בתזמון מושלם עם תחילת עדותו של הנאשם בנימין נתניהו במשפט תיקי האלפים, שצפויה להתקיים מחר (שלישי), החליטה המערכת הפוליטית להעלות בשבועות האחרונים את גובה הלהבות במאבק נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בפרט, ונגד מערכת המשפט בכלל.

לא צריך להיות שרלוק הולמס כדי להבין שהמהלך המשולב שנוקטים בקואליציה בא לשרת את האינטרס של נתניהו. על הדרך הוא משתלב באג'נדות רחבות יותר של פוליטיקאים בקואליציה.

המהלך האסטרטגי האחרון שמיישמת הקואליציה במאבקה נגד מערכת המשפט כולל ניסיונות להתערבות פוליטית בתיקים פרטניים המטופלים במערכת אכיפת החוק – בין שהם מצויים בחקירת משטרה ובין בשלב ניהול המשפט.

רוטמן טווה תיאוריית קונספירציה הזויה כדי לחייב כביכול את היועצת למסור לו מידע על נושאים המצויים בחקירה פלילית

זהו שלב חדש במסגרת ההפיכה המשטרית, שתכליתו לנתץ את החומה הסינית הקיימת בין הפוליטיקאים ובין אכיפה פלילית. הצעדים האחרונים של פוליטיקאים שונים בפרשות אלי פלדשטיין, קובי יעקובי ועדות נתניהו, מאיימים למוטט את העיקרון שלפיו אין שמץ של התערבות פוליטית באכיפת החוק הפלילי.

המהלך האחרון בעניין זה הגיע אמש (ראשון), במכתב ששיגר יו"ר ועדת החוקה בכנסת ח"כ שמחה רוטמן, ליועצת המשפטית בהרב־מיארה. תוכן המכתב, שניתן להגדירו כחצוף – מאפיין את סגנונו הידוע של רוטמן – אך הפעם מדובר במשהו חמור יותר.

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין בכנסת, 22 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

רוטמן טווה תיאוריית קונספירציה הזויה, המשלבת את פרשת גניבת המסמכים הסודיים מאמ"ן על ידי גורמים בלשכת ראש הממשלה עם היוזמה הפרלמנטרית לשבש את יכולתה של מערכת המשפט לחקור פרשיות שחיתות של פוליטיקאים, והכול במטרה לחייב כביכול את היועצת למסור לו מידע על נושאים המצויים בחקירה פלילית. קשה לעקוב אחר מספר הקווים האדומים שנחצו כאן.

הינה הדברים שכותב ללא בושה יו"ר ועדת החוקה ליועצת המשפטית לממשלה: "מזה זמן, וללא כל הצדקה, מוחזקים במעצר מר אלי פלדשטיין והנגד ששמו אסור בפרסום. שתי ערכאות, השלום והמחוזי, כבר כתבו שיש לשחררם, אך בכל פעם שהנושא מגיע לבית המשפט העליון, בהתנהלות תמוהה שלא ניתן לה הסבר פומבי – מעוכב שחרורם".

ההתמהמהות של שטיין בכתיבת החלטתו הובילה את רוטמן למסקנה נחרצת, אחת ויחידה, המזמזמת בראשו כמו יתוש שאינו מצליח להיחלץ: בתיק בוצעו האזנות סתר לפוליטיקאים. הרי אין שום אפשרות אחרת

עד כאן הטרלול הרגיל של רוטמן. ביום חמישי האחרון אכן קיים שופט העליון אלכס שטיין דיון בערר שהגישה הפרקליטות על ההחלטה לשחרר את הנאשמים בתיק, פלדשטיין והנגד, למעצר בית מלא. ההחלטה נמסרה הבוקר (שני), ובה הורה השופט לשחרר את פלדשטיין למעצר בית בתנאים מגבילים, בעוד הנגד יישאר במעצר עד תום ההליכים.

עד למתן ההחלטה מעצרם הוארך בהסכמתם ובהסכמת באי כוחם. איכשהו הפרט הזה חמק מרוטמן, הפועל – יחד עם עוד חברים בקואליציה – לשדר לפלדשטיין מסר שיש לו גב פוליטי, ושלא יהרהר חלילה בדרכים יצירתיות לשפר את מצבו המשפטי.

שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שטיין הסביר בהחלטתו כי היו דרושים לו כמה ימים כדי לעבור על חומר הראיות הרב שהועבר לעיונו בתום דיון המעצר ביום חמישי.

אבל לרוטמן אצה הדרך: ההתמהמהות של שטיין בכתיבת החלטתו הובילה אותו למסקנה נחרצת, אחת ויחידה, המזמזמת בראשו כמו יתוש שאינו מצליח להיחלץ – בתיק בוצעו האזנות סתר לפוליטיקאים. הרי אין שום אפשרות אחרת. "מתעורר חשש כי החומר שלגביו כתב השופט שטיין כי נדרש זמן לעבור עליו, קשור בהאזנות שבוצעו במסגרת החקירה", הוא כתב.

לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת אסור להתערב בחקירות פליליות מתנהלות, או בתיקים פליליים המתנהלים בבית המשפט. התערבות פוליטית באכיפה פלילית פרטנית היא מאפיין של משטרים אוטוקרטיים

לפיכך רוטמן "דורש" הבהרות חד־משמעיות מבהרב־מיארה: האם בוצעו האזנות סתר נגד ראש הממשלה, שרים או חברי כנסת בתיק פלדשטיין או בתיקים אחרים? ואם התשובה היא חיובית, רוטמן דורש שהיועצת "תבהיר" האם היא אינה מנועה מלנקוט צעד כזה, שעה שהיא עצמה מצויה לטענתו ב"ניגוד עניינים" בשל רצונה של הממשלה להדיח אותה.

נוסף על כך הוא שואל האם בכלל ראוי לנקוט צעד כזה בשעה שמתנהלת מלחמה בשבע חזיתות. כמובן שרוטמן דורש תשובות, גם אם התשובה היא הבהרה שלא מתקיימות האזנות סתר שכאלה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בוועדת החוקה בכנסת, 18 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כדאי לחזור לעקרונות יסוד. לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת אסור להתערב בחקירות פליליות מתנהלות, או בתיקים פליליים המתנהלים בבית המשפט. התערבות פוליטית באכיפה פלילית פרטנית היא מאפיין של משטרים אוטוקרטיים, ומשם קצרה הדרך לרדיפה פוליטית של יריבים פוליטיים בכלים משפטיים.

רוטמן אומנם חסר כל מיני פרקי יסוד בדמוקרטיה, אבל את זה הוא יודע. דרישתו לקבל מהיועצת מידע בשאלה האם בוצעו לפוליטיקאים בכלל, ולנתניהו בפרט, האזנות סתר בפרשת פלדשטיין או בכל חקירה פלילית אחרת, היא בלתי חוקית.

אם המצב הביטחוני מצדיק שיתוק אכיפתי, הוא בוודאי מחייב גם הקפאה של מהלכי ההפיכה המשטרית, שהקואליציה חזרה לקדם בקצב מהיר

ועדת החוקה אומנם רשאית לקבל, על פי חוק, דין וחשבון שנתי מהמשטרה וממשרד המשפטים על אודות האזנות סתר המבוצעות בתיקים פליליים, אך כמובן שמדובר בדוח סטטיסטי ובוודאי לא בדיווח על תיקים פרטניים.

את החוצפה שלו רוטמן מתבל, כדרכו, בריסוס טענות מופרכות לכל הכיוונים, תוך שברי רמיזות מכוערות והדבקת כתמים לגורמים במערכת המשפט. בהרב־מיארה אינה מצויה בניגוד עניינים מול הממשלה. היוזמות הבלתי חוקיות של שרים להדיחה, על רקע העובדה שהיא בולמת שורת פעולות בלתי חוקיות שהשרים זוממים לבצע, אינן מונעות מהיועצת להמשיך ולמלא את תפקידה באופן מלא.

הפגנה למען שחרורו של אלי פלדשטיין מחוץ לבית המשפט המחוזי בתל אביב, 27 בנובמבר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

הן בוודאי לא יכולות לגרום ליועצת להימנע מלנקוט את הצעדים הנדרשים – ככל שהם נדרשים – לקיים חקירות ולהגיש כתבי אישום, גם נגד פוליטיקאים, רק בגלל אותו "ניגוד עניינים" מדומיין. אחרת, מצב כזה היה מעודד פוליטיקאים להחזיק את היועצת במצב מתמיד של איום הדחה, ובכך להעניק לעצמם למעשה חסינות מפני אכיפה פלילית. אין חיה כזאת.

על הטיעון של רוטמן שלפיו היועצת צריכה להימנע מלקיים חקירות פליליות, לרבות שימוש באמצעים כמו האזנת סתר, נגד פוליטיקאים מושחתים בתקופה שבה ישראל נלחמת בכמה וכמה חזיתות – מוטב לא להרבות מילים. לעזות המצח של יו"ר ועדת החוקה אין גבול.

המהלך הפוליטי המבקש למוטט את קו הגבול שבין המערכת הפוליטית לבין מערכת אכיפת החוק מסייע בדרכו גם לנתניהו. הניסיון של יו"ר הכנסת להשפיע על מועד תחילת עדותו של גם היא חלק מאותו מהלך

אם המצב הביטחוני מצדיק שיתוק אכיפתי, הוא בוודאי מחייב גם הקפאה של מהלכי ההפיכה המשטרית, שהקואליציה חזרה לקדם בקצב מהיר. סדר יומה של ועדת החוקה של רוטמן עצמו לשבוע הקרוב מגלה שחזיתות המלחמה לא ממש מעכבות אותו.

תאום המריבה של ההפיכה המשטרית יודע מדוע הוא נוהג ככה. הדרישה להימנע מקיום חקירות אפקטיביות של פוליטיקאים משרתת שלושה אינטרסים מיידיים נוספים שלו ושל הקואליציה.

שלט נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בתל אביב. 5 בדצמבר 2024 (צילום: עוצמה יהודית)

1. תיקון לחוק חסינות חברי הכנסת, כך שיידרש רוב בלתי אפשרי להשגה כדי לאשר פתיחת חקירה פלילית נגד ח"כ. או כמו שרוטמן מגדיר זאת: "דיון על הפגיעה של מערכות אכיפת החוק בחסינות חברי הכנסת ונבחרי ציבור". כן, בזה עסוק רוטמן בימים של מלחמה עצימה בשבע חזיתות.

2. החקירה המתנהלת במח"ש נגד נציב שב"ס קובי יעקובי ומפקד ימ"ר ש"י במשטרה ניצב־משנה אבישי מועלם, בחשד לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט, בכך שהעבירו מידע מוכמן לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בנוגע לחקירות מתנהלות.

היה זה בן גביר עצמו שניסה לנרמל את ההתערבות הפוליטית כשאמר כי קצינים ה"מיישמים את מדיניותו" זוכים לקידום. אין צורך לומר שמדיניותו של שר אינה יכולה להיות הפרה שיטתית של החוק

היה זה בן גביר עצמו שניסה לנרמל את ההתערבות הפוליטית כשאמר כי קצינים ה"מיישמים את מדיניותו" זוכים לקידום. אין צורך לומר שמדיניותו של שר אינה יכולה להיות הפרה שיטתית של החוק, חשיפת מידע סודי או שיתוף פעולה עם התערבות פוליטית בחקירות. רוטמן ישמח לדעת אם המידע הנאסף בחקירה עלול להגיע עד בן גביר עצמו.

3. המהלך הפוליטי המבקש למוטט את קו הגבול שבין המערכת הפוליטית לבין מערכת אכיפת החוק מסייע בדרכו גם לנתניהו עצמו.

המהלך התודעתי הזה כולל הן את פנייתו של יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה אל הנהלת בתי המשפט בניסיון להשפיע על מועד תחילת עדותו של נתניהו; ואת מכתבם המופרך של 12 משרי הקבינט אמש, שבו הם "קובעים" כי חיובו של נתניהו להעיד בעת הזו מהווה סכנה חמורה לביטחון המדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם ח"כ שמחה רוטמן לפני ההצבעה על התקציב, 7 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אלה הם צעדים שקופים ומופרכים. ביחס למכתבו של אוחנה, אף אחד לא התבלבל, לא היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק ולא הפרקליטות – שתיהן הודיעו אתמול לבית המשפט כי אין כל חובה לתאם את מועד עדותו של ח"כ נאשם עם יו"ר הכנסת. גם בית המשפט לא התבלבל, ותייק את פנייתו של אוחנה במקום הראוי לה. באותו מקום ראוי שיתויק גם מכתב השרים.