"האם ישראל עושה ככל יכולתה למנוע פגיעה בבלתי מעורבים בעזה?" – זהו שמו של מחקר חדש על המלחמה ברצועה, מאת ד"ר יריב מוהר וד"ר מורן אביטל, מייסדי ארגון "היוזמה לביטחון וזכויות האדם". מוהר ואביטל היו עובדים בכירים בסניף הישראלי של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל לפני שנסגר.
סגירת הסניף באה בעקבות מחאת עובדים נגד מדיניותו האנטי־ישראלית של הארגון. אמנסטי פרסם דוח שהציג את ישראל (בתוך תחומי הקו הירוק) כ"מדינת אפרטהייד", וכן דוח נוסף שטען כי ישראל מבצעת, כביכול, "רצח עם" בעזה – דוחות שעוררו זעם חריף בקרב חלק מהעובדים.
המחקר של מוהר ואביטל, המתפרסם כאן לראשונה, בחן לעומק – בסיוע בינה מלאכותית – את הרג האזרחים ברצועת עזה, והשווה אותו למקרי הרג של אזרחים במלחמות אחרות ברחבי העולם. ממצאי המחקר מעלים כי התנהלות צה"ל בעזה רחוקה מלהוות "רצח עם", ואף אינה חריגה לרעה בהשוואה להתנהלותם של צבאות אחרים בזירות לחימה שונות.
ממצאי המחקר מעלים כי התנהלות צה"ל בעזה רחוקה מלהוות "רצח עם", ואף אינה חריגה לרעה בהשוואה להתנהלותם של צבאות אחרים בזירות לחימה שונות
עם זאת, המחקר מצביע גם על כך שהתנהלות צה"ל אינה בולטת לטובה, ואף נופלת מזו של חלק מהצבאות שנלחמו בארגוני טרור רצחניים בתנאים דומים.
נוסף על ההשוואה הבינלאומית, בחן המחקר לעומק את מדיניות צה"ל במהלך המלחמה בנוגע להרג אזרחים, וכן את העדויות מהשטח על שהתרחש בפועל. המחקר לא מצא מדיניות שיטתית ומכוונת של הרג אזרחים, אך קובע שצה"ל עשה מעט מאוד, אם בכלל, כדי למנוע את ההרג – ומותח על כך ביקורת חריפה.
המחקר מצא גם כי במקרים רבים חיילים ומפקדים בשטח ביצעו פשעי מלחמה חמורים והרגו אזרחים ללא הבחנה, בעוד שצה"ל טיפל במקרים אלה באופן כושל – אם בכלל טיפל בהם.
המחקר בחן את מהלך המלחמה עד להפסקת האש שהוכרזה בינואר השנה. בפתחו נכתב:
"שקלול כלל הנתונים והעדויות בנוגע ללחימה בעזה מאוקטובר 2023 לינואר 2025 מראה כי ישראל לא נקטה באמצעים מספקים ולא עשתה מאמצים נאותים להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים.
"בחנו את מדיניות הפתיחה באש, שמאפשרת לסכן בלתי מעורבים; את השימוש בבינה מלאכותית במלחמה והאתגרים המוסריים שהיא מעלה; ואת הדרך שבה הוגדרה מראש – באופן המאפשר פגיעה נרחבת בלא מעורבים.
![ילדה פלסטינית בבית הספר שהפך למחסה לפליטים בעיר עזה, אחרי הפצצת צה"ל במקום, 10 באוגוסט 2024 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/08/AFP__20240810__36CW93C__v5__HighRes__PalestinianIsraelConflict.jpg "ילדה פלסטינית בבית הספר שהפך למחסה לפליטים בעיר עזה, אחרי הפצצת צה"ל במקום, 10 באוגוסט 2024 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)")
"בחנו את הכנסת הסיוע ההומניטרי; בחנו עדויות מהימנות על פשעי מלחמה שביצעו חיילים ישראלים, את הרטוריקה הציבורית שעודדה את הפשעים, ואת הטיפול הלקוי בחיילים ובמפקדים החשודים בהם. בחנו את ההתייחסות לחלופות אסטרטגיות שהיו עלולות להיות פחות פוגעניות […]
"ערכנו השוואות לזירות לחימה אחרות בעולם בעלות מאפיינים דומים. הלחימה בעזה ניצבת במקום לא טוב בהשוואה לזירות אחרות, בכל הקשור לשמירה על חיי בלתי מעורבים. עם זאת, היא אינה חורגת לרעה באופן קיצוני מהמקובל בעולם, ואינה מתאפיינת ביחס הקטלני ביותר כלפי בלתי מעורבים".
המחקר מדגיש כי הוא עוסק אך ורק בתקופה שקדמה להפסקת האש האחרונה. מוהר מציין בשיחה עם זמן ישראל כי מאז הפרת הפסקת האש במרץ, המדיניות הישראלית הפכה חמורה אף יותר – אך תקופה זו לא נכללה בבדיקת המחקר.
המתמטיקה של ההרג ההמוני
המחקר השווה בין מלחמות שונות שהתנהלו ב־30 השנים האחרונות, שלפחות חלק מהן התנהלו בשטח בנוי. המחקר בדק את שיעור ההרוגים האזרחיים בשנת לחימה, מתוך כלל האוכלוסייה. המסקנה: התוצאה אינה מחמיאה לישראל.
לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, שבשליטת חמאס – הנחשבים אמינים גם בצה"ל, שאינו מכחיש אותם (ואף קיימים מחקרים שהעלו כי ייתכן שהם נמוכים מהמספרים בפועל) – נהרגו בעזה כ־50 אלף בני אדם מאז פרוץ המלחמה ועד להפסקת האש בינואר השנה.
מספר ההרוגים האזרחיים עמד לפני הפסקת האש, על כ־30 אלף – שהם כ־1.4% מתושבי רצועת עזה. מאחר שהאזרחים הללו נהרגו במשך כשנה ורבע, מדובר בשיעור שנתי של הרג המוערך בכ־1.1% מהאוכלוסייה
משרד הבריאות בעזה לא מבדיל בין אזרחים למחבלים, אך הוא מפרסם את שמות ההרוגים, ויותר ממחציתם נשים וילדים – כלומר, בלתי מעורבים. בהתאם לכך, מספר המחבלים מהווה פחות ממחצית ההרוגים. לפי הערכות שפורסמו על ידי צה"ל, כ־18 אלף מההרוגים היו מחבלים – מעט יותר משליש מכלל ההרוגים.
מספר ההרוגים האזרחיים עמד, אם כן, לפני הפסקת האש, על כ־30 אלף – שהם כ־1.4% מתושבי רצועת עזה. מאחר שהאזרחים הללו נהרגו במשך כשנה ורבע, מדובר בשיעור שנתי של הרג המוערך בכ־1.1% מהאוכלוסייה.
המחקר השווה את היקף הרג האזרחים בעזה לזה שהתרחש בשתי מלחמותיה של רוסיה נגד מיליציות בדלניות וארגוני טרור בחבל צ'צ'ניה; במלחמת האזרחים בחבל דארפור שבסודן; במערכה של ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ נגד החות'ים בתימן; במבצע של צבא עיראק, מיליציות שיעיות וכורדיות וכוח אמריקאי לשחרור העיר מוסול מעול שלטון דאעש; ובפלישה הרוסית לאוקראינה.
על המלחמות הללו ניטשו וניטשים ויכוחים סוערים, בדיוק כמו על המלחמה בעזה. המחקר של "היוזמה" פירט את ההערכות השונות לגבי מספר ההרוגים, התייחס לממוצעים שביניהן, ודן בשאלות הנוגעות לאמינות הנתונים.
לפי ממוצע ההערכות השונות של ממשלות, מיליציות וארגוני זכויות אדם, נהרגו בתימן במהלך שש שנות לחימה כ־12 אלף בני אדם – שהם כ־0.15% מכלל אוכלוסיית המדינה
לפי ממוצע ההערכות השונות של ממשלות, מיליציות וארגוני זכויות אדם, נהרגו בתימן במהלך שש שנות לחימה כ־12 אלף בני אדם – שהם כ־0.15% מכלל אוכלוסיית המדינה. מדובר, בממוצע, בכ־0.025% מהתושבים בשנה.
לעומת זאת, בעיר מוסול נהרגו כ־9,000 בני אדם – כ־0.6% מתוך מיליון וחצי תושבים שחיו בה, חלקם בידי דאעש. המערכה במוסול נמשכה תשעה חודשים, כך ששיעור ההרג השנתי עומד על כ־0.8%.
קיימות הערכות המדברות על מספר הרוגים גבוה פי כמה במוסול, אך מוהר מטיל ספק באמינותן. בשתי המערכות – שנוהלו בידי מדינות ומיליציות ערביות בחסות מערבית נגד ארגונים רצחניים שהסתתרו בקרב אוכלוסייה אזרחית – נהרגו, אם כן, הרבה פחות אנשים מאשר בעזה, ביחס לגודל האוכלוסייה.
זהו גם המצב במלחמה באוקראינה, שבה נהרגו עד כה, בממוצע שנתי, כ־0.025% מתושבי המדינה, ובמלחמת דארפור, שבה שיעור ההרוגים עמד על כשיעור של 1% מהאוכלוסייה בשנה.
לפי הצלבת נתוני משרד הבריאות בעזה עם ההערכות של צה"ל בנוגע למספר המחבלים שנהרגו, עולה כי מעט יותר משליש מההרוגים בעזה היו מחבלים. המשמעות: כ־1.8 אזרחים נהרגו על כל מחבל של חמאס
לעומת זאת, בצ'צ'ניה נהרגו אזרחים רבים יותר מאשר בעזה. מספרם הכולל אינו ידוע, וההערכות נעות בין כ־75 אלף ל־250 אלף הרוגים אזרחיים בשתי מלחמות צ'צ'ניה גם יחד. לפי ממוצע ההערכות, מדובר בכ־1.7% מתושבי החבל בשנה.
המחקר של "היוזמה" בחן גם את היחס בין מספר האזרחים שנהרגו במלחמות השונות לבין מספר הלוחמים – מחבלים או חיילים. לפי הצלבת נתוני משרד הבריאות בעזה על מספר ההרוגים במלחמה עם ההערכות של צה"ל בנוגע למספר המחבלים שנהרגו, עולה כי מעט יותר משליש מההרוגים בעזה היו מחבלים. המשמעות: כ־1.8 אזרחים נהרגו על כל מחבל של חמאס.
לפי תחשיבים דומים שערכו מוהר ואביטל, בהתבסס על ממוצעי ההערכות לגבי המלחמות השונות, נמצא כי במלחמות בתימן ובאפגניסטן היחס בין הרוגים אזרחיים ללוחמים היה נמוך יותר: כ־1.25 אזרחים תימנים הרוגים על כל מחבל חות'י, וכ־1.7 אזרחים אפגנים הרוגים על כל לוחם של אל־קאעדה או הטליבן.
ואילו במלחמת האזרחים באלג'יריה, שיעור האזרחים מקרב ההרוגים היה גבוה יותר – כ־2.3 אזרחים על כל חייל או מחבל. בדארפור, רובם המוחלט של ההרוגים היו אזרחים: ההערכות נעות בין 15 ל־30 אזרחים על כל לוחם של הממשלה או המיליציות המקומיות שנהרג.
בצ'צ'ניה נהרגו אזרחים רבים יותר מאשר בעזה. מספרם הכולל אינו ידוע, וההערכות נעות בין כ־75 אלף ל־250 אלף הרוגים אזרחיים בשתי מלחמות צ'צ'ניה גם יחד. מדובר בכ־1.7% מתושבי החבל בשנה
קשה לחשב במדויק את היחס בין הרוגים אזרחיים למחבלים בצ'צ'ניה ובמוסול, בשל מחלוקות על הנתונים והשאלה מי מההרוגים היו אזרחים ומי מחבלים. עם זאת, גם לפי ההערכות הנמוכות ביותר, שיעור האזרחים מכלל ההרוגים בזירות הללו היה גבוה משמעותית מזה שבעזה: כחמישה אזרחים על כל מחבל הרוג במוסול, ולפחות 2.5 אזרחים על כל מחבל בצ'צ'ניה.
לדברי מוהר: "בישראל יש מי שמנופפים בזה שמספר האזרחים שנהרגו בעזה ביחס למחבלים לא גבוה בהשוואה למקומות אחרים, כדי להראות שאנחנו בסדר. אבל הנתון הזה מושפע גם מהשאלה כמה לוחמים יש. בעזה יש הרבה יותר מחבלי חמאס ממה שהיו, למשל, מחבלים של דאעש במוסול.
"דאעש היה ארגון ג'יהאדיסטי בינלאומי שהאוכלוסייה המקומית לא הזדהתה איתו; חמאס צמח כתנועה עממית, לאומית, והתחזק כי ישראל רמסה את הפלסטינים. לכן הנתון הכי חשוב, לדעתי, הוא כמה אזרחים נהרגו בזמן נתון ביחס לגודל האוכלוסייה כולה.
"ובעניין הזה, המצב בעזה רע ביחס למלחמות אחרות – לא רק ביחס לאלה של האמריקאים והאירופים, אלא גם לדיקטטורות ולממלכות שידועות ביחסן הרע לזכויות אדם, ושנשקן פחות מדויק משלנו".
"לגבי המחבלים – הם מסתתרים בין אזרחים גם בתימן וברוב המקומות שהשווינו ביניהם. זה נכון שבמקומות אחרים אין מערכת מנהרות כמו בעזה, אבל הרוב המוחלט של ההרוגים האזרחיים בעזה לא היו במנהרות"
אבל הנתון הזה מוטה לרעת ישראל. עזה היא שטח צפוף מאוד, שהמחבלים מתחבאים בו בין האזרחים ומתחתם במנהרות. אפשר להשוות אותו למדינה גדולה כמו תימן, שחלק מאוכלוסייתה מפוזר בכפרים נידחים?
"לגבי המחבלים – הם מסתתרים בין אזרחים גם בתימן וברוב המקומות שהשווינו ביניהם. זה נכון שבמקומות אחרים אין מערכת מנהרות כמו בעזה, אבל הרוב המוחלט של ההרוגים האזרחיים בעזה לא היו במנהרות או בקרבתן. לגבי צפיפות האוכלוסייה – זה אכן נכון, ולכן ההשוואה למוסול חשובה".
אבל אין הסכמה על מספר האזרחים שנהרגו במוסול.
"נכון, מקורות כורדיים דיווחו על מספר גבוה, בעיקר של אזרחים שנרצחו בידי דאעש. אבל ארגוני זכויות אדם לא רואים בהם מקורות אמינים. לפי מקורות רשמיים של רשויות בעיראק והאו"ם, המספרים נמוכים יחסית. היה חשש שגופות רבות קבורות מתחת להריסות, אבל אחרי שבע שנים לא נמצאו רבות מהן".
![יריב מוהר, לשעבר סמנכ"ל אמנסטי ישראל וכיום פעיל בתנועת "המחנה הפרו-אנושי", (צילום: באדיבות המצולם)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/04/33ab0ada-706f-4203-ab21-ba96acb0b236.jpg "יריב מוהר, לשעבר סמנכ"ל אמנסטי ישראל וכיום פעיל בתנועת "המחנה הפרו-אנושי", (צילום: באדיבות המצולם)")
ההשוואה שלכם מפריכה את הטענה על "הצבא המוסרי בעולם", אבל גם על "רצח עם בעזה". מה גם שמדינאים וארגונים, כולל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כינו גם את פלישת רוסיה לאוקראינה "רצח עם", אף ששיעור האזרחים שנהרגו בה היה נמוך יחסית. ייתכן שיש זילות של המושג הזה לצרכי תעמולה?
"יש כיום שימוש נרחב במונח 'רצח עם', גם במקרים שבהם הוא לא רלוונטי. אכן, הטענה הפסקנית שיש 'רצח עם בעזה' היא בעייתית, לפחות בתקופה שבדקנו, עד שינוי המדיניות לרעה במרץ השנה. כשאמנסטי העולמית שמו אותה בצורה נחרצת בכותרת הדוח שלהם לא הסכמתי, והתעמתנו איתם על זה בפומבי. המחקר שלנו בהחלט מאתגר את הטענה הזאת.
"מה שעשינו בעזה, עד ינואר השנה, זאת לחימה פרועה נגד מחבלים בלי לנסות להגן על האזרחים. היו גם מקרים מסוימים שבהם הרגו אזרחים במכוון – אבל זאת לא הייתה המדיניות באופן גורף. לא היה בסיס לקבוע שזה 'רצח עם'. נעשו פשעי מלחמה חמורים, בוודאי, אבל לא כל פשע מלחמה הוא רצח עם".
"מה שעשינו בעזה עד מרץ זאת לחימה פרועה נגד מחבלים בלי לנסות להגן על האזרחים. היו גם מקרים מסוימים שבהם הרגו אזרחים במכוון – אבל זאת לא הייתה המדיניות"
אתה מקבל את הטענה שהמלחמה בעזה היא בבסיסה הגנה עצמית מול ארגון טרור רצחני שטבח בנו?
"הסכמתי עם הטענה הזאת בחודשי המלחמה הראשונים, ובגדול תמכתי אז במלחמה, עם הסתייגויות מסוימות, רציניות, בקשר לפשעים שנעשו בה. אבל מאז עבר הרבה זמן, המלחמה נמשכת ונמשכת והממשלה עושה הכול כדי להאריך ולהנציח אותה, בהובלת בן גביר וסמוטריץ', כשנתניהו נגרר אחריהם.
"כשלא מאפשרים לפלסטינים לבנות שלטון חלופי במקום חמאס, ומסרבים לעסקה לסיום המלחמה ושחרור החטופים, המלחמה מתרחקת ממטרותיה המוצהרות והופכת להרג מיותר וחסר תכלית. זאת כבר ממש לא הגנה עצמית.
![ד"ר מורן אביטל, חוקרת זכויות אדם, מייסדת-שותפה ב"יוזמה לביטחון וזכויות האדם" (צילום: נועה גז)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/06/moran-avital-photo-noa-gez.jpg "ד"ר מורן אביטל, חוקרת זכויות אדם, מייסדת-שותפה ב"יוזמה לביטחון וזכויות האדם" (צילום: נועה גז)")
"אני חייב גם להדגיש שהמחקר שלנו, ומה שדיברנו עליו עד עכשיו בשיחתנו – כולל הטענה שלא ניתן לקבוע שיש רצח עם – רלוונטיים רק לתקופה שעד מרץ השנה. בחודשיים האחרונים היה הרג מאסיבי הרבה יותר של אזרחים, ובעיקר – הרעבה המונית, מכוונת, ארוכה. יש מידע על הרבה אזרחים שמתו בעזה מרעב.
"כשזה נעשה במכוון, עם הצהרות רבות על 'השמדה', חלקן משרים בממשלה – זה מעלה שאלות קשות. לפני שהממשלה נכנעה ללחץ הבינלאומי לחדש את כניסת הסיוע – וגם זה באופן לקוי – ייתכן שמה שעשינו כבר נכנס, או התקרב, להגדרה של רצח עם".
"לפני שהממשלה נכנעה ללחץ הבינלאומי לחדש את כניסת הסיוע – וגם זה באופן לקוי – ייתכן שמה שעשינו כבר נכנס, או התקרב, להגדרה של רצח עם"
"הבינה המלאכותית הגדילה את הסיכון לאזרחים"
המחקר של "היוזמה" מנתח את מדיניות צה"ל בנוגע לפגיעה באזרחים, ומצביע על התדרדרות חמורה במדיניות במהלך המלחמה. לפי המחקר:
"במהלך המלחמה צה"ל שינה את הוראות הפתיחה באש, מה שהוביל להקלות בהגבלות על תקיפות, גם במחיר סיכון מוגבר לפגיעה בבלתי מעורבים. המדיניות מאפשרת לסכן יותר את חייהם […]
"בימים הראשונים לאחר טבח 7 באוקטובר, הוענקו לקצינים בדרגי ביניים בצה"ל סמכויות לאשר תקיפות נגד פעילי חמאס בדרג נמוך, גם כשהיה ידוע שעד 20 אזרחים עלולים להיפגע בכל תקיפה. בעבר, תקיפות כאלה היו מוגבלות יותר, ולעיתים נדרשה הערכה שאין כלל סיכון לאזרחים […]
"ה'הגמשה' הזו תרמה לעלייה בהרג הבלתי מעורבים גם מצד חיילים שפעלו לפי הוראות הפיקוד הבכיר בצה"ל. ישנו ויכוח ער האם הוראות אלו הן מידתיות לפי הדין הבינלאומי.
"באתר 'המקום הכי חם בגיהינום' פורסם כי 'נהלי צה"ל בעזה קובעים שכל אדם שנע במרחב לאחר שמועד פינוי של אזור מסוים הסתיים, נחשב מחבל. גם כאשר מדובר בזוג קשישים בני יותר מ־80'".
"בימים הראשונים לאחר טבח 7 באוקטובר, הוענקו לקצינים בדרגי ביניים בצה"ל סמכויות לאשר תקיפות נגד פעילי חמאס בדרג נמוך, גם כשהיה ידוע שעד 20 אזרחים עלולים להיפגע בכל תקיפה"
עם זאת, המחקר מציין:
"ב־5 בנובמבר 2023, צה"ל החמיר את ההוראות (בחזרה) ודרש אישור מיוחד לכל תקיפה שעלולה לסכן יותר מ־10 אזרחים, פרט לתקיפת בכירים בחמאס".
המחקר גם ניתח את השימוש של צה"ל בבינה מלאכותית במהלך המלחמה, והגיע למסקנה כי הוא תרם להגדלת הפגיעה בחפים מפשע. לפי המחקר:
"היעדים לתקיפה נבחרו לעיתים באמצעות תוכנות AI כמו 'לבנדר' 'הבשורה' ו'איפה אבא'. המערכות הללו עוררו ביקורת חריפה בעקבות עדויות ותחקירים שפורסמו על ריבוי הפגיעות באזרחים כתוצאה מהשימוש בהן.
"לפי הדלפות של אנשי מודיעין ישראלים לשעבר, שחלקם היו מעורבים בהפעלתה, 'לבנדר' התבססה, בין היתר, על ניתוח תנועת מכשירים סלולריים. למשל, אדם שהמכשיר שלו אותר בקרבת טלפון של פעיל חמאס היה עשוי להיחשב כמחבל גם כן, ולפיכך כמטרה (לחיסול), גם אם אין שום ודאות שהיה מעורב בטרור.
"זאת, למרות שייתכנו הסברים רבים אחרים מדוע היה קרוב למחבל – שכנות, קשרי משפחה, מתן שירות אזרחי, פגישה מקרית וכו'. המדליפים התריעו: מדובר במנגנון אוטומטי כמעט לחלוטין, שבו הפיקוח האנושי שולי, שלעיתים התיר פגיעה גם בידיעה שייתכנו נפגעים אזרחיים.
"מערכת 'הבשורה' (The Gospel): הדיווחים טוענים כי גם היא פעלה לעיתים על סמך אינדיקציות כלליות, ולא תמיד ביססה את מטרותיה על ודאות מודיעינית מוצקה.
"מערכת 'איפה אבא', שמטרתה לאתר פעילים בביתם כדי לחסלם באופן יעיל יותר […] גררה בפועל הרג של בני משפחה רבים ואזרחים ששהו בבתיהם".
"פורסמו עדויות מהימנות על פשעי מלחמה שבוצעו בידי ישראלים בעזה ועל שיח ציבורי התומך בביצועם. חלק מהעדויות הן תיעודים שפרסמו החיילים עצמם ברשתות החברתיות"
המחקר בחן גם את אופן הטיפול בחשדות לפשעי מלחמה שביצעו חיילים:
"פורסמו עדויות מהימנות על פשעי מלחמה שבוצעו בידי ישראלים בעזה ועל שיח ציבורי התומך בביצועם. חלק מהעדויות הן תיעודים שפרסמו החיילים עצמם ברשתות החברתיות – לעיתים בגאווה – והן מעידות על התנהלות בעייתית, עד כדי סיכון חיי בלתי מעורבים.
"עדויות של חיילי צה"ל שפורסמו בתקשורת מציפות לא מעט פשעי מלחמה לכאורה. לעיתים ההוראות בשטח "גמישות" אף יותר מהוראות הפתיחה באש הרשמיות, כתוצאה מהחלטות מפקדים להגביר את הנכונות לפגוע באזרחים.
"בנוסף, פורסמו עדויות לשימוש בפרקטיקות לחימה פסולות – מוסרית וחוקית – ובהן שימוש באזרחים, כולל קשישים וילדים, כמגנים אנושיים, תוך סיכון מודע של חייהם.
"[…] היו אירועים שבהם נורו באופן אוטומטי אנשים שלא היו מעורבים בלחימה, ושלא התפנו ממקום מגוריהם מסיבות שונות. בין המקרים הללו: תקרית ירי בשוגג בעובד צה"ל, יעקב אביטן ז"ל, במרכז הרצועה, והרג שלושת החטופים – אלון שמריז, סאמר אל־טלאלקה ויותם חיים.
"הרג החטופים עשוי לרמז על הרגלים לקויים של פתיחה באש, גם כלפי מי שאינם מהווים איום. המג"ד בשטח נתן הנחיות שניתן לפרשן כהיתר לירות בכל גבר הנראה בגיל לחימה"
"הרג החטופים עשוי לרמז על הרגלים לקויים של פתיחה באש, גם כלפי מי שאינם מהווים איום. מהתחקיר עולה כי המג"ד בשטח נתן הנחיות שניתן לפרשן כהיתר לירות בכל גבר הנראה בגיל לחימה. הנימוק – חשש מהתקרבות מחבלים המתחזים לאזרחים – אינו מניח את הדעת, משום שהחטופים לא התקרבו אל הכוח והיו עירומים.
"זוהי רק דוגמה אחת מני רבות המעלות השערות בדבר מדיניות קלה מאוד של אצבע על ההדק בשטח. גם התבטאויות של מפקדים בצה"ל מעידות על הלך רוח התומך, ואף מעודד, ביצוע פשעי מלחמה. מפקדים נקטו לא פעם בשפה שביטאה במפורש, או במובלע, הלך רוח שלפיו 'אין חפים מפשע בעזה'. הבולט שבהם הוא תת־אלוף יהודה ואך, שעדיין נמצא בתפקידו.
![תא"ל יהודה ואך (במרכז) עם הרמטכ"ל הרצי הלוי ברצועת עזה, 4 בספטמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/01/photo_2025-01-01-11.56.55.jpeg "תא"ל יהודה ואך (במרכז) עם הרמטכ"ל הרצי הלוי ברצועת עזה, 4 בספטמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)")
"העובדה שצה"ל לא נוקט יד קשה כלפי מי שביצעו פשעי מלחמה, או עודדו אותם – כולל מפקדים בכירים – מעידה על הסכמה שבשתיקה, או לכל הפחות על סובלנות לכך".
"לישראל יש אחריות למצב ההומניטרי בעזה"
כמו כן, המחקר ניתח את מדיניותה של ישראל בנוגע להכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה:
"קיימת אי־בהירות עמוקה ומחלוקות עובדתיות לגבי הגבלת הסיוע ההומניטרי לעזה בידי ישראל בתקופה שקדמה לחסימתו המוחלטת במרץ השנה. עם זאת, עצם הגבלת הסיוע ההומניטרי היא בעייתית, והייתה לישראל אחריות מסוימת למצוקות ההומניטריות בעזה גם לפני חודש מרץ.
"עצם הגבלת הסיוע ההומניטרי היא בעייתית, והייתה לישראל אחריות מסוימת למצוקות ההומניטריות בעזה גם לפני חודש מרץ"
"ישראל ותומכיה טוענים כי היא פעלה בהתאם לדין ההומניטרי הבינלאומי ואפשרה הכנסת סיוע הומניטרי לעזה דרך המעברים, בתיאום עם גופים בינלאומיים. נטען כי חמאס עשה שימוש לרעה בסיוע, גנב אותו או מנע חלוקה הוגנת, מה שחייב את ישראל לבדוק בקפדנות כל משלוח.
"ישראל טוענת שכמות הסיוע שהוכנסה הייתה מספקת ביחס ליכולות השינוע והחלוקה בעזה, ולא הייתה מניעה עקרונית למעבר סיוע, לפחות עד לתחילת 2025. יש מחלוקת על הנתונים המספריים שמעלים גופים בינלאומיים ביחס למספר המשאיות שנכנסו ותכולתן. גורמים פרו־ישראלים טוענים כי אין אינדיקציות לרעב – ודאי לא המוני – בעזה.
"האו"ם וארגונים הומניטריים אחרים טוענים כי ישראל הגבילה את כמות הסיוע, במיוחד בתחילת המלחמה. לפי נתוני ארגון 'תוכנית המזון העולמית" (WFP) באוקטובר 2023 הוכנסו רק 20% מהצרכים הנדרשים, והמצב ההומניטרי בעזה התדרדר באופן חמור.
"לפי נתוני האו"ם, כ־60 אלף ילדים עד גיל חמש הגיעו לתת־תזונה חריפה, מתוכם 12 אלף במצב קשה במיוחד; דווח על 1.1 מיליון מקרי זיהומים בדרכי הנשימה, כ־700 אלף מקרי שלשולים ו־132 אלף מקרי צהבת חריפה.
"המשבר ההומניטרי צריך להיבחן לא רק לנוכח מספר משאיות הסיוע, אלא גם ביחס להרס החקלאות העזתית, הגבלת שטח הדייג עד לכדי ביטולו, קושי בבישול מוצרים וקשיי החלוקה הפנימית"
"המשבר ההומניטרי צריך להיבחן לא רק לנוכח מספר משאיות הסיוע, אלא גם ביחס להרס החקלאות העזתית, הגבלת שטח הדייג עד לכדי ביטולו, קושי בבישול מוצרים וקשיי החלוקה הפנימית.
"מעבר לכך, ייתכנו כיסי מצוקת מזון, ואף רעב, בשל פגיעה ביכולת לחלוקה פנימית נאותה של הסיוע. אין כמעט ספק שלחמאס תרומה מכרעת למצב זה, משום שהוא לוקח חלק ניכר מהסיוע ואוגר אותו לטובת מחבליו במנהרות, או מוכר אותו כדי לשלם שכר למחבליו, במקום למסור בחינם.
"עם זאת, גם לישראל אחריות לא מבוטלת לערעור החלוקה הפנימית. ישראל ערערה קשות את ממשל חמאס ברצועה, כולל המשטרה, מבלי שקם שלטון חלופי – מה שהביא לכך שכנופיות השתלטו על חלק ניכר מהסיוע. גם אנשים מהשורה החוששים ממחסור, שיש להם נשק או כוח פיזי, לוקחים ככל יכולתם ולא די צרכם, ואחרים נשארים ללא אספקה נאותה".
המחקר בחן חלופות לאופן ניהול המלחמה בעזה, שלדעת מוהר ואביטל היו עשויות להפחית את היקף ההרג והמצוקה. לפי המחקר:
"אחד הכשלים החמורים ביותר היה שהאזורים ההומניטריים שישראל הגדירה לא היו בטוחים באמת. ישראל לא אבטחה אותם כראוי, מחבלי חמאס הסתננו אליהם וביצעו בהם פעילות מלחמתית, כולל שיגורי רקטות, וישראל תקפה והרגה בלתי מעורבים רבים במקום האמור להיות בטוח.
"אם ישראל הייתה מאבטחת את האזורים ההומניטריים בעצמה, או באמצעות כוח פלסטיני חלופי כמו הרשות הפלסטינית, ייתכן שהיו בטוחים בהרבה ומספקים מקלט ראוי וגם מענה לבעיית הרעב.
"ניתן להשיב לטיעון הזה בטענה שהוא אינו מעשי, או חורג מהאינטרסים הישראליים וקורא לסכן חיילים לשווא. אבל לפי דיווחים מהימנים, צה"ל החל ליצור אזור הומניטרי שכנראה יהיה מאובטח כראוי, ללא נוכחות של חמאס. זו עדות לכך שמדובר בתוכנית ישימה המשרתת את האינטרס הישראלי, על אף שאיננה פופולרית בקרב המחנה הפוליטי של הממשלה".
המחקר מזכיר כי פעילי "היוזמה" כתבו ופרסמו תוכנית להקמת "אזור ללא חמאס ברצועת עזה". עם זאת, נכתב במחקר: "לצערנו, היוזמה לא מצאה אוזן קשבת אצל מקבלי ההחלטות הרלוונטיים".
"צה"ל מזהיר את האוכלוסייה האזרחית ומכוון אותה להתפנות מאזורים מוכי לחימה לאזורים בטוחים יותר. עם זאת, ארגוני הטרור ממשיכים להשתמש באותם אזורים לצורכי לחימה"
צה"ל: מקפידים לצמצם פגיעה בחפים מפשע
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מצוי בעיצומה של מלחמה מול ארגוני טרור בעזה, ובראשם חמאס – הפועל בשיטתיות תוך הפרה חמורה של דיני הלחימה, ובפרט תוך הסתתרות בתוך אוכלוסייה אזרחית וניצול תשתיות אזרחיות לצורכי טרור. לנוכח התנאים המורכבים הללו, צה"ל מקפיד ככל הניתן לצמצם את הפגיעה באזרחים חפים מפשע, ופועל בהתאם לדיני הלחימה הבינלאומיים.
"במסגרת זו נוקט צה"ל מגוון אמצעי זהירות, בהם: מתן התרעה מוקדמת לאזרחים לפני תקיפות, בחירה מדוקדקת של אמצעי הלחימה, הימנעות מתקיפות שעלולות לגרום לפגיעה מופרזת באזרחים ושימוש בחימושים מדויקים. כל תקיפה מכוונת כלפי מטרה צבאית בלבד ומתבצעת לאחר הערכת מידתיות פרטנית. מקרים חריגים נבחנים באמצעים פיקודיים ואכיפתיים לפי הצורך.
![חיילי צה"ל בבית לאהייא. 28 בנובמבר 2024 (צילום: אורן כהן/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/05/F241130OC23.jpg "חיילי צה"ל בבית לאהייא. 28 בנובמבר 2024 (צילום: אורן כהן/פלאש90)")
"צה"ל פועל על פי פקודות סדורות המבוססות על הנחיות הדרג המדיני, וכלל חייליו מחויבים להן. צה"ל מזהיר את האוכלוסייה האזרחית ומכוון אותה להתפנות מאזורים מוכי לחימה לעבר אזורים בטוחים יותר בדרום הרצועה. עם זאת, ארגוני הטרור ממשיכים לעשות שימוש באותם אזורים לצורכי לחימה, וצה"ל פועל נגדם בהתאם לדין ולצורך המבצעי.
"לצה"ל מנגנונים ייעודיים לבחינת אירועים חריגים במהלך הלחימה. מקרים שבהם עולה חשש להפרת הדין מועברים לבדיקה של מנגנון התחקור המטכ"לי – גוף עצמאי ומקצועי שתפקידו לגבש תמונה עובדתית שתאפשר קבלת החלטות מושכלת, לרבות הפקת לקחים וצעדים מתאימים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו8 June 2025
בסוף המלחמה תגמר והמנהיגים ילחצו ידיים
ומה שיישאר
הוא אמא זקנה אחת שמחכה לבן הלוחם שלה
והרעיה ההיא שמחכה לבעל האהוב שלה
וכל הילדים האלה שמחכים לאבא הגיבור שלהם
אני לא יודע מי מכר למי את המולדת של מי
אבל ראיתי מי שילם את המחיר .
מחמוד דרוויש
במהלך המלחמה , אלפי ישראלים נפגעו ולא יחזרו לחייהם הקודמים , הם ומשפחותיהם . גם כעת יש בינינו הרבה אנשים חיים שלא יודעים עדיין שהמלחמה המיותרת הזו תביא למותם , פציעתם והרס משפחותיהם .
כך סתם !!
מכל היבט שהוא את המלחמה הזו הפסדנו ב – 7.10 וישראל יצאה למלחמת נקמה . כל יום שעובר מעמיק את ההפסד וגם אם יחזרו חטופינו , והלוואי שיוחזרו במהרה , זה לא יקטין את הנזק.
החמאס הצליח להשיג את מטרותיו במחיר כבד לו ולעמו –
כשהצד החזק לא מכניע – הוא מפסיד . כשהצד החלש לא נכנע – הוא מנצח .
כי אנחנו החזקים באיזור – איבדנו את ההרתעה , איבדנו את מרבית ידידותינו באירופה , השלום עם מצרים וירדן נסוג ופוטנציאל השלום עם סעודיה נמוג , ארה"ב מאבדת עניין והנושא של מדינה פלשתינית על השולחן הבינלאומי .
תוצאות המלחמה הן איומות בפרט לנפגעים הישירים ומשפחותיהם בשכול , פציעה והלם קרב אך גם לחברה הישראלית ככלל .
איבדנו אמון במוסדות המדינה , בתקשורת , בבתי המשפט במשטרה ואפילו בצה"ל , איבדנו אמון בין אחד לשני . אין מנצחים – כולם מפסידים .
איבדנו את ערכי הליבה המוסריים שלנו , נעלמה החמלה לבני עמנו וחדלנו לראות את אויבינו כבני אדם . אצל רוב העם , התקווה לשלום הולכת ומתרחקת ונמוגה . מלחמה משיחית לנצח .
סדום לא הושמדה כל עוד היה בה צדיק אחד , עזה תושמד כל עוד יש בה רשע אחד וזהו הנצחון המוחלט . היפוך ערכים יהודיים .
המלחמה מתרחשת על ידי הממשלה שלי בדור שלי – בשמי . אני מתבייש !!
א. הטענה, שנהרגו ברבה יותר אזרחים ביחס למלחמות אחרות בהן הלחימה התבצעה באזורים אזרחיים לא מביאה בחשבון, שהאויב לא רק שהה בסמיכות לאזרחים, אלא השתמש בתשתיות אזרחיות, מנע מאזרחים להתפנות לפי הוראות צה"ל והשתמש בהם באופן אקטיבי כמגינים אנושיים.
ב- היד הקלה על ההדק לא חלה רק לגבי אזרחים עזתיים, אלא נפגעו ממנה גם חיילים ואזרחים ישראלים, מה שמעיד שלא מדובר על זלזול בחיי אזרחי האוייב ועל פגיעות מכוונות, אלא על תוצאה של תנאי הלחימה הקשים והמתח הרב בו נמצאים החיילים. הטענה שהמחבלים נוהגים להתחפש לאזרחים אינה סתמית ומנותקת (ראו מקרה סינוואר), ומי שמציג אותה ככזו – הוא המנותק מהמציאות.
ב- הטענה נגד שלילת השליטה של חמאס באספקה, וכאילו זו הסיבה למצוקה(בכוונה לא 'רעב') גובלת בחוצפה: לישראל זכות למנוע מאויביה הרצחניים שליטה וניהול של אמצעים המשמשים אותם ומחזקים אותם, וזו פעולה לגיטימית ביותר. אפשר לחשוב, שהחמאס, בניגוד לישראל, דאג שהאוכלוסיה תיזון כראוי…