אני חייבת תודה אישית לשר החינוך יואב קיש על עיסוק שסיפק לי: כתיבת מאמרי דעה. בזכותו אני פורקת תסכולים ומקווה, תמימה שכמותי, שמשהו ישתנה לטובה. ומעשה שהיה כך היה:

מייד לאחר ההכרזה על הפיכה משטרית בינואר 2023 גילינו, שכל שר חותר להתעלות על חברו בפירוק נכסים ציבוריים שנבנו במשך שנים. קיש הצטרף לחגיגה מייד, ופרץ לכותרות בחודש מרץ. אז ניסה לפגוע בעצמאות הספרייה הלאומית, שתולדותיה מהדהדות את התפתחות היישוב והמדינה.

את המהלך הצדיק קיש, בין היתר, בטענות לכשלים ניהוליים ולשכר מופרז, כולל של שי ניצן, בכיר בספרייה ולשעבר פרקליט המדינה, שהיה מעורב בתיקי האלפים של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מייד לאחר ההכרזה על הפיכה משטרית בינואר 2023 גילינו, שכל שר חותר להתעלות על חברו בפירוק נכסי ציבור שנבנו במשך שנים. קיש הצטרף לחגיגה מייד, ופרץ לכותרות בחודש מרץ עם ניסיון לפגוע בספרייה הלאומית

אלא שעצמאות הספרייה מעוגנת בחוק, והמוסד נשען במידה רבה על תורמים. אספנים איימו למשוך אוספים, יוצרים ישראלים הודיעו שלא יפקידו ארכיונים, עלה חשש לדרישות להחזר כספי תרומות, וקרן רוטשילד, תורמת מרכזית לבניין החדש, איימה בתביעה.

ניסיתי לשכנע מכר שקשור לספרייה לכתוב מאמר על הנזק שהשתלטות פוליטית על מוסדות תרבות תגרום לישראל ולמעמדה בעולם. הוא סירב, ובמקום להמשיך להתלונן על המצב, כמו כולם, ניסיתי בעצמי. המאמר חרג מהספרייה, ומאז הממשלה מספקת לי מאגר בלי נדלה של נושאים.

בסופו של דבר, קיש הבין שאין דרך למנוע את המשבר שחוללה היוזמה. הוא הסתפק בפשרה, ועיקרה מינוי נציג מטעמו לוועדת הביקורת של הספרייה. אך לא איש נחוש כקיש, טייס קרב במילואים, שפרץ לתודעה הציבורית סביב הדרישה לשוויון בנטל, יוותר לאורך זמן על ריצוי הבייס, והבוס.

כך, בעוד שבישראל הכיתות הצפופות ביותר במדינות OECD, המחסור במורים גבוה במיוחד, והישגי התלמידים במבחנים בינלאומיים נשחקים – משרד החינוך מפנה משאבים ניכרים למערכת החינוך החרדית. תרגום: מי שלחם לשוויון מוביל כעת השקעה היכן שהתמורה הציבורית בה צפויה להיות נמוכה, על חשבון מי שעתידים לשאת בנטל ולתרום לכלל.

בעוד שבישראל הכיתות הן הצפופות במדינות OECD, המחסור במורים גבוה במיוחד, והישגי התלמידים במבחנים בינלאומיים נשחקים – קיש, שלחם לשוויון, מפנה משאבים ניכרים למערכת החינוך החרדית

סדרי העדיפות הבעייתיים של קיש ניכרים גם באקדמיה. הוא מתערב בפרס ישראל, ומתוקף תפקידו כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הוא פועל לקדם את מעמד המכללות על חשבון האוניברסיטאות. מכללות חיוניות להכשרה מקצועית והנגשת השכלה, אך האוניברסיטאות, שהן מנועי המצוינות, המחקר והחדשנות, מביאות פיתוחים, כבוד והכנסות, לעצמן ולמדינה.

כך, קיש החליף את צמרת המל"ג, ולראשונה אף אחד משלושת התפקידים הבכירים אינו מאויש בידי אדם שהגיע לשם מאוניברסיטה. זאת בשעה שהאקדמיה הישראלית מאוימת בעיצומים ומכאן שמהמעמד וההכרה המקצועית של ראשיה הם נכס אסטרטגי.

כעת קיש מקדם מהלך דומה לזה שניסה ליישם בספרייה הלאומית, רק בקנה מידה הרבה יותר גדול: העברת המל"ג לשליטה פוליטית. חוק שמצוי בהליכים יאפשר לשר למנות את רוב חברי המועצה, להתערב בתכנים, במינויים, ובהקצאת תקציבים (למועצה כ-14 מיליארד שקל בשנה, לעומת כ-60 מיליון שקל לספרייה), יחייב מוסדות השכלה גבוהה לפטר אנשי סגל בגין התבטאויות שהמל"ג יגדיר כ"הסתה", ועוד. אין באף מדינה מפותחת שליטה פוליטית כזו, ואף אחת מהן לא תלויה לשרידותה בשמירה מתמדת על יתרון איכותי.

קיש ובכירי המל"ג אמורים להבין את הסכנה הגלומה בחוק. לאחרונה הם ביקרו בהונגריה, שם הועברו 22 מוסדות השכלה גבוהה לשליטה פוליטית. התוצאה: בשל פגיעה בחופש האקדמי, המוסדות הללו נותקו מתוכנית Horizon של האיחוד האירופי. זוהי פלטפורמת המימון, המחקר, הפיתוח והחדשנות הגדולה בעולם. תרגום: בישראל מקדמים חוק שעלול בסבירות גבוהה לפגוע בנגישותה להורייזון, עד כדי סילוקה, ואשר יחתור קשות תחת קשריה עם מוסדות בעולם.

הסכנה ידועה לקיש ולבכירי המל"ג. הם ביקרו בהונגריה, שם הועברו 22 מוסדות השכלה גבוהה לשליטה פוליטית, ונותקו – בשל פגיעה בחופש האקדמי – מתוכנית המימון, המחקר, הפיתוח והחדשנות של האיחוד האירופי

אולי, לנוכח התנגדות תורמים ואוניברסיטאות, תימצא פשרה, כפי שנמצאה בספרייה הלאומית, שתשמור על כבוד השר. כך או כך – כוונת הממשלה ברורה. ובינתיים, מומלץ למי שטרם עשה זאת לבקר בספרייה הלאומית ולהתרשם מהישגי ישראלים ויהודים לאורך הדורות. אלו פורחים כאשר מאפשרים לרוח לצמוח, אם לא מגבילים אותה למען ריצוי אינטרסים פוליטיים קצרי טווח.

ולקיש אודה שוב על העיסוק. אבל די כבר, הרפו מאתנו עם פטיש החורבן שלכם, ומהרס כל מה שמתפקד במדינה.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.