ראשי הסיעות החרדיות בכנסת – השר יצחק גולדקנופף וחברי הכנסת משה גפני ואריה דרעי – מבקשים לאחוז בחבל משני קצותיו.

בהיותם שותפים לקואליציה, הם מהווים ציר תמיכה מרכזי במלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל. הם תומכים בהפניית תקציבים לביטחון ולימי מילואים; תומכים בחיזוק מעמדו של בנימין נתניהו לאחר האסון הכבד ביותר שפקד את המדינה; תומכים בהארכה כפויה של שירות החובה ל־36 חודשים; ותומכים, בפועל, בהמשך אובדן חיי חיילים ובגרירת הרגליים בכל הנוגע לשחרור החטופים.

ובמקביל, הם דורשים גם פטור גורף לבחורי ישיבות – לומדי התורה – כדי שלא יגויסו, כדי שהציבור שלהם לא יישא בנטל.

נתניהו אינו מתעניין בצרכים של הצבא או בהשלכות המשפטיות, אלא רק בדרכים למשוך זמן. ולכן השאלה הפוליטית המיידית היא: כמה זמן מוכנים החרדים למשוך?

המציאות הזו אינה יכולה להימשך, וסופה להתנפץ. השאלה הגדולה היא כמה זמן עוד יצליחו למרוח את הקץ. אתמול היה אחד מאותם ימים פוליטיים שבהם נדמה היה כי הסיעות החרדיות הגיעו אל הקיר.

אולם, בשעת מהדורות החדשות פורסמה הודעה מלשכת נתניהו, לפיה "יש דרך לגשר על הפערים בנושא הגיוס", וכי היום (חמישי) ייפגש ראש הממשלה עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, עם השר לשעבר אריאל אטיאס מטעם החרדים, ועם מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס – במטרה לקדם את הפתרון המוצע.

אנשים מפגינים במהלך נאום של ח"כ יולי אדלשטיין בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בתל אביב, 25 בפברואר 2025 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

מהו הפתרון? זה לא נאמר. ברור שכל תעדוף לאוכלוסייה החרדית – בין אם באמצעות סנקציות קבוצתיות ובין אם אישיות – שאינו זהה לאופן גיוסם של צעירים חילונים, ייתקל בעתירה לבג"ץ וייפסל.

אך נתניהו אינו מתעניין בצרכים האמיתיים של הצבא או בהשלכות המשפטיות, אלא רק בדרכים למשוך זמן. ולכן השאלה הפוליטית המיידית היא: כמה זמן מוכנים החרדים למשוך? האם בכוונתם לדחות את ההכרעה עד היום האחרון של כנס הקיץ, 27 ביולי 2025 – או שכבר בוערת להם הדרך להצביע על החוק לפיזור הכנסת בשבועות הקרובים?

רוב המקורות שעימם שוחחנו אמש סבורים כי חברי הכנסת אינם מעורבים בהדלפות ההקלטות, וייתכן אף כי ההקלטה והדלפתה נעשו ללא ידיעתו של הרב הירש

בחדשות 12 נקבו אתמול בתאריך בחירות אפשרי: 21 באוקטובר 2025 – יום הולדתו ה־76 של ראש הממשלה. מעניין אם החרדים מתכננים להעניק לו מתנה לרגל המאורע, ואם למענם יספר לא רק שיש לו סב שהיה רב, אלא שגם את יום הולדתו הוא חוגג לפי התאריך העברי.

השאלה הפוליטית המעניינת והמסתורית של אתמול בערב הגיעה דווקא מערוץ 13, בעקבות פרסום של הכתבת הפוליטית ליאור קינן: מי הקליט והעביר את השיחה באנגלית בין נתניהו לרב הירש בן ה־88? השיחה התקיימה ב־25 במרץ 2025, וכפי שנתניהו מספר בה, הוא שב זה עתה מפגישה עם מתגייסים חדשים לחיל השריון בבקו"ם.

זמן ישראל פנה למספר גורמים המקורבים לבית הרב בבקשה לתגובה על פרסום ההקלטה ולבירור זהות המקליט – אך לא נענה.

הרב משה הלל הירש, ראש ישיבת סלבודקה, מעביר שיעור בישיבה בירושלים, 22 באוקטובר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

חבר הכנסת המקורב ביותר לרב הירש הוא ח"כ יצחק פינדרוס. הרב המשפיע הנוסף בדגל התורה הוא הרב דוב לנדו בן ה־95, והח"כ המקורב אליו הוא ח"כ יעקב אשר. יו"ר דגל התורה משה גפני מקפיד לנוע בין שני מוקדי ההשפעה – ביתו של הרב הירש וביתו של הרב לנדו – ולשמוע את דעת שניהם.

רוב המקורות שעימם שוחחנו אמש סבורים כי חברי הכנסת אינם מעורבים בהדלפות ההקלטות, וייתכן אף כי ההקלטה והדלפתה נעשו ללא ידיעתו של הרב הירש. עם זאת, עצם מסירת תוכן השיחה – בקולו של נתניהו – כפי שנמסרה לערוץ 13, מעידה כי בחצרות הרבנים הללו הולכת ואוזלת הסבלנות כלפיו.

חטיבת החשמונאים ומחנה תבץ הוקמו והוכשרו לגיוס חרדים בתקופתם של גלנט והלוי. הרמטכ"ל זמיר נכנס לתפקידו רק ב־5 במרץ – כשמחנה תבץ כבר היה פעיל

תוכן השיחה מזיק מאוד לנתניהו, גם אם בלשכתו ניסו אתמול, בשעה מאוחרת, להציג את הדברים שאמר לרב הירש כאמת מדויקת. לטענתם, שר הביטחון הקודם יואב גלנט והרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי הם ש"מנעו את הקמת היחידות הייעודיות לשירות חרדים".

אלא שמדובר בשקר בוטה: חטיבת החשמונאים ומחנה תבץ הוקמו והוכשרו לגיוס חרדים דווקא בתקופתם של גלנט והלוי. הרמטכ"ל אייל זמיר נכנס לתפקידו רק ב־5 במרץ – כשמחנה תבץ כבר היה פעיל.

מתגייסים חרדים ראשונים לחטיבה החרדית החדשה בצה"ל ביום גיוסם בבקו"ם, 5 בינואר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

האם הרבנים החרדים יורו על קידום חוק לפיזור הכנסת? השאלה הזו ממשיכה לרחף מעל המערכת הפוליטית. אתמול שלח נתניהו את יועצו נבו כץ לשיחה עם גפני – אך הפגישה לא הניבה תוצאות.

מה ניתן לצפות מהפגישה המשולשת בין נתניהו, אדלשטיין והשר לשעבר אטיאס? לא הרבה. עוד לפני פגישתו עם נתניהו אמש, הבהיר אדלשטיין כי הוא דבק בעקרונות שהציג לאורך השנה האחרונה: "חוק ללא סנקציות אישיות אפקטיביות, עם יעדי גיוס גבוהים ובקצב עלייה מהיר – איננו גיוס, אלא השתמטות", הצהיר.

מן הצד השני, החל אתמול קמפיין ברשתות החברתיות המאשים את אדלשטיין בפירוק הממשלה. השר שלמה קרעי רמז – ללא כל הוכחה – כי אדלשטיין כבר הבטיח לעצמו שריון באחת ממפלגות האופוזיציה

בצלע הנוספת של המשבר – סיעת ש"ס – שלחו אתמול לכתבים תמונה של זקן מועצת חכמי התורה, הרב משה מאיה, יושב עם השר לשעבר אריאל אטיאס. בסיעה לא נמסר מה היה תוכן הפגישה, אך זמן קצר לאחר מכן צייץ הכתב ישי כהן כי הרב מאיה אמר לאטיאס: "בממשלה שכזו אסור לנו לשבת יותר".

מן הצד השני, החל אתמול קמפיין ברשתות החברתיות המאשים את אדלשטיין בפירוק הממשלה. בכיר בקואליציה אמר לפרשן הפוליטי של חדשות 12 עמית סגל: "אדלשטיין החליט לפרק את הממשלה. הוא גם לא יעביר את חוק הגיוס, חרדי אחד לא יתגייס – וגם יסכן אותנו בעליית ממשלת שמאל, בתקופה ביטחונית מורכבת כזו".

ח"כ טלי גוטליב תקפה את אדלשטיין ברשת X, והשר שלמה קרעי רמז – ללא כל הוכחה – כי אדלשטיין כבר הבטיח לעצמו שריון באחת ממפלגות האופוזיציה.

הרב משה מאיה והשר לשעבר אריאל אטיאס, 4 ביוני 2025 (צילום: סיעת ש"ס)

נכון לשעות הלילה אמש, אדלשטיין נראה אדיש למתקפות מהסוג הזה. הסיבה: בתוך סיעת הליכוד ישנם לפחות כמה חברי כנסת נוספים שאינם מוכנים לחתום על חוק שייתפס בעיניהם כחוק השתמטות – כפי שהחרדים דורשים.

ובחזרה לבעיה הבסיסית – זו שנתניהו, אטיאס ואדלשטיין יתקשו מאוד לפתור. ראשי הסיעות החרדיות והרבנים המובילים אותם מנותקים באופן עגום מהמציאות הישראלית.

בעוד רוב החברה הישראלית חווה אירועים קיצוניים, מטלטלים וחסרי תקדים – הם בשלהם. ממשיכים לעסוק בניפוח תקציבי ישיבות ובמימון עקיף לצהרונים

בעוד רוב החברה הישראלית חווה אירועים קיצוניים, מטלטלים וחסרי תקדים – הם בשלהם. ממשיכים לעסוק בניפוח תקציבי ישיבות ובמימון עקיף לצהרונים, תוך כדי תחזוק המלחמה הארוכה והפוליטית שמטרתה המרכזית היא הישרדותו של נתניהו.