עד לפני כמה ימים התנגדו בצמרת רשימת רע"ם לאיחוד ארבע המפלגות הערביות – רע"ם, חד"ש, תע"ל ובל"ד – לריצה תחת רשימה אחת, במתכונת הרשימה המשותפת. ברע"ם סברו כי מבנה התמודדות כזה יקשה עליהם לנהל קמפיין עצמאי שיקרא להצטרפות לקואליציה, כל קואליציה, כולל של הליכוד.

יו"ר רע"ם מנסור עבאס ממוקד בדבר אחד: בניית כוח פוליטי בעל השפעה שישנה את המציאות עבור החברה הערבית. לשם כך הוא מוכן לשבת יחד עם הליכוד, ואף להבליג על אינספור עלבונות.

כאשר פוליטיקאים כדוגמת גדי איזנקוט מציעים לו סידור פוליטי של תמיכה מבחוץ, הוא דוחה את העיקרון הזה ומסביר שעליו להיות חלק גלוי מהקואליציה הבאה. כאשר פוליטיקאים כבני גנץ עולבים בו ובאנשי מפלגתו ואף מפרסמים קמפיין גזעני כלפיו, עבאס בוחר שלא להתרגש ולא להיעלב.

התנאי של עבאס היה שהאיחוד יהיה טכני בלבד. דהיינו, כפי שמפלגות הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם התפצלו זו מזו מייד לאחר השבעת הכנסת ה־25, כך גם עבאס מצפה כי הרשימה המשותפת תתפצל בכנסת הבאה

השאיפה של עבאס היא להגדיל את שיעורי ההצבעה ולקוות שמפלגתו, רע"ם, תצמח לשישה מנדטים. עד לפני כמה ימים היו עסוקים ברע"ם באיתור מועמד יהודי לרשימתם לכנסת. אולם, ביום חמישי נפל דבר. בהפגנת הענק בסחנין, ותחת לחץ ציבורי, התייצבו ראשי ארבע המפלגות והצהירו כי יפעלו לאיחוד הרשימות.

התנאי של עבאס לכך היה שהאיחוד יהיה טכני בלבד. דהיינו, כפי שמפלגות הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם התפצלו זו מזו מייד לאחר השבעת הכנסת ה־25, כך גם עבאס מצפה כי הרשימה המשותפת תתפצל בכנסת הבאה.

בלחץ המפגינים בסח'נין: ראשי המפלגות הערביות רע"מ, חד"ש, תע"ל ובל"ד חתמו על הסכם להקמת הרשימה המשותפת pic.twitter.com/ChseyuWi8d

— מוחמד מג'אדלה محمد مجادلة (@mmagadli) January 22, 2026

ח"כ אחמד טיבי מתע"ל, שהופיע אתמול ב"פגוש את העיתונות", אישר את הפרטים הללו. "הרשימה תהיה משהו טכני. אפשר יהיה לפצל אותה בוועדת הכנסת ואף אחד לא יוכל למנוע את הפיצול. אני מודיע שזה מה שיהיה.

"אף אחד לא יכפה על האחר להיות ביחד", אמר והוסיף: "למרות שהציבור יודע שמנסור עבאס רוצה להיכנס לממשלת בנט, הבעיה היא שהיהודים לא רוצים אותו בממשלה, נכון או לא נכון? היחיד שרוצה הוא יאיר גולן".

טיבי דיבר במהלך הריאיון על 15, אולי אף 16 מנדטים משותפים. אגב, אם שיעור ההצבעה בחברה הערבית היה דומה לשיעור ההצבעה בחברה היהודית, הרשימות הערביות היו יכולות לעבור גם את רף 20 המנדטים (הציבור הערבי מהווה 21% מן האוכלוסייה).

ההתמודדות המשותפת תציב בפני ארבע המפלגות שורה של אתגרים משמעותיים. ראשית, קמפיין השנאה נגד המפלגות הערביות צפוי לעלות מדרגה

בסקר שערכנו כאן לפני כמה שבועות בנוגע לאיחוד הרשימה משותפת, עלתה התוצאה מ־11 מנדטים בריצה בנפרד ל־13 מנדטים באיחוד. זו תוצאה שנרשמה עוד לפני שנודע כי האפשרות הזו מונחת על השולחן.

ההתמודדות המשותפת תציב בפני ארבע המפלגות שורה של אתגרים משמעותיים. ראשית, קמפיין השנאה נגד המפלגות הערביות צפוי לעלות מדרגה. הוא החל כבר ביום חמישי, אף שהרקע לאיחוד הוא לחץ ציבורי ודרישה לפעול במשותף לנוכח גל האלימות והרציחות בחברה הערבית.

אזרחי ישראל הערבים מפגינים נגד האלימות בחברה הערבית, סחנין, 22 בינואר 2026 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

שנית, תישמע הטענה נגד עבאס שלפיה במהלך הזה סייע לבל"ד, המוקצית כמעט על ידי כלל המערכת הפוליטית, להיכנס לכנסת. אם כיום בכל סקר בל"ד עומדת על כ־2% מהקולות, הרי שבמסגרת הרשימה המשותפת הקולות הללו כבר לא יאבדו.

שלישית, סוגיית פסילת סיעות ומפלגות עלולה להשליך מבל"ד על הרשימה כולה. לאחר שנים של מאבק פוליטי ומשפטי נגדה, בל"ד נחשבת למועמדת מובילה לפסילה, וייתכן שהפעם אף בג"ץ לא יעמוד בפרץ.

רביעית, מתעוררת השאלה כיצד יתנהל קמפיין מאוחד כאשר המסרים עצמם מפוצלים: חלק מהמפלגות מבקשות לשבת בממשלה, ואחרות מתנגדות לכך באופן עקרוני.

מתעוררת השאלה כיצד יתנהל קמפיין מאוחד כאשר המסרים עצמם מפוצלים: חלק מהמפלגות מבקשות לשבת בממשלה, ואחרות מתנגדות לכך באופן עקרוני

חמישית, והקשה מכולן, הבעיה שהעיבה גם על ניסיונות איחוד קודמים: מי יעמוד בראש הרשימה וכיצד יחולקו המקומות? האם בל"ד תידחק לאחור בשל סיכוייה הנמוכים לעבור את אחוז החסימה בכוחות עצמה, ומה יהיה מבנה הרוטציות הפנים־סיעתיות?

רע"ם מסמנת יעד חדש: המצביע היהודי

בהיבט אחר עולה כעת השאלה מה יעלה בגורל המהלך לאיתור מועמד יהודי עבור מפלגת רע"ם. לפני כמה ימים סיפר עבאס לזמן ישראל כי הוא מצוי בהליך חיפוש אחר מועמד/ת לרשימת רע"ם, שישמשו נציגי החברה היהודית. "יש מספר אנשים ראויים בעיניי, עוד לא בדקתי (אותם, ט"ש) בסקרים", אמר לנו עבאס.

מנסור עבאס וחבריו לרע"ם חוגגים עם היוודע תוצאות המדגמים, 1 בנובמבר 2022 (צילום: פלאש90)

רע"ם עוברת בחודשים האחרונים שורה של שינויים משמעותיים. לפני מספר שבועות הודיע עבאס כי המפלגה עומדת להתנתק ממועצת השורא של התנועה האסלאמית – שינוי דרמטי עבור מפלגה שנוסדה לפני כ־30 שנה כזרוע הפוליטית של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית.

מבחינתו של עבאס, הוא נותר נאמן לעקרונות מייסד התנועה האסלאמית, השייח עבדאללה נימר דרוויש, אך מבקש לבנות את רע"ם כמפלגה רחבה יותר ולהגדיל את מספר המנדטים שתשיג בבחירות הבאות.

מועצת השורא היא גוף המונה 32 חברים, ובהם חברי כנסת לשעבר ואנשי הפלג הדרומי של התנועה האיסלמית. חבריה נבחרים אחת לארבע שנים על ידי כ־600 חברי התנועה. מבין 32 החברים יש גם שלוש נשים; אחת מהן היא בתו של דרוויש, נוסייבה דרוויש. שמות נוספים שעשויים להיות מוכרים לציבור הישראלי הם ח"כים לשעבר כגון מסעוד גנאים ואבראהים צרצור.

השאלה כיצד ניתן לנתק את המפלגה ממועצת השורא איננה פשוטה, אך עבאס מתעקש על המהלך, מתוך אמונה שזהו צעד שיאפשר להרחיב את התמיכה ברע"ם

מכאן עולה השאלה כיצד ניתן לנתק את המפלגה ממועצת השורא. זהו מהלך שאינו בהכרח פשוט, אך עבאס מתעקש עליו, משום שלדעתו זו הדרך להרחיב את התמיכה ברע"ם בקרב ציבורים מגוונים יותר בתוך החברה הערבית, וכן לצרף בוחרים יהודים. אם אכן יתממש איחוד לרשימה משותפת, עולה השאלה האם לרע"ם עדיין יהיו כוונות לפנות גם לבוחרים יהודים – ומי מהם אכן יגיעו.

ועידת מפלגת רע"ם אמורה להתכנס בעיר טייבה במהלך חודש מרץ. ייתכן שכבר אז תתבקש הוועידה לאשר איחוד אפשרי של הרשימה המשותפת.

בבחירות האחרונות, בשנת 2022, רצו המפלגות הערביות באופן מפוצל, ואכן בל"ד – המפלגה התומכת ב"מדינת כל אזרחיה" – לא עברה את אחוז החסימה. באותה שנה השיגה רע"ם 194 אלף קולות, שהקנו לה חמישה מנדטים.

מנהיג רע"ם מנסור עבאס מצביע בבחירות יחד עם בנו, 23 במרץ 2021 (צילום: Flash90)

בל"ד השיגה 138 אלף קולות, בעוד שאחוז החסימה עמד על כ־155 אלף קולות. התוצאה הייתה ש־138 אלף קולות מהחברה הערבית ירדו לטמיון. בסך הכול, ברחבי ישראל, כחצי מיליון קולות לא עברו את אחוז החסימה.

ובחזרה למועמד היהודי של המפלגה. לפני מספר ימים התראיין עבאס ברדיו "א־נאס", אצל המראיינים מוחמד מג'אדלה ושירין יונס. מג'אדלה שאל את עבאס מהו המודל של מועמד אפשרי לרשימת רע"ם, והציע את יואב סגלוביץ. עבאס השיב: כן, זה בדיוק המודל. הוא לא אמר שפנה לסגלוביץ כדי שיצטרף למפלגה.

מייד לאחר מכן העלו המראיינים את סגלוביץ לשידור וסיפרו לו על דבריו של עבאס. סגלוביץ השיב כי הדבר מחמיא, אך הדגיש שהוא חבר מפלגת יש עתיד ושם הוא נשאר. ברשתות החברתיות עוות הנושא במקצת. סגלוביץ לא קיבל הצעה לעבור מפלגה ואף אינו מתכוון לעזוב את יש עתיד. עם זאת, אם מבקשים להבין מה עבאס מחפש, הרי שמדובר בדמות מסוגו של סגלוביץ.

המועמד היהודי של רע"ם אמור להיות אדם פופולרי מאוד בחברה הערבית, ובו בזמן שם מוכר גם בציבור היהודי

כלומר, המועמד היהודי של רע"ם אמור להיות אדם פופולרי מאוד בחברה הערבית, ובו בזמן שם מוכר גם בציבור היהודי. רצוי שיהיה זה אדם בעל עשייה מוכחת בתחום המאבק באלימות בחברה הערבית – אולי אף איש משטרה בדימוס. עבאס מבקש שהמועמד יהווה גורם משיכה הן לבוחרים ערבים והן לבוחרים יהודים.

אגב, בציבור היהודי ייתכן שאינם מודעים לכך, אך סגלוביץ הפך לאחד האנשים המוכרים והפופולריים ביותר בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל. הסיבה לכך ברורה מאליה: הוא הפשיל שרוולים ופעל במאמץ נרחב להפחתת האלימות בחברה הערבית.

יואב סגלוביץ בכנסת, 19 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

ואכן, בתקופה שבה שימש סגן השר לביטחון פנים (כיום, לביטחון לאומי), החלו הנתונים לרדת. המגמה התהפכה כאשר ממשלת השינוי הוחלפה, איתמר בן גביר נכנס לתפקיד והשליך לפח את תוכניות העבודה הקיימות.

אם רע"ם מבקשת לבחון את פוטנציאל התמיכה בקרב הציבור היהודי, ניתן לעיין בתוצאות הקלפיות בבחירות 2022. על פניו, למפלגה יש עוד עבודה רבה לעשות בזירה הזו. בתל אביב־יפו, עיר שבה מתגוררים גם תושבים ערבים רבים, הצביעו לרע"ם רק כ־1,800 איש. לשם השוואה, לבל"ד ולחד"ש הצביעו בעיר כ־4,000 בוחרים לכל אחת מן המפלגות, מתוך כ־265 אלף מצביעים.

גם בירושלים, בבאר שבע ובחיפה הנתונים של רע"ם אינם מרשימים: כ־1,000 מצביעים בירושלים, כ־300 בבאר שבע וכ־1,100 בחיפה. במילים אחרות, בריכוזי הערים הגדולות העדיף הציבור הפוטנציאלי להצביע לחד"ש או למפלגות ציוניות מן השמאל, יותר מאשר לרע"ם.

בסיכומו של דבר, אם יתממש איחוד בין רע"ם לשאר המפלגות הערביות, ייתכן שהקמפיין של רע"ם לפנייה לציבור היהודי ידעך במהירות

רע"ם חזקה מאוד בקרב הציבור הבדואי בדרום. בחלק מן השבטים הבלתי־מוסדרים באזור, שיעור ההצבעה לרע"ם עמד על 98% מבין המצביעים. עם זאת, קחו את שבט תראבין כדוגמה. זהו המקום שבו בחר בנימין נתניהו לקיים סיבוב יחסי ציבור, יחד עם השר לביטחון פנים, לאחר המבצע הכושל שנוהל שם.

בבחירות 2022 בחרו 58% מן המצביעים בתראבין ברע"ם, אך 39% בחרו בליכוד, שפיזר לתושבים הבטחות נרחבות לטיפול בפשיעה. התוצאה הייתה שתושבי המקום מצאו עצמם תחת עוצר משטרתי, ללא טיפול אמיתי בבעיית האלימות.

בנימין נתניהו בסיור אצל הבדואים בתראבין ליד רהט, 7 במרץ 2021 (צילום: לשכת רה"מ)

בסיכומו של דבר, אם יתממש איחוד בין רע"ם לשאר המפלגות הערביות, ייתכן שהקמפיין של רע"ם לפנייה לציבור היהודי ידעך במהירות.