בקצרה

• תוכנית חמאס לתקוף את ישראל, שיצאה לפועל בטבח ב-7 באוקטובר 2023, החלה להיבנות כבר ב-2016.
• אחת המטרות המרכזיות של מתקפת חמאס, אולי החשובה ביותר מבחינתו, הייתה למנוע את הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה.
• נשיא איחוד האמירויות הזהיר את נתניהו מפני המתקפה והטבח.
• ישנן הערכות לפיהן אויבי ישראל ראו במאבק הפנימי סביב ההפיכה המשטרית חולשה והזדמנות לתקוף, אך מתקפת חמאס תוכננה הרבה קודם.

בישראל רווחת הדעה שהמחלוקת העזה – או אף הפילוג – סביב ההפיכה המשטרית ("הרפורמה המשפטית") ב-2023 היא זאת שעוררה את ארגון הטרור חמאס לפתוח במתקפה בה ביצע את הטבח ב-7 באוקטובר.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

בקצרה

• נתניהו טוען שאילו העירו אותו בלילה שלפני ה-7.10 "הכול היה נראה אחרת".
• קצין המודיעין בלשכת נתניהו קיבל הודעה על סימנים חריגים, אך משום שנכתב בה ש"אין מדובר באירוע דחוף", בחר על פי הנוהל שלא להעיר אותו.
• כאשר נתניהו התעורר, הוא שאל שאלות בדיקה בלבד, לא נתן פקודות.
• נתניהו העביר הוראות מבצעיות רק ב-09:55: סגירת הגבול, גיוס מלא ופקודת מלחמה, יותר משלוש שעות אחרי העדכון הראשון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען ש"אם היו מעירים אותו בלילה שלפני הטבח ב-7 באוקטובר הכול היה נראה אחרת". מדובר בטענה שקרית הסותרת את העובדות שפרסמה לשכתו-שלו.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

בתחילת אוגוסט ציטט ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאום פומבי "הודעה" איראנית דרמטית: "בכיר משמרות המהפכה אחמד ואחידי", נטען, "הצהיר לראשונה שטהרן מפתחת נשק גרעיני".

הבעיה, כפי שנחשף בתחקיר של רונן ברגמן ב-ynet ושל ארגון "בודקים", היא שוואחידי מעולם לא אמר זאת. חיפוש בפרסית, אנגלית, ערבית ועברית לא העלה שום נאום, הקלטה או מקור.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

ה-7 באוקטובר היה כשל מערכתי. – מודיעיני, מבצעי, תפיסתי ומדיני. צה"ל, אמ"ן, שב"כ ופיקוד הדרום כשלו במשימתם להתריע בזמן, להיערך לאיום ולהגן על יישובי הדרום. אבל הכשל הצבאי אינו סוף הדיון באחריות – אלא תחילתו.

במשך שנים, בתקופת ממשלות ישראל ובראשן בנימין נתניהו ב-13 מתוך 14 השנים שקדמו לטבח, אפשרה ישראל לחמאס להתעצם מכוח טרור לצבא בעל יכולות חדירה ופלישה. ישראל הסתמכה במידה רבה על הרתעה, מודיעין, מכשול וטכנולוגיה במקום לבנות הגנה שאינה תלויה בכך שהמודיעין לעולם לא יטעה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

במשך שנים בנה לעצמו ראש הממשלה בנימין נתניהו תדמית ציבורית של "מר ביטחון". אלא שבדיקת האופן שבו נבנה כוחו הצבאי של צה"ל, קבלת ההחלטות ברכש מערכות נשק וההכנות להתמודדות מול איראן וחזבאללה, מציגה תמונה שונה בתכלית: תשתית שנשחקה שנים, תפיסת ביטחון לא ברורה, הימנעות מהחלטות לצד קבלת החלטות שגרמו נזק, אובדן הרתעה והתעלמות מהתרעות.

במשך השנים התברר כי הכוח הצבאי שנבנה בתקופת נתניהו היה קטן מדי; עקרונות תפיסת הביטחון המסורתית קרסו; נוצר מחסור כרוני במיירטים; רכש הצוללות התנהל באופן לקוי; מדיניות ה"הכלה" מול ארגוני הטרור חזבאללה וחמאס כשלה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

מאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023, מקפיד נתניהו להתחמק מאחריותו לשרשרת ההחלטות והמחדלים שאפשרו את האסון ומטיל אותה על הדרג המבצעי. אבל לאדם שעמד, ועדיין עומד, בראש הפירמידה יש אחריות כבדה.

במשך רובם של שני העשורים האחרונים נתניהו כיהן כראש ממשלת ישראל וקיבל שרשרת של החלטות אסטרטגיות שהיו בין הגורמים המרכזיים שאפשרו את מתקפת חמאס: הקטנת צה"ל, העברת כוחות מעוטף עזה ליו"ש, חיזוק אחיזתו של חמאס בעזה ופגיעה בלכידות החברתית של ישראל.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית