"בית סקיט היל" נמצא במרחק של 10 דקות נסיעה מכביש הטבעת שמקיף את לונדון. אך על רקע הגבעות המוריקות והחוות הקטנות, הוא נראה כמו עולם אחר.

המקום, שנרכש ב-1940 על ידי "קרן הנוער היהודי" כדי לספק אוויר צח וחיי כפר לילדים מאזור האיסט-אנד המופצץ, משמש כיום כחווה יהודית.

הקמת החווה – "שדה" שמה – היא יוזמה של טליה צ'יין, "בחורה סופר-עירונית" כהגדרתה, שנטשה לפני 3 שנים את לונדון בחיפוש אחר חיבור לאדמה וליהדות.

צ'יין אמנם ידעה הרבה על העולם שסביבה – בתקופת לימודיה באוניברסיטה היא הקימה ארגון צדקה להעלאת המודעות לסחר באנשים דרך אמנות – אבל היא מודה שלא ידעה "כלום על איכות הסביבה וכדור הארץ".

כל זה השתנה כשאחותה נתנה לה עותק של רב המכר "דילמת השפע", מאת עיתונאי ה"ניו יורק טיימס", מייקל פולאן, שעוסק במקורות המזון שאנחנו צורכים.

"זה הדהים אותי. לא יכולתי להאמין שלא ידעתי את כל זה. בתור יהודיה, אוכל ממש חשוב לי", היא צוחקת, "אבל מעולם לא תהיתי מאיפה מגיעים מלפפונים או מהו זרע. שנים לא הייתי בגינת ירק, ולא התעניינתי במרחבים שבחוץ".

טליה צ'יין בחוות Sadeh, בסמוך ללונדון, אפריל 2018 (צילום: כנען ליפשיץ/JTA)

בעקבות העניין שעורר בה הנושא, החליטה צ'יין להירשם ל"אדמה" – תכנית ללימוד חקלאות יהודית, שמתקיימת באתר הנופש "איזבלה פרידמן" בקונטיקט.

אחרי התחלה חלשה ("הגעתי עם פן בשיער, הייתי כל כך לונדונית"), היא החלה את המסע שלה בחליבת עזים, איסוף ביצי תרנגולות ועבודה בחווה. "בכיתי שבוע, ואז חשבתי: זה הדבר הטוב ביותר שעשיתי בחיי. זה היה כמו גן עדן", היא נזכרת.

"פחות או יותר הפניתי את הגב לדת"

בתכנית "אדמה", צ'יין לא רק גילתה אהבה שלא הכירה קודם לכן לחיים בחוץ ולעבודה פיזית, היא גם נתקלה לראשונה ברעיון של יהדות מבוססת-קרקע.

למרות הרקע היהודי שלה, באוניברסיטה היא הרגישה שהיא מתרחקת מהדת: "גיליתי את הפמיניזם, וזה לא הלך יחד עם החינוך שלי כאורתודוקסית. זה לא התאים לי ונוצר חור גדול בחיים שלי, כי פחות או יותר הפניתי את הגב לדת".

בקונטיקט, היא מצאה צורה של יהדות שהיא חשה איתה בנוח: "יהדות היא דת חקלאית. בגלות החלפנו את האתים בספרי החוקים, כי איך ממשיכים דת חקלאית כשאין לך שטח? אבל הרבה מהפרקטיקות עדיין מבוססות-אדמה".

"יהדות מבוססת-קרקע רואה את היהדות מבעד לפריזמה של שמירה על כדור הארץ והאדמה, של סיפור הבריאה. אדם הוצב בגן העדן כדי לשמור עליו, לטפח אותו, לעבוד אותו. לקחתי על עצמי את כל זה", היא מסבירה.

חווה יהודית בבריטניה (צילום: Courtesy)

עם חזרתה לבריטניה, צ'יין הייתה נחושה ליצור מחדש את מה שמצאה בקונטיקט.

היא השתתפה בקורסים ובהכשרות כדי ללמוד מיומנויות של ניהול חווה, גייסה 17 אלף ליש"ט באמצעות מימון המונים, ושכנעה את הנהלת "בית סקיט היל", שאליו הגיעה במקרה בחופשה, לאפשר לה להקים "חווה יהודית" בחלק משטחו.

"בינואר 2017 תקעתי את המעדר בקרקע ובניתי ערימת קומפוסט", היא אומרת. לשאלה על הקשיים שבפניהם ודאי עמדה היא משיבה: "מעולם לא הרגשתי שזה היה אתגר. פשוט ידעתי שזה יקרה. דברים כאלה תמיד מסתדרים".

טליה צ'יין מציגה את אזור ההבדלה של החווה היהודית Sadeh, אפריל 2019 (צילום: כנען ליפשיץ/JTA)

במהלך העבודה לצד צוות של מתנדבים ומבקרים, החווה הלכה וצמחה, וכעת היא כוללת כעת מדשנים, סככות התססה, בוסתן וחממות.

צ'יין מציגה את פירות עמלה – בהם גזרים וכרוביות, חמניות, אפונה, שום, סלקים, עשבי תיבול וכרשה. בקיץ ובסתיו תגדל פירות וגרגירי יער. היות שהחווה ממוקמת בקנט, בירת המבשלות של אנגליה, היא מקווה לגדל כשות להכנת בירה. היא מאמינה שמזון והמאבק לצדק חברתי וסביבתי שלובים זה בזה.

חווה יהודית בבריטניה (צילום: Courtesy)

"יש כל כך הרבה חיבורים בין הדברים", היא אומרת. "הרבה פעמים לאנשים עם הכנסה נמוכה יש פחות גישה למזון טרי. בסופו של דבר הם אוכלים מזון נורא, מעובד, מה שמוביל לבעיות בריאותיות שונות. מזון בריא הוא פריבילגיה של ממש. זה עניין של עושר ושל מעמד. מזון הוא עניין פוליטי".

אבל צ'יין גם מקווה שהחווה שלה תעורר השראה באחרים שהתרחקו מהחיים היהודיים. "הקהילות של בתי הכנסת הולכות וקטנות מדי שנה. אילו דרכים חדשות ומעניינות יש להתחבר למורשת שלך?", היא שואלת.

"זו דרך נפלאה משום שהיא לא כוללת את הפוליטיקה של רפורמים או אורתודוקסים. אין בה את המטען שקשור לזה. אתה יכול להמשיך להאמין בדרך האישית שלך, במקביל לקיום יהדות מבוססת-קרקע. זה פלורליסטי, כך שאנחנו לא צריכים לדאוג בנוגע להבדלים, אנחנו יכולים להתמקד בדמיון בינינו".

צ'יין מביאה הוכחות כדי לתמוך בטענותיה. לפי סקר שערך הארגון הסביבתי האמריקאי Hazon ב-2012, שליש ממי שחשו מנותקים מיהדותם קיבלו השראה לחיבור מחדש מהחווה בקונטיקט ומהתכניות החינוכיות של הארגון בנושא מזון.

"כולם באים לכאן. אנחנו אחד המקומות היחידים שמשרתים מגוון של קהילות", אומרת צ'יין (צילום: Courtesy)

כיום, "סקיט היל" מארח מגוון צעירים יהודים וקבוצות מבתי כנסת ובתי ספר, וכן תושבים מקומיים. "אנחנו אחד המקומות היחידים שמשרתים מגוון של קהילות", אומרת צ'ין, "טהאתגר שלנו הוא להיתפס כחלק רציני מההרכב של יהדות בריטניה. אנחנו עדיין בשלבים המוקדמים, אבל אני בהחלט רואה את זה קורה".