אמונה ודת קיימות כבר אלפי שנים, אם לא יותר מזה. גם מדע התחיל בתרבויות העתיקות לפני אלפי שנים, אבל חשיבה מדעית מודרנית החלה סביב תקופת הרנסנס. בכל הזמן הזה היו ניסיונות להפגיש את שני העולמות הללו, בצורה כזו או אחרת. הניסיון הזה נדון לכישלון.

אלוהי הפערים

לפני אלפי שנים ויותר, בני אדם היו בטוחים שהאלים מענישים אותם בבצורת או באסונות טבע אחרים. כיום ידוע שזה פשוט הטבע מתנהג כמו טבע, ואין שום קשר לאלים כאלה ואחרים.

לפני אלפי שנים ויותר, בני אדם היו בטוחים שהאלים מענישים אותם בבצורת או באסונות טבע אחרים. כיום ידוע שזה פשוט הטבע מתנהג כמו טבע, ואין שום קשר לאלים כאלה ואחרים

אמונה כמעט תמיד מבוססת על חוסר הידע שלנו. פעם חשבו שהכול בא מאלוהים, כיום פחות. שאלת השאלות היא כמובן "איך נוצר הכול", ושוב אנחנו רואים איך אלוהי הפערים נדחף פנימה לתוך כל מה שלא ברור לנו. מה היה לפני המפץ הגדול? לא ברור, אז נדחוף את אלוהים כתשובה.

אי ידיעה וחוסר ודאות הם דברים שעבור רובנו קשים לקבלה. כדי להכניס ודאות וידיעה לתוך הכאוס של החיים, חלק מאיתנו נצמד לאמונה וחלק למדע (וחלק לשניהם). זהו צורך פסיכולוגי וכל אחת מהגישות מספקת ודאות ויציבות כלשהן.

כך זה מתנהל אלפי שנים. אנשים משכילים כמו פרופ' ישעיהו ליבוביץ היו מספיק חכמים כדי להבין ששני העולמות הללו, אמונה ומדע, הם קווים מקבילים שכנראה לעולם לא ייפגשו. התורה אינה ספר היסטוריה או מדע. אם אתם רוצים לדעת אודות העולם, פתחו ספר פיזיקה ולא ספר תנ"ך – אמר ליבוביץ. 

אבל בכל זאת יש אנשי מדע דתיים, כמו פרופ' ליבוביץ שהיה דתי אדוק ומדען בכפיפה אחת. אז למה אני אומר ששתי הגישות לא ייפגשו לעולם?

ההבדל בין מדעי ללא מדעי

מדובר בשתי תפישות עולם מנוגדות. בעוד שאמונה תמיד נכונה ולא צריך לצאת לעולם כדי לבחון אותה ולתת לה הצדקות – מדע הוא דבר משתנה שמחייב בדיקות תמידיות. תיאוריה היא מדעית, אמר קרל פופר, רק כאשר יש סיכוי שהיא לא נכונה (עקרון ההפרכה).

מדובר בשתי תפישות עולם מנוגדות. בעוד שאמונה תמיד נכונה ולא צריך לצאת לעולם כדי לבחון אותה ולתת לה הצדקות – מדע הוא דבר משתנה שמחייב בדיקות תמידיות ויש סיכוי להפרכתו

לדוגמה, תיאוריית הכבידה של אייזק ניוטון לא תמיד נכונה בכל מקרה ובכל מצב. במקרים מסוימים היא לא מתארת את המציאות בצורה מדויקת, ואז צריך להשתמש בתורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין.

זו דוגמה מצוינת לתיאוריה מדעית – יש לה גבולות. זאת בניגוד לתיאוריה פסוודו-מדעית, כמו אמונות ודתות למיניהן. לאלוהים אין גבולות והוא תמיד יודע הכול. לא ניתן לבדוק את התיאוריה הזו באמצעות ניסויים, ולכן מדובר בתיאוריה לא מדעית.

זה כמובן לא אומר שרק המדע חשוב. החיים מורכבים הרבה יותר מאשר עקרונות המדע, ולכל אחד יש גם אמונות או תפישות עולם שאינן מדעיות כלל. אני, לדוגמה, חושב לא רק שיש סיכוי גבוה מאוד לקיומם של חיים אינטליגנטיים מחוץ לכדור הארץ – אני גם די בטוח שהם הגיעו לכאן בעבר וגם כיום.

לא ניתן להוכיח את התיאוריה הזו באמצעות ניסוי או בדיקה מסוג אחר, ולכן היא לא מדעית. אני מוכן לקבל את העובדה שאני טועה לחלוטין, וכי אין כלום ביקום חוץ מבני אדם.

עניין של החלטה

גם בכל הנוגע לאלוהים אני סוג של אגנוסטיקן. מצד אחד אני לא פוסל על הסף את האפשרות שיש ישות מתקדמת מאיתנו פי כמה וכמה, עד שהיא נראית לנו כמו אלוהים. הסופר ארתור סי קלארק אמר שכל טכנולוגיה מתקדמת עשויה להיראות כמו קסם.

תיאוריה שלא ניתן לבדוק באמצעות ניסויים, אינה מדעית. זה כמובן לא אומר שרק המדע חשוב. החיים מורכבים בהרבה מעקרונות המדע, ולכל אחד יש גם אמונות או תפישות עולם שאינן מדעיות כלל

האסטרופיזיקאי קרל סייגן, שככל הנראה היה אגנוסטי בתפישותיו, אמר שאי אפשר להפריך או לאשש את קיומו של אלוהים. זו תפישה מדעית למהדרין, שמעבירה כל פיסת מידע דרך מסננת הבדיקות והניסויים. ייתכן שהמדע במצבו הנוכחי עדיין לא מצויד בכלים שיאפשרו לנו להפריך או לאשש טענות כאלה, ונצטרך לחכות להתפתחות עתידית כלשהי בנושא.

גם אם אלוהים קיים, לדעתי אין לו שום קשר לדתות ממוסדות שנוצרו על ידי אנשים כדי לשלוט באנשים אחרים. דוגמה בסיסית לחוסר הקשר בין אלוהים כמושג ובין דת ממוסדת, ניתן לראות בשגיאות הרבות שמפוזרות ברחבי התנ"ך.

לדוגמה: כתוב בתורה שאלוהים ברא את השמש, הירח והכוכבים ביום הרביעי. איך יודעים שחלפו 4 ימים בלי שהיו שמש וירח? זה כמובן לא אומר שכל מה שכתוב בתנ"ך הוא שקר. יש מספיק עדויות ארכאולוגיות לקיומם של עמים ומלכים שמופיעים גם בתנ"ך, ביניהם מלכי ישראל ויהודה לפני 2,800 שנה לפחות.

אלוהים הוא לא קופת חולים, אמר פרופ' ליבוביץ, לדעתי במעין פרפרזה על עמנואל קאנט, הרמב"ם וברוך שפינוזה. אם כבר בחרתם להאמין באלוהים, קבלו עליכם את המצוות הדרושות אבל אל תחשבו שהכול ידוע לכם. התנ"ך הוא ספר הוראות שמסביר איך להיות יהודי, לא איך נוצר העולם או מתי היו דינוזאורים.

תפישה יותר הגיונית היא שאלוהים לא נבדל מהמציאות ומחוקי הטבע (פנתאיזם), והוא לא נועד כדי לעזור לנו או לנחם אותנו (לא הצילנו מהבבלים, לא מהרומאים ולא מהממלוכים, כדברי ליבוביץ). רוב הסיכויים שהוא או היא או הם סיבת הקיום בלבד (אלוהים = יחיד שהוא רבים). המניע שאינו מונע, כדברי אריסטו.

גם אם אלוהים קיים, לדעתי אין לו שום קשר לדתות ממוסדות שיצרו אנשים כדי לשלוט באחרים. דוגמה בסיסית לחוסר הקשר בין אלוהים כמושג ובין דת ממוסדת, ניתן לראות בשגיאות הרבות שמפוזרות בתנ"ך

מצד שני אני מוכן לקבל את ההנחה שאין שום אלוהים וכי הכול נובע מפחד. אנחנו פוחדים מאקראיות החיים ופוחדים מהמוות, וצריכים משהו נצחי ומנחם להישען עליו. אני בהחלט אשמח לדעת שיש חיים אחרי המוות, אבל אני מודע לכך שזה נובע מפחד אישי שלי ואין בכך כדי להעיד על טבע היקום.

אם נניח שאלוהים יצר את היקום, כעת נשאל מה יצר את אלוהים? התשובה המקובלת היא שאלוהים תמיד היה. אז בואו נחסוך לעצמנו שלב, כפי שהציע קרל סייגן, ונגיד שהיקום תמיד היה. למה צריך לדחוף את אלוהים פנימה וליצור קביים מלאכותיים?

הקומיקאי ריקי ג'רווייס הוא אתאיסט ידוע, שהתייחס לנושא האלוהות בצורה מתוחכמת אבל גם נגישה:

"יש בערך 3,000 אלוהויות בכדור הארץ, אבל רק האלוהים שלך באמת קיים. כל שאר האלוהויות הן סתם המצאות מטופשות. אבל לא אלוהים שלך. הוא אמיתי".

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע