לפני שלוש שנים, כשיצאנו למחאה נגד ההפיכה המשטרית, אנחנו התרענו: נשים יהיו הראשונות לשלם את המחיר. זכויותיהן תיפגענה, והאלימות כלפיהן תגבר.
היום, בשנת 2025, אנחנו עומדות כאן ואומרות: התרעתנו התממשה בצורה הנוראה ביותר. עם חזרת החטופים החיים, ההפיכה המשטרית חזרה בטורבו. ובין החוקים הראשונים שעברו? כמובן חוקים הפוגעים בנשים. והנה כמה דוגמאות:
חוק סמכות בתי הדין הרבניים במזונות ילדים עבר ב-18.11.2025 בקריאה שנייה ושלישית, החוק מאפשר לבתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים ללא הסכמת שני ההורים כחלק מהליך גירושים. מה משמעות החוק? אישה שפותחת הליך גירושין בבית הדין הרבני לא תוכל לבקש שהדיון במזונות יתקיים בבית דין לענייני משפחה. זו סמכות שתאפשר לבית הדין הרבני להתנות את קבלת הגט בהפחתה או ביטול דמי מזונות.
אישה שפותחת הליך גירושין בבית הדין הרבני לא תוכל לבקש שהדיון במזונות יתקיים בבית דין לענייני משפחה. זו סמכות שתאפשר לבית הדין הרבני להתנות את קבלת הגט בהפחתה או ביטול דמי מזונות
הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לבוררות – ביולי 2025 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לבוררות. החוק מאפשר לבתי הדין לדון כבוררים גם בסכסוכים אזרחיים – סכסוכי עבודה, מחלוקות בין שכנים, בין קבלנים לרוכשי דירות. בתי דין שבהם רק גברים יכולים להיות דיינים, שפועלים לפי דין תורה ולא לפי חוק המדינה. זה צעד ראשון למדינת הלכה – ופגיעה קשה בזכויות נשים, עובדים ובעלי מוגבלויות.
החלטות נוספות שהועברו לאחרונה: צמצום ייצוג נשים בוועדה למינוי שופטים מ-44% ל-27% במקרה הטוב. ביטול ההכרה בהפרדה מגדרית כאפליה. נציב שירות המדינה הודיע על שינוי לאלתר של הפרסומים והמשרות ללשון זכר בלבד.
במרץ 2023 הפיל השר איתמר בן גביר את חוק האיזוק האלקטרוני, למרות שעבר פה אחד בממשלה הקודמת. אחרי מאבק הצלחנו להעביר אותו, אבל ההצלחה הזו חלולה: החוק נכנס לתוקף באוגוסט 2024, אך יושם באופן שולי בלבד. נשים מאוימות מדווחות שלא הן, לא עורכי הדין שלהן ולא השופטים שמולן מודעים לאפשרות הזו. יש מכסה של 100 זוגות ובקושי 20 קיבלו.
ויש את הנשק החם. בן גביר חילק נשק כאילו זה ממתקים. מאז 7 באוקטובר, מספר מחזיקי הנשק האזרחי עלה ב-40%. הוגשו כמעט 300,000 בקשות חדשות לרישיון נשק פרטי. במקביל משרד הרווחה דיווח על עלייה דרמטית בנשים שמבקשות למנוע רישיון נשק מבן זוגן כי הן חוששות לחייהן – מ-5 בקשות בלבד בשנת 2023, ל-90 בקשות ב-2024 ו-2025 עוד לא סוכמה.
החוק מאפשר כעת לבתי הדין הרבניים לדון כבוררים גם בסכסוכים אזרחיים – סכסוכי עבודה, בין שכנים, בין קבלנים לרוכשי דירות. בתי דין שבהם רק גברים יכולים להיות דיינים, שפועלים לפי דין תורה ולא לפי חוק המדינה
ואלו רק חלק קטן מהחוקים והתחומים שנשים נפגעות מהם בגלל הממשלה הזו.
פמיסייד – רצח נשים, נמצא בקצה הסקאלה של פגיעה במעמד הנשים, לפני כן מגיעות פעולות אלימות נוספות: הפרדה מגדרית, הדרה, הגבלה, הטרדה מינית, פגיעה מינית, אלימות פיזית ואונס ואז מגיע הרצח. אם יש עלייה במקרי הרצח ניתן להסיק מכך מה קורה בשאר התחומים, וכפי שראינו מכמה דוגמאות קלות, המצב חמור ביותר.
פגיעה כזו קורית בחברות שמרניות כמו הודו, שם למרות צמיחה כלכלית מרשימה ומשטר דמוקרטי, נשים עדיין מתמודדות עם אלימות מגדרית נרחבת ופמיסייד. או בחברות לא דמוקרטיות כמו הונגריה תחת ויקטור אורבן, שם פגיעה בזכויות נשים וביטול לימודי מגדר, הפכה לחלק ממדיניות ממשלתית.
ישראל מצטרפת למעגל הלא מכובד הזה משני הכיוונים: היא נהיית גם יותר שמרנית ודתית וגם פחות דמוקרטית. הדוגמה הקרובה ביותר לתהליך הזה, מחברה מתקדמת לחברה שמרנית, דתית ואוליגרכית היא איראן – שבה מהפכת 1979 מחקה בשיטתיות את זכויות הנשים.
אז מה קורה בתחום האלימות ורצח נשים?
על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוצג בוועדה לקידום מעמד האשה ב-25.11.2025, מאז 2015 נרצחו בישראל למעלה מ-300 נשים.
פמיסייד – רצח נשים, נמצא בקצה הסקאלה של פגיעה במעמד הנשים, לפני כן מגיעות פעולות אלימות נוספות: הפרדה מגדרית, הדרה, הגבלה, הטרדה מינית, פגיעה מינית, אלימות פיזית ואונס ואז מגיע הרצח
בעשר השנים 2015-2024, בממוצע 27 נשים בשנה. בעוד המטרה של פורום מיכל סלה הייתה לרדת מתחת ל-20, התהליך שקרה היה הפוך: שנת 2024 הייתה שנת השיא – 35 נרצחות. אבל בשנת 2025 כבר בשמונת החודשים הראשונים השתווה מספר הנרצחות לכל שנת 2024. בממוצע בכל שבוע ימים נרצחת אישה.
על פי הדוח, 36% מהנשים שנרצחו ב-2024-2025 הגישו בעבר תלונה על אלימות במשפחה. המערכת לא הגנה עליהן. והתמונה חמורה עוד יותר:41% ממקרי הרצח מאז פרוץ המלחמה בוצעו בנשק חם – עלייה חדה של 1500% לעומת התקופה שקדמה למלחמה. וזה קורה בשני המגזרים.
במגזר הערבי – יש אנרכיה מוחלטת, אחוז הנרצחות הוא יותר מפי שניים מיחסן באוכלוסייה. ואחוזי הפענוח? כשל מוחלט. רוב ממקרי רצח של נשים ערביות לא מפוענחים לעומת רק 9% של נשים יהודיות. הסיבות לעליה ברצח נשים: הברחת נשק, עליה באלימות ברחוב הערבי ואדישות של המדינה.
במגזר היהודי – המלחמה החמירה מאוד את המצב, על פי משרד הרווחה נרשמה עלייה של 44% בהליכים הקשורים לאלימות במשפחה במהלך שנת 2025 לעומת התקופה המקבילה 2024. המתח קיים בכל בית, אלפי נשים היו עקורות מביתן – והמערכת נעדרת. הנשק הקיים בידי אנשי הבטחון והנשק שהשר בן גביר חילק לאזרחים רק החמירו את המצב.
