JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ההצבעה על חוק עונש מוות למחבלים הפכה לתצוגת תכלית של חולשה פוליטית | זמן ישראל
השר איתמר בן גביר מחבק את ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר נאומו במליאה, 10 בנובמבר 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ההצבעה על חוק עונש מוות למחבלים הפכה לתצוגת תכלית של חולשה פוליטית

מאחורי ההצבעה הסוערת על התיקון לחוק עונש מוות למחבלים - עם העדרויות מביכות, תמיכות מהוססות ולחץ פוליטי מתמשך - נחשפת מערכת פוליטית שמתקשה לקבל הכרעות ענייניות ● נתניהו מנסה לקנות זמן ולתמרן את בן גביר, החרדים נקרעים בין ימין להלכה, האופוזיציה בורחת מהכרעה ● והכול בידיעה שהחוק כנראה לא יעבור - אך ימשיך לשמש קלף בחירות נפיץ ● פרשנות

מי שהגיע לכנסת ביום שני השבוע ראה מופע מתמשך של תירוצים, סתירות פנימיות וצקצוקי לשון סביב התיקון לחוק עונש מוות למחבלים, שאותו הגישה לקריאה ראשונה סיעת עוצמה יהודית של איתמר בן גביר.

כל מפלגה עם ההצגה התועלתנית שלה. כל מפלגה והחשבון שלה מול הבוחרים, שרובם תומכים בחוק הבעייתי הזה בעיקר אחרי אירועי ה-7 באוקטובר. ההתנהלות הזו מול החוק הולידה תוצאות מביכות, ובסוף גם את חגיגת הבקלאוות של בן גביר עצמו, שרק ביזתה (שוב) את הכנסת.

נתחיל עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד. נתניהו, שמוביל את המדינה לסירוגין ב-30 השנים האחרונות, מעולם לא קרא לחוקק חוק עונש מוות למחבלים. הוא מכיר היטב את עמדתה הקבועה של מערכת הביטחון ואת המשמעות וההשלכות.

גם אם בעבר נתניהו אמר ש"יש היגיון בעונש מוות במצבי קיצון", הוא מעולם לא קרא להפעיל את העונש – שכבר קיים בחוק – גם אחרי מעשי טרור מזוויעים במיוחד שאירעו תחת כהונתו.

גם אם בעבר נתניהו אמר ש"יש היגיון בעונש מוות במצבי קיצון", הוא מעולם לא קרא להפעיל את העונש – שכבר קיים בחוק – גם אחרי מעשי טרור מזוויעים במיוחד שאירעו תחת כהונתו

העמדה שנתניהו מציג בשבועות האחרונים היא נסיבתית ולא עקרונית. נתניהו רואה ושומע את השר בן גביר מציג לו אולטימטום, ומאיים שלא להשתתף בהצבעות הממשלה אם החוק לא יקודם מייד.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת, 26 במרץ 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת, 26 במרץ 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בתחילת החודש שלח נתניהו את עוזרו גל הירש לוועדה לביטחון לאומי, שם הירש אמר שנתניהו תומך בחקיקה, אחרי שהחטופים החיים חזרו.

הליכוד תמך בקולניות בחוק שהובא לקריאה ראשונה, אבל הדרך עוד ארוכה ונתניהו ינסה לתמרן את בן גביר, כדי להימנע מחקיקה סופית בעת הזו ובכלל.

סיעת ישראל ביתנו שיושבת באופוזיציה הגישה את החוק במקביל לעוצמה יהודית, אבל יו"ר הסיעה אביגדור ליברמן עשה את הכול להראות שהוא לא שייך לגחמות של בן גביר, שאותו הוא כינה בעבר "סוג של שמפניה" והוא גם מסרב לשבת איתו בממשלה אחת. ליברמן טען שהוא תומך בחוק הזה מקדמת דנא, אבל נזכר להגיש אותו רק עכשיו משום מה.

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד התקשה להציג עמדה ברורה בעד החוק או נגדו. לפיד טען שהחוק המעשי כבר קיים והוא לא ישתף פעולה עם התיקון לחוק שמגיש בן גביר ולא ישתתף בהצגה שלו בכנסת.

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד התקשה להציג עמדה ברורה בעד החוק או נגדו. לפיד טען שהחוק המעשי כבר קיים והוא לא ישתף פעולה עם התיקון לחוק שמגיש בן גביר ולא ישתתף בהצגה שלו בכנסת

אבל לפיד הבין שהוא לא יכול להתנגד לחוק עונש מוות למחבלים במליאת הכנסת, מול כל המדינה, ולכן החליט לברוח מהמליאה יחד עוד 22 מחבריו ביש עתיד (רק מירב בן ארי נכחה באולם המליאה, אבל לא השתתפה בהצבעה). את הבמה הוא השאיר למפלגות הימין שחגגו על החוק מול ארבעה חברי כנסת מסיעת הדמוקרטים והסיעות הערביות.

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן נואם בכנסת, 10 בנובמבר 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן נואם בכנסת, 10 בנובמבר 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

העמדה של המפלגות החרדיות מפותלת ולכן גם מרתקת. הרבנים והפוליטיקאים ישבו על המדוכה ימים רבים ולא ידעו איך להתמודד עם החוק והשלכותיו. הציבור החרדי נע ימינה בעקביות רבה ובן גביר ניצל את העניין כדי לסנוט בש"ס וביהדות התורה.

"תשעים ותשעה אחוזים מבוחרי ש"ס תומכים בעונש מוות למחבלים", הצהיר בן גביר, שתקף גם את ח"כ משה גפני מיהדות התורה, וכינה אותו "בעל הברית של אחמד טיבי".

