שלושה חודשים חלפו מאז נפילת משטר אסד בסוריה. כיצד ניתן לאפיין את התקופה הראשונית לשלטונו של אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני)? איזו מין סוריה מתגבשת לקראת העתיד? על הפרק: כלכלה, מיעוטים, יחסי חוץ ומצב אסטרטגי – גם מול ישראל.

*  *  *

סוריה משתנה במהירות רבה, וחשוב שישראל תעקוב בדריכות אחר אופייה החדש של המדינה הניצבת בגבולנו הצפון-מזרחי. אל-ג'ולאני מאוד נזהר שלא להתבטא נגד ישראל, אך הכל יודעים מה הוא חושב בנושא. כדי להבין מה מתבשל שם כעת, כדאי לבדוק מי הדמות הראשית בעיצובה של סוריה החדשה: אחמד א-שרע, או בשמו התנועתי: אבו מחמד אל-ג'ולאני.

סוריה משתנה במהירות, וחשוב שישראל תעקוב בדריכות אחר אופייה החדש של המדינה בגבולנו הצפון-מזרחי. אל-ג'ולאני מאוד נזהר שלא להתבטא נגד ישראל, אך הכל יודעים מה הוא חושב בנושא

הסיוט שהתגשם

לפני כעשור התחוללה מלחמת אזרחים בסוריה. העולם כולו קיווה שאת הדיקטטורה האכזרית של משפחת אסד יחליף שלטון מתון ודמוקרטי. ניצחונם של ארגונים אסלאמיים ג'יהאדיסטים כמו ארגונו של אל-ג'ולאני נראה היה כסיוט, אופציה גרועה אף יותר מהדיקטטורה של בשאר אל-אסד.

מיהו אל-ג'ולאני? אחמד א-שרע נולד ב-1982 בריאד למשפחה סורית שמוצאה בגולן, בכפר פיק שנכבש ונהרס בששת הימים. אביו היה משכיל, לאומן חילוני, מעריץ של עבד א-נאצר. הוא עבד בסעודיה ואח"כ עבר לדמשק, שם זכה בנו אחמד להשכלה נרחבת.

כשגדל, הפך אל-ג'ולאני לדתי, ופקד בקביעות בימי שישי את דרשותיו של איש הדת הפונדמנטליסטי מחמוד אל-אע'אסי בעיר חלב. הוא הושפע גם מאירועים רבים בתקופתו, בראשם האינתיפאדה הפלסטינית השנייה ב-2000 והפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003.

הוא החליט להתנדב לארגון הטרור אל-קאעדה בעיראק והתקדם תחת פיקודם של הגרועים במרצחים של הארגון, אבו מוסעב א-זרקאווי ואיימן א-זואהירי. במלחמת האזרחים בסוריה נשלח ע"י אל-קאעדה להנהיג את סניף הארגון בסוריה, וקבע את בסיסו במחוז אדליב בצפון-מערב המדינה.

המינוי יצר מתיחות רבה עם מתחרהו אבו בכר אל-בגדאדי, שייסד ארגון יריב בצפון מזרח סוריה – דאעש (קיצור של "המדינה האסלאמית בעיראק וסוריה).

העולם קיווה שהדיקטטורה האכזרית של משפחת אסד תוחלף בשלטון מתון ודמוקרטי. ניצחון ארגונים אסלאמיים ג'יהאדיסטים כארגונו של אל-ג'ולאני נראה היה כסיוט, אופציה גרועה מדיקטטורת אסד

אנשיו של אל-ג'ולאני לא היו שונים בהרבה מדאעש, מלבד העובדה ששיתפו פעולה אד-הוק עם ארגוני אופוזיציה אחרים נגד המשטר. מבחינתם כל האמצעים היו כשרים להפלת המשטר וליצירתה של "סוריה האסלאמית": גיוס ג'יהאדיסטים מחו"ל, הפעלת מחבלים מתאבדים, מעשי טבח המוניים נגד מיעוטים (כמו מסע הרצח נגד כפרי העלווים בלטקיה ב-2013), השחתת מסגדים שיעים, השחתת כנסיות נוצריות וחילול בתי תפילה עלווים ודרוזים.

יש הרואים את ראשיתו של תהליך ההתמתנות של אל-ג'ולאני ב-2016 (אשרי המאמין), כאשר התנתק רשמית מאל-קאעדה ושינה את שם ארגונו מ"ג'בהת א-נוסרה" (חזית הסיוע) ל"היאת תחריר א-שאם" (המטה לשחרור סוריה), תוך מיזוגם של עוד ארגונים סלפים באדליב.

יש להניח כי אל-ג'ולאני ובעלי בריתו באופוזיציה היו מנצחים את אסד כבר לפני עשר שנים, כאשר צבא אסד כמעט קרס בראשית 2015 והמיליציות הפרו-איראניות לא יכלו עוד להצילו. אך בקיץ של אותה השנה התערבה רוסיה במלחמה, תוך הפעלת חילות האוויר והים שלה והביאה למהפך. בכך העניקה רוסיה ארכה של כעשור למשטרו הרעוע, המרושש והמושחת של בשאר אל-אסד.

אך בשלהי 2024 היו הרוסים שקועים עמוק במלחמה באוקראינה והציר האיראני חטף מכה קשה מצה"ל. אל-ג'ולאני ניצל היטב את ההזדמנות כדי לפרוץ מאדליב לדמשק ולהפיל את המשטר בעשרה ימים בלבד.

אחרי חגיגות השמחה לסיומו של משטר העריצות, התעורר העם הסורי לבוקרו של משטר חדש, שבראשו עומדים טרוריסטים מבוקשים בכל העולם, אשר אינם מעלים את המילה "דמוקרטיה" על דל שפתותיהם, ושואפים להקים מדינת הלכה בסוריה.

אחרי חגיגות סוף משטר העריצות, התעורר העם הסורי לבוקרו של משטר חדש, שבראשו טרוריסטים מבוקשים בכל העולם, אשר אינם עוסקים ב"דמוקרטיה" אלא שואפים להקים מדינת הלכה בסוריה

סימני השינוי המדאיג כבר ניכרים בכל התחומים, בתכנים האסלאמיים במערכת החינוך, בסיסמאותיו של הצבא הדתי החדש המוקם כעת וביחס השרים החדשים למעמד האישה. עם זאת, אל-ג'ולאני מודע לעובדה שהמשטר הקודם התמוטט בעיקר בשל המצב הכלכלי והיעדר לגיטימיות פנימית ועולמית. הוא מוכרח למנוע זאת כדי לשרוד.

האתגרים העיקריים: הכרה, כלכלה, מיעוטים

אל-ג'ולאני הוא אדם חכם ושקול. טבעו השקט והצנוע מטעה מאוד והוא גם סוד הכריזמה שלו. כדי לבסס את שלטונו הוא זקוק נואשות לסיוע בכמה מעגלים: ערבי ובינלאומי. על כן, הוא מתאמץ להראות שהוא השתנה והתמתן.

ג'ולאני החדש מזדהה בשמו הפרטי, לא התנועתי – אחמד א-שרע. ברמה הגלויה ובהכרזותיו הוא מתון וקורא לסובלנות כלפי המיעוטים, ואף הכריז על פירוקם של כל המיליציות והפלגים. אך בשטח המציאות שונה מאוד ומבשרת רעות לגבי ההמשך, גם אם ביקורו של אל-ג'ולאני/א-שרע בסעודיה מבשר טובות מבחינתו, כי מדובר בהכרה של המדינה המובילה בעולם הערבי ואולי זו גם בשורה לקראת סיוע כלכלי של הממלכה העשירה.

בינתיים כלכלתה של סוריה נמצאת במצב נוראי, קשה אף יותר מאשר תחת משטר אסד. המשטר הקודם השאיר בדמשק קופה ריקה. הנפט הזול שנשלח לסוריה מאיראן בתקופת אסד חדל להגיע, כי איראן הוכרזה מדינת אויב. הכורדים שהקימו אוטונומיה בצפון-מזרח בחסות אמריקאית שולטים על כל מקורות הנפט של המדינה במחוז דיר א-זור. בשלב זה, הם מסרבים להזרים נפט לאזורי השליטה של א-שרע. הסנקציות של המערב אמנם מוּסרות, אך בזהירות ובאיטיות רבה, בעוד שהכלכלה הסורית קורסת במהירות.

בינתיים כלכלת סוריה במצב נוראי, קשה יותר מאשר תחת אסד, שהשאיר קופה ריקה. הנפט הזול שהגיע מאיראן בתקופת אסד חדל להגיע, הכורדים שולטים במקורות הנפט, והסרת הסנקציות של המערב איטית

התומכות העיקריות של א-שרע הן טורקיה וקטאר, אך גם הן אינן ממהרות לפתוח את הארנק. אולי הסיבה לכך היא, שהן נזהרות שלא "לצאת מהארון". הן אינן מעוניינות לחזק את החשד, שלמעשה הן עומדות מאחורי המשטר החדש בדמשק, כפי שהן תומכות מאחורי הקלעים בחמאס, באחים המוסלמים ובעוד ארגונים טרור אסלאמיים סונים.

נושא המיעוטים חושף במידה הרבה ביותר את פרצופו האמתי של המשטר החדש בדמשק. למרות הכרזותיו הפייסניות של א-שרע, העלווים, המיעוט הגדול ביותר במדינה (כעשרה אחוזים) שרבים מהם היו עד לאחרונה בצמרת השלטון, הפכו למוקד של מעשי נקם.

גל הפגיעות נגד העלווים אינו פוסק, החל בשריפת קברו של מייסד הכת חוסיין אל-ח'ציבי (בן המאה ה-10) בעיר חלב וכלה בפשיטות בלתי פוסקות על ריכוזי העדה בפרברי חלב וחומס, ובאזור הסאחל (לטקיה-טרטוס-ג'בלה).

למרבה טיפשותם של אנשי אל-ג'ולאני, הם מצלמים בגאווה את פשעיהם ומעלים לרשתות החברתיות, בטענה כי הם רודפים אחרי ה"פֻלוּל" (שרידי המשטר) וה"שַבִּיחַה" (נאמני אסד).

רוב בני העדה אחזו בנשק כאשר שימשו כחיילים בצבא המשטר, אך בלית ברירה נאלצו למסור אותו למנצחים. כעת הם חסרי הגנה. בנוסף, א-שרע פיטר אלפי פקידים עלווים והפקיע מהם את מגוריהם בבירה. העלווים שרובם הועסקו במגזר הציבורי ובצבא נותרו כעת ללא פרנסה ועתידם לוט בערפל.

נושא המיעוטים חושף את פרצוף המשטר החדש בדמשק. למרות הכרזותיו הפייסניות של א-שרע, העלווים, המיעוט הגדול במדינה, שרבים מהם היו עד לאחרונה בצמרת השלטון, הפכו למוקד של מעשי נקם

המשטר בדמשק טוען כי רדיפת העלווים אינה בגדר מדיניות מכוונת אלא מעשי נקם בודדים. אך שאר המיעוטים אינם מאמינים. לא פלא שהכורדים והדרוזים מסרבים בתוקף למסור את נשקם לדמשק. הם חוששים מגורל דומה.

הכורדים מקווים שהחסות האמריקאית תמנע מהטורקים ומבני חסותם הסורים לחסל אותם, והדרוזים מקווים שכוחות צה"ל הקרובים מרתיעים את אל-ג'ולאני במחוז סוידא בדרום.

אחרי שלושה חודשים של משטר א-שרע נולדים משברים ואתגרים חדשים. לדוגמה, בגבול עם לבנון מתחוללת מיני-מלחמה שסופה אינו נראה באופק. אנשיו של אל-ג'ולאני נלחמים נגד כפרים שיעים בגבול, בטענה כי הם מבריחים סמים וכסף מזויף לסוריה. חזבאללה נלחם בהם מהצד הלבנוני בתירוץ שהוא מגן על השיעים מפני הקנאים האסלאמיסטים הסונים.

בנוסף לכל האתגרים הללו, לא-שרע אין עדיין פתרון לבעיית הכיבוש הטורקי של אלפי ק"מ בצפון סוריה ולחדירתו של צה"ל בדרום-מערב, לא רחוק מהבירה דמשק.

אך נשיא סוריה החדש גם יודע שהוא כעת גיבור העם שהצליח לעשות את הבלתי אפשרי – להפיל את משטר אסד. הוא מודע לעובדה שהרוב הסוני במדינה יתמוך בו. יש להניח כי הוא יהיה מעוניין ליזום בחירות, כי הוא יודע שדמוקרטיה במזרח התיכון מעלה לשלטון משטרים אסלאמיים (רג'פ טאיפ ארדואן בטורקיה 2003, חמאס בעזה 2006, האחים המוסלמים במצרים ובתוניסיה 2012).

אל-ג'ולאני טוען כי אינו מאיים על ישראל וכי אנשיו חיסלו את הנוכחות האיראנית בסוריה. כעת הוא דורש מצה"ל לסגת מאזור קוניטרה, ולא קשה לנחש מה ידרוש המכונה "אל-ג'וּלַאני" בעתיד מישראל. כעת אין לו כוח צבאי או יכולת כלכלית לאיים על ישראל. אך יש לו הרבה סבלנות, הוא הרי חיכה באדליב שמונה שנים לפני היציאה לדמשק.

אל-ג'ולאני (הגולני) דורש מצה"ל לסגת מאזור קוניטרה, ולא קשה לנחש מה ידרוש בעתיד מישראל. כעת אין לו כוח צבאי או יכולת כלכלית לאיים על ישראל. אך יש לו סבלנות. הוא הרי חיכה באדליב 8 שנים

כל שעליו לעשות הוא להמשיך לשדר לעולם מתינות, לחייך בביישנות למצלמות ולחכות בסבלנות. הכסף והנשק בוא יבואו.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q