מאת שלום ירושלמי
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.

המועמד של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לעמוד בראש הצי האמריקאי צפוי להעיד בפני ועדה בסנאט, כצעד הראשון בהליך לאישור מינויו. הדיון עלול להפוך לעימות סוער סביב המלחמה באיראן, השקיפות בצבא ורווחת המלחים האמריקאים.
מזכיר הצי בפועל, האנג קאו, נאמנו טראמפ ולוחם לשעבר, מבקש להתמנות לתפקיד האזרחי הבכיר באופן קבוע בתקופה נפיצה במיוחד בוושינגטון. הוא ניצב גם בפני משוכה נוספת וזקוק לפטור מיוחד מהקונגרס, מאחר שפרש משירות פעיל לפני פחות משבע שנים.
קאו יתייצב בפני הקונגרס הנוכחי, שבו הרפובליקאים עדיין מחזיקים ברוב. עם זאת, הוא צפוי לעמוד בפני תחקור נוקב מצד הדמוקרטים בנוגע להיבטים שונים של המלחמה באיראן, ובהם הנזק הכבד שנגרם למפקדת הצי החמישי בבחריין, וכן הדחותיהם של בכירים בצי בעת האחרונה.
השימוע של קאו בפני ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט יתקיים לאחר שנושאת מטוסים אמריקאית שלישית הגיעה למזרח התיכון, בשעה שטראמפ משאיר את כל האפשרויות פתוחות בנוגע למלחמה המקוטעת והלא פופולרית.
הדיון ייערך גם בהמשך לניסיון ההדחה הכושל בבית הנבחרים של שר ההגנה פיט הגסת', שנפתח בין היתר בשל אופן ניהול העימות על ידו. בנוסף, הרפובליקאים איבדו את הרוב בבית הנבחרים ובסנאט בבחירות האמצע – תוצאה שנתפסה במידה רבה כהבעת אי אמון במלחמה, ותעביר את השליטה בקונגרס לידי הדמוקרטים בינואר.
קאו יידרש ככל הנראה להתייחס גם לחששות שהעלו מחוקקים בנוגע לבריאותם הנפשית של המלחים, בעקבות דיווחים על שחיקה של הצוות ומחסור באספקה על סיפון נושאת המטוסים אברהם לינקולן. ספינת המלחמה השלימה סבב הצבה ארוך במיוחד, בטרם שבה לנמל הבית שלה בסן דייגו בחודש שעבר.
מחוקקים דמוקרטים טוענים עוד שהצי נמנע מלעדכן את הקונגרס על הדחת צוות הפיקוד המלא של צוללת תקיפה גרעינית בעקבות התנגשות תת ימית. במקרה נפרד, הדיח הצי את מפקדה של משחתת שהוצבה במזרח התיכון.

הכנסת תקיים היום ישיבה לבחירת יושב ראש הכנסת. חבר הכנסת מתן כהנא צפוי להיבחר לתפקיד.
בבחירת כהנא צפויים לתמוך חברי סיעתו, ישר!, וחברי ביחד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו, המשותפת ורע"ם. לא ברור כיצד יצביעו חברי יהדות התורה.
ישיבת המליאה תחל בשעה 16:00, אך הליך הבחירה, לאחר הנאומים, לא צפוי להתקיים לפני שעות הערב.
היום גם עתידים להיבחר סגנים זמניים ליושב ראש הכנסת. לפי המלצת הוועדה המסדרת תשעת המועמדים, שצפויים להיבחר הם יעקב ברדוגו מהליכוד, איתן גינזבורג מביחד, אחמד טיבי מהמשותפת, יאיא פינק מהדמוקרטים, ווליד טאהא מרע"ם, לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית, עודד פורר מישראל ביתנו, יצחק פינדרוס מיהדות התורה ומיכאל מלכיאלי מש"ס.
פלסטינים פצעו הלילה (בין יום שני ליום שלישי) שני ישראלים בפיגוע טרור מחוץ ליריחו שבגדה המערבית, כך הודיע צה"ל. לפי הדיווחים, אישה פלסטינית נהרגה בפיגוע.
לדברי הצבא, הפלסטינים האיצו את מכוניתם לעבר כלי רכב ישראלי ואז יצאו ממנה עם כלי נשק – שלא פורטו – כדי לתקוף את הנוסעים. לפי דיווחים בתקשורת, מדובר היה בגרזנים.
לאחר שהם נפצעו, הושלכו לעבר הישראלים גם אבנים, ואלה הגיבו בירי "להסרת האיום", מסר הצבא.
צה"ל אישר כי הן ישראלים והן פלסטינים נפצעו, מבלי לפרט על מצבם או על מספר הנפגעים והוסיף שכוחות שנפרסו באזור בעקבות הפיגוע מחפשים אחר חשודים והציבו מחסומים.
"פרטי האירוע ממשיכים להיבדק", נמסר בהודעת צה"ל.
המועצה האזורית בנימין מסרה מוקדם יותר כי שני ישראלים נפצעו בפיגוע, בעוד הרשות הפלסטינית דיווחה כי אישה פלסטינית נפצעה באורח אנוש ממה שתיארה כירי של מתנחלים. לא היה ברור אם אותה פלסטינית הייתה מעורבת בפיגוע או שהייתה עוברת אורח.
נידאל בכר, מנהל בית החולים הממשלתי ביריחו, אמר לסוכנות הידיעות איי־אף־פי שהמוסד בניהולו קיבל את האישה בת השישים "מהכפר א־דיוכ א־תחתא עם פצע ירי בראש… (אשר) מתה לאחר מכן מפצעיה".
בכר אמר שהמרכז הרפואי קלט גם ארבעה מטופלים נוספים מהיישוב, שנפצעו "כתוצאה מירי של מתנחלים באזור".
הסהר האדום הפלסטיני מסר שצוותיו טיפלו בחמישה נפגעים באזור, בהם "אישה שנפגעה בראשה מתחמושת חיה וקשיש (בן 65) שנפגע בירכו מתחמושת חיה".
כלי תקשורת בארץ דיווחו שהישראלים הותקפו כשנסעו למאחז חדש בפאתי יריחו, שבו נכנסו מתנחלים החודש באופן לא חוקי לכמה בתים שלדבריהם נרכשו במבצע חשאי.
הרשות הפלסטינית חוקרת כעת כמה חשודים בגין מכירת הבתים. חוקי הרשות אוסרים מכירת קרקעות ל"מדינת אויב" או לאזרחיה, לרבות אזרחים ישראלים. בפועל, סעיף זה נאכף בעיקר נגד מכירות ליהודים ישראלים, ולא לאזרחי ישראל הערבים.
א־דיוכ א־תחתא, שבה נרכשו הבתים, ממוקמת בשטח C, הנתון לשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה. היא סמוכה ליריחו, עיר המונה יותר מעשרים אלף תושבים, הנמצאת בשטח A ובשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית.
לפי דיווחים, הבתים שנרכשו בידי המתנחלים ממוקמים על אדמות מדינה ישראליות, והפלסטינים שבנו אותם עשו זאת באופן לא חוקי. המתנחלים טענו שרכשו את הבתים בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית בנימין.
המועצה האזורית בנימין טענה גם היא שהמבנים נמצאים על אדמות מדינה. אולם לא ברור כיצד המועצה הייתה יכולה לרכוש את הקרקע אלמלא הייתה בבעלות פרטית של פלסטינים.
כניסת המתנחלים אילצה את צה"ל להסיט כוחות כדי להגן על המתנחלים, שנותרו בבתים.
המחשבה על "קריסת" מערכת החינוך מגיעה אלינו מכיוונים שונים, ובעקבותיה מושמעת האמירה – אפשר לומר הזעקה – שאת מערכת החינוך צריך לשקם. מה בדיוק קרס במערכת החינוך, ומה ואיך עלינו לשקם?
על רקע התהיות הללו עולה ביתר שאת שאלת מטרות החינוך: מה אנחנו מצפים להשיג ממערכת החינוך? מה יש בה ומה צריך להיות בה?
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

כשהתבררו תוצאות הבחירות, הדבר הראשון שחשבתי עליו – ואולי עוד אנשים ממצביעי גוש השינוי – היה ממשלת אחדות ציונית-ליברלית: הליכוד ומפלגות גוש השינוי, בלי המפלגות הלאומניות-קיצוניות והחרדיות.
התוצאות נראו כאילו הן מזמינות ממשלה כזאת. הליכוד נשאר המפלגה הגדולה עם 27 מנדטים, וישר! של גדי איזנקוט קיבלה 21. גוש המפלגות התומכות בנתניהו קיבל 53 מנדטים – שמונה פחות מרוב. גוש השינוי הציוני קיבל עוד פחות – 48 מנדטים.
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

מאוד מפתיע אותי שרק אחרי הבחירות, רק אחרי נאום ההסתה המחפיר, הבנת את זה. הבנת את כל מה שכל בר דעת הבין כבר לפני שנים. אפילו חלק גדול מהמגיבים פה באתר: לא אפשרי עם הנוכל, השקרן בן שקרן, עם צוות היועצים חסרי המצפון שלו, ואם משפחתו הפטריוטית התומכת. לא היה אפשר אז ובטח שבלתי אפשרי עכשיו. ראה כל מי שעיניו בראשו. כל מי שאכפת לו מהמדינה המיוסרת הזו. איך יכולת לטעות ככה!
מוחסן רזאי הוא אולי אחד האנשים המסקרנים ביותר בצמרת קבלת ההחלטות באיראן של עשרות השנים האחרונות – דמות שמהווה מראה מדויקת לסתירות הפנימיות העמוקות שעליהן בנויה הרפובליקה האסלאמית.
כדי להבין את רזאי, שנולד בשנת 1954 במחוז ח'וזסתאן למשפחה ענייה ועבד מנעוריו בשדות הנפט לפני שהפך לאקטיביסט אסלאמי-מהפכני נגד שושלת פהלוי ואף נעצר ונכלא על ידי שירות הביטחון החשאי של השאה (הסאו"כ), אי אפשר להתנתק מהמטען ההיסטורי העצום שהוא נושא עימו.
ד"ר רועי כהנוביץ הוא חוקר, מרצה ויועץ לענייני איראן. עמית מחקר במכון לחקר מרכז אסיה והמזרח התיכון ; מחבר הספר איראן והמפרץ הפרסי.

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומספיק עם התבוסתנות. אנחנו משחקים במשחק לטווח הארוך. החרדים לא רוצים להתגייס? קודם כל ביטול כל הקצבאות מהמדינה, איסור יציאה מארץ, שלילת רישיון נהיגה וכדומה. הטלת כל סנקציה אפשרית נגד המשתמטים והמוסדות שלהם. במקביל צ'יפור מקסימלי של אלו שכן מתגייסים, הקמת גדודים שמתאימים לאורח החיים החרדי, סדנאות מיוחדות שיכינו צעירים חרדים לפני גיוס וכו'. לעבוד איתם בשיטת המקל והגזר, ובסוף כמות המתגייסים תגדל. הנרטיב "הם לא יתגייסו לא משנה מה" מגיע מהליכוד ונועד להצדיק ישיבה איתם בממשלה ותמיכה בחוק ההשתמטות.
וגם אם נניח שהם לא יתגייסו, הצעדים האלו עדיין יחסכו למדינה מיליארדי שקלים שבוזבזו על קצבאות ומוסדות תורניים למיניהם. לכל הפחות העוני יכריח אותם ללכת לעבוד כדי להאכיל את ילדיהם, והם יתחילו לשלם מס הכנסה – זו כבר תרומה יותר גדולה למדינה מאשר לשבת בישיבות ולקבל קצבאות.
כרגע משפחה חרדית ממוצעת עולה למדינה נטו 5000 ש"ח בחודש, והם מתרבים בקצב מעריכי. ברור שהמצב הזה לא יכול להימשך יותר.
איך מדינה קורסת?
נותנים לחלק גדול מאזרחים,
שלא מקבלים את הערכים, האתוס והריבונות,
זכויות יתר,
סחטנות משאבים על חשבון מגזרים יצרניים,
תמרוץ לילודה פי 3 ממשפחה עובדת משכילה,
תמרוץ לבטלנות במקום לימודי ליבה ותעסוקה,
וסמכות לחוקק חוקים ולבתי משפט של כפיה,
סמכות לשאמנים ושלילת זכויות מנשים
ומחכים…
כמובן, עם יש גם מגזר אחר עם ילודה גבוהה
שמקדש אבנים וטרנספר ומלחמה ופירומניה
וגם שירות בהסדר והשתמטות נשים,
אפשר לחכות פחות זמן
עד קריסות.
ייאוש הוא לא תכנית עבודה.
החרדים יתגייסו בלי שום בעיה, אם המדינה תדע לעשות את הדבר הנכון.
והדבר הנכון הוא להתנות זכות בחירה לכנסת בשירות צבאי, ולעשות זאת בצורה שהחרדים יפנימו שזה לא משהו פוליטי שישתנה עוד שנתיים, אלא משהו שיישאר במדינת ישראל.
במצב כזה החרדים ייאלצו להתגייס – פשוט לא תהיה להם ברירה, משום שהם נסמכים באופן ישיר על מדינת ישראל, ומתרגמים את כוחם הפוליטי לכוח כלכלי. בלי זכות בחירה אין להם אפשרות *טכנית* לקיים את אורח חייהם. ולכן המנהיגים החרדים יגיעו מהר מאוד להסכמות עם מי שצריך, ויפתחו מסלול חרדי בצבא. לטווח הארוך, המנהיגים החרדים עצמם ידאגו לכך שהאידיאולוגיה תשתנה, כדי להתאים לזה.
הציבור החרדי הוא גמיש מאוד ומשתנה במהירות רבה. קל יחסית להשפיע עליו. הוא עבר מהפכות אדירות במשך השנים (למשל המצאת חברת הלומדים בשנות השמונים, שינוי היחס למדינת ישראל בשנות החמישים). מדוע? משום שאצל החרדים הכל זה סוציולוגיה ולא אידיאולוגיה, וקל להם מאוד לשנות את הדרך כדי להתאים את עצמם למציאות. הדבר היחיד שחשוב עבורם זה שהקהילה הסוציולוגית תישמר.
אנחנו החרדים לא נתגייס, לא בגלל שהצבא לא מסוגל לגייס אותנו ולתת לנו את הצרכים שלנו.
הסיבה היא כ"כ פשוטה.
מה תפקידו של הצבא?
להגן על היהודים החיים בא"י ועל המדינה.
בעניינו, לימוד התורה, עושה זאת בצורה כ"כ יעילה ואפילו יותר מהצבא.
ראו מה קרה בשמחת תורה לפני שנה?
שמחנו על הצבא שיש לו את כל הכלים להגן,
לצערינו לא היה לצבא סיעתא דשמעיא.
והוא כשל.
לולא לימוד התורה, מי יודע להיכן היו הנבלות מגיעים.
נשאלת השאלה: אם לימוד התורה כ"כ יעיל למה הוא הגן עלינו אז?
לצערינו ישנם איתנו אחינו הטועים, שאינם שומרים תורה ומצוות, שפוגמים בכוחה של התורה.
להמשיך את הפטור של תורתו אומנותו לפי הצהרות הישיבה . ובמקביל לצוד ברחובות את מי שמצהיר ולא לומד . אחד כזה שנתפס הישיבה מאבדת את התקציב עליו והוא נכנס לכלא . שניים שנתפסו . אזהרה . שלושה . הישיבה מאבדת את כל התקציבים . אני משלם המיסים רוצה להיות בטוח שהכסף שלי משמש ללימוד תורה ולא לפויילישטיקים
שאלת גיוס החרדים היא שאלה קיומית למדינת ישראל. רק בתהליך ארוך ורציף יש סיכוי לגייסם. להכניס לכלא משתמטים לא כדאי. לא יהיה גיוס והמדינה תצטרך לממן את כליאתם. כל משתמט יוכרז כעריק והוא לא יוכל לקבל את השירותים הבסיסיים ביותר שמקבל אזרח – ביטוח לאומי, רישיונות למיניהם, קניית בית על קרקע של המדינה ועוד.
"גם מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן" (פתגם סיני ו/או מאו צה טונג), הבעיה במדינת ישראל שכל פוליטיקאי שלא מסתדר לו בממשלה עם הקואליציה שלו, עשוי להחזיר את הגלגל אחורה.