מצד שני, הסיעות החרדיות נמצאות ברגע זה באופוזיציה. מה עושים? בוחרים בפתרון הנוח. חברי הכנסת נשענו על העמדות ההלכתיות והאידיאולוגיות בנושא עונש המוות ונעדרו מהמליאה או הצביעו נגד. רבני ש"ס לדורותיהם לא מתנגדים במפורש לחוק עונש מוות, אבל תמיד הסתייגו ממנו וביקשו לסמוך על עמדות מערכת הביטחון.

חברי הכנסת נשענו על העמדות ההלכתיות והאידיאולוגיות בנושא עונש המוות ונעדרו מהמליאה או הצביעו נגד. רבני ש"ס לדורותיהם לא מתנגדים במפורש לחוק עונש מוות, אבל תמיד הסתייגו ממנו

ביהדות התורה היו נחרצים יותר. המנהיג הליטאי של דגל התורה הרב דוב לנדו פרסם הנחיה ערב ההצבעה, שמייצגת כנראה את העמדה השפויה ביותר נגד החוק. "יש כאן חשש רודף", פסק לנדו, "אם הערבים בכל העולם יראו שאנחנו עושים דבר כזה, זה יכול לגרום שפיכות דמים. בכל מקרה, אין סיכוי שבית המשפט יאשר עונש מוות ולכן זו התגרות לשמה".

הרב דוב לנדו ב"הפגנת המיליון" של החרדים נגד חוק הגיוס בירושלים, 30 באוקטובר 2025 (צילום: אריה לייב אברמס/פלאש90)
הרב דוב לנדו ב"הפגנת המיליון" של החרדים נגד חוק הגיוס בירושלים, 30 באוקטובר 2025 (צילום: אריה לייב אברמס/פלאש90)

שני חברי כנסת של דגל התורה, יעקב אשר ואורי מקלב הצביעו נגד הצעת החוק. חבר הכנסת משה גפני נעלם.

גם חברי הכנסת של אגודת ישראל לא השתתפו בהצבעה. חבר הכנסת מאיר פרוש הסביר לזמן ישראל שהוא נשען על עמדתו של הרב יצחק מאיר לוין, המנהיג הראשון של אגודת ישראל שקבע בשנות החמישים כי אין לאף שופט את הזכות לחרוץ דין מוות על אדם, שמא יתברר כי טעה.

ח"כ מאיר פרוש הסביר לזמן ישראל שהוא נשען על עמדתו של הרב יצחק מאיר לוין, המנהיג הראשון של אגודת ישראל שקבע בשנות החמישים כי אין לאף שופט את הזכות לחרוץ דין מוות, שמא יתברר כי טעה

חוק עונש מוות למחבלים עבר בסוף בכנסת ברוב של 16:39, אחרי דיון סוער וריב קשה עם ראשי הסיעות הערביות שהגיע כמעט להחלפת מהלומות. היריבים ליברמן ובן גביר יצאו לחגוג עם כאפות (ליברמן) ובקלאוות (בן גביר).

אבל כולם יודעים בסתר ליבם כי המסיבה שלהם הסתיימה כנראה ביום שני, למרות שהחוק עובר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה לביטחון לאומי, בראשה עומד ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית.

מצד אחד, החוק הפופוליסטי צריך לעבור שורה של מכשולים משפטיים והתנגדויות של מערכות הביטחון; מצד שני, מדובר בספינת הדגל של בן גביר והקלף שלו בבחירות; מצד שלישי, אלה אינם ימים רגילים והאינטרס הפוליטי והאישי של נתניהו מוביל את כל העסק.

איתמר בן גביר מחלק בקלאוות אחרי ההצבעה על חוק עונש מוות למחבלים, 10 בנובמבר 2025

"בן גביר הגיש אולטימטום וירצה לעמוד בו", מעריך הפרשן הפוליטי המנוסה חנן קריסטל, "אם נתניהו רוצה שהבחירות יהיו במועדן, באוקטובר 2026, הוא עלול להיכנע לבן גביר, במיוחד שגם בצלאל סמוטריץ' והציונות הדתית וגם ליברמן וישראל ביתנו תומכים בחוק, יחד עם השותפים שלהם בליכוד.

"אם נתניהו רוצה שהבחירות יהיו במועדן, באוקטובר 2026, הוא עלול להיכנע לבן גביר, במיוחד שגם בצלאל סמוטריץ' והציונות הדתית וגם ליברמן וישראל ביתנו תומכים בחוק, יחד עם השותפים שלהם בליכוד"

"במצב הזה נתניהו עושה רק את החשבון הפרסונלי. הוא רוצה להרוויח מקסימום זמן, להתרחק מה-7 באוקטובר".

לסיכום, אם נתניהו לא יצליח לתמרן את בן גביר, החוק הזה עלול למצוא את עצמו בספר החוקים לפני הבחירות. אולם במכלול השיקולים המדיניים, הפוליטיים והמשפטיים, הסיכוי חלש עד בינוני.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
איזה ״סוג של שמפניה״ כדברי אביגדור ליברמן הוא פיתמר בן זונה? שמפניה ורודה כשוחד לדיקטטור, הצורר, הבוגד ורוצח 44 החטופים ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו ולראשת הממשלה צרעת המשוגעת? או שמ... המשך קריאה

איזה "סוג של שמפניה" כדברי אביגדור ליברמן הוא פיתמר בן זונה? שמפניה ורודה כשוחד לדיקטטור, הצורר, הבוגד ורוצח 44 החטופים ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו ולראשת הממשלה צרעת המשוגעת? או שמא שמפניה מסוג דום פריניון? מומלץ לבצע את הקנייה בחנות יוקרתית למכירת אלכוהול ותוצריו בקניון רמת אביב.

עוד 938 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 1 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.