היכולת לשפר את חסינות היישוב תלויה בעיקר ביכולת לשנות את הרכב האוכלוסייה בו, ולאו דווקא לעודדו על ידי העברת משאבים גדולה יותר אליו על ידי הממשלה. ההשקעה הממשלתית צריכה להיעשות באמצעות השקעת משאבים לעידוד מעבר של אוכלוסייה, שמאפייניה מגבירים את חסינות היישוב, ובראשן משפחות צעירות וקטנות עם 1-2 ילדים לכל היותר.

*  *  *

מלחמת חרבות ברזל גרמה לפגיעה קשה במורל, בתחושת הביטחון, ביציבות הכלכלית וביציבות הנפשית של רבים מתושבי ישראל. אין ספק שהמלחמה היא מהאירועים הקשים שנחוו בישראל מיום היווסדה.

מלחמת חרבות ברזל גרמה לפגיעה קשה במורל, בתחושת הביטחון, ביציבות הכלכלית וביציבות הנפשית של רבים מתושבי ישראל. אין ספק שהמלחמה היא מהאירועים הקשים שנחוו בישראל מיום היווסדה

גישת "הציפיות המסתגלות" מלמדת אותנו שגם בעתיד צפויים אירועי לחימה נוספים ומשברים אחרים דוגמת מגפת הקורונה, רעידות אדמה ושריפות ענק. בהסתמך על ניסיון העבר ניתן להעריך שלא יהיה ניתן למנוע את המשברים הצפויים בעתיד, אבל ראוי להתכונן למשברים אלו באופן המיטבי. לשם כך עלינו לפעול ולהשקיע אמצעים ומאמצים לשיפור היכולת להשתקם במהירות ממשבר ולהגביר את החוסן של התושבים ואת החוסן של הישובים ושל המדינה כולה.

כדי לפעול להגברת החוסן נדרש לזהות את רמת החוסן ברמת המדינה, ברמת היישוב וברמת התושב/ת הבודד. בישראל נערכו מספר מחקרים שניסו להעריך את רמת החוסן ואת המשתנים המשפיעים על החוסן. עם זאת, עד לאחרונה לא נערכו מחקרים מקיפים דיים שמאפשרים לזהות כל יישוב בהתאם לרמת חוסנו.

במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי של המכללה האקדמית גליל מערבי בהשתתפות אנשי אקדמיה בכירים מדיסציפלינות שונות, לצד שישה ניצבים בדימוס, פרסמנו בימים אלו מחקר מקיף בו דירגנו את 255 היישובים הגדולים בישראל בהתאם לרמת חוסנם.

כמו כן, דירגנו את רמות החוסן במגזר הערבי לעומת היהודי ביישובים צמודי גדר לעומת אזורים אחרים, וכן בחתכים רבים אחרים וכן זיהינו את הקשר של משתנים כמו שכר, השכלה, מצב משפחתי, מספר ילדים, וכן משתנים רבים אחרים לבין רמת החוסן ביישוב.

במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי, בהשתתפות בכירי אקדמיה מדיסציפלינות שונות, לצד 6 ניצבים בדימוס, פורסם בימים אלו מחקר מקיף בו דורגו 255 היישובים הגדולים בישראל בהתאם לרמת חוסנם

במחקר נבנה מודל באמצעותו הוגדרה רמת החוסן של הישובים, שלגביהם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים על מאפיינים שונים של היישוב ותושביו. הגדרת החוסן נשענה על השינוי שחל ברמת החוזק של כל יישוב עקב המשבר ועל היכולת להתאושש ולחזור לרמת החוזק שהייתה טרום המשבר.

חשוב להדגיש שקיים הבדל משמעותי בין המונח "חוזק" לבין המונח "חוסן". להבדיל מחוזק סוציואקונומי שמייצג רמת יכולת נתונה בתחומי הכלכלה, הרווחה, החינוך ובתחומים רבים אחרים ביישוב, שנמדד בעיקר בהשוואה ליישובים אחרים, הרי שרמת חוסן מבטאת בעיקר את מידת העמידות והיכולת להתאושש ולהשתקם ממשבר.

וכדי לדרג יישובים על פי רמת חוסנם, נדרש לזהות משבר שפגע בכלל היישובים ולבחון את מידת ההתאוששות של כל יישוב מן המשבר. במחקר המדובר נבחר משבר הקורונה, כאירוע שמידת ההתאוששות ממנו תיתן אינדיקציה לרמת חוסן צופת פני עתיד ביכולת של כל יישוב להתאושש ממשברים גדולים, בדומה למשבר המלחמה הנוכחי.

מאחר שהקורונה הכתה בכל היישובים בישראל, בשונה לדוגמה ממלחמות, או אסונות טבע המכים בדרך כלל בחלק מהאזורים במידה שונה מאשר באזורים אחרים, הרי שמדידת החוסן לגבי כל יישוב מייצגת את יכולת ההתאוששות ממשבר שהיכה באופן דומה. לכן גם ניתן לדרג את היישובים על פי מידת התאוששותם מהאירוע הדומה שהיכה בהם.

במסגרת העבודה נאספו מתוך פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים שפורסמו לגבי 255 יישובים בישראל בכל אחת מהשנים 2019, 2020, 2021 ו-2022, ולגבי כל יישוב חושב על בסיס נתוני היישוב מדד המייצג את רמת החולשה של היישוב. מדד זה שיקלל את עשרות המשתנים היישוביים ואיפשר לבנות מדד חולשה לכל אחת מהשנים 2019-2022.

להבדיל מ"חוזק" סוציואקונומי, שמייצג רמת יכולת נתונה בתחומי כלכלה, רווחה, חינוך וכולי ביישוב, ונמדד בעיקר בהשוואה ליישובים אחרים – רמת "חוסן" מבטאת בעיקר את מידת העמידות והיכולת להשתקם ממשבר

כזכור, מגפת הקורונה החלה בישראל בחודש מרץ 2020 ונמשכה עד לחודש אוגוסט 2022, ולכן השינויים שחלו במדד החולשה בכל יישוב בשנים 2020, 2021 ו-2022 יכולים לבטא את תגובת היישוב למגפה. באמצעות זיהוי יכולת ההתאוששות על פי מדדים אלו, ניתן לדרג את היישובים על פי מידת חוסנם ויכולתם להשתקם מהמשבר חסר התקדים בהיקפו במלחמה הנוכחית.

במסגרת המודל שניבנה, יצאנו מנקודת הנחה ששיעור השינוי הממוצע במדד החולשה של כל יישוב בשנות המגפה יכול לבטא את מידת חוסנו, כאשר בנוסף לכך בחנו גם את שיעור השינוי שחל במדד החולשה בשנת 2021 לעומת שנת 2019.

היישובים השונים בישראל דורגו על פי רמת חוסנם וכן נבדק המתאם שבין רמת החוסן ביישובים השונים לבין משתנים מסבירים רבים הקשורים ליישוב. כמו כן, הושוותה רמת החוסן של יישובים גדולים ליישובים קטנים יותר, יישובים יהודיים לעומת ערביים, יישובים ביהודה ושומרון, יישובי המרכז לעומת יישובי הצפון והדרום וכן בחתכים אחרים.

ממצאי הדו"ח מעידים, כי מקרב הערים שאוכלוסייתם גדולה מ-50 אלף תושבים, היישוב החזק ביותר וכן החסין ביותר הינו מודיעין-מכבים-רעות. ביישובים שבהם יותר מ-50 אלף תושבים, נמצא שקיים מתאם חיובי בין רמת החולשה של היישוב לבין רמת החוסן שלו.

מהדו"ח עולה כי מהערים שאוכלוסייתם גדולה מ-50 אלף תושבים, היישוב החזק והחסין ביותר הוא מודיעין-מכבים-רעות. ביישובים עם מעל 50 אלף תושבים, נמצא מתאם חיובי בין רמת חולשת היישוב לרמת חוסנו

לגבי כלל היישובים מצאנו שרמת החוסן הממוצעת ביישובים שבהם רמות השכר הן בתחום  8000-10000 גבוהה מזו של יישובים בעלי רמות שכר אחרות. עם זאת, לא ניתן לזהות באופן עקבי קשר ישר או הפוך בין רמת השכר הממוצע ביישוב לבין רמת החוסן. כמו כן, לא נמצא קשר ברור בין הדירוג הסוציו-כלכלי של היישוב לבין רמת החוסן.

בנוסף, באופן מפתיע נמצא קשר שלילי בין שיעור בעלי התואר הראשון ביישוב לבין החוסן של היישוב, למעט בתחום שבו שיעור האקדמיים נע בין עשרה לשלושים אחוזים, שם עלייה בשיעורם מלווה בעליית רמת החוסן.

עוד עולה מהממצאים כי קיימת עלייה ברמת החוסן ביישובים שבהם אחוז גבוה יותר של משפחות עם 1-2 ילדים ביישוב, ומנגד נמצא שרמת החוסן יורדת עם עליית שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה ביישוב.

