", כתבה סומפולינסקי.

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, בישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, 5 בפברואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

שיבוש כזה יכול להיגרם כאשר יש לפתוח בחקירה פלילית נגד שורה של מעורבים בפרשה פלילית רבת משתתפים, אלא שלרוע המזל אחד החשודים הוא חבר כנסת.

באין אפשרות לפתוח חקירה נגדו ללא אישור שלושה רבעים מחברי הכנסת, לא ניתן יהיה לחקור גם את האחרים, ואם תיפתח חקירה נגד כולם ורק לא נגד הח"כ, הדבר יביא לעיוות דין נוכח האפשרות שדווקא חבר הכנסת הוא עמוד התווך של המעשה הפלילי.

במילים אחרות: לארגוני פשיעה יהיה כעת תמריץ לכלול חבר כנסת כאחד מהקושרים הפליליים, כדי לסייע לחסן את החבורה כולה מפני חקירה.

במבט מעט רחב יותר, קשה לעכל שאלה הם הנושאים שבהם עסוקים חברי הקואליציה, בשעה שהמדינה מצויה במצב ביטחוני חמור ושורה של עניינים בוערים, פשוטו כמשמעו, מכלה כל חלקה בשגרת היום-יום.

קשה לעכל שאלה הם הנושאים שבהם עסוקים חברי הקואליציה, בשעה שהמדינה מצויה במצב ביטחוני חמור ושורה של עניינים בוערים מכלה כל חלקה בשגרת היום-יום

היוזמה הקואליציונית לקדם הרחבה דרמטית של דיני החסינות הפרלמנטרית הופכת להיות מקרה קיצוני במיוחד של ניגוד עניינים מוסדי, מה שקרוי "כנסת המחוקקת לעצמה" ולטובתה, נוכח עיתויה של החקיקה הזו, בשעה שיש שורה כה ארוכה של עניינים חשובים ודחופים יותר.