בנימין נתניהו נמצא כבר כמה חודשים בתוך קמפיין לקראת הבחירות הקרובות, אם אכן יתקיימו. כל תכניותיו, מהלכיו, החלטותיו ושקריו מתמקדים אך ורק בשרידותו הפוליטית.

בלי שלטון, לא יהיו מנעמי שלטון. לא יהיו חברים עשירים שיספקו מתנות, לא יהיו מלחכי פנכה שישרתו כל גחמה של המשפחה, בנו לא יוכל לשהות בחו"ל תחת אבטחה צמודה של היחידה הממלכתית לאבטחת אישים, ובלי שיש תאריך חזרה מוצהר.

בלי שלטון לא יהיו מנעמי שלטון, חברים עשירים שיספקו מתנות ומלחכי פנכה שישרתו גחמות משפחתיות, בנו לא יוכל לשהות בחו"ל בלי תאריך חזרה תחת אבטחה צמודה של היחידה הממלכתית לאבטחת אישים

הוא יצטרך לשבת על כס הנאשם במשפטו כאחד העם, בלי הפרעות של להקת המעודדים, בלי פתקים שנכנסים ללא הרף, בלי מחלות מדומות, הפסקות ודחיות כדי לברוח מהחקירה הנגדית של הפרקליטות. סתם ככה, אזרח הנאשם בשלושה סעיפים: שוחד, מרמה והפרת אמונים, נתון לגורל פסיקתם של שלושה שופטים.

האיש, שבעברו כראש ממשלה גילה סממנים של ממלכתיות ושמירה על חוקי המשחק הדמוקרטים, הפך באחת את עורו מאז החליט היועמ"ש הקודם, אביחי מנדלבליט, להגיש נגדו כתב אישום בשלושה סעיפים.

החל מרגע זה השתנו כללי המשחק. הדיפ סטייט הפך מטבע לשון, והחל מסע ה"אני מאשים" של ראש ממשלה בעל עוצמה, החולש על מערכת שלמה של מנגנוני השמצה, שמאפיינת תהליכים של משטר דיקטטורי בהתהוות. לדבריו, התקשורת, ביחד עם גורמי אכיפת החוק ומערכת המשפט, ראשי הצבא ומערכת הביטחון, כולם, רודפים ראש ממשלה מכהן כדי להפילו.

מסורת בת שנים של דמוקרטיה ליברלית מהותית – המכירה בעיקרון הפרדת הרשויות, מציבה מגבלות על כוחו של השלטון, מקדשת שוויון לכל האזרחים וכיבוד מערכת משפט עצמאית בלתי תלויה – הופכת אט אט על ידי תומכיו לדמוקרטיה פרוצדורלית פורמלית, מבוססת על עיקרון אחד, הכרעת הרוב, אך שוללת עקרונות בסיסיים של דמוקרטיה מודרנית.

הוא יצטרך לשבת על כס הנאשם במשפטו כאחד העם, בלי הפרעות של להקת המעודדים, בלי פתקים שנכנסים ללא הרף, בלי מחלות מדומות, הפסקות ודחיות כדי לברוח מהחקירה הנגדית של הפרקליטות

היום הנורא ב-7 באוקטובר הוסיף עוד סיכון מבחינתו. הציבור דורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית שעלולה לחשוף את מחדליו, את כישלונו המהדהד עם קונספציית חמאס מורתע, ואת רשלנותו הפושעת בבניין כוחו הצבאי של חמאס, כחלק מהקונספציה, ואת אנשי לשכתו שקיימו, לפני המלחמה ובמהלכה, קשרים הדוקים עם המדינה שמימנה את הטבח ושימשה פטרונית חמאס. מכאן ואילך, הוא לא רק נאשם המנסה לחמוק ממשפט, אלא הופך לסכנה מוחשית לביטחון המדינה.

החלטותיו בעניין החטופים, המשך המלחמה, בריחה מדיון על היום שאחרי, הפכו תלויות באיומיהם של שני ראשי מפלגות גזענים משיחיים, ששואפים להפוך את רצועת עזה כולה לאתר בנייה אחד גדול, לחידוש ההתיישבות היהודית.

דעתם של ראשי זרועות הביטחון על ניהול המלחמה והעיתוי לסיומה, ועל הצורך ההכרחי בעסקה להחזרת החטופים, כבר לא נלקחות בחשבון. גם הצרכים הדחופים של הצבא לתוספת כוח אדם שלא מסדר הכוחות הרגיל – נפלו קורבן לאיומים של המפלגות החרדיות, גורם נוסף בכניעתו של נתניהו לאינטרסים פוליטיים על חשבון ביטחוניים לאומיים.

כל אלה, כמו גם שחיקת הערך הדרמטית במעמדה של ישראל אצל אומות העולם, לא מזיזה את נתניהו מהצורך האובססיבי לשמירה על השלטון. מדינת ישראל נמצאת ברגעי השפל הגדולים ביותר מאז נוסדה, ומצב הרוח הלאומי בשפל חסר תקדים.

החברה הישראלית מפולגת ומרוסקת, ואין שום ביטחון שניתן יהיה לאחות בעתיד הקרוב את הקרעים. רעיונות על הקמת מדינת יהודה ומדינת ישראל עולים ללא הרף, וכבר לא נזהרים בהשמעתם.

החלטותיו בעניין החטופים, המשך המלחמה, בריחה מדיון על היום שאחרי, הפכו תלויות באיומי שני ראשי מפלגות גזענים משיחיים, ששואפים להפוך את רצועת עזה לאתר בנייה אחד גדול, לחידוש ההתיישבות היהודית

השפל באמון בנתניהו ובכוונותיו, שרבים רואים בהן זדון – גורמים לחלקים בעם לחוש דאגה אמיתית לעתיד הדמוקרטיה ולהטיל ספק ממשי בקיומן של בחירות חדשות. קהילות שלמות של מהגרים ישראלים בנו בית חדש במדינות שכנות בחיפוש אחר מציאות נוחה יותר. בשלב ראשון, זו אולי תופעה זמנית, אך עלולה להפוך לקבועה ואף לגדול. לנוכח העובדה שבמדינת ישראל אין כרגע אלטרנטיבה שלטונית ראויה – זה עלול להיות משנה מציאות.

בימים קשים אלה, בישראל יש אופוזיציה חלשה ומפולגת, ללא דמות פוליטית משמעותית שיכולה להוביל לאיחוד כוחות חיוני. מסרים מבולבלים ולא אחידים, הטחת האשמות פומבית וחוסר אמון בין ראשי המפלגות – לא יוצרים תנאים להצגת תכניות אופרטיביות לשינוי ושיקום, שאזרחי המדינה משוועים להם.  

האם לאחר כל אלה יכול נתניהו להתאושש בעזרת מכונת הרעל התקשורתית? האם יוכל לזכות שוב בבחירות – שנראות כרגע אבודות בשבילו – בעזרת שיגור ספינים שיתסיסו את הרחוב? האם מחוקקים נאמנים למשפחה יפעלו להעביר חוקים שישנו את כללי המשחק – כאלה שיעמדו במבחן בג"ץ?

אם ניזכר בהיסטוריה הקרובה של מערכות בחירות נמצא, שאין דבר היכול לעמוד בפני נחישותו. שאין שום טריק ושטיק שיבחל בהם, כדי להשביע את תאוות השלטון שלו.

ובכל זאת, לא הכול צבוע בצבעים קודרים. למדינת ישראל יש גם תקווה בעזרת חברה אזרחית מרשימה, חבורת אנשים איכותית, יצרנית, יוזמת, שכבר הוכיחו עצמם בשעת חירום.

האם יוכל לזכות שוב בבחירות? אם ניזכר בהיסטוריה הקרובה של מערכות בחירות נמצא, שאין דבר היכול לעמוד בפני נחישותו. שאין שום טריק ושטיק שיבחל בהם, כדי להשביע את תאוות השלטון שלו

אלה הם האנשים שצריכים לעטר את המקומות הראשונים ברשימות המפלגות הדמוקרטיות ליברליות. לעמוד בראש חץ המאבק להשבת הסדר התקין במערכות השלטון אצלנו, להיות אלה שעינינו נשואות אליהם בתקווה לשינוי המיוחל. 

עיתונאי, מפיק ועורך משדרי טלוויזיה. בימים אלה, מתמקד בהפקת סרטי תעודה.