אין מחלוקת שהפגנות התמיכה השבועיות בנתניהו, שממוקמות מול כיכר גורן בשבועות האחרונים, טומנות בחובן מאות גברים ונשים, החשים בכנות שראש הממשלה נרדף בידי משטרת ישראל ופרקליטות המדינה.

מאות גברים ונשים בהפגנות התמיכה בנתניהו חשים כי רה"מ נרדף בידי המשטרה ופרקליטות המדינה. מדובר בטעות חמורה, פועל יוצא של ספין שקרי. בפועל, המשטרה והפרקליטות נהגו בו בזהירות מופלגת

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מדובר כמובן בטעות חמורה ואף בשכנוע שהוא פועל יוצא של ספין שקרי, שיטתי ומסוכן במיוחד שבוקע מבלפור וקיסריה:

בפועל, הן המשטרה והן הפרקליטות נהגו בנתניהו בזהירות מופלגת. טענות ספציפיות וחשובות מטעם סנגורי נתניהו נגד היבטים שונים בהתנהלות חוקרי המשטרה – לרבות אופן הפעלת הלחץ על ניר חפץ כדי לגייסו להיות עד מדינה – הן טענות שיש לבחון ברצינות. כל טענה בדבר פגיעה בזכויות חשודים, נחקרים ועדים חייבת להיבחן ברצינות. נתניהו אינו שונה מבחינה זו משום אזרח אחר.

לאורך שנים התחוללו פגיעות חמורות ומקיפות בזכויות מפגינים (לרבות אלימות משטרה ומעצרי שווא), בזכויות חשודים מקבוצות מוחלשות ובזכויות נחקרים במכלול פרשות, אך דבר לא נשמע מפי נתניהו וחבר חנפניו שמנהלים את המדינה בעשור האחרון.

לאורך שנים התחוללו פגיעות חמורות ומקיפות בזכויות מפגינים (לרבות אלימות משטרה ומעצרי שווא), בזכויות חשודים מקבוצות מוחלשות ובזכויות נחקרים במכלול פרשות, אך דבר לא נשמע מפי נתניהו וחנפניו

ואף מילה על השלילה השיטתית של זכויות האדם והאזרח של הפלסטינים בגדה ובירושלים המזרחית – שלילה איומה ואנטי דמוקרטית שנגזרת מהמשטר הצבאי והאנטי-דמוקרטי לו כפופים הפלסטינים. משטר צבאי נוקשה שאותו מבקש נתניהו להנציח. זאת בעוד כל בדל חשש לפגיעה במקורבי נתניהו, מניח תשתית מידית לקול זעקה רמה בדבר רדיפה פוליטית דמיונית מצד נתניהו וחבר חנפניו.

אז נדגיש. על אף שיש לחקור לעומק כל טענה בדבר סחיטה פוטנציאלית שאולי הניבה לחץ לא לגיטימי על מי שהחליט להיות עד מדינה וכן יש לחקור כל חשש להפרת זכויות עדים וחשודים בפרשות נתניהו המסועפות והמגוונות – ברור שמכלול החקירות בפרשות נתניהו טמן בחובו הנחות סלב מופלגות.

דוגמאות לכך? בבקשה:

1

הימנעות מחקירה מקבילה באותו זמן של בני הזוג המלכותי בפרשה 1000. הדבר הנו כה בסיסי וכה מתבקש, עד שברור שהימנעות מדהימה זו מחקירה מקבילה באותו פרק זמן, יכולה הייתה להניב תיאום עדויות מושלם בין השניים.

הימנעות מחקירה מקבילה של בני הזוג בפרשה 1000. דבר כה בסיסי וכה מתבקש, עד שברור שהימנעות מדהימה זו יכולה היתה להניב תיאום עדויות מושלם בין השניים

2

ניקוי מראש של הקיסר מפי היועמ"ש בפרשה 3000 וזאת בכלל בטרם פתיחת חקירת פרשת קניית הצוללות והספינות.

3

הימנעות מקוממת מחקירת קניית המניות של נתניהו במפעל ייצור פלדה (בבעלות בן דודו) שנמכר מאוחר יותר לחברה שמספקת חומרים לתאגיד טיסנקרופ הגרמני.

קדמה למכירה זו מכירה של מניות נתניהו לבן דודו בעל המפעל. מכירת מניות זו הניבה רווח לא הגיוני בסך 16 מיליון שקלים, ששולשלו לכיסו של נתניהו בעודו מכהן כרה"מ, בפרק זמן שבו שווי המניות דווקא צלל (תוך שנתניהו מרוויח סכום עתק ממכירת המניות שהיו אז בשפל אדיר).

וכל זאת כשקיים חשד שנתניהו אינו מדווח דבר על הרווח העצום כפי שהיה עליו לעשות על פי חוק.

ניקוי מראש של רה"מ מפי היועמ"ש בפרשה 3000, והימנעות מחקירת קניית המניות של נתניהו במפעל ייצור פלדה (בבעלות בן דודו) שנמכר בהמשך לחברה המספקת חומרים לטיסנקרופ

טענת רדיפתו הפוליטית של נתניהו אפוא היא טענה משוללת כל יסוד, נטולת כל תשתית וחסרת כל ביסוס עובדתי. בכלל, המחשבה שמשטרת ישראל ופרקליטות המדינה וראש התביעה הכללית, ד"ר מנדלבליט, יעזו להניח לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים ולעיני האומה כולה, כתב אישום שמושתת על תפירת תיק דמיונית – היא מחשבה בדיונית ומופרכת באופן שקשה לתאר. ואף מילה על כך שראש הממשלה שקדם לנתניהו נשלח לכלא אף שהניח לפני כן על השולחן נכונות לסגת לקווי 67 לרבות חלוקת ירושלים.

אך טענה מופרכת זו בדבר רדיפה פוליטית, כובשת לבבות של רבים מתומכי נתניהו. הספין הכוזב והמסוכן מתנחל במוחותיהם של רבים מקרב תומכי הימין. השבר שימיט הדבר על אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק, מן הסתם, עומד להיות עצום. החשש מפני ריסוק שלטון החוק הופך מוחשי. אך מה אכפת לנתניהו? העיקר להימלט מאימת הדין ולכל הפחות לערער את הלגיטימציה הציבורית של כתב האישום החמור נגדו הממשמש ובא.

אין מקום לפקפק בכנות אמונתם העמוקה של תומכי נתניהו. בניגוד לאלילם הציני וחסר הגבולות, הם מאמינים כי הוא באמת נרדף. ההפגנה השבועית שלהם אפוא היא הפגנה לגיטימית. מדובר במימוש מובהק של חופש ההפגנה כפועל יוצא של חירות הביטוי. ואף מדובר בליבת חופש הביטוי: חופש הביטוי הפוליטי.

אלא שבמוצ"ש האחרונה נפל דבר מטריד: עשרות ממפגיני הימין פקדו את בית הקפה רולדין שממוקם בכיכר גורן. שם, כך נטען ואף תועד, ישבו מספר מפגינות נגד השחיתות שספגו איומים קשים מפי עשרות תומכי נתניהו

אלא שבמוצאי השבת האחרונה נפל דבר מטריד: בתום שתי ההפגנות המנוגדות – ההפגנה מספר 154 של מאות המפגינים, שקוראים ליועץ המשפטי לממשלה להיאבק ללא חת בשחיתות מול ההפגנה של מאות המפגינים שגורסים שמנדלבליט רודף את נתניהו – פקדו עשרות ממפגיני הימין את בית הקפה רולדין שממוקם בכיכר גורן. שם, כך נטען ואף תועד, ישבו מספר מפגינות נגד השחיתות שספגו איומים קשים מפי עשרות תומכי נתניהו.

אם נכונים הדברים (והתיעוד המצולם מוכיח שאכן מדובר בדברים שהתרחשו) מדובר בביטוי נוסף וחמור לתוצאות השיסוי וההסתה שבוקעות מבלפור ללא הפסקה. וגם במתחם מרכזי באשקלון, כך מתברר היום, ספג גבי אשכנזי קללות קשות מפי עוברים ושבים (שמאלני מנייאק. הולך עם ערבים. בן זונה. ועוד). ההסתה מבלפור אפוא נושאת פרי.

במובן המשפטי אין ספק שחזקת החפות עדיין עומדת לצדו של נתניהו. אבל במובן המוסרי התפוגגה חזקה זו כבר מזמן. במובן המוסרי אשם נתניהו בהלהטה שיטתית וקבועה של האווירה נגד יריביו הפוליטיים. כמו לפני 24 שנים: ברור שהוא לא רצה ברצח רבין. ברור שלא הסית לרצח. אך הוא יצר אווירת שיסוי והסתה אישית נגד רבין ופרס (כולל המשפט הנורא: "רבין ופרס קשרו קשר עם האויב מאחורי גבו של העם").

כמו לפני 24 שנים: ברור שהוא לא רצה ברצח רבין. ברור שלא הסית לרצח. אך הוא יצר אווירת שיסוי והסתה אישית נגד רבין ופרס (כולל המשפט הנורא: "רבין ופרס קשרו קשר עם האויב מאחורי גבו של העם")

זה היה מקומם. זה נותר מקומם. וזה מסוכן. זה מסוכן מפני שהרצח הנורא של רבין עלול לחזור על עצמו. פוליטיקאי מהמרכז או מהשמאל, עיתונאי ביקורתי או אזרח שמפגין נגד השחיתות, עלולים חלילה לשלם בחייהם. כמו ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל. עוד סיבה (אחת מני רבות) להיפרד במהרה משלטונו של בנימין נתניהו.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.