1

ביום שני הקרוב תתכנס ועדת התכנון והבנייה של מחוז המרכז לישיבה מן המניין ב"זום" (או בשם המעודכן: היוועדות חזותית). לסעיף 9 על סדר היום יש שם מאוד טכני: "תוכנית 420-1109685, דרך מקומית ראשית מס' 4431 קטע 3". במקום המספרים היבשים, אולי מוטב היה לקרוא לילד בשמו: חיסול עמק הצבאים של מודיעין.

יחי האירוניה: ישיבות מהסוג הזה מתקיימות יותר ויותר ב"זום" כי כולם יודעים איזה גיהינום ממתין להם בכבישי ישראל. אז מתכנסים בזום כדי לאשר סלילת עוד כביש, שכמובן רק יחמיר את הפקקים, וחוזר חלילה.

עמק הצבאים הסמוך למודיעין הוא מרחב ירוק נפלא המשתרע בין כביש 443 לקו הירוק ועובר בשולי כפר רות ולפיד. איכשהו חלקת אלוהים הקטנה הזו, שנפרסת על כ־4,000 דונם, נשכחה מלב הנדל"ניסטים ונותרה כמעט לא נגועה.

לפי רשות הטבע והגנים, עדר הצבאים שמתגורר בה כולל בין 70 ל־100 פרטים, ופרט להם יש כאן מגוון מסחרר של בעלי חיים, צמחים וגם כמה עתיקות מרשימות

לפי רשות הטבע והגנים, עדר הצבאים שמתגורר בה כולל בין 70 ל־100 פרטים, ופרט להם יש כאן מגוון מסחרר של בעלי חיים, צמחים וגם כמה עתיקות מרשימות. במדינה שלא רוצה לחנוק את עצמה לדעת, המתחם הזה היה מוכרז שמורת טבע או גן לאומי. בישראל רוצים לסלול עליו כביש.

עמק הצבאים המקורי, בירושלים, הפך לשכיית טבע מהנחשקות בישראל רק בזכות מאבק נחוש של תושבים ופעילי סביבה שמנעו ממנו להפוך לשיכון. גם בעמק הצבאים גרסת מודיעין מנהלים תושבי האזור והחברה להגנת הטבע מערכה להצלתו, ומקווים שחברי הוועדה יזכרו את התקדים מירושלים.

שועל מטייל בעמק הצבאים של חבל מודיעין (צילום: מירי פוקס, מטה המאבק להצלת עמק הצבאים של חבל מודיעין)

הכביש שמבקשים לסלול – 4431 מספרו – אמור לשמש כדרך גישה נוספת לעיר החרדית הגדולה מודיעין עילית, שכיום מחוברת לכביש 443 באמצעות עורק יציאה אחד (כביש 446).

אבל במקום לפתוח כביש ענק חדש עם ארבעה נתיבים (שניים לכל צד) ולבתר מרחב שלם, אפשר להרחיב את הכביש הקיים או להסדיר לשימוש דרך עפר העוברת בשולי השטח, לאורך תוואי הקו הירוק, שאושרה לאחרונה על ידי מערכת הביטחון.

לפי ניתוחי הביקושים של מתכנני התחבורה, בעוד 15 שנה ייסעו על הכביש החדש בשעות השיא רק ארבע מכוניות בדקה בכל נתיב. בשביל תנועה דלילה כזו הורסים חתיכת ארץ?

לפי ניתוחי הביקושים של מתכנני התחבורה, בעוד 15 שנה ייסעו על הכביש החדש בשעות השיא רק ארבע מכוניות בדקה בכל נתיב. בשביל תנועה דלילה כזו הורסים חתיכת ארץ?

המשוואה ידועה: עוד כבישים מייצרים עוד ביקוש למכוניות שגורם לסלילת עוד כבישים וחוזר חלילה, והמדינה הצפופה במערב מכסה את עצמה לדעת באספלט ובטון. רגע לפני שיצביעו ביום שני בעד הפיכת הגבעות הרכות שבפאתי מודיעין לאוטוסטרדה, חברי הוועדה צריכים להשיב בכנות: כשגם בכביש החדש המכוניות יעמדו בפקק אחד גדול, מה יהיה הפתרון אז? מחלף על הירח?

