במבט ראשון, שני וגם שלישי, אלה נראים כמו סתם שיחים. אפשר לחלוף על פניהם מאות ואף אלפי פעמים מבלי להקדיש להם תשומת לב מיוחדת. מדובר במערום צמחייה גנרי וצפוף, המשתרע לאורך הכניסה למרכז המסחרי ברחוב ברודצקי – 100 מטרים באורך ו־25 מטרים בעומק. סבך שמכיל, אולי, עטיפות של קרטיבים, חטיפים ובדלי סיגריות, ולכל היותר משמש כמסתור לחתולים – וזהו.
רק מכשול בדרך לקיוסק, לעסקים הסמוכים או לבית הספר "אליאנס" – כפי שאני עצמי חוויתי במשך שש שנים לפחות. מי שמבקש רגע של שקט או שאיפה של טבע עירוני יעדיף לפנות מזרחה, אל החורשה המטפסת מברודצקי לרחוב חיים לבנון, או טוב מכך – מערבה, אל חורשת רידינג המעטירה והרחבה.
העצים זוכים ליחסי ציבור ולאהדה – אבל השיחים האלה נחשבים, לפחות על פניו, למטרד. כך לפחות סברו בעיריית תל אביב, ובאמצע נובמבר גילו התושבים, כמעט במקרה, שאגף שפ"ע (שיפור פני העיר) מתכנן להסיר את מתחם השיחים במרכז המסחרי ולהחליפו במדשאה – בלי שנמסרה הודעה פומבית לציבור.
השיחים האלה נחשבים, לפחות על פניו, למטרד. כך לפחות סברו בעיריית ת"א, ובאמצע נובמבר גילו התושבים, כמעט במקרה, שאגף שפ"ע מתכנן להסיר את מתחם השיחים במרכז המסחרי ולהחליפו במדשאה
בעירייה הצדיקו את העקירה בכך שבשיחים יש פסולת, שחלקם התייבשו, שיש להחליף את צינורות ההשקיה, ושהם מושכים מכרסמים. ייתכן שגם לבעלי העסקים במקום נוח יותר לראות את הלקוחות יושבים על הדשא עם כוסות קפה חד־פעמיות. מי צריך את הסבך הזה?
אלא שהתושבים חושבים אחרת. בעודנו עומדים במקום, תושבת השכונה, עו"ד גלית סמואל, מונה בפניי את יתרונות השיחים כריאה ירוקה עירונית, ומתקשה להבין מדוע ביד אחת העירייה מזמינה את התושבים לבקר באתרי טבע עירוניים – וביד השנייה מחריבה אחד שכבר קיים כאן.
השיחים חסכוניים במים ודורשים השקיה מועטה, מטהרים את האוויר, מפחיתים את הטמפרטורה בקיץ ותורמים לחלחול מי נגר אל הקרקע. הם מהווים אתר טבע עירוני פורח, המאפשר קינון לציפורי שיר ומשמש מקור מזון של צוף ואבקה להן, לפרפרים, לדבורים ולבעלי חיים קטנים נוספים.
נוסף על כך, השיחים מסתירים את הכביש ממי שעומד בתוך המרכז המסחרי, ואף סופחים חלק מרעש המכוניות. בזמן שאנחנו הולכים לאורכם, ניתן לראות כיצד הם יוצרים פינות אינטימיות וחוצצים בין הלקוחות היושבים על הספסלים לבין הכביש העמוס יחסית. הפעילים ספרו כאן 13 מיני צמחים שונים, וברגע שמתחילים להתבונן בהם – קשה להסיר את המבט.
כל זה צפוי להתחלף בדשא זולל מים, שקשה לתחזק, ולמעשה – למדבר אקולוגי.
המתחם הקטן הזה אולי לא היה מעורר עניין רב, אלמלא האיום שמרחף מעל כלל הגדרות החיות והעצים בין הבתים שרמת אביב טובלת בהם. השכונה עוברת בשנים האחרונות מתיחת פנים גורפת
המתחם הקטן הזה אולי לא היה מעורר עניין רב, אלמלא האיום שמרחף מעל כלל הגדרות החיות והעצים בין הבתים שרמת אביב טובלת בהם. השכונה, שתוכננה בשנות ה־50 עם מרחבים ירוקים נדיבים בין שיכון לשיכון, עוברת בשנים האחרונות מתיחת פנים גורפת – הרחבות בניינים ותמ"אות.
העצים עדיין נהנים מהגנה סטטוטורית, ועקירתם מחייבת אישור של פקיד היערות. במקרה הטוב, פקיד היערות ידרוש פיצוי באמצעות שתילת עצים במקום אחר — אך שום דבר לא מפצה באמת על כריתה של עץ בוגר. ובכל מקרה, בישראל מתרחשת מגפה של כריתת עצים.
לעומת העצים, השיחים – שמרכיבים גדרות חיות מרשימות ומהווים מארג אקולוגי שלם בפני עצמם – ניגפים מול הדחפורים ללא יכולת להתנגד וללא צורך באישור מפקיד היערות. אחת ההשלכות המצערות של היעלמותם היא הכחדה כמעט מוחלטת של קיפודי החולות מהשכונה.
את ההבדל בין מה שהיה ירוק לבין המדבר שמותירה אחריו הבנייה החדשה אפשר לראות היטב ברחבי השכונה – רצועות ירוקות שהופכות במקטעים מסוימים לאתרי בנייה, שבתצורתם הסופית ישאירו רק תזכורת עלובה למה שצמח שם בעבר. בזמן של משבר אקלים חמור, היתרון של מתחם השיחים הזה אינו ניתן להחלפה: לא מתוכננת בו בנייה – ולכן יש לשמור עליו.
לעומת העצים, השיחים – שמרכיבים גדרות חיות ומהווים מארג אקולוגי שלם בפני עצמם – ניגפים מול הדחפורים ללא יכולת להתנגד וללא צורך באישור מפקיד היערות
מעל 600 מתנגדים
לאחר שנודע להם על הכוונה להרוס את המתחם, פנו חברי פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב־יפו בכתב לאגף שפ"ע, והציעו חלופות שיאפשרו לתחזק את המתחם: הצבת פחי אשפה, ניקוי השיחים – בדומה לנעשה בחופים ובאתרי טבע – גיזום ויצירת חזיתות סגורות שיצמצמו את האפשרות להשליך פסולת, וכן שילוט שיכלול אכיפה והסברה.
באשר לשיחים שהתייבשו, הציעו התושבים להמתין לסיום עונת הגשמים כדי לבדוק אם יתאוששו, ואם לא – לטפל בהם באופן נקודתי ולהחליפם באחרים. כיום, לאחר הגשמים, אפשר שכולם במצב טוב וירוק ואם אכן יש מכרסמים (אף שלא נראו בשטח), ניתן להציב פיתיונות הומניים ולהעבירם למקום אחר.
מדובר בנכס יקר ערך ופינת חמד שיש לשמור ולהגן עליה — כך כתבו בפורום התושבים, במיוחד על רקע דריסת הצמחייה במתחמים הפרטיים ברחבי השכונה. אלא שהמכתב לא זכה למענה עד היום. בעקבות זאת, כ־200 תושבים שלחו מיילים לאגף שפ"ע, בדרישה לעצור את העקירה ולשמר את המתחם.
לכאורה, העצומה ההמונית נשאה פרי: בדצמבר קיבלו התושבים הודעה ממרכז פניות הציבור של אגף שפ"ע, שלפיה "אין כוונה לעקור את השיחים במקום". אלא שבינואר התברר כי העירייה ממשיכה לקדם את העקירה מאחורי גבם – ובסתירה לתשובה שנמסרה. בעקבות זאת פתחו התושבים עצומה חדשה, שעליה חתמו כבר יותר מ־600 איש.
בדצמבר קיבלו התושבים הודעה ממרכז פניות הציבור של אגף שפ"ע, שלפיה "אין כוונה לעקור את השיחים במקום". אלא שבינואר התברר כי העירייה ממשיכה לקדם את העקירה מאחורי גבם
שיתוף בכאילו
העירייה המשיכה לקדם את המהלך, ובפברואר פרסמה משאל תושבים במסגרת מה שכונה "שיתוף ציבור". לכאורה – מהלך חיובי, שנועד לערב את הציבור בקבלת ההחלטות. בפועל, מדובר היה רק במראית עין: המשאל הציע שתי אפשרויות בלבד: עקירת כל המתחם או הריסת רובו המוחלט – ללא אפשרות לשמר אותו.
בתשובה לשאלה מדוע לא נכללה במשאל אפשרות לשימור המתחם, נמסרה מעיריית תל אביב התגובה הבאה: "עיריית תל אביב־יפו החליטה לשדרג את מתחם השיחים בברודצקי על ידי טיפול בערוגות, גיזום השיחים, שתילת דשא והצבת מקומות לישיבה ושהייה.
"בהמשך לכך, הוציא מנהל קהילה שיתופון לתושבי השכונה, שאפשר להם לבחור בין טיפול בשתי ערוגות, לבין טיפול בכל ארבע הערוגות, ובנוסף – שאלה פתוחה בה ניתן היה להוסיף מלל חופשי.
"השאלון הופץ באמצעות מערכת שיתוף ציבור בכל הפלטפורמות הדיגיטליות – פייסבוק, קבוצות ווטסאפ שכונתיות, דיגיתל, ובנוסף, לבקשת תושבים, גם כשאלון ידני שהונח במרכז הקהילתי רמת אביב ובבתי עסק במרכז המסחרי.
"העירייה תפרסם את תוצאות השיתופון לכלל תושבי השכונה לאחר החלטה סופית לגבי העבודות ובמקביל יזומנו התושבים למפגש זום שבו יוסבר לעומק על העבודות המתוכננות טרם תחילתן"
העירייה תפרסם את תוצאות השיתופון לכלל תושבי השכונה לאחר החלטה סופית לגבי העבודות ובמקביל יזומנו התושבים למפגש זום שבו יוסבר לעומק על העבודות המתוכננות טרם תחילתן".
ראובן לדיאנסקי, חבר המועצה והאחראי על אגף שפ"ע, לא השיב לפנייה בנושא.
אין חלופת שימור
בהתייחס לתגובת עיריית תל אביב, כתבה סמואל כך: "בניגוד לאמור בתגובת העירייה, אין מדובר בתוכנית ל'טיפול' ו'שדרוג' מתחם השיחים אלא בעקירה וחיסול שלו – כולו או רובו הגדול.
"אשר למשאל התושבים, הוא לא כלל שאלה פתוחה אלא סעיף הערות בלבד. גם מי שרצו לציין בסעיף ההערות שהם מעדיפים לשמר את המתחם, היו חייבים להצביע בהצבעה המקוונת בעד אחת משתי האפשרויות ההרסניות שהעירייה קבעה – עקירת כל השיחים או רובם, וזאת בסתירה להערה בעד שימורם. רוב ההצבעות בוצעו באופן מקוון ולא בטופס ידני.
"גם מי שרצו לציין בהערות שהם מעדיפים לשמר את המתחם היו חייבים להצביע בעד אחת משתי האפשרויות ההרסניות שהעירייה קבעה – עקירת כל השיחים או רובם"
"השימור היה צריך להופיע כחלופה רשמית ושוות ערך לאפשרויות האחרות, מה גם שבמועד פרסום המשאל, אגף שפ"ע כבר קיבל מאות פניות תושבים נגד עקירת המתחם.
