זה היה סתם עוד יום שבת אחרי־הצוהריים בחדשות 12, לא משהו מיוחד. לקראת סיומו של חג הפסח התיישבו קומץ צופים דשנים ממצות ומשאריות כבש וצפו בתוכנית הנושאת בשם רב הקסם והיצירתיות "שבת בחמש".

המנחה, גדעון אוקו, בסדר גמור – מדויק, אלגנטי ונינוח. מנהל את הדיון בחן, בחסד וברחמים. מדי כמה דקות מועבר המיקרופון אל הפרשן אלמוג בוקר, "מהשטח". הוא מדווח על המלחמה המשתוללת בעזה. פיצוצים, פיצוצים פה.

אחר כך מוחזר השיח לאולפן. בזה אחר זה מדברים בכובד ראש על "המלחמה בעזה", על מטרותיה שאינן מתממשות, על האסטרטגיה שבה אוחז הצבא ("כיבוש שטחים", הטעים אלוף אליעזר צ'ייני).

רק לקראת סיום התוכנית מצטרף אליה, כבן חורג, מרואיין אחד שאשכרה מסתמן שבדק מה באמת קורה בעזה. לא באמצעות "האזנה לפיצוצים", אלא באמצעות העניין החמקמק הזה שנקרא מציאות

רק לקראת סיום התוכנית מצטרף אליה, כבן חורג, מרואיין אחד שאשכרה מסתמן שבדק מה באמת קורה בעזה. לא באמצעות "האזנה לפיצוצים", אלא באמצעות העניין החמקמק הזה שנקרא מציאות.

קוראים לו עמוס הראל, פרשן עיתון "הארץ" לענייני צבא וביטחון. הוא היה זה שלראשונה בתוכנית – שנמשכה כבר קרוב לשעה – מבקש להניח תשתית עובדתית לדיון שדה פקטו נגמר זה מכבר. אוקו שואל: "אנחנו שומעים היום על יום של לחימה משמעותית. אתה מבין לאן זה הולך מבחינתה של ישראל?"

הפרשן הצבאי של עיתון "הארץ" עמוס הראל ומגיש התוכנית "שבח בחמש" גדעון אוקו, 19 באפריל 2025 (צילום: ערוץ 12, צילום מסך)

אלא שמתברר שהחלק הראשון של השאלה לא נכון, ולכן החלק השני מטעה. "כדאי לא להטעות את הציבור", פותח הראל ביובש. "עד עכשיו כמעט חודש ימים המלחמה בעזה התנהלה כמעט במעמד צד אחד. ישראל החליטה משיקוליה להפר את הפסקת האש לפני חודש. מאז הכוחות שלנו נכנסו לצפון הרצועה, לאזור רפיח, קצת מכרסמים באזור של נצרים – אין שם מלחמה נרחבת של חמאס.

"יש פעולות גרילה של חמאס שמנסות לזנב בכוחות שלנו, במקרה של פחות ערנות. מעבר לזה עדיין אין מבצע גדול. המודל למבצע גדול הוא ברור, ברגע שתשמע בסביבתך על צווי שמונה של עשרות אלפי אנשי מילואים שנקראים בבהילות לחזור ליחידות אתה תבין שיש מלחמה בעזה.

"כל מה שקורה כרגע הוא מתחת לרף המלחמה […] זאת לא מלחמה שמשנה את הדברים. זה שדר שאנחנו משגרים כדי להראות שהעסק לא תקוע לחלוטין".

איך בעצם אפשר לקיים דיון שלם באולפן על מלחמה בלי להניח תשתית עובדתית למלחמה, שתגלה שבעצם אין "מלחמה" – יש רק תצוגת תכלית עמוסה בספינים ובאמירות רהב

איך בעצם אפשר לקיים דיון שלם באולפן על מלחמה בלי להניח תשתית עובדתית למלחמה, שתגלה שבעצם אין "מלחמה" – יש רק תצוגת תכלית עמוסה בספינים ובאמירות רהב של השלטון? שלטון שבעת הזאת הקרב היחיד שמעניין אותו הוא מלחמת טקטיקות מול האויב האמיתי בחזית השמינית: השמאל, בית המשפט העליון, ראש שב"כ, היועצת המשפטית וכן הלאה.

ובכן, מסתבר שאפשר. זה בעצם די פשוט. כי למרבה התדהמה ה"גילוי" המסעיר שבעזה מתחוללת מלחמת־דמה בעצימות נמוכה, כנראה כסוג של "להראות להם", עברה מעל ראשו של הפרשן לענייני הכול בוקר כמו להק מטוסים בדרך ליעד.

פרשן חדשות 12 בדרום אלמוג בוקר ומגיש התוכנית "שבח בחמש" גדעון אוקו, 19 באפריל 2025 (צילום: ערוץ 12, צילום מסך)

שניות אחרי שהראל ירד מהקו בוקר המשיך בשלו: "מה שכן צריך לומר, אנחנו רואים במהלך היום הזה תקיפות משמעותיות מאוד של צה"ל ברצועת עזה, תנועה ערה של מטוסי קרב כאן מעלינו עם פיצוצים עזים.

"גם מתקיפות מהאוויר, גם עם תקיפות של טנקים ותותחנים, לאורך כל השעות האחרונות, כמעט בלי הפסקה, וזה מתחבר באופן ישיר לאמירה של גורמי ביטחון ביממה האחרונה, שאם חמאס לא ילך לעסקה הפעולות ילכו ויתעצמו מדרגה ועוד מדרגה, כדי להפעיל עוד לחץ […] בשעות האחרונות אש כמעט בלי הפסקה ברצועת עזה".

וזהו. תודה לך אלמוג בוקר ועכשיו למזג האוויר.

דציבלים וקצב הפגזות גבוה כן או לא, מה שמתרחש בתוכניות השפויות מהדהד את סדר העדיפויות המנורמל בעיתונות של ימינו: קודם כל תתווכחו, ואחר כך נחליט על מה

סדר עדיפויות עקום ודיאטה עיתונאית לא מאוזנת

זוהי אינה "מחלוקת בין קולגות" ואין פה שום פלורליזם. בוקר לא מתיימר לדעת מה קורה בעזה, הוא רק מדווח לנו על "פיצוצים" ששמע באוזניו, ממקום מושבו בעוטף, ומשדך אליהן הודעות לקוניות, מן הסתם של דובר צה"ל בעצמו ("גורמי ביטחון"), לכדי "מדרגה ועוד מדרגה". זאת אינה פרשנות, אלא לוגיקה של ילד בן 12. שמעתי פיצוצים, דובר צה"ל אמר שנלחמים.

דציבלים וקצב הפגזות גבוה כן או לא, מה שמתרחש בתוכניות השפויות – כלומר, אלה שמתייחסות לפיצוצים ולא לצחקוקים של חתונמי – מהדהד את סדר העדיפויות המנורמל בעיתונות של ימינו: קודם כל תתווכחו, ואחר כך נחליט על מה.

עשן מיתמר מעל אוהלים במחנה עקורים בצפון חאן יונס בעקבות תקיפה ישראלית, 19 באפריל 2025 (צילום: AFP)

וכך אפשר להקדיש תוכניות שלמות לדיונים, ליהוגים ופטפוטים חסרי ערך ממשי על "המצב" בלי להבין מה המצב בכלל. אפשר להתרגז, להתווכח, להתלהב, להתלהם ולהתקוטט (ברק סרי עשה זאת בתוכנית בכישרון רב, עם כל הטקס בידיים) מתוך נקודות מוצא מוטעות עובדתית, או כאלה שאינן מגובות בשום עובדות מראשיתן.

זאת בעצם עיתונות שמשולה לתופעה שכינינו כילדים "פריילוף": הפדלים באופניים מסתובבים, אבל לא זזים מילימטר מהמקום – ואז פתאום מגיע עמוס הראל ומכניס את הגוף כולו לשוק אנפילקטי.

אם אין באמת מלחמה יוכל המגיש לתהות באוזני האורחים מה כן יש? הסחת דעת מקטאר־גייט? מלחמה לצורכי רהב צייצני של משפחת המלוכה? אולי סתם העברת זמן בין דיוני בג"ץ?

פרשנותו העמוסה בעובדות יבשות של הראל משולה למצב שבו מורגן ספורלוק המנוח, כוכב "לאכול בגדול", היה מקבל מלפפון טרי אחרי 90 ארוחות מקדונלד'ס מוגדלות בשקל תשעים. קיבה תקשורתית באפריל 2025 לא תצליח לעכל את הירק הבריא והזר ועלולה לפלוט הכול.

לכן חייבים, באולפן ובשטח, לחזור מהר לדיאטה המקורית: "צ'יזבורגר פיצוצים", "הום פרייז טנקים", ותוספת טבעות בצל בטעם "כל היום שומעים כאן מעליי מטוסים".

אלקנה בוחבוט בסרטון שפרסם חמאס ב־19 באפריל 2025 (צילום: צילום מסך)

עורך תוכנית אקטואליה אמור היה לעבוד נגד הדיאטה הזאת. הגיוני שיתחיל עם הראל ואם לא איתו אז עם פרשן הבית של הערוץ, שיבהיר קודם כל "מה קורה". כי אם אין באמת מלחמה יוכל המגיש לתהות באוזני האורחים מה כן יש? הסחת דעת מקטאר־גייט? מלחמה לצורכי רהב צייצני של משפחת המלוכה? אולי סתם העברת זמן בין דיוני בג"ץ?

אחר כך, אחרי שהבנו מה באמת קורה (בניגוד לספינים) – אפשר להתווכח על המשמעויות – ורצוי בלי יידעונים שמלהגים ומלרלרים בסתמיות הודעות של דובר צה"ל.

ואחרי שהבהרנו ש"הפיצוצים" הם בעיקר תצוגת תכלית, פתאום הסרטון של אלקנה בוחבוט החטוף מקבל ממד משמעותי יותר. הוא זועק לא רק "תעצרו את המלחמה" אלא גם "תעצרו את הספינים החלולים על חיי"

זה נשמע אולי מתחסד, אקדמי ומפונפן – אבל בעולם תקין אלה לא רק מושכלות יסוד בעיתונות או רזי הפרופסיה, אלא החיים עצמם. החתירה להבין מה קורה היא הדרך היחידה לפענח גם מה לא קורה.

אי אפשר לדבר על "אי חזרתם של החטופים" מבלי להבהיר שהמלחמה שאמורה ללחוץ על שובם בכלל לא מתרחשת בשטח. ואחרי שהבהרנו ש"הפיצוצים" הם בעיקר תצוגת תכלית – פתאום הסרטון של אלקנה בוחבוט החטוף מקבל ממד משמעותי הרבה יותר. הוא זועק מהמנהרה לא רק "תעצרו את המלחמה" אלא גם "תעצרו את הספינים החלולים על החיים שלי".