עמק הצבאים של חבל מודיעין. כאן אמור לעבור הכביש (צילום: דב גרינבלט החברה להגנת הטבע)

2

המאבק על הקמת שדה התעופה הבינלאומי השני הוא לא רק הארוך בהיסטוריה של ישראל – התחילו לדבר על השדה הזה מעט לאחר השקת הטרמינל החדש של נתב"ג – הוא גם אחד המשונים.

זה כנראה הנושא היחיד בישראל של היום שעליו יכולים להסכים – ואף להיאבק כתף לצד כתף – קיבוצניקים שמאלנים מעמק יזרעאל וכהניסטים מהנגב. וזו כנראה ההצבעה היחידה בכנסת שבה נעמה לזימי ואלמוג כהן ימצאו את עצמם באותו צד.

כולם דורשים שהשדה השני של ישראל יהיה בנגב, שם הוא עשוי להיות מנוע צמיחה, תעסוקה ופריחה תשתיתית, ולא ברמת דוד, שם הוא עלול להביא חורבן על המרחב הכפרי הירוק, הטבע והחקלאות

זה מה שקרה ביום שלישי השבוע, כשהחוק שמחייב הקמת שדה תעופה בינלאומי בנבטים בתוך חמש שנים אושר במליאה בקריאה ראשונה. יוזמי ההצעה: אלמוג כהן (איש אופקים), רם בן ברק (נהלל) ושלום דנינו (אופקים). ההצעה שלהם הוצמדה להצעה דומה של לזימי, במקור בת מגדל העמק.

כולם דורשים שהשדה השני של ישראל יהיה בנגב, שם הוא עשוי להיות מנוע צמיחה, תעסוקה ופריחה תשתיתית, ולא ברמת דוד, שם הוא עלול להביא חורבן על המרחב הכפרי הירוק, הטבע והחקלאות.

הדמיה לשדה התעופה בנבטים (צילום: סטודיו הקוביה)

הכוח המניע מאחורי ההצעה הוא כהן, חבר סיעתו של איתמר בן גביר. מוזר לשמוע פעילים במטה המאבק, אנשי ההתיישבות העובדת מהצפון, קוראים לו בחיבה אלמוג (במלעיל) ומשבחים אותו על הענייניות ועל כך שהוא לא נותן למחלוקות הפוליטיות העמוקות לגלוש לתוך החדר כשמדברים על שדה התעופה. הם מודעים לתהום האידיאולוגית הפעורה ביניהם אבל נחושים לשים את הפערים בצד לטובת המטרה המשותפת.

לכולם ברור שהמאבק האמיתי מתחיל רק עכשיו. ההכנה לקריאה שנייה ושלישית היא השלב החשוב ביותר בחייו של כל חוק. לעיתים אין קשר בין החוק שנכנס לוועדה – במקרה הזה ועדת הכלכלה בראשות דוד ביטן – לחוק שיוצא ממנה.

חשוב להזכיר שמפקד חיל האוויר לשעבר אליעזר שקדי תומך נמרצות בחלופת נבטים, ושבין חברי מטה המאבק יש טייסים בכירים לשעבר ובעלי תפקידי מטה בחיל שמכירים כל נתיב אוויר וכל מסלול נחיתה בישראל

הפעילים והח"כים שתומכים בהקמת השדה בנבטים נערכים למאבק עז: מערכת הביטחון תפעיל מנופי לחץ אדירים כדי לטרפד את החוק. חיל האוויר יטען שחופש הפעולה שלו ייפגע. מכיוון שחלק מהטיעונים של החיל לא חשופים לציבור, קשה לגבש עמדה מושכלת ולהעריך אם מדובר בפגיעה מבצעית אמיתית או בשיקולי נוחות.

בהקשר הזה, חשוב להזכיר שמפקד חיל האוויר לשעבר אליעזר שקדי תומך נמרצות בחלופת נבטים, ושבין חברי מטה המאבק יש טייסים בכירים לשעבר ובעלי תפקידי מטה בחיל האוויר שמכירים כל נתיב אוויר וכל מסלול נחיתה בישראל. אם הם לא משתכנעים מנימוקי חיל האוויר, אולי גם אנחנו לא צריכים להתרגש מהם.