"מפגש תושבים ודיון מעמיק היה צריך להתקיים לפני פרסום משאל הוגן ולא מגמתי, ועריכת מפגש רק כדי להסביר לתושבים מה העירייה כבר החליטה לעשות אינו נותן מענה לבקשתנו להידבר עם התושבים ולהתייחס באופן רציני לבקשה לשמר את המתחם היפהפה ורב־התועלות.
"תוצאות המשאל, יהיו אשר יהיו, אינן לגיטימיות ואנו דורשים מהעיריה לגנוז אותן, לבטל את התכנית לעקירת כל או רוב המתחם ולהקשיב למאות התושבים (למעלה מ-600 עד כה) שמבקשים לשמר אותו."
"היוזמה לעקירה לא באה מהתושבים אלא מועד הסוחרים של המרכז המסחרי, שלחץ על העיריה במשך שנים לחסל את השיחים ולשתול במקומם דשא. כל השנים העיריה עמדה בפרץ ושמרה על המתחם ולא ברור לנו מדוע היא לפתע אמצה את עמדתם. מדובר בקבוצה קטנה בעלת אינטרסים צרים, שמולה עומדים מאות תושבים שפנו לעיריה בבקשה לשמר את המתחם.
"העיריה מפרסמת מודעות שקוראות לבוא ללראות טבע עירוני, ובה בעת, היא רוצה לחסל פינות כאלה בדיוק, כמו מתחם השיחים היפהפה שאנחנו נאבקים לשמר"
"השכונה מאבדת בשנים האחרונות, ותמשיך לאבד, מאסות אדירות של שיחים ותיקים בשטחים הפרטיים עקב הרחבות, בינוי ועכשיו גם פרוייקטי תמ"א 38. השיחים הותיקים הם חלק חשוב של הנוף הירוק, הריאות הירוקות ומארג הטבע העירוני בשכונה, ולכן יש משנה חשיבות לשימור שלהם בשטחים הציבוריים, כמו במקרה הזה.
"העיריה מפרסמת כיום מודעות שקוראות לתושבים לבוא לגינות הציבוריות לראות טבע עירוני, ובה בעת, היא רוצה לחסל פינות כאלה בדיוק, כמו מתחם השיחים היפהפה שאנחנו נאבקים לשמר."
לא ברור מדוע העירייה להוטה כל כך להחריב את שכיית החמדה הזו, גם לאחר שקיבלה משוב ממאות תושבים שניסו להסביר מדוע חשוב לשמר אותה. גם אם יש בעל עסק שמעדיף לראות במקום דשא, שיקול מסחרי לא אמור להכתיב את המדיניות בשטח ציבורי – במיוחד על רקע תנופת ההריסות מסביב.
במהלך הסיור במקום, סמואל נתנה לי לטעום שום בר המשגשג בין ערוגות השיחים במתחם. השום צומח שם בזכות פרויקט אחר שפורום התושבים לטבע עירוני בתל אביב החל לקדם כבר ב־2008, במטרה להפסיק את השימוש בקוטלי עשבים כימיים ולשמר פרחי בר וצמחייה עונתית בעיר. הם עודדו את העירייה להפסיק לרסס בעשרות שטחים ציבוריים – וכך אפשר למעל מאה מיני צמחים לשוב ולצמוח.
לא ברור מדוע העירייה להוטה כל כך להחריב את שכיית החמדה הזו. גם אם יש בעל עסק שמעדיף לראות במקום דשא, שיקול מסחרי לא אמור להכתיב את המדיניות בשטח ציבורי
המאבק הנוכחי משתלב באחד הפרויקטים הוותיקים של הפורום – "רב שיח" – שנועד להעלות את המודעות לחשיבותם של שיחים ירוקי־עד, ולעודד צמצום בעקירה ובגיזום האגרסיבי שלהם, הן בשטחים ציבוריים והן בפרטיים.
ערך היסטורי
תהיה אשר תהיה תוצאתו של המאבק, דבר אחד בטוח: הוא הוליד מעורבות קהילתית ופעילות הסברתית וחינוכית מצד התושבים והילדים, שנרתמו לחיזוק הקשר עם הסביבה. הילדים כתבו שירים, ציירו והפגינו למען שימור המתחם, עם סיסמאות כמו "אל תעקרו נטוע", "השיחים הם החמצן שלנו" ו"שיח עירוני זה טבע חינני".
"אם יש לעירייה תקציב להרוס את השיחים ולשתול במקומם דשא – יש לה גם תקציב לשמר ולטפח", אומרת לי עירית רובינשטיין תושבת השכונה, שעברה במקום בזמן ביקורי במקום, ופעילה גם היא במאבק לשימור המתחם. היא מראה לי קליפ של ה"קומדי סטור" משנות ה־90 שצולם כאן, בימים שבהם פעלו במרכז סניף דואר ובנק.
"הרבה ילדים רתומים למאבק הזה ואוהבים את השיחים. וצריך להבין שיש פה גם ערך היסטורי וזה גם חלק מהצביון של השכונה ומייצר חוסן קהילתי ומסורת"
"הרבה ילדים רתומים למאבק הזה ואוהבים את השיחים. וצריך להבין שיש פה גם ערך היסטורי וזה גם חלק מהצביון של השכונה. גם שפ"ע צריכים לקחת את זה בחשבון – זה מייצר חוסן קהילתי ומסורת, יחד עם כל היתרונות הסביבתיים והנופיים של השיחים, ולכן השימור שלהם חשוב מאד".
"אחרי השבעה באוקטובר אנחנו יותר ויותר מבינים את הערך של המרחב הציבורי כשחקן מרכזי במשוואה של שימור החוסן והיציבות בחיינו, במיוחד כשמדובר בריאה ירוקה, כפרית ומקסימה כמו מתחם השיחים במרכז המסחרי השכונתי."
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובה למיכל שמעון: בניגוד לתיאור שלך, השיחים במרכז המסחרי מטופחים וּפורחים וּמתוחזקים באופן סדיר. הם משמשים כריאה ירוקה עם יתרונות סביבתיים ונופיים שתורמים לאיכות החיים והסביבה.
בני־אדם הם מקור ללכלוך, לא השיחים. ככל שיש פסולת פה וָשם בין השיחים, הפתְרון הוא תגבור הניקיון על ידי העירייה ולא העקירה שלהם.
זוֹ איוולת גמורה לשתול דשא זולל מים במקום השיחים (שהם חסכוניים במים וגם מסתירים את הכביש) או בחורשת רדינג שהיא שטח בעל אופי טבעי עם מרבדים של צמחי־בר.
השכונה שלנו איננהּ פארק הירקון; זה הצביון וזה היופי שלה.
השיחים הם מקור ללכלוך, הצטברות של אשפה ובתור ילדה, מקום מסתור לעבריני מין.
השיחים ברמת אביב גודלים בהזנחה כעצים ומלאים בפסולת, אשפה וזיהום. הגיע הזמן לשילוב של מדשאות בפארק רידניג ובפסי ירק! מיכל
תודה לעומר שרביט על כתבה אכפתית שאין הרבה כמותה בצהובונים והפוליטיקה של היום ותודה לזמן ישראל, שהולך ותופס מקום כעתון איכותי ללא יותר מדי שטויות שמעניינות את מי שלא רואה דבר מעבר לקצה אפו.
עירית תל-אביב ירוקה בכאילו.
במקום לשמור על ריאה ירוקה עם צמחיה חסכונית במים היא מעדיפה לשתול דשא, לבזבז מים, לדרוס את השיחים (ואת כל החיים שבתוכם). ועל הדרך לבזבז כספי ציבור יקרים.
עולם הפוך.
הלוואי שהתושבים יצליחו לעצור את ההרס המיותר הזה