השבוע הושקה בסרטון חגיגי זירת הלחימה השמינית (או התשיעית? או העשירית?) של ישראל. לא מדובר בטורקיה או בעוד סבב עם איראן. על הפרק: המלחמה בשרפות הפסולת.
שר הביטחון והשר הנוסף במשרד הביטחון (שהוא גם שר האוצר) הכריזו שהשרפות בשטחים הן "איום על הביטחון הלאומי של ישראל". ואחרי הכרזה כזו של שני המצביעים, ברור שאנחנו נמצאים כפסע מהניצחון המוחלט על השרפות.
בינתיים, תושבי שוהם, שאתרי פסולת בוערים בסמוך אליהם מעבר לקו הירוק, מרגישים די רחוקים מהניצחון המוחלט. משרד הבריאות, בצעד חריג, הורה לתושבי כמה שכונות ביישוב להסתגר בבתים ולנקוט בעוד מספר אמצעי זהירות, למשל לא להפעיל מזגן שחלילה ישאב את האוויר המזוהם ויכניס אותו לחדרים האטומים. "חבל שלא אמרו לנו להיכנס למרחבים המוגנים", הגיבה בציניות תושבת היישוב, "כשתכננו את הממ"דים לא חשבו על זיהום אוויר".
בעוד כ"ץ וסמוטריץ' מכריזים על איום על הביטחון הלאומי, ח"כ סוכות הכריז בדיון של ועדת המשנה שהוא עומד בראשה שחיל האוויר צריך לחסל כל מי שנצפה שורף פסולת
ההנחיה של משרד הבריאות ניתנה בעקבות ריכוזי הבנזן החריגים מאוד שהתגלו במכשירי הניטור שהותקנו לאחרונה בשוהם. אחרי שהתושבים הקימו קול זעקה, ראשת המועצה דפנה רביד־רבינוביץ הפכה כל שולחן אפשרי והיישוב אף עתר נגד המדינה לבג"ץ.
שוהם אומנם נמצאת במרכז העניינים, אבל במודיעין, בראש העין ובשורה של יישובים נוספים בקו התפר המצב לא משופר בהרבה. אה, וגם בגליל, באזור המשולש, בוואדי עארה ובקיצור בחצי מדינת ישראל.
איפה מכשירי הניטור והנחיות ההסתגרות לתושבים? איך זה שהאוויר הרעיל שנושמים בכל המקומות האלה לא נכלל באיום על הביטחון הלאומי? התשובה פשוטה: מבחינת הממשלה הזו, אם זה לא קורה בשטחים, זה לא קיים.
החדשות הטובות: אסון שרפות הפסולת שמחניקות ומרעילות (לפחות) מאות אלפי ישראלים הצליח סוף סוף ללכוד את תשומת הלב ולדגדג את סדר היום של הממשלה, הכנסת והתקשורת. החדשות הרעות: שוב נחשפת העובדה שכל מה שהממשלה הזו יודעת לעשות זה להתלהם, לאיים, לפזר סיסמאות ריקות ולהאמין שאפשר לפתור בעיות מורכבות ורב־ממדיות באמצעות כוח, כוח ועוד יותר כוח.
ברגע שהסוגיה תפסה פרופיל גבוה, הושקה תחרות ההצהרות שמכוונות לאוזנו של הבייס: בעוד כ"ץ וסמוטריץ' מכריזים על איום על הביטחון הלאומי, ח"כ צבי סוכות הכריז בדיון של ועדת המשנה שהוא עומד בראשה שחיל האוויר צריך להפציץ ולחסל כל מי שנצפה שורף פסולת. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן אישרה בהתלהבות.
חלק לא מבוטל מהשרפות מוצתות בידי חקלאים שזו הדרך הקלה והזולה שלהם להיפטר מהגזם ומפסולת מיותרת. תנו לסוכות להפעיל קצת את חיל האוויר, ותוך כמה שבועות לא יישאר בישראל מי שיגדל ירקות
הבעיה: חלק מהפסולת מובל לאתרים המדוברים בשטחים במשאיות ישראליות שמגיעות מלב הארץ. אז חיל האוויר צריך להשמיד גם אותן? ובתוך הקו הירוק, חלק לא מבוטל מהשרפות מוצתות בידי חקלאים שזו הדרך הקלה והזולה שלהם להיפטר מהגזם ומפסולת מיותרת. תנו לסוכות להפעיל קצת את חיל האוויר, ותוך כמה שבועות לא יישאר בישראל מי שיגדל ירקות.
מביכה במיוחד ההתנהלות של בצלאל סמוטריץ', שנושא באחריות לאירוע בשני כובעיו – כשר במשרד הביטחון שממונה על המנהל האזרחי וכשר אוצר שאמור לתקצב את המאבק בשרפות. סמוטריץ' פרסם השבוע פוסט בו הכריז על תכנית חירום לאומית למיגור השרפות.
אם הרש"פ לא מפנה את הפסולת בעצמה – היא תשלם על כך בקיזוז מכספיה!
יחד עם ידידי שר הביטחון ישראל כ"ץ קיימנו היום דיון חירום בנושא איום שריפות הפסולת של הערבים ביהודה ושומרון.
בדיון השתתפו יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין-מכבים-רעות, חיים ביבס, ראש מועצת יש"ע וראש המועצה… pic.twitter.com/yUoLLP5WaP
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) December 18, 2025
אולם, כבר לפני שנתיים הממשלה הכריזה על תכנית כזו, רק שמאז דבר לא נעשה. "מעניין בצלאל, רק כשהתחלת להריח בחירות התחלת להריח גם את השרפות?" כתב לו בתגובה ח"כ יוראי להב־הרצנו מיש עתיד, "איפה היית ומה עשית בשלוש השנים האחרונות?"
מה שסמוטריץ', כמו גם אף שר אחר בממשלה, לא עשה עד היום, זה למשל להקים מוקד לדיווחים ותלונות של הציבור. את מקומה של הממשלה מילאה עמותת "אזרחים למען אוויר נקי", שמוקד הווטסאפ שלה (054-9562220) מתפוצץ מאלפי הודעות בתקופה האחרונה.
אם למישהו יש ספק עד כמה מוקד כזה חיוני ומאפשר לקבל בזמן אמת תמונה של המצב בשטח, מומלץ לעיין בגרף שבו מנכ"ל העמותה, יניב בלייכר, הניח את נתוני מספר הדיווחים על עשן וניחוח שרפה בשכונת כרמים במודיעין על נתוני ריכוז הבנזן המסרטן שתועדו במכשירי הניטור. בתמצית: התושבים לא מדמיינים. כשנדמה להם שהם שואפים רעל, זה בדיוק מה שקורה.
למרבה האירוניה, גם עכשיו סמוטריץ' לא עושה את הדבר היחיד שבכוחו לעשות כדי לקדם את המאבק בשרפות – לתקצב. בתקציב המדינה שאושר זה עתה בממשלה אין אפילו שקל אחד לתגבור הטיפול בשרפות
למרבה האירוניה, גם עכשיו סמוטריץ' לא עושה את הדבר היחיד שבכוחו לעשות כדי לקדם את המאבק בשרפות – לתקצב. בתקציב המדינה שאושר זה עתה בממשלה אין אפילו שקל אחד לתגבור הטיפול בשרפות.
השרה להגנת הסביבה סילמן, הציגה בישיבה של ועדת הפנים והסביבה דרישת תקציב שהגישה לאוצר, מפורטת לפי סעיפים – תקנים לפקחים בתוך ומחוץ לקו הירוק, תובעים ויועצים משפטיים, מוקד דיווחים – שמסתכמת ב־134 מיליון שקל. בינתיים היא קיבלה אפס.
בדיוק כמו שני התחומים האחרים שבהם המחדל המתמשך מתפוצץ בקדנציה הזו בפרצופה של הממשלה – הרציחות בחברה הערבית והקטל בדרכים – גם הפתרון לסוגיית השרפות לא יבוא מהצהרות חלולות ומלצווח פעם בחמש דקות "טרור".
תמצית הפארסה הודגמה הבוקר (שני) בישיבה שהוקדשה לשרפות בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת. היו"ר יצחק קרויזר מעוצמה יהודית והח"כים יוראי להב־הרצנו ומטי צרפתי הרכבי מיש עתיד ניסו לשווא לחלץ תשובות ופתרונות מעשיים מנציגי זרועות המדינה השונות.
קצין המשטרה ומנהל יחידת דוד (שאחראית על המעברים) הודו שאין להם יכולת הרתעה ושהעבריינים עושים צחוק מהחוק; מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה הודה שלממשלה עדיין אין תוכנית ושאין סיכום עם האוצר על תקציב; נציג אגף התקציבים באוצר דיבר סחור סחור; וכשראשת מועצת שוהם שאלה אם היא אמורה לשלוח למוחרת את הילדים לבית ספר כשמשרד הבריאות הורה להסתגר בבתים – איש לא ידע להשיב לה. ככה נראית מדינה בלי ממשלה מתפקדת.
נציג אגף התקציבים באוצר דיבר סחור סחור, וכשראשת מועצת שוהם שאלה אם היא אמורה לשלוח למוחרת את הילדים לבית ספר כשמשרד הבריאות הורה להסתגר בבתים – איש לא ידע להשיב לה
בעיית השרפות היא בעצם בעיית פסולת, ובעיית הפסולת היא בעיה כלכלית־חברתית־תשתיתית מורכבת שהפתרון שלה דורש עבודת עומק סיזיפית ויסודית של צמצום פערים, שיקום תשתיות והנגשת חלופות. זה נכון גם בשטחים וגם בישראל.
התיוג של בעיית השרפות כאירוע לאומני היא קשקוש חסר בסיס שלמרבה הצער יש לו קונים רבים. חלקם משום שהם חולקים עם הממשלה את השקפת העולם, וחלקם מפני שהם מעריכים שמסגור של השרפות כאיום ביטחוני הוא הסיכוי היחיד שהממשלה הזו תטרח לטפל בו, שהרי במפגעי סביבה, קטלניים ככל שיהיו, אין לה כל עניין.
וכך, שורה של ראשי רשויות בתוך הקו הירוק זרמו, איש איש ומניעיו, עם הלקסיקון הלוחמני של השרים והח"כים. גם הם יגלו שלבעיה הזו אין פתרון של זבנג וגמרנו. כלומר, אפשר לתת זבנג – אבל ספק גדול אם אחר כך יגיע ה"גמרנו".
זבנג כזה כוחותינו מנסים לתת בימים האחרונים. באתרי קו התפר, בראשם נעלין שמעשן לכיוון שוהם והסביבה, ניכרת פעילות ערה של כלים כבדים. זה לא שלא ביקרו שם כלים כאלה בעבר, אבל ההיקפים הפעם משמעותיים יותר.
המשימה שלהם לא פשוטה. מדובר באתרים גדולים עם בעירה פנימית שלא נפסקת לפי בקשה. לקראת סוף השבוע הכלים עבדו בנעלין שעות ארוכות, בשוהם פיתחו אופטימיות, אבל במהלך השבת האתר שוב נצפה מעשן ובוער באור יקרות.
בעיית השרפות היא בעצם בעיית פסולת, ובעיית הפסולת היא בעיה כלכלית־חברתית־תשתיתית מורכבת שהפתרון שלה דורש עבודת עומק סיזיפית ויסודית של צמצום פערים, שיקום תשתיות והנגשת חלופות
ייתכן שהפעילות הזו תביא הקלה בטווח הזמן הקרוב, אבל היא לא תפתור את בעיות היסוד. ובכל מקרה מדובר בהקלה לאזור אחד בלבד. בשרון, בינתיים, דיווח אתמול (ראשון) בערב תושב טייבה ש"כל דרום טייבה מסריח מעשן שעולה גם לצור יצחק עד כביש 444".
ואילו בנצרת, פעם בירתה המפוארת של החברה הערבית בישראל, דיווחה לי אתמול ידידה שביקרה שם לאחר זמן ממושך של היעדרות מהעיר: "הזדעזעתי למצוא עיר שקבורה תחת הררי האשפה שכמובן גם עפה ברוח ומתפזרת בכל השכונות החדשות. היינו בהלם, הרגשנו שאנחנו בהודו". ובמקום שבו יש הררי אשפה, דבר אחד בטוח – במוקדם או במאוחר הם יעלו באש.

















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו