כמעט 30 שנה אחרי שהמפעל היחיד שייצר אזבסט בישראל נסגר, החומר הסיבי ממשיך לזרוע כאן מוות. מדי שנה מתגלים בישראל קרוב ל־60 חולי מזותליומה, סרטן ריאות קטלני שב־90% מהמקרים מקורו בחשיפה לאזבסט.

היקף התחלואה הזה ממקם את ישראל במקום ה־25 בעולם והשישי באסיה, כך עולה מדוח מפורט על מגמות ותמונת מצב של האזבסט בישראל שפרסם השבוע המשרד להגנת הסביבה.

הטיפול באזבסט, בשונה מסוגיות אחרות שמפגישות בין בריאות וסביבה, לא נופל בין כיסאות משרדי הממשלה השונים, וזוכה למעטפת חוקית וארגונית סדורה עליה אחראי המשרד להגנת הסביבה. החוק למניעת מפגעי אזבסט אושר ב־2011 ומאז המדינה מטהרת בשיטתיות את הקרקעות שזוהמו בחומר המסוכן, בעיקר בגליל המערבי ובנהריה, שם שכן מפעל "איתנית" שיצר אותו.

אחד האתגרים הגדולים בניקוי המדינה מאזבסט נמצא בצה"ל. מתברר שבשנים עברו נעשה שימוש נרחב באזבסט בייצור טנקים וכלי רכב משוריינים אחרים

גם פינוי אזבסט פריך – בעיקר בגגות גליים ישנים שמתפוררים או נשרפים – מבוצע בדרך כלל בהליך סדור בליווי מפקחים מורשים.  אבל גם כשהמערכת מתנהלת בצורה ראויה, המציאות הישראלית, בוודאי מאז 7 באוקטובר 23', מצליחה לתפוס אותה לא מוכנה.

אחד האתגרים הגדולים בניקוי המדינה מאזבסט נמצא בצה"ל. מתברר שבשנים עברו נעשה שימוש נרחב באזבסט בייצור טנקים וכלי רכב משוריינים אחרים. במסגרת חוק האזבסט צה"ל התחייב להחליף עד 2018 את הרכיבים המכילים אזבסט בכלים הכבדים הנמצאים בשימוש שוטף – ועמד במשימה.

אילוסטרציה: טנקים ישראליים סמוך לגבול רצועת עזה, 21 בספטמבר 2025 (צילום: AP/Ohad Zwigenberg)

לעומת זאת, החוק לא חייב את צה"ל להחליף את רכיבי האזבסט בכלים הישנים המאוחסנים במחסני החירום, מתוך הנחה שהסיכוי שייעשה בהם שימוש נמוך מאוד ולא מצדיק את השקעת הזמן והתקציב.

רק שבמלחמה, שבה צה"ל נדרש למתוח את יכולותיו עד הקצה, חלק מהכלים הללו נשלפו מהימ"חים והצטרפו לזירות השונות.

"במלחמה שלפו כלים שיש בהם רכיבי אזבסט", אומרת רעות רבי, ראש אגף מניעת זיהום אוויר ואזבסט במשרד להגנת הסביבה. "אחת מהתכונות הנפלאות של החומר האיום הזה היא עמידות מכנית גבוהה, הוא  עמיד לחום ולחיכוך, לכן השתמשו בו בעבר בבלמים, במכלולים ובעוד מערכות הנמצאות בתוך הרכבים הצבאיים.

"בשוטף אין סיבה שמי שנמצא בכלי ייחשף לסיבי אזבסט, הבעיה נוצרת כשהרכיבים מתחילים להתפורר או להישרף או כשפותחים את המנוע לעשות טיפול. התרשמתי שבצה"ל יש מודעות לעניין"

"בשוטף אין סיבה שמי שנמצא בכלי ייחשף לסיבי אזבסט, הבעיה נוצרת כשהרכיבים מתחילים להתפורר או להישרף או כשפותחים את המנוע לעשות טיפול. התרשמתי שבצה"ל יש מודעות לעניין, הם יודעים באיזה רכבים יש רכיבים מאזבסט, וכשהיה צורך במלחמה הביאו אנשי אזבסט לשטח או גררו את הכלי לבסיס צבאי קרוב שאליו יכול להגיע מפקח אזבסט. כשעושים את זה נכון אפשר להימנע מסיכון".    

התיאור הזה נשמע קצת אופטימי כשמדובר בצבא בשעת מלחמה ובכלים שנמצאים תחת אש.
"כמובן שאני לא יכולה לדעת מה קורה בכל נקודה, אבל הרגשתי שמעבירים לשטח את המידע על הסיכון, ובמקרים שהיו בעיות בשטח הם התמודדו איתן בתיאום איתנו".

אילוסטרציה: סילוק אזבסט (צילום: bermau/iStock)

התיאום הזה פחות עבד עם חיל האוויר. גם במטוסים ובכלי טיס נוספים יש רכיבים מאזבסט, והחוק חייב את חיל האוויר לסיים את החלפתם בתוך שבע שנים מכניסתו לתוקף – עד 2018. זה לא קרה, והמשרד להגנת הסביבה וחיל האוויר עלו על מסלול התנגשות.