ח"כ אלמוג כהן, 1 ביולי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ההתייצבות של הח"כים מול צה"ל מהווה נדבך נוסף באירוניה של המאבק הזה: ב־99% מהנושאים הבוערים שעל סדר היום, חברי השמאל–מרכז מיישרים קו בימים אלה עם מערכת הביטחון וראשיה מול מכונת הרעל של בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' ושות'. במאבק על שדה התעופה, הכוחות מסתדרים אחרת. ח"כים מימין ומשמאל, תושבי הצפון ותושבי הנגב, מבקשים להבהיר: אנחנו מדינה שיש לה צבא, ולא צבא שיש לו מדינה.

שחקנית נוספת במגרש היא שרת התחבורה מירי רגב, שמשחררת מדי פעם הצהרות חגיגיות – בעיקר כשהיא פוגשת את היהלום הליכודי בני ביטון, ראש עיריית דימונה – על כך שהשדה יהיה בנגב. רגב כמובן לא מחליטה על כך לבדה, אבל למה לא להצהיר. הבעיה היא שהמטה התכנוני הכפוף למשרדה מקדם במהירות גדולה הרבה יותר דווקא את חלופת רמת דוד.

מכיוון שמדובר במרוץ נגד הזמן – איזה שדה יהיה מתוכנן ומוכן ראשון – הצעת החוק נוקבת בלוחות זמנים מוגדרים: בתוך חמש שנים תושלם הקמת השדה בנבטים. "זה כמו להעביר חוק שיורה לצב לרוץ מהר"

מכיוון שמדובר במרוץ נגד הזמן – איזה שדה יהיה מתוכנן ומוכן ראשון – הצעת החוק נוקבת בלוחות זמנים מוגדרים: בתוך חמש שנים תושלם הקמת השדה בנבטים. עד סוף השנה הנוכחית (31 בדצמבר 2025) תגיש המועצה הארצית לתכנון ובנייה לממשלה תכנית מפורטת להקמת השדה.

המטרה ראויה, אבל מי שמכיר את הקצב שבו מוקמים פרויקטי תשתיות גדולים בישראל יודע שהיא לא קשורה למציאות. "זה כמו להעביר חוק שיורה לצב לרוץ מהר", אמר השבוע גורם בתחום. מצד שני, גם אם הצב לא ירוץ, אבל לפחות יתחיל ללכת לכיוון הנכון – דיינו.

אנשי עמק יזרעאל מפגינים נגד הקמת שדה תעופה ציבורי ברמת דוד, ינואר 2018 (צילום: ענת חרמוני/פלאש90)

3

אם יש משהו שנמצא בקונצנזוס בתחום שמירת הטבע בישראל זו העובדה שקמפיין "צא לנוף אך אל תקטוף" משנות ה־60 של המאה הקודמת היה הצלחה מסחררת. דורות של ישראלים גדלו על ההכרה שאסור לקטוף פרחי בר. למה דווקא זה תפס? לא ברור. הרי זה לא שהפכנו לעם של ירוקים. אותם ישראלים שלא קוטפים פרחי בר, משליכים פסולת בטבע ומזהמים בלי חשבון.

ברשות הטבע והגנים ובמשרד החינוך החליטו שהגיע הזמן לרענן את המודעות למעמדם של פרחי הבר, חידשו את הכרזה ההיסטורית (עם 16 פרחים שאוירו על ידי צוות הקיו גרדנס – הגנים הבוטניים בלונדון) והפיצו אותה, יחד עם מערכי שיעור, בכ־4,000 כיתות בבתי הספר היסודיים.

בית ספר באום אל־פחם וחווה חקלאית בטבעון (צילום: רשות הטבע והגנים)

4

אין נכס גדול לעיר מטבע עירוני, וטבע עירוני במזרח נתניה זו חורשת הסרג'נטים. בישורת האחרונה של החורף היא עדיין פורחת בשלל גוונים של סגול, ויש אפילו צבעונים. גם בריכת החורף המקסימה עדיין לא התייבשה.

בעוד שבועיים – בוודאי נוכח השרב שפרץ במלואו עוזו – כל זה כבר יהיה הרבה יותר חום וצהוב, אז גשו לשם מהר לפני שייגמר

בעוד שבועיים – בוודאי נוכח השרב שפרץ במלואו עוזו – כל זה כבר יהיה הרבה יותר חום וצהוב, אז גשו לשם מהר לפני שייגמר.

חורשת הסרג'נטים, נתניה, מרץ 2025 (צילום: אביב לביא)