במה עסקה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בימים אלה? בזמינות מרחבים מוגנים? במוכנות העורף ללחימה? בצרכי המשטרה, שירות בתי הסוהר או כיבוי אש בזמן החירום?
אז זהו שלא – זמנה הוקדש לדיון בהצעת חוק עונש מוות, חקיקה בלתי דחופה בעליל, שמתייחסת לענישה של מעשי טרור שאולי יבוצעו בעתיד, אחרי שהחוק יעבור.
לא ברור אם הציבור בישראל מודע בכלל לכך שבתוך מספר ימים החוק צפוי להתקבל במליאת הכנסת. מדובר בחקיקה קיצונית שמעוררת שאלות מוסריות ומשפטיות רבות, ומדרדרת את ישראל אחורה בכל הקשור להגנה על זכויות אדם.
לא ברור אם הציבור בישראל מודע לכך שבתוך ימים החוק צפוי להתקבל במליאת הכנסת. מדובר בחקיקה קיצונית שמעוררת שאלות מוסריות ומשפטיות רבות, ומדרדרת את ישראל אחורה בנוגע להגנה על זכויות אדם
הקושי עם קידום חוק עונש מוות הוא קודם כל מוסרי וערכי, ומשכך ההתנגדות לו היא עקרונית ומתייחסת להחלתו כלפי כל אדם באשר הוא אדם. עונש מוות הוא אכזרי ואלים, ומנוגד לערכים הבסיסיים ביותר של זכויות האדם והדמוקרטיה, ובפרט קדושת החיים וכבוד האדם.
מעבר לכך, עונש מוות מעורר קושי משפטי. מאחר שעונש מוות הוא סופי ובלתי הפיך, ומערכת משפט אנושית לעולם אינה חסינה מטעויות. קיימת סכנה מוחשית שהרשעות שווא יובילו להוצאה להורג של חפים מפשע. בנוסף, עונש מוות משחית את החברה ומשריש נורמות של אלימות ואדישות לערך החיים.
מכל הטעמים הללו, מעל לשני שלישים ממדינות העולם כבר ביטלו את עונש המוות. גם בישראל בוצע עונש מוות רק פעם אחת עד היום, במשפטו של אדולף אייכמן, והמדינה אף התגאתה בפני האו"ם במדיניות של אי-שימוש בעונש זה גם במקרים הקשים ביותר. כעת ישראל תהיה המדינה היחידה בעולם כולו שהולכת אחורה לענישה האלימה והבלתי מקובלת ברוב העולם הנאור.
חשוב להדגיש, שבניגוד לטענות של מי שמקדמים את הצעת החוק, לפיהן היא תרתיע מחבלים ותמנע טרור, מחקרים מלמדים שעונש מוות לא מרתיע עבריינים פוטנציאליים ובמיוחד בפשיעה על רקע דתי או לאומני.
גם שב"כ אמר בדיוני הוועדה, שלא בטוח שהעונש ירתיע. לדעתו יתכנו מקרים שבהם עונש מוות דווקא יגביר טרור וחטיפות כנקמה או לצורך מניעת הוצאה להורג. עונש מוות עלול גם להוות מודל לחיקוי לביצוע הוצאות להורג.
עונש מוות הוא סופי ובלתי הפיך, ומערכת משפט אנושית לא חסינה מטעויות. יש סכנה מוחשית שהרשעות שווא יובילו להוצאה להורג של חפים מפשע. בנוסף, עונש מוות משחית את החברה ומשריש נורמות של אלימות
הצעת החוק גם מגבילה את היכולת של הממשלה לבצע עסקאות שחרור אסירים שנידונו או יכולות להידון למוות, תוך פגיעה בסמכותה לקבל החלטות מדיניות ופוליטיות ואולי אף לשחרר חטופים ושבויים בעתיד.
אם לא די בכל הקשיים הללו, הצעת החוק תחול על ערבים בלבד, ולא במקרה. הצעת החוק מתייחסת בנפרד להחלת עונש מוות בבתי המשפט הצבאיים שבשטחים ובבתי המשפט בישראל, מאחר שמדובר בשתי מערכות משפט נפרדות ושונות. בבתי המשפט הצבאיים בהם נשפטים רק פלסטינים, בעוד שאזרחי ישראל (כולל מתנחלים) נשפטים בבתי משפט אזרחיים בישראל, עונש המוות יהיה עונש חובה.
הצעת החוק קובעת אמנם שניתן לסטות מכך במקרים שבהם קיימות נסיבות מיוחדות, אבל ברירת המחדל של ההצעה היא שעל כל פלסטיני בשטחים שיעמוד לדין על רצח בנסיבות של טרור ויורשע, יוטל עונש מוות.
לעומת זאת, בבתי המשפט האזרחיים בישראל עונש מוות יוגדר כעונש המקסימלי ולא כעונש חובה, ובכל מקרה נקבע שיחול רק על מי שרוצח "מתוך כוונה לפגוע בקיומה של מדינת ישראל", כוונה שתיוחס לערבים בלבד.
למעשה, ההצעה מתייחסת למעשי טרור של יהודים ולפגיעה בערבים כמעשים חמורים פחות ממעשי טרור של ערבים ופגיעה ביהודים. הסדר זה הופך את הצעת החוק לגזענית במהותה, להצעה שמגדירה עליונות יהודית בחוק ומשדרת לציבור את הלגיטימיות שבזילות חיי ערבים.
הצעת החוק מתייחסת לטרור של יהודים ולפגיעה בערבים – כחמורים פחות מטרור של ערבים ופגיעה ביהודים. זה הופך את הצעת החוק לגזענית במהותה, כזו שמגדירה עליונות יהודית בחוק ומשדרת זילות בחיי ערבים
במהלך השנים היו מפלגות בכנסת שניסו לקדם עונש מוות, אך הרעיון נתפס כבלתי לגיטימי ובעייתי ונדחה. כעת נראה שבשלה העת, פוליטית וחברתית. הנפשות הפועלות בממשלה הובילו תהליכים חברתיים וקידמו תפיסות ועמדות שהושרשו בחברה בישראל בשנים האחרונות, והם שהביאנו עד הלום: אדישות לפגיעה בחיי אדם, זלזול מוחלט בשלטון החוק, האלימות הפושה בכל, תחושות העליונות ומנגד תחושת קורבנות תמידית של החברה בישראל.
כל אלה הם הקרקע הפורייה לקידום עונש מוות, האבן שתדרדר אותנו עוד צעד עצום לעבר התהום, ותרחיק אותנו צעד נוסף מההשתייכות לעמים הנאורים שערכים של זכויות אדם נר לרגליהם.
עו"ד דבי גילד חיו היא מנהלת קידום מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח. בוגרת תואר ראשון בלימודי מזרח תיכון עם חטיבות בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית, ותואר ראשון ושני במשפטים עם התמחות במשפט ציבורי מאוניברסיטת תל אביב. מקדמת זכויות אדם במסגרת חקיקה בכנסת ומול קובעי מדיניות מאז 2006.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנועונש מוות לא מרתיע…. אח איפה וולאד המשפד שבתקופתו שק של זהב היה מונח ברחוב ולא נגנב.
אם התגובה על החטיפה הראשונה הייתה איסוף כל המחבלים שאמורים היו להשתחרר , לתוך הרקולס ופיזורם באופן רנדומלי מגובה 200 מטר מעל עזה שכם ורמאללה . לא היו חטיפות ולא 7/10 . הליברליות ההומנית מתאימה אולי( גם לא בטוח) לאירופה. לא לג'ונגל שלנו
מי שביצע את ה-7 באוקטובר ובכלל פיגועים בע"מ להרוג יהודים על רקע לאומני – דינו מוות. צריך להבין שערבי שעושה פיגוע ע"מ להרוג יהודים זה אותו נאצי כמו אייכמן ושות', פשוט בקנה מידה יותר קטן, לכן דינם צריך להיות זהה.
ואין כאן שום התדרדרות ערכית, להיפך דווקא יישור קו נכון למדינת ישראל.
עונש מוות הוא ראוי בהתחשב בנסיבות ישראל משחררת פעם אחר פעם אלפי מחבלים בעיסקאות שבויים כי יש לה אסירים ביטחוניים אם היו מוצאים להורג לא היה את מי לשחרר מי ששחררנו בעבר הטרג אותנו שוב בהווה ויהרוג אותנו בעתיד
אחד מסימני ההיכר של אנשים חכמים הוא, שהם מסוגלים לחשוב מחדש על אקסיומות יסוד, ולא להיות תקועים לנצח באותן קלישאות שחוקות. ואכן, למרות שעונש המוות אף פעם לא נעלם מהמדינות הדמוקרטיות, הוא הפך פחות ופחות מקובל בעולם הנאור בעשורים האחרונים. מצד שני, העולם הנאור מעולם לא חווה שביעי באוקטובר, ולא ראה את אותם תתי-אנוש שפשטו על הקיבוצים באותו יום ארור. ומי שלא מבין זאת, עונש המוות מיועד בראש ובראשונה למחבלי הנוחבה שנתפסו בשביעי באוקטובר, ועדיין אנחנו מחזיקים בכמה אלפים מהם שלא הועמדו לדין.
הרבה דברים למדנו בשנתיים וחצי האחרונות. למשל, גילינו שיש בני אדם שאינם אנושיים כלל, ואסור להתייחס אליהם כאל בני אדם בעלי זכויות אנוש. ומי שלא מבין זאת, מוזמן לחזור לסרטוני הטלגרם מאוקטובר 23. גילינו שישנן בעולם חברות ברבריות ואלימות ופרימיטיביות, והמוסר שלהן שונה לחלוטין מכל מה שחשבנו. גילינו שהעונשים שאנחנו כחברה מטילים על עבריינים, אינם בהכרח מרתיעים עבריינים מחברות פרימיטיביות. רק חמור ממשיך שוב ושוב לחזור על אותן קלישאות שחוקות, ומסרב להסתכל על המציאות שהשתנתה. והמציאות השתנתה ללא הכר מאז אוקטובר 23.
מן הראוי היה לעבור על הטענות של הכותבת ולהפריכן בזו אחר זו. למען האמת, אלו טענות מוכרות מאוד וישנות ולא יהיה קשה להפריכן. סביר להניח שגם הכותבת עצמה מכירה היטב את הדיון הפילוסופי בנושאים הללו. אבל מה שחשוב זה לא הדיון לגופה של טענה כזו או אחרת: מה שחשוב זה העיקרון. והעיקרון הוא שצריך להסתכל על המציאות הנוכחית ולא לטמון את הראש בחול. גם השב"כ – שבהחלט מעסיק אנשים חכמים – התנגד במשך שנים רבות לעונש מוות, אבל כעת הוא תומך בו. אמנם במגבלות מסוימות, בהקשרים מסוימים, אבל תומך. משום שאנשים חכמים יודעים לחשוב על הדברים מחדש.
לפני כמאה שנים הגיע לעולם הפמיניזם, ודרש לתת לנשים זכות הצבעה לפרלמנט. וגם אז היו אנשים שכתבו בשצף קצף מאמרים, שחזרו שוב על אותן טענות שחוקות כבר אלפי שנים. הרי ידוע שאישה אינה ברת דעת כמו הגבר, ומי שמע על זכויות לנשים? לפני כחמש מאות שנים הגיע גלילאו גליליי, וטען שאנחנו מסתובבים סביב השמש ולא להיפך. וגם אז היו כל מיני חכמולוגים שציטטו שוב ושוב את אותן טענות שחוקות בשם הכנסייה. חכמולוגים תמיד היו ותמיד יהיו, והם ימשיכו "להזהיר", ולחזור על אותן קלישאות, ולנבוח על השיירה שכבר עברה. אבל כאשר המציאות משתנה, עלינו לשפוט את ערכינו מחדש לפי המציאות הנוכחית. ומי שלא יודע לעשות זאת, פשוט יישאר לא רלוונטי.
דבי, כל הדרדור הזה ימשך כל עוד הקקיסטוקרטים בשלטון. זה יפסק רק כשהאפסים המושחתים האלה יעלמו מחיינו. ספוילר: זה לא הולך לקרות. אולי תהיה הפוגה זמנית אבל הבבונים ניצחו וההתדרדרות תימשך עד לאבדון.