הסיעות החרדיות ניהלו אמש משא ומתן אינטנסיבי שנמשך עד לשעות הקטנות של הלילה – לא במטרה לסייע לצה"ל בהתמודדות עם מצוקת כוח האדם, חלילה, אלא כדי לגבש דרכים להזרמת תקציבים לישיבות.

הכאוס הפוליטי שבו הן מצויות מאז תחילת יישום חוק שירות הביטחון הוביל לתוצאה פוליטית נדירה יחסית: חברי הכנסת של חסידויות גור, בעלז, ויז'ניץ וצאנז, לצד נציגי דגל התורה (הפלג הליטאי), הצביעו באופן שונה זה מזה.

יהדות התורה, המורכבת משני פלגים – אגודת ישראל ודגל התורה – התפצלה הלילה לרסיסים. ש"ס, דגל התורה בראשות משה גפני, ושליש מאגודת ישראל בראשות ח"כ ישראל אייכלר, התנגדו לפיזור הכנסת, בטענה שבתוך שבוע ניתן יהיה לגבש את נוסח החוק המסדיר את ההשתמטות.

יהדות התורה, המורכבת משני פלגים – אגודת ישראל ודגל התורה – התפצלה הלילה לרסיסים. ש"ס, דגל התורה, ושליש מאגודת ישראל התנגדו לפיזור הכנסת. מנגד, שני שלישים מאגודת ישראל הצביעו בעד

מנגד, שני שלישים מאגודת ישראל – חברי הכנסת משה רוט ויעקב טסלר, חסידי צאנז וויז'ניץ – הצטרפו לאופוזיציה והצביעו בעד פיזור הכנסת.

קשה למצוא דוגמה נוספת בעשורים האחרונים להצבעה כל כך מפוצלת של הסיעות החרדיות. יש מי שמזכירים פיצול מסוים בתקופת תוכנית ההתנתקות ב־2005, אך למרות חילוקי הדעות, יהדות התורה כולה התנגדה אז למהלך. בהמשך, תחת ביקורת ציבורית נוקבת, הצטרפו חברי הכנסת של המפלגה לתמיכה בתקציב המדינה – בתמורה להעברת 300 מיליון שקל לתקציבי הישיבות.

ח"כ משה גפני משוחח במליאה עם ח"כ יעקב טסלר. 12 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לא תאמינו מי היה שר האוצר שניהל אז פגישות אינטנסיביות, ושכנע את הסיעות החרדיות לתמוך בתקציב כדי שממשלת אריאל שרון תצלח את המשבר. זה היה לא אחר מאשר בנימין נתניהו.

במקרה אחר, קדום יותר, לאחר "התרגיל המסריח" בשנת 1990, התקשה שמעון פרס להקים ממשלה. הרב שך, המנהיג הרוחני של דגל התורה, התנגד להצטרפות – בנאום "השפנים והחזירים" המפורסם שלו. הנאום הזה השפיע גם על הרב עובדיה יוסף, וש"ס נותרה מחוץ לממשלה.

כעבור כמה שנים הועלה אחוז החסימה ל־1.5%, ושתי המפלגות – דגל התורה ואגודת ישראל – נאלצו להתמזג למסגרת פוליטית אחת. אף שתמיד היו מסוכסכות בתוך הבית, הן הקפידו לשמור על הצבעה אחידה

עם זאת, אגודת ישראל באותה תקופה הסכימה להצטרף לממשלה בראשות פרס, ובמקביל ניסה הרב אלתר (כיום האדמו"ר מגור) ללחוץ על דגל התורה להצטרף אף היא – אך ללא הועיל.

כעבור כמה שנים הועלה אחוז החסימה ל־1.5%, ושתי המפלגות – דגל התורה ואגודת ישראל – נאלצו להתמזג למסגרת פוליטית אחת. אף שתמיד היו מסוכסכות בתוך הבית, הן הקפידו לעשות מאמצים עילאיים לשמור על הצבעה אחידה. אמש, לראשונה זה שנים רבות, נרשם שינוי: ההצבעה התפצלה.

עמוד השער של עיתון "המודיע" של אגודת ישראל, 12 ביוני 2025 (צילום: "המודיע", צילום מסך)

בהודעה משותפת של דגל התורה וש"ס, שנשלחה לפנות בוקר, נמסר: "הושגו הבנות באשר לעקרונות חוק שמירת מעמדם של בני הישיבות.

"מאחר שנדרש עוד מספר ימים להשלמת גיבוש הנוסח הסופי, ובהתאם להנחיית מרנן ורבנן – מועצת חכמי התורה של ש"ס ומועצת גדולי התורה של דגל התורה – הוחלט לדחות לשבוע הבא את ההצבעה על פיזור הכנסת, כדי להעניק את השבוע הקרוב לצורך השלמת התהליך והגעה לנוסח הסופי".

מנגד, בעיתון "המודיע" של אגודת ישראל, הפלג החסידי, התפרסמה הבוקר (חמישי) כותרת על פרישת שרי אגודת ישראל מהממשלה. אולם, כדרכן של כותרות – המציאות מורכבת יותר. גם בתוך אגודת ישראל עצמה קיימת מחלוקת: ח"כ אייכלר (מחסידות בעלז) התנגד לעמדת סיעתו והצביע נגד פיזור הכנסת.

משמעות הפיצול בסיעות החרדיות נוגעת גם למהלכים הבאים. מי שנותרו בקואליציה – גפני ודרעי – צפויים לספוג מבטים מתנשאים מצד חסידות גור של אגודת ישראל

משמעות הפיצול בסיעות החרדיות נוגעת גם למהלכים הבאים. מי שנותרו בקואליציה – גפני ודרעי – צפויים לספוג מבטים מתנשאים מצד חסידות גור של אגודת ישראל. כל אחד ייאלץ להצדיק את עמדתו (בעיקר באמצעות כותרות בעיתוני המגזר), והכביסה המלוכלכת תוצג בפומבי. בשורה התחתונה, מי שנוקט קו קיצוני – במקרה זה, גור – עשוי לגרור את שאר הסיעות החרדיות אחריו.

מבולבלים? לא במקרה. גם תוצאות הפשרה בין יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין לבין נציגי הסיעות החרדיות מבלבלות. הצדדים הסכימו על מתווה חוק שיכלול פטור מגיוס והטלת סנקציות אישיות כמו איסור הוצאת רישיון נהיגה, הגבלות על יציאה מהארץ, ביטול סבסוד לימודים אקדמיים והעדפה מתקנת בקבלה לעבודות בשירות הציבורי – יותר מאשר "רק" סנקציות מוסדיות. בכך, המתווה מנוגד לעקרונות שהציגו הרבנים בשבועות האחרונים.

השר מאיר פרוש בכנסת לקראת ההצבעה על הצעת החוק לפיזור הכנסת, 12 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

שר השיכון יצחק גולדקנופף עשוי להתפטר מהממשלה ולחזור לכהן כחבר כנסת במסגרת החוק הנורווגי. אם יעשה זאת, ח"כ אליהו ברוכי מדגל התורה ייאלץ לפנות את מקומו.

המהלך עלול להפר את האיזון השברירי בין הפלגים החרדיים, ולכן צפוי סגן השר אורי מקלב מדגל התורה להתפטר מתפקידו – מה שיוביל להוצאת ח"כ משה רוט (אגודת ישראל) מהכנסת. לעומת זאת, השר מאיר פרוש מאגודת ישראל צפוי להישאר בממשלה.

רוב הנציגים החרדים אינם מעוניינים לצאת למערכת בחירות שעלולה להוביל אותם אל ספסלי האופוזיציה. לכן, הם העניקו לראש הממשלה נתניהו את חסד הדחייה

החוק שצפויים לחוקק הצדדים – על פי נוסח הפשרה – כולל התחייבויות לסנקציות אישיות, בניגוד, כאמור, להצהרות פומביות של הרבנים החרדים. איך זה אמור לעבוד? אמש, גם המשתתפים במשא ומתן לא ידעו להסביר.

מה שהתבהר הוא שרוב הנציגים החרדים אינם מעוניינים לצאת למערכת בחירות שעלולה להוביל אותם אל ספסלי האופוזיציה. לכן, הם העניקו לראש הממשלה נתניהו את חסד הדחייה – עוד שבוע, עוד חודש, אולי עוד שנה. צה"ל לא יגדיל את כוח האדם שלו, ערך השוויון לא יתחזק, והכנסת ה־25, לעת עתה, לא תתפזר.

שרי הממשלה מוחאים כפיים לנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי במליאת הכנסת, 11 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

באופוזיציה התעקשו לקיים את ההצבעה על פיזור הכנסת – גם כשהיה ברור שתיכשל ותחסום את האפשרות להעלות הצעת חוק נוספת לפיזור הכנסת במהלך ששת החודשים הקרובים. המשמעות כפולה: מצד אחד, הסיעות החרדיות איבדו את אחד ממנופי הלחץ המרכזיים שהיו בידיהן מול נתניהו. מצד שני, גם סיעות האופוזיציה אינן יכולות עוד לאיים בכלי הזה.

כעת, כל ניסיון לפרק את הממשלה יצטרך להגיע מתוכה. ייתכן שאגודת ישראל תוכל להגיש הצעת פיזור מטעמה, אך קשה להאמין שתרצה בכך. כל הצעה אחרת מצד האופוזיציה תדרוש אישור מיוחד מיו"ר הכנסת – וגם זה לא יקרה.

ומי יצא נפסד מכל זה? הציבור המשרת. צווי המילואים הבאים כבר בדרך – ואין אף אחד שיושיע מהמלחמה האינסופית

בתווך, במהלך שעות ארוכות של מריחת זמן במליאה ואתנחתה קצרה בחרם החרדים, הצליחה הקואליציה לקדם שורה של הצעות חוק פרטיות ולרשום הישגים פוליטיים נוספים.

ומי יצא נפסד מכל זה? הציבור המשרת. צווי המילואים הבאים כבר בדרך – ואין אף אחד שיושיע מהמלחמה האינסופית.