המסע שלי לישראליות החדשה החל בנסיעת אוטובוס, בקו 161 מתל אביב לבני ברק. עליתי ליד ביתי, בתחנה שמהווה נקודת ציון היסטורית מרגשת, שדרות בן גוריון פינת רחוב בן יהודה. מול התחנה שוכן ביתו של האיש הצנוע, דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של המדינה. ממש בסמוך נמצא רחוב בן יהודה המפורסם, על שמו של הוגה השפה העברית במדינה הצעירה.
הנסיעה בתל אביב שטופת השמש חולפת על פני חפירות הרכבת הקלה ומתחמי פינוי הבינוי בעיר. עיר שנמצאת בשינוי היסטורי נערכת לקראת אתגרי העתיד. סצנת הרחוב סואנת, בתי קפה מלאים ביושבים. מכל עבר מציצות מודעות החטופים והחללים. על העצים תלויים סרטים צהובים.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
הכותרות הראשיות עכשיו
"אני לא מספיק רזה", "לא מספיק שרירי", "רחוקה מהאידיאל" – אלו רק חלק מהאמירות הנפוצות שמהדהדות בקרב רבים בקהילה הלהט"בית, המשקפות את הלחץ החברתי הנרחב בנושא דימוי הגוף. חודש הגאווה השנה היה אמור להביא איתו צבעוניות, שמחה וחגיגה של נראות – אך המלחמה השאירה את כולם במרחבים המוגנים מאימת הטילים האיראניים.
גם בימים כתיקונם, ללא ההסתגרות במקלטים ובממ"דים שחווינו במלחמה מול איראן, ישנם רבדים פנימיים עמוקים של התמודדות עם דימוי גוף ומשקל, המשפיעים באופן משמעותי על הבריאות הנפשית והפיזית של הקהילה.
ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
מתחילת השנה נרצחו בישראל 20 נשים על רקע של אלימות במשפחה. האלימות המשתוללת אינה פוסחת על נשים מאף קבוצה בישראל, ולרוצחים לא משנה גיל הקורבן, ההשתייכות החברתית או המיקום הגיאוגרפי.
אחת הנרצחות האחרונות היא קוותר זיתאווי בת ה-60 מאום אל-פחם, שנדקרה למוות בידי בנה. הוא ניסה לרצוח בדקירות גם את אשתו ההרה. בשבת לפניה נרצחה דניאלה יעקובוביץ', בת 67 מנהריה, שבנה דקר אותה למוות. כמה ימים לפני כן נרצחה ילנה גאלובסקי, בת 51 מבת ים, כשבן זוגה דקר אותה לעיני בתם והתאבד. הרשימה האיומה והמדממת הזו הולכת ומתארכת, שתיקת הרשויות רועמת וברור לכולנו שהרצח הבא הוא רק עניין של זמן.
עו"ד מרים זלקינד היא מנהלת הקליניקה למשפט ומגדר במכללה למנהל, בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב עם התמחות במדיניות ציבורית.
שובל גל היא סטודנטית למשפטים במכללה למנהל, משתתפת בקליניקה למשפט ומגדר ומתנדבת במקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
דונאלד טראמפ אוהב להשוות את עצמו לפרנקלין ד. רוזוולט, אחד מהנשיאים האגדיים של ארצות הברית. הנושא עולה אצלו בהרבה הקשרים, בעיקר בנוגע לכהונה השלישית של רוזוולט, כאשר טראמפ רומז בעדינותו הרגילה שגם הוא שוקל זאת (בניגוד לתיקון ה-22 לחוקה).
בישראל, חוגים מסוימים משווים את טראמפ לרוזוולט ואת בנימין נתניהו לווינסטון צ'רצ'יל כחלק מהאדרת שני המנהיגים. אך יש הבדלים מהותיים בין טראמפ לרוזוולט.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צימצום הסחר זה דבר טוב או רע? ירידה בצריכה, בבזבוז המשווע, בשינוע, בהררי האשפה, בהתחממות הגלובאלית, בהרס היערות, האגמים והנהרות זה דבר טוב או רע? השליטה של הכלכלנים בעולם היא דבר טוב או רע?
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
גב ' צרויה דפנה, את באמת מתכוונת לכל מילה שכתבת? נראה לי שהיית בעיר אחרת ולא בבני ברק, העובדה שאת כותבת בצורה כל כך שלילית ועוד שואלת ",הילכו שניהם יחדו".. אם את מציגה את תושבי בני ברק בצורה כל כך שלילית אז איך אפשר להמשיך ולחיות ביחד, לצערי את לא רואה את התמונה כפי שצריכה להיות, את הילדות שלי עד לנישואי עברתי בבני ברק אנחנו שמשפחה חרדית תלינו במרפסת ביתנו את דגל ישראל בגאווה ואף אחד לא דפק בדלתות להוריד אותו, אני כבחורה דתית שרתתי בצבא, אחי כולם שרתו בצבא… אז בבקשה את לא יכולה להציג את הדברים כתל אביבית במקום שאת לא מכירה ולא יודעת… בבקשה תיפגשי עם אנשים בבני ברק שיאירו לך את ההשקפה האמיתית.. נראה לי שטעית בגדול.. תחזרי ותתקני את הכתבה שלך.
בול שיט בערימות, עיריית בני ברק מחוייבת לתלות דגלים לארוך הרחובות הראשיים, ואכן עושה זאת,
רחובות רבי עקיבא , חזון איש, השומר/אהרונוביץ, ועזרא עם דגלים על כול עמוד תאורה! דגל עירייה פלוס דגל ישראל!
חבל שלא הוספתם את הנתון של אחוזי אלימות בחברה!
הייתם מגלים שהאורך חיים הפשטני מוביל לדברים מעולים, לתיאום פגישה בבני ברק.
054-3460104 יעקב
יפה כתבת דפנה. נקודת מבט מעניינת, על הפערים שמתגלים תוך כדי נסיעה באוטובוס. אוטובוס הוא כלי תחבורה שנועד לחבר בין אנשים ואוכלוסיות, אבל האם הפער באמת ניתן לגישור? האם אי פעם נוכל לחיות זה לצד זה, כשבראש מעיינינו היא לחתור למדינה שוחרת שלום, צדק וקידמה? או שנמשיך להיות מובלים על ידי מנהיגים שרואים במדינה פרה חולבת ותו לא.
ביום העצמאות ה-77, רבות השאלות על התשובות, הדאגה על התקווה.
הלוואי ואתבדה.
דפנה צרויה?? יש מישהי כזאת?? את אמיתית???
חיה בסרט, יצאה הרגע מהשטעטל. 'אברכים עולים עם ספרי תורה'? שפת הדיבור היא אידיש?
יש אותך ביותר מנותקת? רק ממחיש את הבעייתיות של התל-אביבים (אלה שהחרדים יודעים שהולכים לבית הספר עם אולר ביד אחד לבקבוק ערק ביד השנייה). כן, כן, בדיוק כמו שלחרדים אין מושג עליך, לך אין מושג עליהם. אולי פעם אחת אשכרה תסעי לבני ברק, תראי שיש שם בני אדם, ולא שימפנזות.
בואי נתחיל עם זה שתעלי לארץ קודם. הזויה
אפשר לחיות ביחד יקירה, אנשים אחים אנחנו. אני חרדית, בני ברקית, אם למשפחה ברוכה, בת למפקד שיריונר במלחמת יוה"כ, היום רב ומרצה ליהדות. נשואה לאברך לשעבר שעובד ומפרנס. היום. בן לוחם בדרגת סרן, סטודנט להנדסה. בן שלומד לרבנות, בנים בחורי ישיבות. עובדת כעוס"ית דווקא ברמת גן החילונית. והכי הרבה אוהבת את העם שלי. ויודעת לחיות עם כל יהודי בשלום. אשמח להכיר…
כוונת הפוסט מדהימה ויפה אך יש בה נתונים שאינם מדויקים.
השפה המדוברת ברחובות בני ברק היא עברית גם אם נקל לשמוע בהם גם אידיש. כך גם הפשקווילים- רובם בעברית.
ממש לא כל הגברים בבני ברק הם שומרי עיניים וספרי התורה אינם מוצאים מבתי הכנסת. כנראה התכוונת לכך שהם הולכים עם ספרי קודש ביד, שגם זה לא כ'כ נפוץ.
כמו כן שכחת להזכיר את הילדים ועגלות התינוקות שגודשים את האוטובוסים בבני ברק, ואזכור החטופים נעשה אצל החרדים בדרכים אחרות, אמוניות. שגור על פיהם אך לא שגור על מרפסותיהם.
לסיכום- עם מספיק סובלנות ואהבת ישראל בהחלט אפשר לחיות יחד בשלום, באהבה, בכבוד ובטוב.
אין אפשרות לחיות יחדיו חד משמעית, במילים מאוד לא נעימות, העתיד שייך לחרדים, החילונים והדתיים לאומים זו פיסת היסטוריה בדברי ימי עם ישראל כמו הצדוקים הקראים ועוד כל מיני כתות שנעלמו במשך הדורות, 150 שנה זה זמן קצר מאוד בהיסטוריה,