"הם היו צריכים לפנות לספקים כדי למפות באיזה רכיבים יש אזבסט, והם התקשו לקבל תשובות", אומרת רבי, "לטעמנו הם לא התייחסו לזה מספיק ברצינות. כשהם דיווחו לנו שאין בידם את כל המידע זה כבר היה ארבעה חודשים לפני המועד הקובע בחוק וכמובן שהם לא יכלו לעמוד בלו"ז לבצע את ההחלפה".

אחרי משא ומתן ממושך בין הצדדים נקבע שאת כל רכיבי האזבסט שנמצאים במנועי המטוסים הצבא יסיים להחליף עד 2027, ואת הרכיבים שמחוץ למנועים עד 2030 – 12 שנים אחרי לוח הזמנים המקורי

לנוכח אי העמידה בלוחות הזמנים המשרד להגנת הסביבה קנס את חיל האוויר ב־1.4 מיליון שקל. צה"ל מחה, שילם ודרש לפתוח מחדש את החוק ולקבוע לוח זמנים מרווח יותר שחיל האוויר יוכל לעמוד בו.

אחרי משא ומתן ממושך בין הצדדים נקבע שאת כל רכיבי האזבסט שנמצאים במנועי המטוסים הצבא יסיים להחליף עד 2027, ואת הרכיבים שמחוץ למנועים עד 2030 – 12 שנים אחרי לוח הזמנים של החוק המקורי.

אילוסטרציה: מטוס של חיל האוויר שלקח חלק בתקיפה הישראלית באיראן, 13 ביוני 2025 (צילום: צה"ל)

כדי לשנות את לוחות הזמנים נדרש תיקון חקיקה, ובהסכמת שני הצדדים נוסח תיקון לחוק שאושר בקריאה ראשונה ואף עבר בוועדה בכנסת. אלא שמאז, משום מה, הוא לא עלה לקריאה שנייה ושלישית וטרם אושר רשמית, על אף שמדובר בהליך כמעט טכני.

נותר להמתין ולראות אם חיל האוויר יעמוד בלוחות הזמנים החדשים, הנדיבים, שנקבעו כשאיש לא צפה שעומדת לפרוץ מלחמה קשה וארוכה.

תקופת החביון של מזותליומה היא בין 20 ל־40 שנה, ונשאר רק לקוות ששום שריונר שיצא בשלום מהמלחמה הזו לא יגלה בהמשך חייו שהאזבסט עשה לו מה שחמאס או חזבאללה לא הצליחו.

תקופת החביון של מזותליומה היא בין 20 ל־40 שנה, ונשאר רק לקוות ששום שריונר שיצא בשלום מהמלחמה הזו לא יגלה בהמשך חייו שהאזבסט עשה לו מה שחמאס או חזבאללה לא הצליחו

גם כשאין מלחמה, המערכה נגד האזבסט לא נגמרת. רוב המערכה הזו, כיום, היא בגדר רפואה מונעת: אזבסט צמנט – במצבו היציב, המוצק, הלא מסוכן – פזור לאורכה ולרוחבה של הארץ, על גבי רפתות, לולים, מחסנים ישנים ועוד. המשרד להגנת הסביבה מסיר אותו מתוך הבנה שבשלב מסוים האזבסט צמנט יחליף מצב צבירה לאזבסט פריך, שהסיבים הקטלניים שלו מעופפים באוויר.

מדובר במרוץ סיזיפי נגד הזמן: קצב ההסרה עומד על כמיליון מטרים רבועים בשנה, בעוד לפי הערכות יש בארץ כ־75 מיליון מ"ר. המשמעות: בקצב הזה, ובמגבלות התקציב הנוכחיות, פרויקט ההסרה יימשך עד סוף המאה. ברור שרובם המכריע של הגגות ומשטחי האזבסט יתפוררו, יישברו ויהפכו למסוכנים הרבה לפני זה.

‫שרפות מבנים המכילים אזבסט בירושלים (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

"בפועל זה קורה יותר מהר גם בגלל משבר האקלים", אומרת רבי, "כשיש סופות, שרפות ומזג אוויר קיצוני, הגגות ניזוקים ומחייבים טיפול מיידי. כל פעם שעוטף ירושלים נשרף בקיץ יש בכל המושבים בסביבה שרפות של גגות אזבסט. אנחנו מעריכים שככל ששינוי האקלים יגבר הפגיעה תתגבר".

האזבסט הוא אחד ממפגעי הסביבה המפחידים. אתה יכול לשאוף סיב היום ולשלם את המחיר בעוד כמה עשרות שנים.
"נכון, לכן כל כך חשוב לספק את הנתונים ולעורר מודעות. אנשים לא רואים את הסכנה גם כשהיא קרובה אליהם, היא לא מוחשית, וחלק מהעבודה שלנו זה לייצר את המודעות.

"כל פעם שעוטף ירושלים נשרף בקיץ יש בכל המושבים בסביבה שרפות של גגות אזבסט. אנחנו מעריכים שככל ששינוי האקלים יגבר הפגיעה תתגבר"

"מצד שני, לפעמים יש גם אובר היסטריה. כשמפנים אזבסט במרחק בטוח ליד בית ספר מבחינת ההורים לא משנה מה נגיד ומה נסביר, ברגע שהם רואים אנשים עם חליפות באים לפנות הם נכנסים לפאניקה. יש פה מורכבות".