כמו כן, הממצאים העלו כי רמת החוסן ביישובים גדולים גבוהה מזו שביישובים קטנים מאוד, ונמצא באופן ברור שהחוסן ביישובים הערביים גדול בהרבה מזה שביישובים היהודיים.

עוד זיהינו קשר בין מיקומם הגאוגרפי של היישובים לבין חוסנם, ועל פי ממצאינו חוסנם של היישובים היהודיים ביהודה ושומרון, וכי חוסנם של היישובים הערביים בדרום הינו הנמוך ביותר.

עוד עולה מהממצאים כי קיימת עלייה ברמת החוסן ביישובים שבהם אחוז גבוה יותר של משפחות עם 1-2 ילדים ביישוב, ומנגד נמצא שרמת החוסן יורדת עם עליית שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה ביישוב

לגבי יתר היישובים החוסן הגבוה ביותר בסדר עולה הינו ביישובים היהודיים במרכז, ביישובים היהודיים בצפון, ביישובים הדרוזיים, ביישובים הערביים בצפון וביישובים הערביים במרכז שבהם הוא הגבוה ביותר.

עוד נמצא שחוסנם של יישובים יהודיים סמוכי גדר בצפון גבוה בממוצע מזה של כלל היישובים היהודיים, בעוד שחוסנם של היישובים היהודיים סמוכי הגדר בדרום נמוך מזה של כלל היישובים היהודיים בישראל.

לפיכך, כדי לחזק את העמידות של מדינת ישראל ותושביה בפני משברים התוקפים אותה בתדירות גבוהה, נדרשת מדיניות מכוונת להגברת החוסן. במסגרתה יש להקצות משאבים ולנתבם באופן שיאפשר לטפל בחוליות החלשות יותר, ובהקשר של עבודה זו לטפל ביישובים שחסינותם נמוכה במיוחד.

כמו כן, הממצאים מצביעים על כך שמשאבים אלו צריכים להיות מופנים בממדים גדולים יותר לטיפול בהגדלת החוסן ביישובים ביהודה ושומרון וליישובים יהודיים וערביים בדרום.

עוד משתמע מן המחקר, שהחוסן גבוה יותר ביישובים גדולים בהם יש שיעור גבוה של משפחות עם 1-2 ילדים, בהם השכר הממוצע הינו בתחום 8,000-10,000 שקלים, ואשר יש בהם שיעור בעלי תואר ראשון – נמוך משלושים אחוזים.

נקודה אחרונה למחשבה – יישובים חזקים אינם בהכרח יישובים חסינים, ולכן היכולת לשפר את חסינות היישוב תלויה ביכולת לשנות את הרכב האוכלוסייה בו, ולאו דווקא לעודדו על ידי העברת משאבים גדולה יותר אליו על ידי הממשלה.

יישובים חזקים אינם בהכרח יישובים חסינים, ולכן היכולת לשפר את חסינות היישוב תלויה ביכולת לשנות את הרכב האוכלוסייה בו, ולאו דווקא לעודדו על ידי העברת משאבים גדולה יותר אליו על ידי הממשלה

ההשקעה הממשלתית צריכה להיעשות באמצעות השקעת משאבים לעידוד מעבר של אוכלוסייה שמאפייניה מגבירים את חסינות היישוב, ונראה שאוכלוסייה זו הינה בעיקר משפחות צעירות וקטנות עם 1-2 ילדים שמאפייניהן הנוספים עשויים להיות מתואמים עם המשתנים, שנמצאו ביישובים היותר חסינים בישראל.

פרופ' נסים בן דוד הוא נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, ויו"ר מכוני המחקר לביטחון האישי וחוסן קהילתי ולחקר המדיניות הכללית בישראל - הפועלים במכללה. הוא כלכלן בכיר, שימש בתפקידים ניהוליים בסקטור הבנקאי, העסקי והציבורי. בנוסף, היה חבר בוועדה למינוי פרופסורים בתחום מדעי החברה במל"ג.

ניצב בדימוס זהר דביר כיהן בעבר כסמפכ"ל משטרת ישראל, מפקד הימ"מ ומפקד מחוז צפון במשטרה. משמש כחוקר ויו"ר משותף במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי. דביר מכהן כמנכ"ל חברת "תור" הפועלת בתחום הביטחון בזירה הבינלאומית. בוגר תואר שני בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב.