1

"יש לי הוראה קבועה בבית הלבן – אף פעם לא להשתמש במילה 'פחם', השתמשו רק במילים 'פחם נקי ויפה'. נשמע הרבה יותר טוב, לא?"

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המשפט הבלתי נתפס הזה, שלקוח מתוך הנאום שדונלד טראמפ נשא השבוע מעל בימת העצרת הכללית של האו"ם, מגלם את תמצית הסיפור. האמת אינה רלוונטית עוד. אין דבר שלא ניתן לעטוף במילים יפות ולשווק באריזת מתנה.

התוצרים הרעילים של שרפת הפחם לצורך הפקת אנרגיה הביאו ומביאים לתחלואה ולמוות של מיליונים ברחבי העולם, אבל אצל טראמפ הפחם "נקי ויפה".

אין צורך להיכנס לדיון מלומד על משבר האקלים כדי לדעת מה פחם עושה למערכת הנשימה, אבל לטראמפ יש אמת מדעית משלו, אותה אמת שגרמה לו בשעתו להציע להשתמש באקונומיקה כתרופה לקורונה

אין צורך להיכנס לדיון מלומד על משבר האקלים כדי לדעת מה פחם עושה למערכת הנשימה, אבל לטראמפ יש אמת מדעית משלו, אותה אמת שגרמה לו בשעתו להציע להשתמש באקונומיקה כתרופה לקורונה. נותר רק להמתין לנאום שלו על ההשפעה הנפלאה שיש לסיגריות "הנקיות והיפות" על הריאות.

מה אמור לעשות עולם המדע וכיצד אמורים לנהוג אנשי סביבה מול בליל השקרים, המניפולציות ותיאוריות הקונספירציה המקושקשות שטראמפ שיגר מעל במת האו"ם? להתעלם זו לא אופציה. להתייחס ברצינות ולהציב עובדות מול שקרים זה כנראה לא עוזר. מה נשאר?

נוף של עיירת פחם בדרום סין (צילום: Tanes Ngamsom, iStock at Getty Images)

טראמפ הקדיש דקות ארוכות למה שכינה "ההונאה הגדולה ביותר שבוצעה אי־פעם על העולם" – התחזיות של האו"ם לגבי ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים. "כל התחזיות האלה שעשה האו"ם ועוד רבים אחרים היו שגויות", קבע.

רק שעם כל יום שעובר – ועם כל נתון שמצטבר – מתברר שהתחזיות של פאנל האקלים הבין ממשלתי של האו"ם (IPCC) ושל מדעני האקלים בכלל היו דווקא זהירות מדי, ושהמציאות מקדימה ועולה על התחזיות.

הנתונים היבשים שטראמפ מתעלם מהם: 2024 הייתה השנה החמה בהיסטוריה, וכל עשר השנים החמות בהיסטוריה נרשמו מתחילת המאה; הטמפרטורה הממוצעת בעולם ממשיכה לטפס וכבר עומדת על 1.6 מעלות יותר מטרום המהפכה התעשייתית; מספר אירועי הקיצון – גלי חום, שיטפונות, שרופות וכו' – גדל משמעותית; ועוד שורה ארוכה של פרמטרים מדידים ועובדתיים.

הנתונים היבשים שטראמפ מתעלם מהם: 2024 הייתה השנה החמה בהיסטוריה; הטמפרטורה הממוצעת בעולם ממשיכה לטפס; מספר אירועי הקיצון גדל משמעותית

טראמפ אומר בלגלוג שבגלל שפעם נהיה יותר חם ופעם נהיה יותר קר, מדעני האקלים הפסיקו לדבר על התחממות גלובאלית ועברו לדבר על שינוי האקלים, כי "ככה הם יהיו צודקים בכל מקרה". עוד שקר גס. הביטוי "שינוי האקלים" מכוון לכך שבטווח הזמן המיידי יש שלל תופעות כמו אירועי קיצון ועליית פני הים – בעוד שבטווח הארוך מגמת ההתחממות נשמרת.

טראמפ פיזר שקרים (כך גם על פי בדיקת עובדות יסודית שערכו ב־CNN) בכל הנוגע לטורבינות רוח (לטענתו הסינים מוכרים לאמריקאים טורבינות גרועות אבל לא משתמשים בהן בעצמם – לא נכון), לסכום שארה"ב נדרשה לשלם במסגרת הסכם האקלים של פריז (נמוך בהרבה מכפי שטען) ועוד.

אבל חלק אחד בנאומו שעסק בנושאי סביבה הסגיר יותר מכל מה מטריד אותו באמת, ולימד משהו חשוב על צורת החשיבה שלו.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נואם בעצרת האו"ם בניו יורק, 23 בספטמבר 2025 Assembly (צילום: AP Photo/Angelina Katsanis)

אני מתכוון לחלק הזה:

"יש לנו את האוויר הכי נקי שהיה לנו מזה שנים רבות מאוד. אבל הבעיה היא שמדינות אחרות, כמו סין, שיש לה אוויר קצת מחוספס – האוויר נושף. ולא משנה מה אתם עושים כאן למטה, האוויר למעלה נוטה להתלכלך מאוד, כי הוא מגיע ממדינות אחרות שבהן האוויר לא כל כך נקי, ופעילי הסביבה מסרבים להכיר בזה.

"אותו דבר עם זבל. באסיה, הם משליכים הרבה מהזבל שלהם ישירות לאוקיינוס, ובמסע של שבוע או שבועיים זה זורם ממש ליד לוס אנג'לס. ראיתם את זה. כמויות עצומות של זבל – כמעט יותר מדי מכדי שאפשר יהיה לעשות משהו בנידון – זורמות ליד לוס אנג'לס, ליד סן פרנסיסקו, ואז מישהו מסתבך כי הפיל סיגריה על החוף. כל הסיפור הזה מטורף.

"ההשפעה העיקרית של מדיניות האנרגיה הירוקה הברוטלית הזו לא הייתה לעזור לסביבה אלא לחלק מחדש פעילות ייצור ותעשייה ממדינות מפותחות שמקיימות את החוקים המטורפים שהוטלו – למדינות מזהמות ששוברות את החוקים ועושות הון. הן עושות הון".

טראמפ עומד על זכותו לטנף את הפלנטה כמו אחרונת המדינות העניות בדרום מזרח אסיה. בעולם שבו שקר הוא אמת ושחור זה לבן, כנראה שזו ההגדרה של מנהיגות

כאן, לפתע, נראה שטראמפ מוטרד ממפגעי סביבה: מזיהום אוויר, מפסולת. אבל הטענה שלו לאנשי הסביבה היא שהם דורשים רגולציה וסטנדרטים סביבתיים מארה"ב ומדינות אירופה, בעוד הסינים והאסיאתים (שם קוד לעולם השלישי) מזהמים בלי חשבון, מזהמים ועושים הון.

למעשה, הוא דורש השוואת תנאים – כלפי מטה: הזיהום הזה הוא נורא, אבל אם כולם מזהמים אז גם לאמריקאים מותר. למה שרק "זבל אסיאתי" ימלא את האוקינוסים?

מיותר לציין שהתנועה הסביבתית מעולם לא ראתה בחיוב את הסטנדרטים הסביבתיים הירודים והזיהום השוררים ברוב מדינות העולם השלישי (חלק ניכר מהזיהום נוצר על ידי מפעלים שמייצרים מוצרים זולים בתנאי העסקה ירודים עבור תושבי המערב – ובראשם תעשיית האופנה).

הפגנה של פעילים ירוקים במסדרונות פסגת האקלים בדובאי, 3 בדצמבר 2023 (צילום: Giuseppe CACACE / AFP)

אבל ממי שעומד בראש המדינה החזקה בעולם, מצופה לראות את האינטרס הגלובלי והכלל אנושי ולנסות לאחד את מדינות העולם ואת האנושות סביב המטרה הנעלה של שמירה על הכדור ומתוך כך שמירה על בני האדם.

במקום זה, טראמפ עומד על זכותו לטנף את הפלנטה כמו אחרונת המדינות העניות בדרום מזרח אסיה. בעולם שבו שקר הוא אמת ושחור זה לבן, כנראה שזו ההגדרה של מנהיגות.

2

הדוח השנתי של משק החשמל, שפרסמה רשות החשמל רגע לפני החג, שם חותמת רשמית על עוגת החשמל החדשה של ישראל: 72% מהחשמל שצרכנו ב־2024 הגיע מגז; השאר מתחלק שווה בשווה בין השמש והפחם: כל אחד מהם תרם 14%.

מתברר שמשק החשמל הישראלי לא שמע על ספרטה. צריכת החשמל בישראל ב־2024 עלתה בלא פחות מ־4.4% לעומת 2023

בעוד חמש שנים, צופים ברשות החשמל, הפחם ייעלם מהמפה והשמש תתפוס את מקומו ותספק 28% מהצריכה. אשרי המאמין. ביום שבו יודממו טורבינות הפחם בתחנות הכוח "אורות רבין" בחדרה ו"רוטנברג" באשקלון נדע שתם עידן הפחם בישראל. עד אז אלה רק הבטחות.

החלק המעניין יותר של הדוח, ובמידה מסוימת גם המטריד יותר, נוגע לא לצד של ההיצע – אלא לזה של הביקוש. מתברר שמשק החשמל הישראלי לא שמע על ספרטה. צריכת החשמל בישראל ב־2024 עלתה בלא פחות מ־4.4% לעומת 2023.

ברגע שיא הצריכה של 2025 (בגל החום של אוגוסט) היא הייתה גבוהה ב־10% לעומת השיא הקודם שנרשם ב־2023. זה גידול משמעותי שמכניס את המערכת למרוץ אינסופי שבו היא צריכה להרחיב את קצב הייצור כדי להדביק את הביקושים. "זה כמו לשחות אל האופק ולגלות שהוא מאיץ כל הזמן", אומר גורם במשק החשמל.

תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה, 11 באפריל 2023 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

בשנים האחרונות, באיחור ניכר, נעשה בישראל מאמץ מבורך להגדיל את היקף האנרגיות המתחדשות בתמהיל החשמל, אבל לא נעשה כמעט שום מאמץ לצמצם את הצריכה, לסגל תרבות של חיסכון והתייעלות.

מאות אלפי משקי בית דווקא משלמים פחות על חשמל – אבל לא בזכות זה שצמצמו את הצריכה, אלא בזכות המעבר לספקים פרטיים. במקרה הטוב הם צורכים את אותה כמות חשמל בפחות כסף, במקרה הרע – צורכים הרבה יותר ומשלמים אותו דבר. הפתיחה של השוק לספקים פרטיים מבורכת, הגידול בצריכה הוא צרה צרורה.

כדי לעמוד בביקושים כאלה של ענף הרכב ושל חוות השרתים, ישראל תצטרך להגדיל משמעותית את ייצור האנרגיות המתחדשות – וגם למצוא דרך לצמצם את הצריכה במגזר הביתי והעירוני

מעבר להיבט התרבותי־התנהגותי, הגידול בצריכה נגזר משתי מגמות שהן חלק מההתפתחות הטכנולוגית, בישראל כמו בעולם: לפי רשות החשמל, ב־2024 הרכבים החשמליים צרכו כ־1% מהחשמל במשק. לפי ההערכה, ב־2030 הם כבר יצרכו 6%–8% מהחשמל. זה גידול חד שגם אותו צריך לספק.

מספרים דומים מיוחסים לחוות השרתים, שגדלות בקצב הנדסי כדי לשרת את הבינה המלאכותית: 0.5% מצריכת החשמל ב־2024, 5%–7% בעוד חמש שנים.

כדי לעמוד בביקושים כאלה של ענף הרכב ושל חוות השרתים, ישראל תצטרך להגדיל משמעותית את ייצור האנרגיות המתחדשות – וגם למצוא דרך לצמצם את הצריכה במגזר הביתי והעירוני. אם נרצה או לא, ייתכן שעוד נשמע על ספרטה.

הטענת מכוניות חשמליות בבית שמש. 28 בדצמבר 2022 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

3

בעולם מתוקן, במדינה מתוקנת, שתי סככות ההצללה הגדולות במחלף השלום/צומת עזריאלי היו הסטנדרט: תשתית בסיסית שהעירייה מקימה כדי לספק לתושבים צורך חיוני – צל – בסביבה מוכת שמש.

בישראל 2025, הסככות הללו הן שושנה בין החוחים, הצצה לעולם אחר שבו הרשויות קשובות לצרכי האזרחים ודואגות לספק אותם. למרבה הצער זה היוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל.

בישראל 2025, הסככות הללו הן שושנה בין החוחים, הצצה לעולם אחר שבו הרשויות קשובות לצרכי האזרחים ודואגות לספק אותם. למרבה הצער זה היוצא מהכלל

רבבות הולכי רגל ורוכבי אופניים חוצים כל יום את הצומת הענק הזה, רבים מהם בדרכם לתחבורה הציבורית – תחנת רכבת השלום או תחנות האוטובוס המרובות. מדובר בסביבה לא ידידותית בעליל, סואנת ומעושנת, שמחייבת המתנה ממושכת במעברי החצייה. כשכל זה קורה על מדרכות חשופות לשמש וחום, זה נהיה סיוט של ממש.

כשמדברים על צל מתכוונים בדרך כלל לעצים, אבל לא בכל מקום ניתן לנטוע עצים, וחוץ מזה יחלפו שנים עד שהם יניבו צל. לעיתים צריך לעקוף את העץ בדרך להשגת הצל. מתקני ההצללה שהציבה עיריית תל אביב הופכים את התנועה במרחב הזה לנעימה ונסבלת יותר. אפשר ממש לראות את ההקלה על פני האנשים שצועדים באזור המוצל או ממתינים בצל לרמזור שיתחלף.

סככות ההצללה הגדולות במחלף השלום, תל אביב, ספטמבר 2025 (צילום: אביב לביא)

מתקנים כאלה היו צריכים להיות פזורים בכל רחבי הארץ, כיפת ברזל־צל שמגנה על ההולכים והרוכבים, אבל לפי שעה אין מקלט מפני השמש.

4

בכל הנוגע לרמה הספרותית, נדמה לי שיש יצירות מרשימות יותר שילדים יכולים לקרוא מאשר "אל תוך היער – סיפורו של היחמור הראשון", שכתבה ד"ר מיה מאור־כהן (הוצאת "אוריון"). אני גם לא מחבב את הפונט שנבחר לטקסט, אבל זה כבר לגמרי עניין של טעם.

ובכל זאת, סיפור השבתם לטבע של היחמורים בישראל כל כך מופלא, מיוחד ומרגש, שלו עדיין היו לי ילדים בגיל המתאים (הגיל שצורך ספרים מנוקדים עם איורים צבעוניים), הייתי שמח שיקראו את הספר הזה. מה עוד שניכר שהמחברת, שלקחה חלק פעיל בתהליך ובעבודה עם היחמורים, כתבה מתוך אהבה אמיתית לטבע, ליחמורים ולפרויקט כולו.

החל מסוף שנות ה־90', בתהליך הדרגתי, רשות הטבע והגנים מחזירה את היחמורים לטבע בישראל. כיום חיים כ־300–400 מהם בגליל, בכרמל ובאזור נחל שורק – כנראה אוכלוסיית הבר היחידה בעולם של המין

עד סוף המאה ה־19 היחמור הפרסי – סוג של אייל – חי בטבע בארץ ישראל. הציידים חיסלו אותו, ולפני מאה שנה הוא נחשב למין שנכחד לגמרי מהעולם. ב־1957 התגלתה קבוצה קטנה של כ־20 יחמורים בדרום־מערב איראן. פרטים בודדים הועברו משם לגרמניה ולישראל כדי לשמר את השושלת.

עטיפת הספר "אל תוך היער" של ד"ר מיה מאור־כהן (צילום: הוצאת אוריון)

ב־1978, עם תחילת המהומות שהובילו למהפכה האסלאמית, נערך מבצע חשאי בשיתוף השגרירות הישראלית בטהרן בו חולצו ארבע יחמורות והובאו לישראל. הן צורפו לשני זכרים ונקבה שכבר היו בארץ וכך הוקם גרעין הרבייה בשמורת הטבע חי־בר כרמל.

החל מסוף שנות ה־90', בתהליך הדרגתי, רשות הטבע והגנים מחזירה את היחמורים לטבע בישראל. כיום חיים כ־300–400 מהם בגליל, בכרמל ובאזור נחל שורק, ומדובר כנראה באוכלוסיית הבר היחידה בעולם של המין.

מאור־כהן, דוקטור לאקולוגיה ושמירת טבע, חקרה את היחמורים במשך שמונה שנים ונטלה חלק בפרויקט ההשבה. היא מנסה לתווך את הסיפור הקסום הזה לילדים באמצעות הרפתקאותיו של דוט – יחמור צעיר שיום אחד חייו מתהפכים עליו: הוא משוחרר לטבע שמעולם לא הכיר ונדרש להסתגל. מכאן עלילה רודפת עלילה.

יחמור ביערות הכרמל, 7 באפריל 2023 (צילום: שיר תומר/פלאש90)

הרגע שבו הסיפור הבדיוני מסתיים והדמויות המצוירות מוחלפות בתמונות של יחמורים אמיתיים ובמידע מהחיים עצמם, לא ישאיר שום קורא צעיר אדיש.