לפי הדוח, 36% מהנשים שנרצחו בין 2024-2025 הגישו בעבר תלונה על אלימות במשפחה ולא זכו להגנת המערכת. וחמור יותר:41% ממקרי הרצח מאז פרוץ המלחמה בוצעו בנשק חם – עלייה חדה של 1500%
45 נשים נרצחו עד סוף נובמבר 2025. אחת מהן השבוע, לאחר שהוצתה על ידי הגרוש שלה. אך לשדולה למען האישה הדתית והחרדית בראשות ח"כ לימור סון הר מלך היה חשוב במיוחד לקיים ב-19.11.2025 כנס תחת הכותרת "עד החתונה", על קידום ערכי הזוגיות היהודית ושמירת נגיעה.
אולם כמה ימים לאחר מכן, כאשר ביום המאבק לאלימות נגד נשים נערך דיון בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה, הגופים האמונים על כך – משטרה ושב"ס, נעדרו ממנו, אף שהוזמנו אליו בהנחיית השר.
מספיק לראות את ההבדל בין שני הדיונים שנערכו באותו שבוע כדי להבין, על פי הערכת החשיבות הממסדית בפועל, כי שמירת הבתולים של הנשים לפני החתונה חשובה יותר מחייהן של הנשים אחריה. ההפקרות הזו מציגה בצורה הברורה ביותר את היחס המחפיץ כלפי נשים בממשלה הזו.
בואו נשים את זה בהקשר היסטורי מקומי: לאורך השנים היו מהלכים לצמצום אלימות נגד נשים: הקמת מקלטים, חקיקה מגינה, ומגוון פעולות שעשו רשויות המדינה שמטרתן הייתה לצמצם את התופעה. אבל בשנתיים האחרונות, תחת הממשלה הזו, המספרים רק גדלו כשמדובר באלימות נגד נשים.
הממשלה לא רק נמנעת מצעדי חירום, היא גם עצרה מימון לתוכנית "פורום מיכל סלה" שסייעה לאלפי נשים. היא מסתירה נתונים. ויצ"ו הודיעה שזה הדוח האחרון שהיא מוציאה, כי הגורמים האחראיים במשטרה מסרבים להעביר להם נתונים.
השרים מבריזים מדיונים רלוונטיים. והתקציב למאבק באלימות התכווץ והוא פחות מ-60% מהנדרש, רק 155 מיליון שקל מתוך 250 מיליון. ועל פי דוח מבקר המדינה מיולי 2025 – רק 3.6% מהתקציב יועד למניעה ראשונית, אף שטיפול נכון במניעה זו יכול לצמצם בצורה דרמטית הוצאות נוספות בהמשך ובעיקר להציל חיי אדם.
מספיק לראות את ההבדל בין שני דיונים באותו שבוע כדי להבין, כי שמירת הבתולים של הנשים לפני החתונה חשובה יותר מחיי הנשים אחריה. ההפקרות הזו מציגה בצורה הברורה ביותר את היחס המחפיץ כלפי נשים בממשלה
ההתעלמות מעבירה מסר ברור: השטח הופקר. האנרכיה מתחילה בבית. אצל האוכלוסיות הפגיעות ביותר. אנחנו לא נשתוק. אנחנו לא נפסיק להזכיר, להתריע, לדרוש, אבל כבר אין ספק שזו הממשלה הגרועה ביותר לנשים בתולדות ישראל. היא לא מתעניינת בנשים, ואפילו לא בהצלת חיי נשים. מבחינתה חיי נשים הם הפקר.
ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית. היא משתמשת בתקשורת ההמונים של התקופה כמקור להבנת החברות הנחקרות. להנאתה לומדת כל החיים, לפרנסתה מרצה במכללה אקדמית כנרת, לשלמות נפשה מרצה אקטיביסטית במסגרות אזרחיות (פורום מיכל סלה, מכינות קד"צ), פובליציסטית בעיתונות החופשית ונואמת בכיכרות. בחייה הפרטיים קיבוצניקית, פמיניסטית נשואה ואם לארבעה. מאמינה בשוויון חברתי, כלכלי ופוליטי, כי רוב בני האדם טובים צריך רק ללתת להם את הכלים להראות את הטוב הזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו