המוכר במכולת הסמוכה לעיר דוד זעם. "אני לא יכול לפרוק סחורה ויש לי דוחות בעשרות אלפי שקלים. הייתה פה חנייה ליד והמתנחלים לקחו אותה. איפה העירייה?" תהה בעודו מסדר את הסחורה בחנות. התפרצנו לדלת פתוחה כששאלנו אותו על הצימרים החדשים שהקימה עמותת אלע"ד ליד העסק שלו, ועל הדרך דאגה להפקיע גם את החניות ששירתו את התושבים ואת בעל העסק.
במקום החניות שהיו כאן הוצבו גדרות ושער כניסה למלון הבוטיק. העובדים הכניסו אותנו לסיור במקום: 12 חדרים, בעלות של 1,200–1,600 שקלים ללילה. מחיר גבוה עבור לינה סמוך למה שאלע"ד מתארת כארמון דוד המלך, בריכת השילוח, דרך עולי הרגל לבית המקדש, גן המלך שלמה ושאר האטרקציות שממותגות בהתאם לסטנדרטים ארכיאולוגיים שנויים במחלוקת – מבלי לתת ביטוי לשכבות של מורשות אחרות.
הכניסה לעיר דוד עצמה המתה מבקרים, בעיקר מהמגזר הסרוג, אך גם בתי ספר ממלכתיים מגיעים לכאן, לצד קבוצות נוספות המתחברות לסיפורי התנ"ך, שעדיין מנסים לחפור אותם – ומה שלא נמצא תמיד אפשר לשחזר. בכניסה מוצבים שני שערים ניידים. בשבועות האחרונים הוצבו השערים בפתחים בשעות אחר־הצוהריים וננעלו לחלוטין בערב, כדי למנוע מהתושבים לשהות במקום.
בכניסה לעיר דוד מוצבים שני שערים ניידים. בשבועות האחרונים הוצבו השערים בפתחים בשעות אחר־הצוהריים וננעלו לחלוטין בערב, כדי למנוע מהתושבים לשהות במקום
"יש לנו את החבר'ה המקומיים וזה הגן היחיד באזור שפתוח", אומר עובד באתר בסרטון המצורף. "שלא תגיע בבוקר ותראה מאפרה שלמה וכל השטח גרעינים […] מ־21:00 נסגר, בשעות של הבלגן. הרי יש כאן סיורים של האבטחה כל הזמן […]
"אם בזמנו היו מוצאים פה חינגות והפרות סדר, מה שנקרא – אין בעיה עם הפרת סדר, אבל למוחרת זה מאוד משפיע עלינו […] ישיבות כאלה שאין להן תכלית, משתינים בשירותים – הכול היו עושים לרצפה. המנהלים שלנו לא רוצים את זה. השער כבד, לא כיף לסחוב את זה, (אבל) הסדר הטוב דורש את זה, אין ברירה".
שיחה עם עובד באתר עיר דוד (צילום: עמק שווה)
כמו עצם בגרון
מנהלי האתר אינם סבורים שהמקומיים צריכים לשבת שם סתם כך, "ללא תכלית". אלא שהכניסה הסמוכה לקופות של מרכז המבקרים היא שטח ציבורי, וסגירת השערים בשעות הערב בעיר דוד חוסמת את המעבר בין שני חלקי סילואן ותושביה הפלסטינים – ואדי חילווה ובטן אל־הווא. הדבר אינו מפתיע, שכן בשני העשורים האחרונים "אלע"ד" עושה באזור הזה כבשלה.
זו העמותה היחידה בארץ שקיבלה מרשות הטבע והגנים את זכות ההפעלה של אתרים בגן הלאומי "סובב חומות ירושלים". היא חולשת על חפירות בכסות ארכאולוגית, וכעת התחדשה גם במלון בוטיק צמוד לעיר דוד.
"יש פה אתר שתקוע להם כמו עצם בגרון, ועכשיו גם חופש התנועה שלהם ביום־יום נפגע – וזה הולך ומעמיק. בכל סילואן אין גנים ומקומות לשבת, וכאן יש שטח ציבורי שלא שייך לאלע"ד אלא לרט"ג"
"האתר הארכאולוגי כבר סגר שטחים ציבוריים בעבר ובית המשפט אמר שזו פגיעה מידתית ושחשוב לשמור על צביון השבת. לתושבי סילואן לא חשוב לשמור שבת. יש פה אתר שתקוע להם כמו עצם בגרון, ועכשיו גם חופש התנועה שלהם ביום־יום נפגע – וזה הולך ומעמיק", אומר אורי ארליך, דובר "עמק שווה", שאיתו סיירתי במקום.
"בכל סילואן אין גנים ומקומות לשבת, וכאן יש שטח ציבורי שלא שייך לאלע"ד אלא לרט"ג. לא רוצים שיעברו, כי אחרי זה יצטרכו לנקות מאפרות – וזה סיפור מבחינתם. העובד שדיברנו איתו מכנה את זה 'הפס"ד' (הפרת סדר).
"הם קיבלו את המקום כדי שמי שגר פה לא יוכל להיות פה? זה המרחב והם רוצים לשנות אותו. יש פה את בריכת השילוח למטה, הרחוב המדורג תחתינו שהולך לעבר הכותל. אפשר ללכת שעות בלי לראות פלסטיני ולהשתכנע שאתה במרחב יהודי ושהסיפורים יהודיים בלבד.
"אבל יש פה עשרות אלפי פלסטינים, זה האזור הכי פלסטיני של ירושלים. אז פעם שמים שער, וצימרים, ולוקחים חניות, וחופרים להם מתחת לבית באופן שסדק את כל הבתים שלידו, וגיא בן הינום שהפכה לחווה. אי אפשר באמת להוציא אותם מפה, אבל מה שהם עושים נועד למנוע את האפשרות להגיע להסדר. זו המטרה", הוסיף ארליך.
"הם קיבלו את המקום כדי שמי שגר פה לא יוכל להיות פה? זה המרחב והם רוצים לשנות אותו. יש פה עשרות אלפי פלסטינים, זה האזור הכי פלסטיני של ירושלים"
ניסיתי לאתגר אותו בשאלה מדוע, בעצם, כה חשוב שעמותת מתנחלים חסמה כאן מעבר ציבורי, הפקיעה עוד כמה חניות וקיבלה זכות להקים בית מלון קטן על משאב ציבורי.
הרי בשעה שאנחנו עומדים במרכז המבקרים יש הריסות בסילואן, וברחבי הגדה המערבית חוסמים דרכים, מקימים מחסומים, כורתים עצים בסיטונאות ומגרשים קהילות שלמות – והכול עובר.
![חדרי אירוח של אלע"ד בעיר דוד. 10 בפברואר 2026 (צילום: עומר שרביט)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/02/20260210_114117.jpg "חדרי אירוח של אלע"ד בעיר דוד. 10 בפברואר 2026 (צילום: עומר שרביט)")
לדבריו, הארכאולוגיה בעיר דוד היא כלי נשק סמלי שמשרת את מטרת העל: "מה שקורה שם התחיל פה והולך ומתרחב. אנחנו אומנם במזרח ירושלים, אבל זו עיר שחיים בה יחד. יצאו ממנה מאבקים פלסטיניים והיא ידעה גם להיות שקטה באירועים אחרים.
"יש פה מאמץ גדול של התנחלות. הדברים נעשים בשם המורשת והארכאולוגיה היהודית. השער והדלת הם חלק מתהליך של נישול ומחיקה – וכל זה בשמנו, תחת רשות הטבע והגנים, שאמורה לשמור על נכסי תרבות וסביבה".
"יש פה מאמץ גדול של התנחלות. הדברים נעשים בשם המורשת והארכאולוגיה היהודית. השער והדלת הם חלק מתהליך של נישול – וכל זה בשמנו, תחת רשות הטבע והגנים"
צו הריסה מעכשיו לעכשיו
תנופת הבנייה, החפירות וההתרחבות של "אלע"ד" תימשך, בזמן שלאלפי התושבים סביב אסור לסגור מרפסת. יכולתי להמשיך בטיול המענג מעיר דוד דרך מנהרת המתנחלים, "דרך עולי הרגל", שנחנכה לפני חצי שנה על ידי שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו. במקום זאת העדפתי לרדת בסמטאות לכיוון מזרח, כדי לראות את הרגל המסיימת של האלימות הברוטלית שמפעילה המדינה.
במרחק של כמה דקות הליכה מעיר דוד ממוקמת שכונת אל־בוסתאן. בזמן שביקרנו בעיר דוד ביום שלישי בבוקר, עיריית ירושלים השתמשה בחוק עזר עירוני ל"סדר וניקיון" כדי להוציא צו הריסה מיידי, ללא שהות לפינוי המכשולים. בשעה 09:25 החלו הטרקטורים להרוס קירות בין הבתים, מתחם לחומרי בנייה וסככות בשטח.
כעבור שלוש שעות הצליחו התושבים להוציא צו מניעה, והשופט המחוזי רם וינוגרד מתח ביקורת על כך שהצו העניק 20 דקות בלבד לפינוי המבנים. "קביעת סד זמנים מעין זה אינה מאפשרת נקיטת פעולות שמושא ההחלטה זכאי להם", כתב השופט.
כשהגעתי לשם בצוהריים נעצרו ההריסות. השוטרים נראו עצבניים ואגרסיביים כלפי כמה עצורים, שאחד מהם צרח מכאבים על הרצפה. בתוך דקות הם הדפו ודחפו את קומץ הצלמים, רובם זרים, למרחק של כמה עשרות מטרים מהזירה. פועלים סינים, שלבשו וסטים צהובים עם הכיתוב "אכיפה ושיטור ירושלים", יצאו מהאתר עם הפסקת הפעילות.
העירייה הוציאה עוד עשרות צווי הריסה לבתים בשכונה, כדי לאפשר לאלע"ד להקים לתחייה את "גן שלמה המלך".כ־200 משפחות נוספות יישארו ללא קורת גג, בהמשך להריסות שכבר בוצעו
העירייה הוציאה עוד עשרות צווי הריסה לבתים בשכונה, כדי לאפשר לאלע"ד להקים לתחייה את "גן שלמה המלך" דווקא על בתיהם. הניסיון מלמד שהתושבים יתקשו לקבל סעד משפטי לעצירת המהלך, שעלול להותיר כ־200 משפחות נוספות ללא קורת גג, בהמשך להריסות שכבר בוצעו. הילדים הולכים לבתי הספר עם צעצועים וחפצים, בידיעה שכל רגע עלול להיות המזכרת האחרונה מביתם.
מאתר הריסת הבתים באל־בוסתאן חזרתי מערבה, לכיוון החווה שבגיא בן הינום, שגם היא מופעלת על ידי אלע"ד עם שילוט של רשות הטבע והגנים. במשך עשרות שנים ערכו שם התושבים המקומיים פיקניקים ורעו את עדריהם. כעת החווה התרחבה מזרחה, עם עוד ועוד חלקות מעובדות, שבאחת מהן עמלו כמה נערות על שתילי אפונה.
להביט בחזרה בעיניים
בהתאם למודל המוכר של המאחזים, יש שם כבר גמלים, חמורים וצאן. אחת הנערות הרימה את רגלה של עז וקשרה אותה באוויר לקורת עץ. "הכול בסדר, זה בשביל לטפל בה", אמרה כששאלתי לשם מה היא עושה זאת. לידה עמדו גדיים שהופרדו מאימותיהם.
בני הנוער שעבדו בחווה אמרו שהם מקימים לתחייה את החקלאות הקדומה, או משהו כזה. מעלינו נמתח הגשר התלוי שחותך את קו הרקיע ומחבר את אולם האירועים של אלע"ד בגיא בן הינום להר ציון. אם יתממשו החלומות שלהם, יוקם גם רכבל שיוביל לעיר העתיקה, עם עשרות קרוניות בשעה. עלויות התכנון נערמות, אך אף חברה זרה אינה מתקרבת לפרויקט.
ב"עמק שווה" מכנים את האזור הזה מגרש המשחקים הפרטי של אלע"ד – דיסנילנד של אטרקציות שמטרתו לייהד את המרחב. הריסות הבתים עלולות להפוך רבים לחסרי בית, והתושבים המקומיים חסרי אונים
ב"עמק שווה" מכנים את האזור הזה מגרש המשחקים הפרטי של אלע"ד – דיסנילנד של אטרקציות שמטרתו לייהד את המרחב. הריסות הבתים עלולות להפוך רבים לחסרי בית, והתושבים המקומיים שאיתם שוחחתי חסרי אונים. כשמסתכלים מזרחה אל צלע ההר של שכונת בטן אל־הווא, אפשר לראות ציורי קיר ענקיים של עיניים כלות שרואות הכול.
מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "השערים בכניסה למרכז המבקרים נסגרים בלילות בהתאם להנחיות של גורמי המקצוע המוסמכים ברט"ג, וזאת בשל שיקולים של אבטחת האתר.
"מדובר בכניסה למרכז המבקרים של אתר עיר דוד שקולט אלפי אנשים ביום ובו נמצא מערך הכניסה, הקופות, האתר הארכאולוגי וציוד יקר ערך. לא מדובר בדרך ציבורית אלא בשטח פרטי. לארבע המשפחות המתגוררות בסמוך למרכז המבקרים ישנם סידורי מעבר ואפשרות לפתיחת השערים.
"רשות הטבע והגנים מנהלת את אתר עיר דוד הממוקם בתוך גן לאומי סביב חומות ירושלים. את האתר מפעילה עמותת אלע"ד, מתוקף הסכם הפעלה מול רט"ג. ייחודו של אתר עיר דוד הוא בכך שהוא נמצא בליבה של שכונת מגורים חיה ותוססת. שכונת המגורים נמצאת בתחומי הגן הלאומי המוכרז ובשל כך מדובר בגן לאומי עירוני – היחיד מסוגו בארץ שבתחומו קיימת גם שכונת מגורים.
"מטבע הדברים, בשל קיומה של שכונת מגורים בתוך שטח הגן הלאומי, חלק לא מבוטל מהמבנים הינם בבעלות פרטית. גם חדרי האירוח הינם בבעלות פרטית והם נמצאים מחוץ לתחום הסכם ההפעלה של האתר"
"בשל ייחודיות הגן, בשנת 2019 חוקק תיקון לחוק גנים לאומיים בנושא גן לאומי עירוני, המאפשר היתכנות של הסדרת המגורים ושל השימושים הנלווים למגורים הקיימים בשכונה. מטבע הדברים, בשל קיומה של שכונת מגורים בתוך שטח הגן הלאומי, חלק לא מבוטל מהמבנים הינם בבעלות פרטית. גם חדרי האירוח הינם בבעלות פרטית והם נמצאים מחוץ לתחום הסכם ההפעלה של האתר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוזה לא יאומן איך הכתבה סותרת את עצמה .., הרי אם זה עתיקות של עם ישראל אז איך הגיעו לפה ערבים??? ובאמת הערבים גרשו את התימנים שפעם גרו שם ואת זה אתם " שוכחים" ., שהם כובשים ושודדים ועכשיו הם זועקים את זעקת קוזק נגזל ואתם עוד בצד שלהם ! אתם לא מתביישים???
הגיע הזמן שתבינו גם אתם במערכת העיתון שממומן כנראה מכספי עמותההכלשהי מקאטאר , שארץ ישראל שייכת ליהודים והם בעלי הבית ! ואתההכתב יקר שונא עמו ראוי שתחייה בין הגויים שונאי ישראל ותפעל נגד מדינת ישראל מחול.ולא מקרבינו.. כמההאנחנו בנינאדם ? במקום אחר לא הית מעז לכתוב מה שפרסמת.תתבייש
אחלה שבוע, תמיד כשעצוב לי ורע לי על הלב, אדאג להכנס לאתר ולהתעודד מתקומת העם במולדתו העתיקה , כדברי שמעון הכהן לאנטיוכוס לפני יותר מאלפים שנה: לא ארץ נָכריה לקחנו ולא ברכוש נָכרים מָשָלְנו כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה:
ואנחנו כאשר הייתה לנו עת השיבונו את נחלת אבותינו
"עיר דוד" קיימת מאז מלכות דוד, עוד לפני בניית בית המקדש הראשון, כ 1100~ שנים לפני הספירה(!!!) לפי הוכחות וממצאים ארכיאולוגיים, ואם כבר "עצם בגרון" ו"פלישה" אז לייחס אותה לערבים שבאו הרבה אח"כ לאדמות שלנו!
עיר דוד היא ערש התרבות של העם היהודי, זה המקום בו דוד כונן את בירת ישראל, הכתבה חוטאת להיסטוריה היהודית. הפעולות שמבצעת עמותת אלע"ד מבורכת ביותר למען הדורות הבאים. ההתבכיינות הפלסטינית לא תעזור, ניסיונם לטשטש ולמחוק את ההיסטוריה היהודית מירושלים לא תצלח.