הנתונים שפרסם מבקר המדינה לאחר כמעט שנה וחצי מפרוץ מלחמת השבעה באוקטובר, היו צריכים להדהד מקצה הארץ ועד קציה. בפברואר 2025, שנה וארבעה חודשים לאחר הטבח קבע מבקר המדינה:
"כשלושה מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט־טראומה, דיכאון או חרדה מאז השבעה באוקטובר. הם אינם מקבלים את הטיפול הנפשי שהם כל כך זקוקים לו".
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
לא רק חיילי צה"ל או אנשי כוחות הביטחון, או אזרחים הנמצאים בקווי העימות – אלא גם מספר משמעותי של נפגעים בחברה האזרחית לא מקבלים את הטיפול הנפשי שהם זקוקים לו.
לא רק חיילי צה"ל או אנשי כוחות הביטחון, או אזרחים הנמצאים בקווי העימות, אלא גם מספר משמעותי של נפגעים בחברה האזרחית – לא מקבלים את הטיפול הנפשי שהם כל כך זקוקים לו מאז השבעה באוקטובר
הקביעות ההן הצביעו על 300 אלף שכבר הוכרו כסובלים מפוסט־טראומה ואשר והמערכת לא מסוגלת לתת להם את המענה ההכרחי. המבקר כתב בדוח: "לא יעלה על הדעת שצריך להמתין בתור כחצי שנה כדי לקבל טיפול".
פרופ' עירית קינן כותבת בבטאון "תלם":
"לאחר היום הנורא ההוא של 7 באוקטובר, נרשמה בישראל עלייה דרמטית בהפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD), בדיכאון ובחרדה. משרד הבריאות העריך כי במהלך 2025 יתווספו כ־300,000 מטופלים למערכת בריאות הנפש בשל תסמונות הקשורות למלחמה, ובמחקר עדכני שעודנו בעבודה, נמצא שכמחצית מהנבדקים לוקים ב'אֵבל מתמשך' – מצב שבו תגובת האבל נמשכת בעוצמה רבה חודשים ואף שנים, פוגעת בתפקוד ויוצרת תחושה ריקנות, חוסר משמעות ואובדן זהות ('חלק ממני מת')".
המבקר ציין כי מהנתונים עולה אפוא תמונה מדאיגה של טראומה קולקטיבית מפושטת:
"מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני 7 באוקטובר – קרס בימים הראשונים למלחמה. התרעתי על הכשלים בתחום הטיפול בבריאות הנפש במכתב לראש הממשלה כבר כחודש לאחר הטבח – אבל כלל ליקויים טרם תוקנו במלואם".
בשבעה באוקטובר, כשמראות הזוועה הגיעו לכל בית, כיסתה זיעה קרה את גופו של אלי יהלום. קולות הזעקות תמונות חבריו שנשרפים בטנקים במלחמה ההיא, מלחמת יום כיפור, הציפו ומילאו את ישותו.
בשבעה באוקטובר, כשמראות הזוועה הגיעו לכל בית, כיסתה זיעה קרה את גופו של אלי יהלום. קולות הזעקות ותמונות חבריו שנשרפים בטנקים במלחמה ההיא, מלחמת יום כיפור. הציפו ומילאו את ישותו
אחרי מלחמת יום כיפור הוא לקה בפוסט־טראומה. אז, בימים בהם לא הייתה קיימת מודעות לנושא, ובשלב מסוים בחייו, לאחר שכבר סיים את הדוקטורט – לא בתחום הפסיכולוגיה – והתמנה למנהל בחברות ביוטכנולוגיה, הוא התחבר ללימודי התודעה וחקר דרכים להיחלץ מהגיהינום של הפוסט־טראומה.
ב-1977 הוא הגיע להודו, אל ראג'ניש צ'נדרה מוהן ג'יין – המכונה אושו – ששיטותיו היו שנויות במחלוקת, והוא עצמו אישיות מורכבת ללא קשר. השיטות הסינקרטיות של ראג'ניש מדגישות את חשיבות המדיטציה, המודעות, האהבה, החגיגה, האומץ, היצירתיות וההומור – תכונות שנתפסו בעבר כמדוכאות על ידי מערכות האמונות הסטטיות של המסורת הדתית ובחברה.
לשיטתו של ראג'ניש הייתה השפעה ניכרת על המוח. באקדמיה טוענים כי התשובה אינה מוחלטת או חד משמעית, אבל מהווה חלק מפתרון. ד"ר אלי יהלום חולק את המידע עם כל מי שרק מעוניין לשמוע ונקרא גם לטפל בחיילים שעברו את התופת במלחמת חרבות ברזל.
וכשמבקר המדינה העריך כי בעקבות שנתיים של מלחמה – שלושה מיליון איש ילקו בפוסט־טראומה, הרי העובדה שכבר עשרת אלפים איש עברו את התרגול המיוחד שיהלום אימץ לא צריכה להפתיע.
הוא עצמו אימץ את השיטה של אושו, שהיא למעשה שיטה מאוד פשוטה. לנשום, פשוט לנשום. חמש שאיפות פנימה -דרך האף – וחמש נשיפות החוצה דרך האף.
יהלום לקה בפוסט־טראומה לפני שהייתה מודעות לנושא, ולאחר שסיים את הדוקטורט – לא בפסיכולוגיה, והתמנה למנהל בחברות ביוטכנולוגיה – התחבר ללימודי התודעה וחקר דרכים להיחלץ מגיהינום הפוסט־טראומה
אבל עוד לפני כן מורה השיטה של אושו למלא באוויר את הבטן, למלא את חלל הריאות באוויר עד התחושה שהבטן מלאה, ואז בבת אחת לנשוף החוצה. ואז לנשום פנימה חמש נשימות, וחמש נשיפות החוצה – ולחשוב על מה שהכי מרגיע אותנו. תמונות נוף, בני משפחה שאנחנו אוהבים, כל מה שנוסך בנו תחושה טובה. לתת לתחושה הזו להציף אותנו ולהרגיש כיצד החושים מתחברים לתודעה. למוח. מן כיוונון ריגשי-מוחי.
זוהי דרך להבין שכשמדובר על "יודע כליות ולב" – גם ללב שלנו יש תפקיד בקוגניטיביות. ואז בקשר שנוצר בין הלב לתודעה אנחנו יכולים לחוש ולהבין עם מי טוב או לא טוב לנו להיות. וזה משפיע גם על עוצמת התחושות הקשות שעולות בנו בהתקפים פוסט־טראומטיים.
יהלום מסביר, כי אפשר לומר שדרך הנשימות אנחנו מצליחים ליצור במוח שלנו תודעה שונה שמרחיקה אותנו מהחוויה הקשה, אשר בעקבותיה נכנסנו לסחרור הפוסט־טראומטי. נכון, אין הבראה שלמה מפוסט־טראומה, אף פעם, הוא מדגיש, אבל אפשר להקל, מאוד להקל, ומי שחווה פוסט־טראומה יודע שגם במעט הזה יש הקלה גדולה.
בחודש פברואר יתקיים כינוס רב משתתפים של אנשי מקצוע בתחום. לדברי יהלום:
"חוסר עזרה נכונה בהקדם יביא לירידה של 10,000 לוחמים לפחות,
ומעל 500,000 אנשים שתפוקת עבודתם תרד דרסטית. בחישוב גס, פגיעה של כ-300 מיליארד שקלים בתל"ג בחמש שנים הקרובות. חוסר ההבנה והיעדר התקצוב זועקים לשמיים. קופות החולים לא נערכו שנים לתחום בריאות הנפש. כשאתה מבקש חוות דעת פסיכיאטרית בקופה זה יהיה במקרה הטוב עוד שנה. אתה פונה לשוק הפרטי ומשלם 6000 ש"ח על חוות דעת, שלא לדבר על המשך טיפול".
יהלום מסביר, כי דרך הנשימות אנחנו מצליחים ליצור במוח שלנו תודעה שונה המרחיקה אותנו מהחוויה הקשה, שבעקבותיה נכנסנו לסחרור הפוסט־טראומטי. גם אם אין הבראה שלמה מפוסט־טראומה, אפשר להקל
זה הרגע להבין כי אי מתן מענה הולם וחוסר טיפול מתאים ללוקים בפוסט־טראומה, יפגע בתפקוד הנורמטיבי של החברה כולה, ובנוסף נשלם על כך גם בעלות תקציבית שתפגע גם ביכולתנו להשתקם.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובפשטנות, עם נפגעי פוסט טראומה קשה לדעת איזה טיפול יכול לעזור ואיזה לא. לכן, על דרך של ניסוי וטעיה, אפשר לנסות כל דבר עם נפגעי פוסט טראומה: נשימות, יוגה, בע"ח, תרופות אנטי דיכאוניות ואנטי חרדתיות, קנביס, הכל. מה שעוזר לאחד לא בהכרח עוזר לשני, וההיפך. דבר אחד לא לעשות, כמו שנוהגים לעשות בכוונה טובה- לשאול את הנפגע על פירטי האירוע או האירועים. במיקרה של זימון לועדה, עצם הזימון והמחשבה על השאלה, גורמים להחרפה של מה שכבר נרגע.