הקרב האידיאולוגי בין נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לבין אחד השופטים הבולטים ביותר במחנה השמרני בעליון, דוד מינץ, עולה שוב מעל פני השטח. וזה קורה במסגרת ההליכים המשפטיים הנוגעים למאבק על זהות הפרקליט המלווה בחקירת פרשת הפצ"רית.

המתח בין שני השופטים מוצא את ביטויו לא רק בדיאלוג שמתנהל ככל הנראה בחדרי חדרים בקומת השופטים בבית המשפט, אלא גם במסגרת החלטות שיפוטיות, בגלוי ובפומבי.

כזכור, ביום חמישי האחרון החליט הנשיא עמית להוציא צו ארעי, המקפיא את כניסתו של השופט בדימוס יוסף בן חמו לתפקיד הפרקליט המלווה בחקירת הפרשה.

המתח בין שני השופטים מוצא את ביטויו לא רק בדיאלוג שמתנהל ככל הנראה בחדרי חדרים בקומת השופטים בבית המשפט, אלא גם במסגרת החלטות שיפוטיות, בגלוי ובפומבי

הצו הארעי הוצא במסגרת העתירה לדיון נוסף שהוגשה לבג"ץ, בעקבות פסק הדין השנוי במחלוקת שנתנו השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ לפני כשבוע (גילוי נאות: הח"מ מייצג את "משמר הדמוקרטיה הישראלית" שהגישה את העתירה לדיון נוסף).

הרכב שופטי בג"ץ בעתירות בפרשת הפצ"רית – גילה כנפי-שטייניץ, יעל וילנר ואלכס שטיין. 11 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הצו הארעי שהוציא עמית כוון באופן ספציפי כלפי מינויו של בן חמו לתפקיד, אף שבן חמו עצמו ועצם מינויו לתפקיד אינם עומדים במוקד העתירה לדיון נוסף, המוכוונת להשלכות המשפטיות העולות מפסק הדין שנתנו וילנר וחבריה.

עמית הוציא את הצו הארעי במתכונת הזו, אף שהוא עצמו קבע כבר בשבוע שעבר כי טענות ספציפיות בנוגע לפגמים אפשריים בעניין מינויו של בן חמו, צריכות להישמע במסגרת אחרת – כלומר, בעתירה נפרדת לבג"ץ, שתתקוף ישירות את הנושא הזה.

ואכן, שתי עתירות כאלה הוגשו אתמול (ראשון) לבג"ץ. הראשונה שבהן, שהגישה לשכת עורכי הדין, נחתה בבוקר על שולחנו של השופט מינץ, שהחל אתמול תורנות של שבוע.

מינץ נתן החלטה מיידית ובה שתי הוראות: העתירה תובא לדיון בהקדם האפשרי,  ובנוסף, ביחס לבקשת העותרת להקפיא את מינויו של בן חמו, הוא כתב את המילים הבאות: "אין מקום למתן צו ארעי בעת הזו"

מינץ נתן החלטה מיידית ובה שתי הוראות: העתירה תובא לדיון בהקדם האפשרי – ואכן, היא נקבעה מיידית לדיון בפני הרכב, ליום חמישי הקרוב – ובנוסף, ביחס לבקשת העותרת להקפיא את מינויו של בן חמו, הוא כתב את המילים הבאות: "אין מקום למתן צו ארעי בעת הזו".

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

הדברים האלה מהווים תשובה ישירה לעמית, ולצו הארעי שהוא כבר הוציא במסגרת הדיון הנוסף. מינץ יכול היה להוסיף הנמקה, אפילו קצרה. למשל, לומר: נוכח הצו הארעי שניתן במסגרת העתירה לדיון נוסף, מיותר בשלב הנוכחי לתת צו ארעי נוסף, בהליך מקביל, הקובע את אותו דבר בדיוק.

אבל מינץ נמנע מכך, והמסקנה המתבקשת היא שהחלטתו מיועדת להביע מורת רוח על הצו שנתן נשיא העליון. וזו אינה הפעם הראשונה שבה מינץ מביע את מורת רוחו מהתנהלותו של עמית, ועושה זאת באמצעות החלטות שיפוטיות.

המסקנה המתבקשת היא שהחלטתו מיועדת להביע מורת רוח על הצו שנתן נשיא העליון. וזו אינה הפעם הראשונה שבה מינץ מביע את מורת רוחו מהתנהלותו של עמית, ועושה זאת באמצעות החלטות שיפוטיות

בפעם הקודמת, הדבר נעשה כאשר עתירתה של ממשלת ישראל לדיון נוסף בפרשת אופן מינויו של נציב שירות המדינה, נחתה על שולחנו של מינץ.

מי שישבו בהרכב המקורי של שלושה שופטים – שקיבל את העתירה נגד הממשלה וקבע כי היא מחויבת לקיים הליך תחרותי לבחירת הנציב – היו שלושת השופטים הוותיקים בעליון: עמית, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז. העתירה התקבלה בדעת רוב של עמית וברק-ארז, נגד דעתו החולקת של סולברג.

השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית ונעם סולברג בבג"ץ בדיון על העתירות נגד הדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בהתאם לנהלים בעליון, העתירה שהגישה הממשלה לדיון נוסף נחתה על שולחנו של מינץ. והוא בחר, כמעט ללא נימוקים כלשהם, לא רק להעביר את העתירה להרכב מורחב, אלא גם הוסיף וסנדל את עמית כשהחליט כי הדיון יתקיים בפני חמישה שופטים, בטווח זמן שכמעט חייב את עמית לכלול בהרכב גם את השופט הפורש יוסף אלרון, וגם את מינץ עצמו.

עמית התחכם וקבע את הדיון ליום אחרי פרישתו של אלרון, כך שבהרכב ישבה לבסוף במקומו השופטת וילנר. פסק הדין בדיון הנוסף הזה טרם ניתן.

בחזרה למאורעות אתמול. קביעתו של מינץ כי אין מקום לצו ארעי בעתירה בעניין מינוי בן חמו ניתנה אחרי שעו"ד ציון אמיר, המייצג את שר המשפטים יריב לוין במסגרת העתירה לדיון נוסף, פנה אל הנשיא עמית בבקשה "בהולה" לבטל את הצו הארעי המקפיא את מינויו של בן חמו.

ואכן, מייד אחרי קביעתו של השופט מינץ כי אין מקום לצו ארעי, מיהר אמיר להגיש לעמית "בקשה לעיון חוזר" בהחלטתו, כשנימוקיו מבוססים כל כולם על החלטתו של מינץ

ואכן, מייד אחרי קביעתו של השופט מינץ כי אין מקום לצו ארעי, מיהר אמיר להגיש לעמית "בקשה לעיון חוזר" בהחלטתו, כשנימוקיו מבוססים כל כולם על החלטתו של מינץ.

עו"ד ציון אמיר המייצג את שר המשפטים יריב לוין בבית המשפט העליון, 12 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הדיון הנוסף איננו המקום לטענות פרסונליות בעניין בן חמו, טען אמיר, הרי עמית בעצמו הסכים שהמקום לדיון קונקרטי בעניינו של בן חמו הוא בעתירה נפרדת. ואם בעתירה הייעודית עצמה נמצא שאין מקום להוצאת צו ארעי, הרי שהדבר מלמד שלא היה צריך להינתן צו ארעי בעניין בן חמו גם במסגרת הדיון הנוסף.

אפשר להתווכח על השאלה האם הנימוק הזה מחזיק מים מבחינה משפטית. אבל אין צורך – הדיון הזה התייתר: העתירה של לשכת עורכי הדין, שהייתה על שולחנו של מינץ אתמול בבוקר, כבר עברה לטיפולו של ההרכב שידון בה ביום חמישי. ובראש ההרכב הזה יושב הנשיא עמית עצמו, לצד השופטים יעל וילנר וחאלד כבוב.

במסגרת העתירה הזו, החליט אמש ההרכב לא רק להוציא צו על-תנאי (שמשמעותו היא שלאחר הדיון בחמישי ניתן יהיה לכתוב פסק דין סופי), אלא גם להפוך את החלטתו של מינץ מהבוקר.

"בשלב זה ולמען הזהירות", כתבו שלושת השופטים במה שנראה כמו מענה ישיר של עמית למינץ, "ניתן בזאת צו ארעי ולפיו יעוכב מינויו של בן חמו עד למתן החלטה אחרת".

"בשלב זה ולמען הזהירות", כתבו שלושת השופטים במה שנראה כמו מענה ישיר של עמית למינץ, "ניתן בזאת צו ארעי ולפיו יעוכב מינויו של בן חמו עד למתן החלטה אחרת"

המאבק הפנימי בעליון כבר איננו כל כך פנימי. והכול על גבו של השופט בדימוס יוסף בן חמו, שמחזיק כעת בשיא מפוקפק, שבמסגרתו עומדים נגדו לא צו אחד אלא שני צווים שיפוטיים, בשני הליכים נפרדים, המקפיאים את כניסתו לתפקיד שהטיל עליו שר המשפטים.